סיקור מקיף

שבתאי מבעד לצעיף הטבעות

התמונה מספקת מבט לרוחב החלק העליון של הטבעות על הירח טיטאן הנמצא ברקע. מקדימה, כמעט אובד בתוך הצל נמצא אחד המלווים הקטנים של שבתאי – יאנוס

7.4.2006

מאת: אבי בליזובסקי

מיפוי מדויק של מסלולי הירחים.

החללית קאסיני בשבתאי ממשיכה לספק הזדמנויות צילום נהדרות. התצלומים הללו של שבתאי מעמידים בצל את כל שאר מערכת השמש.
התמונה הזו היא אחת מהתמונות העדכניות שפורסמו בידי צוות קאסיני. היא מספקת מבט לרוחב החלק העליון של הטבעות על הירח טיטאן הנמצא ברקע. מקדימה, כמעט אובד בתוך הצל נמצא אחד המלווים הקטנים של שבתאי – יאנוס.
התמונה הוצגה במפגש האגודה האסטרונומית הבריטית ע"י פרופ' קארל מורי, מאוניברסיטת המלכה מרי, בלונדון. מורי, חבר צוות ההדמיה של קאסיני הציג את התפתחות התצלומים של קאסיני מיולי 2004.
"התמונות מרהיבות ואנחנו יכולים לבלות זמן רב בתכנון הזדמנויות הצילום הבאות, אבל התמונות האלה מצולמות עבור המדע". אמר. הסיבה לביצוע תצפיות בהזדמנויות כאלה היא כדי לשפר את הבנתנו על מסלולי הירחים הללו. "הידע המיקומי דרוש עבור מרכז הבקרה ה"נוהגת" את קאסיני במעבריו במערכת שבתאי ומשתמשת בכוח המשיכה של עצמים שונים במערכת זו כדי לתמרן את החללית למסלול שיביא אותה למטרת התצפית הבאה. "טבעות שבתאי הן מקום מורכב. ידיעת המאפיינים המדויקים של המסלולים של ירחים רבים ככל האפשר מאלו הנעים בתוך הטבעות, מאפשרת למדענים להבין את משמעות הרצועות בטבעות.
האבולוציה של מסלולי הירחים הקטנים נקבעת בעיקר באמצעות המשיכה ההדדית שלהם עם הטבעות. הם מחליפים ביניהם תנע זויתי. אנו מאמינים שהטבעות קורסות והירחים עשויים לצאת החוצה." אמר פרופ' מורי. התמונות הללו מאשרות את החשד שלנו שזמן החיים של הטבעות הוא קצר – כמה מאות מיליוני שנים.
יאנוס הקטן אינו מעגלי. הממד הגדול שלו הוא באורך של פחות מ-200 קילומטרים. הוא ידוע בזכות הריקוד הגרוויטציוני שהוא מבצע ביחד עם ירח אחר – אפימתיאוס, במרחק של כ-50 קילומטרים ממנו. הירחים חולקים את אותו מסלול בסידור של דרך כרכרות כפולה. כל ארבע שנים הם מחליפים מקום: הירח הפנימי נעשה חיצוני ולהפך. המדענים סבורים כי פעם הם היו חלק מגוף חללי אחד.

שבתאי כחצי סהר

13.12.2005

מאת: אבי בליזובסקי

רצועות עננים מובחנות היטב ממלאות את התצלום הזה שבו נראה שבתאי כחצי סהר מרהיב. התצורות באטמוספירה נראות כאן עד לקו המפריד בין היו םוהלילה, כאשר אור השמש מגיע כמעט במאונך לאופק.
מכיוון שניתן לראות את תחתית האטמוספירה פחות או יותר עד אותו עומק, הדבר מעיד על כך שהאטמוספירה מעל העננים יחסית נקיה. הקו השחור בחלק העליון של התמונה הוא מישור הטבעות.
התמונה צולמה באור אינפרה אדום באמצעות מצלמת הזוית הרחבה של קאסיני ב-31 באוקטובר 2005, ממרחק של כ-1.2 מיליון ק"מ משבתאי בזוית שמש של 131 מעלות. קנה המידה של התמונה 69 קילומטרים לפיקסל. התמונה עברה עיבוד לשיפור הניגודיות של תצורות בתוך האטמוספירה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן