סיקור מקיף

יום עיון מחר (ב') בטכניון יעסוק בייצוג המדע בתקשורת הישראלית

בכנס “מדע בתקשורת הישראלית: מאדישות להידברות” ישתתפו אנשי תקשורת ומדענים ומטרתו בניית קהילה של מתווכי מדע בעברית; יצירת הזדמנות לדיאלוג בין הקהילה המדעית לאנשים המתווכים את עבודתה; הגברת מודעות לתקשורת ההמונים ככלי להעברת מסרים מדעיים.

עטיפת הספר 'המוזיקה של המספרים הראשוניים'. ספרים הם אחד מהאמצעים להעברת נושאי מדע לציבור הרחב
עטיפת הספר 'המוזיקה של המספרים הראשוניים'. ספרים הם אחד מהאמצעים להעברת נושאי מדע לציבור הרחב

מחר, שני, יתקיים במחלקה להוראת המדעים בטכניון יום עיון בנושא “מדע בתקשורת הישראלית: מאדישות להידברות”.

באחת ההרצאות יטען דודי גולדמן, כתב המדע ב”ידיעות אחרונות”, שקל יותר להיות כתב מדע ב”הארץ” או באתר “הידען” מאשר ב”ידיעות” או “ערוץ 2”, בהם סיקור המדע מתבסס על עניין אנקדוטיאלי. המתרגם והעורך ד”ר עמנואל לוטם ידבר על תרגום מדע פופולרי ומדע בדיוני לעברית, ומפתח הפורמטים עודד נפחי (בעברו מנהל גלגל”צ ועורך ערוץ הילדים) יתאר אלו דרכים להחדרת תכנים של חינוך מדעי לתוכניות הפונות לקהל הרחב נוסו בעולם, ומה המצב בארץ בהקשר זה. שמוליק שם טוב, עורך “אודיסאה – מסע בין רעיונות” (לשעבר מנכ”ל הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ומנהל ההפקות בחברת הטלוויזיה JCS) ידבר על השינויים במעמדו של איש המדע והמדע עצמו בחברה הישראלית. מארגנת הכנס היא ד”ר אילת ברעם-צברי, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון

אודות הכנס

חדירתם של המדע והטכנולוגיה להיבטים רבים והולכים של חיינו הופכת את הידע מדעי, ובעיקר את הבנת השיטה המדעית, לחיוניים לקבלת החלטות ברמה האישית והלאומית. תקשורת ההמונים היא מקור המידע העיקרי בנושאי מדע עבור הציבור הרחב. אלא שהיקף הדיווח בנושאי מדע בארץ, ולעיתים גם רמת הדיווח, לוקים בחסר. יתר על כן – היחסים בין הקהילה המדעית לקהילת התקשורת נעים לרוב על הציר שבין אדישות לחשדנות הדדית.

ליום עיון זה שלוש מטרות, שנועדו לשפר את כמותו ואיכותו של הדיווח המדעי בתקשורת הישראלית:

1. בניית קהילה של מתווכי מדע בעברית. עשרות בודדות של אנשים עוסקים בארץ בתיווך מדע בתקשורת. יום עיון זה הוא הזדמנות להכרות, רישות ורקימת שיתופי פעולה ואג'נדה משותפת.
2. יצירת הזדמנות לדיאלוג בין הקהילה המדעית לאנשים המתווכים את עבודתה. רבות מהטענות שמפנים מדענים כלפי הדיווח על מדע בתקשורת, נובעות מאילוצי המדיה, ולא מעצלותם או בורותם של העיתונאים, כפי שנוח לחשוב. יום עיון זה הוא הזדמנות עבור מדענים שהתקשורת עם הציבור הרחב חשובה להם, להכיר את בעלי המקצוע המתווכים את עבודתם וללמוד על כללי המשחק המנחים אותם.
3. הגברת מודעות לתקשורת ההמונים ככלי להעברת מסרים מדעיים. מדענים ואנשי חינוך רבים אינם רואים בתקשורת ההמונים כלי חשוב להעברת מסרים בנושאי מדע לציבור, בין אם מתוך חוסר מודעות ובין אם מתוך ניסיון רע בעבר. יום עיון זה הוא הזדמנות להכיר את תקשורת ההמונים ואת יתרונותיה ומגבלותיה ככלי להוראת המדעים לציבור הרחב.

הציבור הרחב מוזמן.

לאתר הכינוס

4 תגובות

  1. לנקודה ולאורן
    רוב הציבור הוא אכן בור או כפי שכיניתם אתם "מטומטם" לכאורה.
    אסביר :
    רוב האנשים הם "מומחים בתחומם" (שלרוב הוא עיסוקם המקצועי לצורך פרנסתם) ו-"בורים באופן כללי" דהיינו, בורים בתחומים שאינם תחומי מומחיותם. רק מתי-מעט הם אינטלקטואלים, המתעניינים בתחומים רחבים שמעבר למומחיותם המקצועית.
    המצב לעיתים אף גרוע מזה, מומחים רבים בתחומם, אף נוטים לזלזל ולבטל, את הידע, בתחומים שאינם תחומי מומחיותם וסוברים כי, מומחיותם הם, די בה כדי להכשירם כמומחים ומביני דבר בתחומים שבהם אין להם ידע במומחיות.
    כך אנו מוצאים סופרים המוכיחים אותנו בשערי מדיניות הביטחון והחוץ בעוד שכל יכולתם היא להתוות בפנינו, לכל היותר, את השקפת עולמם הם. סוחרים עשירים, שעשו את הונם בדרכים כאלו ואחרות,המתיימרים ללמד את הממשלה כיצד מנהלים מדיניות כלכלית בעוד שלמעשה הם מיעצים לממשלה איך לאפשר להם להגדיל ולהגדיל את הונם הם. ואנשי צבא במיל. המעמידים פני מומחים בכל דבר, בעוד שעיקר כוחם הנו לבצע את הוראות הממונים עליהם, מבלי להיתפס בכישלון.
    כך שכשעיתונאי המדע בעיתון היומי, בא לפרסם מאמר בענייני מדע, אין לו להניח אלא כי, רוב ציבור קוראיו אכן בור (או מטומטם כפי שאתם כתבתם) .

  2. נ.ב.

    המשתמש האנונימי היה אני, שכחתי לכתוב פרטי ה"שם". עובדה שולית, אבל הרגשתי צורך להוסיף

  3. ערוצי התקשורת מעדיפים את הציבור המטומטם כי הם פונים לקהל הרחב 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.