תרופה מהפכנית לטיפול בסכיזופרניה שפותחה בבר אילן עמדה בהצלחה בניסוי הראשוני בבני אדם

מוביל הפיתוח- פרופ’ אברהם נודלמן, מייסד המגמה לכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכון פלסנשטיין בבילינסון * התרופה, BL1020, משלבת תרופה מהדור הראשון ומחומר בעל אפקט מרגיע המופרש מתאי עצב- הנוירוטרנסמיטור GABA

התרופה המהפכנית BL1020, המיועדת לטיפול בחולי סכיזופרניה, עברה בהצלחה את שלב הניסוי הראשוני בבני אדם ובכך נפתחה פריצת דרך לטיפול במחלה הקשה הפוגעת במיליוני בני אדם בעולם. כך מסר הבוקר פרופ’ אברהם נודלמן – ראש המגמה לכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן, המוביל את פיתוח התרופה בשיתוף עם ד”ר עדה רפאלי, ד”ר עידית גלעד, ופרופ’ אברהם וייצמן מאוניברסיטת תל אביב וממכון פלסנשטיין בביילינסון. במימון המחקר מסייעת חב' Bioline Rx שהונפקה בבורסה בעקבות הצלחת הניסוי.

לדברי נודלמן; עד כה התבצע הטיפול במחלה בעזרת תרופות “טיפוסיות” וזולות יחסית מהדור הראשון וע”י תרופות “אל- טיפוסיות” ויקרות יותר מהדור השני. התרופות משני הדורות מאופיינות בתופעות לוואי קשות הדומות למחלת פרקינסון, פגיעה בחילוף חומרים הגורמת לסכרת ולהשמנה דראסטית וכן לפגיעה בתפקוד המיני. עקב כך כ- 50 אחוזים מהחולים אינם נוטלים את התרופות הללו. המענה לכך נמצא בתרופה החדשה, BL1020, שמורכבת בחציה מאחת התרופות של הדור הראשון ובחציה מחומר בעל אפקט מרגיע המופרש מתאי עצב- הנוירוטרנסמיטור GABA שחסר במוחם של הלוקים במחלה.

פרופ' נודלמן מסר כי לתרופה החדשה יעילות ריפוי גבוהה ותופעות לוואי מופחתות בהשוואה לתרופות המשווקות כיום. כך הצליחה לחצות בהצלחה את השלב הקליני הראשון בבני אדם שהסתיים בסוף 2006.

הקושי עליו התגברו החוקרים הוא החדרת ה- GABA למוח. חומר זה לא עובר ממערכות הגוף אל המוח באופן טבעי ולכן היה צורך לחברו למולקולה נוספת שתשמש כנשאית. ללא נשא מתאים GABA לא היה יכול לשמש כתרופה. “אנו מקווים שהחומר שלנו יהוה תרופה שתספק לנו את צרכי הטיפול הרפואי עקב יתרונותיו ובהיותו מבוסס על תרופה אנטיסכיזופרנית ידועה שעל ידי הוספת ה- GABA פעילותה משופרת ותופעות הלוואי מופחתות” מסביר פרופ’ נודלמן.

סכיזופרניה- “נפש שסועה”- פוגעת במליוני חולים

סכיזופרניה מוגדרת כ”נפש שסועה” ושכיחותה באוכלוסיה העולמית מגיע לכאחוז אחד משמעות הדבר היא שמיליוני בני אדם סובלים ממנה קשות בכל רחבי העולם. מחלה זו היא למעשה שילוב של מספר תופעות יחדיו והיא גורמת לפגיעה במבנה האישיות ובתפקודו היומיומי של החולה וכעשרה אחוזים מהלוקים בה מתאבדים. למחלה צורות ביטוי שונות: פעילה- בה החולה חסר מנוחה וסבילה- בה החולה אפאטי וחסר אנרגיה. כשמתרחש התקף הוא עלול להמשך אף שבוע, במהלכו החולה מנותק לחלוטין מהמציאות. הלוקים במחלה אינם מסוכנים לסביבתם.

על המחקר

קבוצתו של פרופ' אברהם נודלמן שוקדת מזה כשלוש שנים על הפיתוח המהפכני. בבסיס הפיתוח עומד הרעיון שבקרב חולי סכיזופרניה קיים חסר חמור של החומר המרגיע בגופנו- הנויירוטרנסמיטר GABA המתפקד כמוליך עצבי ולכן יש צורך במציאת דרך שתאפשר להחדירו למוחו של החולה על מנת להקל את הסמפטומים של המחלה. כאמור, חומר זה לא ניתן לבליעה כתרופה על שום היותו חסום למעבר אל מוח האדם. בנוסף, התרופות החדשות לסכיזופרניה הקיימות בשוק יקרות ולא בהכרח יעילות יותר מבחינת רמת תופעות הלוואי, בהשוואה לתרופות מהדור הראשון שהיו בשימוש בשנות החמישים. עובדות אלו הביאו את נודלמן לרעיון החבירה בין שני חומרים שונים ליצירת תרופה אחת יעילה במיוחד. בשלב הראשון של המחקר נבדקו מתנדבים בריאים על מנת לשלול את רעילותה של התרופה ובשלב השני של המחקר שיתקיים בחודשים הבאים תבדק יעילות התרופה על חולים.

המגמה לכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן – החידה מסוגה בארץ

המגמה לכימיה תרופתית היא היחידה מסוגה בארץ וקיימת מזה 25 שנה במחלקה לכימיה של אוניברסיטת בר אילן. קבוצת החוקרים במעבדתו של פרופ’ נודלמן, מיסד המגמה, שוקדים כעת על פיתוח תרופות אנטי-סרטניות, תרופות נגד מחלות פרקינסון ואלצהימר ותרופות לדיכוי מחלת האיידס. פרוייקטים אלה ואחרים נעשים בשיתוף פעולה עם חוקרים מובילים בעולם. נודלמן הוא מבוגריה הראשונים של המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן (1957) ואת הדוקטורט סיים בהנחייתו של חתן פרס הנובל האמריקאי פרופ’ דונלד קראם מאוניברסיטת UCLA.