סיקור מקיף

דרך חדשה לגילוי מרבצי נפט: מפה כבידתית מבוססת נתוני לוויין

מפה חדשה של הכוחות הכבידתיים על כדור-הארץ המבוססת על נתוני לוויין מקלה על מציאת מרבצי נפט חדשים במיוחד באזורים הארקטיים המושפעים מהתחממות כדור הארץ

מפת האנומליות הכבידתיות על פני כדור-הארץ. (מקור: מכון החלל הלאומי באוניברסיטה הטכנית של דנמרק)
מפת האנומליות הכבידתיות על פני כדור-הארץ. (מקור: מכון החלל הלאומי באוניברסיטה הטכנית של דנמרק)

החברה האמריקאית פורגו (Fugro), מהחברות המובילות בעולם בחיפוש מרבצי נפט, יזמה שת”פ מחקרי עם מכון החלל הלאומי באוניברסיטה הטכנית של דנמרק לחיפוש מרבצי נפט על ידי מיפוי הכוחות הכבידתיים של האזורים הנחקרים בעזרת לוויינים. לדברי החברה, מפה כבידתית של פני השטח היא אחת מהשיטות המדויקות ביותר ובעלת הכיסוי הרחב ביותר בימינו, כל זאת בזכות הרזולוציה הגבוהה והדיוק של המפה.

שינויים בכוחות הכבידה על פני כדור הארץ וידע מעמיק אודות השפעת השינויים המזעריים האלה הוא כלי יקר ערך בתחום חיפוש הנפט. מרבצי נפט תת-קרקעיים אטומים על ידי חומר קל יחסית דוגמת אֶבֶן סִיד וחֵמָר, וכיוון שהחומרים האלה קלים יש להם פחות כוח כבידה מחומרים אחרים באזור הנתון. שימוש בנתוני לוויין עדכניים אפשרה להרכיב מפה כבידתית בעלת רזולוציה גבוהה שטרם נראתה עד כה מבחינת הפירוט שבה ודיוק המידע. מכאן הדרך למציאת מרבצי נפט חדשים שטרם נתגלו היא קצרה ביותר.

תהליך חיפוש הנפט מורכב ממספר שלבים, השימוש במפה הכבידתית מאפשר לחברות להגדיל את הסבירות למציאת נפט בשלב הראשון והקריטי ביותר – בחירת מיקום. בעבר, חברות נפט היו בוחרות שטחים “מעניינים” בעזרת הערכות המבוססות על נתונים המתקבלים מכלי טייס וכלי שייט, איסוף המידע היה יקר ודיוק הנתונים לא תמיד גבוה. ואילו היום, השימוש במפה הכבידתית חוסך עלויות רבות כבר בשלב הראשון ומפנה את החברות לאזורים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר למציאת נפט. כך החברה חוסכת בעלויות ומייעלת את תהליכי העבודה.

המפה הכבידתית של האוניברסיטה הטכנית של דנמרק ייחודית למדי בגלל רזולוציה גבוהה של 2 ק”מ בלבד ובגלל שהיא מכסה גם אדמה וגם אוקיינוסים. המפה שימושית במיוחד באזורי חוף, היכן שממוקמים מרבית מרבצי הנפט.

המפה שימושית גם באזור הארקטי הקפוא. תהליך המסת הקרחונים חושף שטחי ים רחבים, בהם קיים פוטנציאל רב לעתודות נפט תת-קרקעיות שטרם נחשפו. שימוש בנתונים כבידתיים מאפשר להתחיל את תהליך תהליכי הקידוח במקום הנכון הרבה יותר מהר.

ניתן לייחס את מרבית ההצלחה של המפה הכבידתית לעובדה שהיא לא מבוססת על מדידת הכבידה באופן ישיר אלא על תצפיות של גובה הים, המשקפים של הכבידה. למדידת הגובה יש יתרון בכך שהמדידה מאפשרת לקבוע את השדה הכבידתי האזורי ובכך מקטינה המפה הכבידתית את הרזולוציה לקילומטרים בודדים בלבד. לצורך השוואה, כשלוויין מודד את הכוחות הכבידתיים, הרזולוציה המתקבלת היא בדרך כלל סביב ה-200 ק”מ. נתוני כבידה של לוויינים משמשים, לדוגמא, לניתוח תנאים בשכבות העמוקות של כדור הארץ, אך הם לא מתאימים לצרכי חברות הנפט.

הודעת חוקרי האוניברסיטה הטכנית של דנמרק

8 תגובות

  1. לי, עכשיו כשאתה אומר את זה זה כבר הוגן. מאה מיליון יקבלו 50%, וזה שמצא 50%.שווה בשווה.

  2. לי, יש מרווח עצום בין "הנפט לא שייך לך בכלל" לבין "כל הנפט שלך".

  3. לנקודה, כי אחרת אף אחד לא היה מחפש אותו, ומשקיע בשביל לשאוב אותו.

  4. השאלה הגדולה היא מדוע הנפט שייך למי שמוצא אותו או ששואב אותו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.