מדע על קצה המזלג בפסטיבל אייקון

משתתפי גמר FAMELAB ומרצים צעירים נוספים התארגנו ליצור קבוצה מגובשת של מרצי מדע המסוגלים לדבר עם הקהל בגובה העיניים ולהסביר מושגים מדעיים מסובכים וחדשניים בכמה דקות

פסטיבל אייקון 2007 המוקדש למדע בדיוני ופנטזיה התקיים בחול המועד סוכות בסינמטק תל אביב. לראשונה, החליטה הנהלת הפסטיבל לארח קבוצה של חמישה חוקרים צעירים שסיפרו על גילויים מדעיים מהשנים האחרונות. למעלה ממאה איש עזבו לשעה קלה את משחקי התפקידים ושאר הפעילויות בפסטיבל ובאו לשמוע את ההרצאות.

הרעיון נולד בעקבות תחרות “מדע בשלוש דקות” של FameLab שנערכה בחודש מאי השנה. משתתפי הגמר ומרצים צעירים נוספים התארגנו ליצור קבוצה מגובשת של מרצי מדע המסוגלים לדבר עם הקהל בגובה העיניים ולהסביר מושגים מדעיים מסובכים וחדשניים בכמה דקות. רועי צזנה, הזוכה במקום השני בתחרות ותלמיד לתואר שלישי בננו-טכנולוגיה בטכניון, טוען כי “חשוב שיהיו גם מדענים שיוכלו 'לרדת אל העם', להסביר לאנשים איך המדע עובד ולגרום להם להשתאות ולהתפעל מיופיו של העולם”. רועי שריכז את הקשר של הקבוצה עם הנהלת הפסטיבל ידע שאייקון מושך אליו מאות בני נוער מדי שנה והיה מעוניין להגיע דווקא לקהל זה. “כך נולדים מדענים חדשים”, הוא אומר.

לרועי ולכל אחד מארבעת המרצים שהצטרפו אליו ניתנו כעשר דקות לספר על תגלית חדשה או על כיוון מחקר מעניין ומלהיב. שלושה סבבים כאלו התקיימו במשך אחד מימי הפסטיבל. רועי דיבר על מערכת מולקולות חכמה המיועדת לשחרור אינסולין בעת זיהוי סוכר בדם, ותוכל להחליף בקרוב את זריקות האינסולין אצל חולי סכרת מסוג I. בהרצאה נוספת שלו, שהייתה מרתקת ומרגשת במיוחד, הוא סיפר על ניסויי הנדסה גנטית שנערכו על ילדים כטיפול ל 'מחלת ילד הבועה'. רביד ברק, תלמידת תואר שני לננו-טכנולוגיה מהטכניון סיפרה על הרכבה עצמית של דנ”א – שיטה חדשנית שיכולה בין השאר להביא לפריצת דרך בתחום של מזעור רכיבים אלקטרוניים. אורן סוחוי, גם הוא תלמיד תואר שני לננו-טכנולוגיה מהטכניון, בחר להציג לקהל מוליך-על בפעולה. הוא קרר את מוליך-העל בעזרת חנקן נוזלי וגרם לו לדחות מגנט טבעתי. כשהמגנט נראה מרחף באוויר במשך מספר דקות, היה לו קל להסביר לקהל המסוקרן כיצד עובדים מוליכי-על. אורן ורביד שיתפו את הקהל בסוגיות נוספות הקשורות לעקרונות תורת הקוונטים והתייחסו לאפשרות של בניית מחשבים קוונטיים שיכולים להביא למהפכה בתחום היכולת החישובית והמחשוב.

גם אני נעניתי להזמנה – החלטתי להתמקד בפיזיקה ובאסטרונומיה. סיפרתי על האסטרואיד אפופיס שעלול לפגוע בכדור הארץ בעוד שלושים שנה, על תאוריה של יקומים מתנגשים והקשר שלה למפץ הגדול, ועל האפשרויות העומדות בפני האנושות כשהיא תצטרך להתמודד עם משברי אנרגיה בעתיד הרחוק. אלון בירן מאוניברסיטת תל אביב, שהציג את החידושים האחרונים בתחום של השתלת איברים, סיכם באוזניי: “בתור חובב מדע וטכנולוגיה, אני מאמין בעידוד הסקרנות הטבעית והשיפוט העצמי אצל אנשים. העברת הרצאות בנושאי המדעים כמו שהצגנו באייקון היא דרך טובה ומהנה בכיוון זה”.

האירוע הראה כי הרעיון להציב מספר מרצים על במה אחת, אשר מופיעים ברצף ושופכים אור על רעיונות מדעיים מכיוונים שונים, היא דרך אפקטיבית במיוחד להציג מדע לקהל הרחב. הרעיון יכול להתאים לא רק לפסטיבלים דוגמת אייקון, אלא גם להרצאות בפני תלמידים בבתי ספר, ימי עיון מקצועיים והרצאות בחברות מסחריות. אחד היתרונות של שילוב כזה הוא עידוד החשיבה המדעית והביקורתית בקרב הצופים, שנעשה בעזרת הצגת מספר גישות מחקר לבעיות מדעיות מגוונות. ניתן לפנות אלי (http://ifeel.co.il/page/2212 ) או לרועי צזנה ([email protected]) לקבלת פרטים נוספים אודות הקבוצה וההרצאות שהיא מציעה בכל הארץ.

הכותב מסיים תואר שלישי בפיזיקה במכון ויצמן למדע