מאמר זה, משנת ,1992 מראה על האופטימיות שהיתה לפני פתיחת מבצע סט”י. כידוע, הקונגרס חיסל את התקציב של הפרויקט כעבור כשנה, והוא חודש לאחר מכן בקנה מידה קטן בהרבה ובסיוע מחשבים אישיים של גולשי האינטרנט
מבוסס על מאמר מאת דאבא סובל, פורסם במגזין Life בספטמבר 1992 תרגם: אבי בליזובסקי
האם יש חיים אינטליגנטים בחלל החיצון? פרוייקט שמפעילה נאסא בעלות של 100 מיליון דולר ושמתחיל בסתיו הקרוב אולי יתן תשובה סוף סוף לאחת השאלות המורכבות ביותר של האנושות: האם יש שם מישהו?
בחודש הבא תתחיל נאסא, במבצע שיהפוך למדע אמיתי, את מה שהיה קיים עד כה רק בין דפי המדע הבדיוני – קיומם של חיים במערכות שמש אחרות.
שאנה טארטר בת השמונה ישבה ליד שולחן המטבח מנסה להתעמק בשאלון שקיבלה מבית הספר, בו נתבקשה למלא מספר פרטים על עצמה. לאחר זמן מה היא הגיעה לסעיף “עיסוק האם”. הלוואי שהיתה יכולה לרשום משהו כמו “רופאה” או “מורה”. היא בקשה עזרה מאימה, ואימה ג'יל טארטר ניסתה שוב ושוב להסביר לביתה מה היא עושה כל יום. מילים כמו “אינטליגנציה”, “גלי רדיו”, “חוץ-ארציים”, התעופפו בחלל האויר. שאנה הקשיבה, ניסתה להבין משהו הגיוני, ולבסוף היא חייכה, חזרה אל הטופס ורשמה: “מחפשת אחרי אנשים ירוקים קטנים”.
“מסר מציויליזציה זרה עשוי לעבור דרך בתינו ממש בזה הרגע”.
ב- 12 לאוקטובר 1992 בשעה שלוש אחה”צ לפי הזמן האטלנטי, כאשר האומה האמריקאית תחגוג את יובל ה- 500 לגילוי אמריקה על ידי קולומבוס, תפעיל ג'יל טארטר את המתג בארסיבו, פורטו-ריקו, מתג של טלסקופ הרדיו החזק ביותר שנבנה אי-פעם. באותו רגע ממש, עוזרה “יצית” טלסקופ שני בתחנת גולדסטון טרקינג שליד בארסטוב- קליפורניה, כחלק מרשת בינלאומית של רדיו-טלסקופים. שני המדענים יחלו, לא פחות ולא יותר, מאשר באחד המבצעים המדעיים האמביציוניים ביותר שנועד לגילוי עולמות שכריסטופר קולומבוס לא יכול היה אפילו להעלות בדעתו.
אף טיל לא ימריא, אף קול מחדר הבקרה לא יקרא ברמקולים לפני המראה, שום מצלמת טלויזיה לא תשלח לכדור הארץ תמונות מכוכב לכת זר. למרות זאת למעלה ממאה פיזיקאים, אסטרונומים, מתכנתים, וטכנאים ימוקמו באתרי בקרה כאשר מחשבי-על יעקבו למיליוני תדרי רדיו, מחפשים אחר אותות הגיוניים שיאשרו את מה שמרבית האסטרונומים מאמינים בו זה שנים – שאנחנו לא לבד.
עם הגיבוי המלא של סטטוס, מבצע של נאסא – הפרוייקט בן 100 מיליוני הדולרים, נקרא ,SETI ראשי תיבות של Intelligence ,Search for Extra Terrestrial ימשך לפחות עשור, בתקווה לגלות גלי רדיו שנוצרו ע”י יצורים אינטליגנטים. גלי רדיו שאולי התחילו את מסעם לכדור הארץ במהירות האור בזמן כלשהו שיכול להיות באותה מידה אתמול, או לפני אלפי שנים.
למרות שאסטרונומים השתמשו ברדיו-טלסקופים בעבר כדי להאזין לסימנים של חיים אינטליגנטים ביקום, הפרוייקט הנוכחי מגמד נסיונות קודמים. לפחות שישה רדיו-טלסקופים ברחבי העולם ייועדו למבצע הנוכחי כתגבור לצלחת בארסיבו – חמישית מייל (כ-300 מטר) קוטרה – שגם היא אמורה להגדיל את רגישותה ב- 300 אחוז באמצעות תוכנה מיוחדת שתוכננה לתרגם את סימנים. הפרוייקט הוא כה מתוחכם, עד שכעבור שלושה ימים של האזנה הוא יגיע לכל מה שנעשה ב- 32 השנים מאז החל האסטרונום פרנק דרייק במיקוד רדיו-טלסקופ לעבר שני כוכבים קרובים, אפסילון אירידני, וטאו-סטי, בתקווה למצוא חיים אינטליגנטים על כוכבי לכת המקיפים, אולי כוכבים אלו.
דרייק, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, כיום בן ,62 משמש עתה כראש פרוייקט סטי הממוקם במאונטיין וייו (View Mountain) קליפורניה. רוחו כבר קצרה מלחכות ל- 12 באוקטובר “לא מצאתי שום דבר יותר מתסכל מאשר המחשבה שמסר רדיו מציויליזציה זרה עושה את דרכו לכיוונינו בזה הרגע, שכמו לחישה, קשה לנו לשמוע אותו.
כאשר ג'יל טארטר היתה בת תשע, בשנת ,1953 קנו הוריה מכשיר טלויזיה. כל שבת בבוקר, היא וחבריה באיסטצ'סטר, ניו יורק, התאספו מסביב למכשיר ומחליפים ביניהם תמונות בצופם בפלאש גורדון. עבורה, הרעיון של חיים ביקום, היה טבעי כמו קורנפלקס.
בחופשה מבית הספר, הייתה ג'יל מטיילת עם אביה לאורך חופה של פלורידה, כשהם לומדים את צורת המערכות. הם היו תוהים אלו סוגים של יצורים יכולים ליישב כוכבי לכת אחרים. בשנת ,1976 לאחר שקיבלה את תואר ה- PhD באסטרונומיה בבארקלי, החלה טארטר לעבוד במרכז המחקרים איימס, חוקרת שם כוכבים חומים (כינוי לכוכבי לכת האמורים לחוג סביב כוכבים אחרים ואשר אחדים כאלה התגלו בשנים האחרונות, א.ב.). “אז החלתי בצעד גדול את מבצע סטי” היא מספרת, ואכן בשנת 1988 היא מונתה למפעילה הראשית של המבצע.
טארטר היא בת מזל. היא לעולם לא השתתפה בסקפטיות שנסיונותיו החלוציים של פרנק דרייק העלו. ב- ,1959 כאשר דרייק הציע להשתמש ברדיו-טלסקופ הממשלתי החדש בגרין באנק, ווסט-וירג'יניה, לחפש מסרים מהחלל החיצון, הסתכלו עליו עמיתיו המדענים בתמהון. הוא נזכר בהרבה גבות מורמות. למרות זאת הוא הצליח להשיג 200 שעות האזנה בטלסקופים שהוכנו עבור מחקרים אחרים. אמרו לו “אתה יכול לעשות את המחקר פעם אחת, אבל אחר-כך עליך לשכנע את עמיתיך האסטרונומים הקונוונציונלים. חיפוש אחר יצורים חוץ ארציים יכול לגרום נזק לקריירה שלך”.
כאשר נאסא התחילה לקחת את המאמצים הללו ברצינות ולכלול אותם בתקציב ,1978 הטיח הסנטור ויליאם פרוקסמאייר בסוכנות החלל את אחד מפרסי ה- Golden Fleece שלו כנגד מי שרוצה לבזבז את כספי משלם המסים האמריקני. נאסא החזיקה את הפרוייקט בחיים, אך בתקציב 1981 דרש פרוקסמאייר כי אף סנט מן התקציב לא יוקצה למחקר כזה, וזה עבר.
קארל סייגן, שהתפרסם לאחר הצלחת ספרו “דרקוני גן העדן”, וסדרת הטלויזיה שלו “קוסמוס”, פגש את פרוקסמאייר. הוא מנה את הכוכבים לסנטור, מיליארדים בגלקסיה אחת שכמוה יש מיליארדים ביקום. וגם כי המדע טרם גילה אף לא כוכב לכת אחד החג מסביב לשמש אחרת, הוא מבין כי חייבים להיות מליונים כאלה. יש כל כך הרבה כוכבים הדומים לשמש שלנו ביקום, אמר סאגאן, שלא ניתן אפילו להעלות על הדעת שאנחנו, בני האדם, הינם היצורים האינטליגנטים היחידים בו.
“פרוקסמאייר קיבל החלטה על-סמך נתונים לא מספקים” – אמר סייגן – “כשיקבל עוד מידע, הוא ייסוג בו מההחלטה”.
למרות זאת, הרבה אנשים חשבו שסייגן ועמיתיו השתגעו. ביאושם מכך שנאסא לעולם לא תקבל מספיק כסף כדי לממן את סטי, יסד סייגן את החברה הפלנטרית, ארגון שגדל בתוך 18 חודשים למאה אלף חברים עם תקציב שנתי של למעלה משני מליון דולר. בשנת ,1982 הוא החתים עצומה הקוראת לממן את סטי ולמעלה מחמישים מדענים מוכרים כולל פרנסיס קריק, סטפן גולד, לינוס פולינג, וסטיבן הוקינג, חתמו. באותה שנה, קבוצה בשם החותם הכחול, קבוצה של אסטרונומים, הכריזה כי “יצורים אינטליגנטים הם חלק מהיקום, כמו כוכבים וגלאקסיות. קשה לדמיין עוד תגלית אסטרונומית שתהיה לה השפעה על כל התחומים האנושיים כמו גילוי תבונה חוץ-ארצית”.
שלוש שנים אחר-כך, סאגאן הציע למפיק של אי. טי., סטיבן שפילברג, ושכנע אותו לתרום מאה אלף דולר, למחקר לחיפוש אחר אותות תבוניים, שיערך במאגה-צ'אנל אקסטראסטריאל אססי, במצפה הכוכבים של אוניברסיטת האווארד באוקרידג', מסצ'וסטס. אך התמיכה העיקרית לפרוייקט סטי שגברה בהתמדה בשנים האחרונות, נפלה בשל שרירות ליבם של פקידי ממשל. ב- ,1990 הסנטור הרפובליקני ממסצ'וסטס, סילביו קונטה, ניסה לעצור את התקציב של נאסא עבור סטי עם הערה לעמיתיו המחוקקים: “כמובן שיש ציויליזציות מתקדמות בחלל החיצון, אבל אנחנו איננו צריכים לבזבז שישה מליון דולר השנה, כדי למצוא עקבות של יצורים נבלים אלו. לשם כך 75 סנט כדי לקנות טבלואיד בסופרמרקט השכונתי”. וכך ביוני האחרון, סנטור ריצ'ארד בריאן (דמוקרט מנבאדה), ניסה להוציא תקציבים (#) מחוץ לפרוייקט נאסא-סטי.
הרדיו-טלסקופ הגדול בעולם איננו נראה כטלסקופ אופטי הנמצא בשמוש אסטרונומים. גם אין לו את השפופרת הארוכה הבולטת מתוך מבני המצפים הנמצאים על הרים ברחבי העולם. כמו בפלומר שבקליפורניה, או מאונה קיאה בהוואי. הטלסקופ בארסיבו הוא קערה מכוסה אלומיניום בתוך חור באדמה. מעל הקערה מאות טונות של אנטנות steereble תלויות על כבלים המחוברים למגדלי תמיכה בגבעות שמסביב. בדומה לאנטנת לוויינים רגילה, טלסקופ רדיו ממקד כל גל רדיו הפוגע בו לכיוון נקודת איסוף מרכזית, שם האות מוזן למחשב ומעובד ע”י מקלט. בניסוי שנערך בשנת ,1987 מחשב-על חדש, שחובר לטלסקופ בגולדסטון במדבר מואהב, איתר בקלות אותות דקים בני וואט אחד ששוגרו מהחללית פיוניר ,10 ששוגרה מכדור הארץ בשנת 1972 והרחיקה ארבעה מיליארדי מייל בחלל. מאז אמצע שנות החמישים, אז הוקמו הרדיו טלסקופים הראשונים, הבינו המדענים שיש להם ערך רב בחיפוש אחר חיים אינטליגנטים ביקום. אותות רדיו המשוגרים ע”י כוכבים הם בלתי סדירים ומשוגעים, בעוד שגלי הרדיו המשמשים לתקשורת הם בעלי תבניות סדורות, הניתנות בקלות לגילוי ולהצגה במוניטורים כמו אוסצילוסקופ. הרעיון לחפש אותות כאלה שנוצרו על ידי יצורים זרים, עלה בראשם של האסטרונום פרנק דרייק, ושל הפיזיקאים – ג'וזפה קוקוני, ופיליפ מוריסון בקורנל.
קוקוני ומוריסון, הציעו שיצורים נבונים יכולים להשתמש בתדירויות רדיו לתקשורת בין כוכבית, ואפשר לפענח תקשורת כזאת
“הסיכוי להצלחה אינו ניתן להערכה” – כתבו קוקוני ומוריסון בכתב העת Nature ב- – ;1959″אבל אם לא נחפש, הסיכוי להצלחה הוא אפס”.
בהשוואה לפרוייקטים אחרים של נאסא, פרוייקט סטי הוא זול. בין השנים 1962 ל- ,1973 לדוגמא, עלו שיגורי אפולו לירח 24 מיליארדי דולרים. התקציבים בסך 13.5 מיליון דולר שהוקצו השנה לסטי, הם רק עשירית האחוז מתקציב נאסא, העומד על 15 מיליארד דולר. “אם אתה לוקח בחשבון את הסיכוי להצלחה ואת ההשלכות של ההצלחה הזאת, מדובר בהשקעה הטובה ביותר בהסטוריה”, אומר פרנק דרייק.
רוב הכסף מיועד לציוד חדש – בעיקר לקליטה ברורה יותר, וכן לתוכנה פיענוח האותות. כאשר הטלסקופים מכוונים בו-זמנית כמות רעש קוסמי כל-כך גדולה במיליוני ערוצים, רק מחשבים יכולים לעבור על המידע, לחפש תבניות ואפשרויות, שאף מפעיל אנושי לא יוכל לזהות.
כמובן שדרוש אדם, הפיזיקאי קנט קולרס, כדי לתכנן תוכנה כזו, אבל קולרס, ,43 איננו אדם רגיל. הוא עיוור מלידה, לא ראה אות רדיו מימיו, וגם לא אוסצילוסקופ. למרות זאת, הוא תמיד אהב אסטרונומיה. כאשר היה בן חמש, נזכר קולרס, קרא לו אביו קטעים מתוך ספר הזהב של האסטרונומיה. “הרעיון שיש עולמות אחרים לגלות, הצית את דמיוני”, הוא נזכר, ואיזה דמיון, קולרס הצליח לשתול בתוכנה שלו כזאת חוכמה, שתוכל לזהות אותות תבוניים הנבלעים בתוך רעש סטטי.
כאחת שכל ילדותה הוקסמה מסיורים בין כוכביים, ג'יל טארטר, כיום בת ,48 תהיה הראשונה, לכן, לספר שיצורים חוץ-ארציים לא ביקרו מעולם בכדור הארץ, וכנראה גם לא יבקרו. מדעני נאסא – סט”י דוחים את הסיפורים על צלחות מעופפות וסיפורי מפגשים עם זרים. רובם אינם מאמינים שמסע לאורך המרחבים הענקיים של החלל הוא אפשרי, או רצוי. האנרגיה הדרושה למשלוח גופים חיים דרך החלל, שלא כמו גלי רדיו שאין להם מסה, מבטלת בתוקף את האפשרות הזאת גם בעיני המדענים הפתוחים ביותר. הערכות שמרניות מציינות שספינת חלל המסיעה 10 אנשים, למסע בן 5 שנות אור, הלוך ושוב למערכת שמש שכנה במהירות האור, יהיה גדול פי 500,000 מכמות האנרגיה שתצרוך ארה”ב השנה.
מה שמדעני סטי מחפשים זו תקשורת בין-גלקטית בין ציויליזציות הרחוקות זו מזו מספיק כדי למנוע פלישה, השתלטות, קולוניזציה, “קניבליזם”, וכדומה. מסר מאחת מהן, שהחל את דרכו לכדור הארץ לפני אלפי שנים, כאשר התרבות שלנו היתה בחיתוליה, יכול להקלט בכל רגע. אם יקלט במערכת של סטי בארסיבו, יוכל מסר כזה להתפענח על-ידי התוכנה של קולרס, וזו תתקשר בטלפון. בשלב הזה, אסטרונום תורן ייקח פיקוד ויעשה בדיקות ידניות.
ואולי תהיה זו טארטר שתתקשר, כאשר הדבר יקרה בדיוק במשמרת שלה. היא תכוון מחדש את האנטנות כדי לחפש אחר חזרה על האות ותזעיק את עמיתיה כדי לעזור למצוא את האות ולחגוג את הגילוי. במשך ימים היא תחפש שוב ושוב את האותות, בודקת שוב ושוב את מידת האותנטיות שלהם. לבסוף, כאשר תשתכנע שאלו אינם יכולים להיות שום דבר אחר מלבד מה שאנו מקוים שהם יהיו, היא תספר זאת לעולם. “מייד לכשנהיה בטוחים שזה נכון, נספק את המידע הזה לציבור” אומרת טארטר. “כל אות שיתקבל הוא רכוש כל האנושות. הם נשלחו לכדור הארץ, לא לנאס”א. לאחר אלפי שנות נדודים, כל בני האדם יצטרכו לדעת שאנחנו לא לבד”.
– – – – – – – –
* דאבא סובל, לשעבר הכתבת המדעית של הניו-יורק טיימס, כתבה על חיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית במשך 18 שנה. בשנת 1992 יצא לאור ספר שכתבה על האסטרונום פרנק דרייק. כותרת הספר הינה “האם יש מישהו בחוץ?”.
