קישור להרצאת קציר השנתית המועברת בשידור חי באינטרנט
ב-12 בפברואר תתקיים במכון דוידסון הרצאת קציר השמינית שתועבר בשידור חי באינטרנט. בשנה שעברה היתה זה כלת פרס נובל לכימיה פרופ’ עדה יונת והשנה תרצה נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים ואמנויות פרופ’ רות ארנון, אף היא ממכון ויצמן.
תקציר ההרצאה:
תרכיבי החיסון הקיימים מושתתים ברובם על גורם המחלה (חיידק או נגיף) כשהוא מומת או מוחלש, כך שאינו מסוגל לגרום למחלה אך יעיל בהקניית חיסון כנגדה. ע”י שימוש בתרכיב מונעים את התחלואה. תרכיבים אלו הובילו במרוצת השנים להכחדתן של מספר מחלות ומגיפות קטלניות כגון אבעבועות שחורות או שיתוק ילדים, וכך תרמו יותר מכל לרפואה הציבורית.
האתגרים הבאים הם קודם כל התמודדות עם מחלות חדשות או מתחדשות, כגון איידס או שחפת, ופיתוח תרכיבי חיסון יעילים כנגדן. אתגר אחר הוא נגיפים העוברים מוטציות תכופות, כגון נגיף השפעת, אשר כדי להתמודד עמו יש צורך בתרכיב חיסון חדש מדי שנה בשנה. האתגר הוא לפתח תרכיב “אוניברסלי” שיגן כנגד מספר רב של זני הנגיף. אתגר נוסף בעל חשיבות ממדרגה ראשונה הוא פיתוח תרכיבים מרפאים, שבעזרתם ניתן יהיה לטפל במחלות לאחר הופעתן ולא רק למנען. גישה זו חשובה במיוחד למחלות כגון סרטן או מחלות אוטואימוניות, אשר לגביהן חיסון מניעתי אינו מהווה פתרון מעשי. גישות מחקריות לפיתוח תרכיבי חיסון חדשניים מציגות סיכוי להישגים נוספים במגזרים רחבים של הרפואה הציבורית.
את ההרצאה ניתן יהיה לראות בשידור ישיר באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
ההרצאה תתקיים באולם ויקס- מכון ויצמן למדע רחובות, ותועבר בשידור ישיר למספר בתי-ספר ברחבי הארץ.
ההשתתפות אינה כרוכות בתשלום אך מחייבת הרשמה מראש.
הרצאת קציר השנתית מתקיימת בתמיכת ד”ר גיל אומן ומרטה דרלינג מארה”ב.
2 תגובות
חברות אנטי וירוס עושות הרבה כסף מוירוסים שקיימים…
ככל שיש יותר ווירוסים, ככה טוב להם, יש עבודה
הם ידחפו לכם מוצרים גם שיאטו את המחשב…העיקר שתהיה מוגן!!!
תינוקות היום שמקבלים חיסונים, לחלקם זה קשה…התינוק נהיה חולה. אני לא מדבר על מחקרים, אני מדבר על ניסיון בחיים. התינוקות האלה שנהייה חולים, אצל חלקם זה מסתבך וזה מעמיס על מערכות הגוף. בגלל זה הרבה בייחוד הורים, חוששים מחיסונים.
היום חיסונים זה סרט נע, אין בחינה של איך הגיב הילד לחיסון.
מודל הכלכלה הנהוג היום, פשוט מבקש מהחברות האלה לייצר לעצמם כמה שיותר עבודה. ככה זה בכל תחום…
זו תוכנית שמעבירה את המצב בפשטות
http://www.youtube.com/watch?v=FoHhwl27Hs4&feature=related
אם מודל הכלכלה היה מעודד חוסר עבודה, כלומר אם הם יוצרים חיסון שכולל הכל..יוצרים מוצרים שמחזיקים כמה שיותר. או שאם יש מכשיר למכירה, משלמים על זמן שימוש ולא על המכשיר עצמו. (נניח תשלום מאוד קטן למשך הרבה שנים)
השאיפה של החברות הייתה שתשתמשו במכשירים כמה שיותר ליותר זמן.
השאיפה הייתה לייצר מכשירים שלא מתקלקלים. ואפילו שירות לתיקון טוב יותר.
בואו נחשוב יחד – שיקולים של חברת התרופות לגבי חיסון אונברסלי לשפעת:
המטרה הנעלה: “אתגר אחר הוא נגיפים העוברים מוטציות תכופות, כגון נגיף השפעת, אשר כדי להתמודד עמו יש צורך בתרכיב חיסון חדש מדי שנה בשנה. האתגר הוא לפתח תרכיב “אוניברסלי” שיגן כנגד מספר רב של זני הנגיף.”
לחסן כל שנה מחדש את כל אלה שרוצים להתחסן (אין לי מושג כמה זה יוצא) למשך n שנים כאשר n > 10 לפחות.
***או***
פיתוח חיסון אוניברסלי שיגן מפני זנים רבים של שפעת בשאיפה שכל אדם יתחסן בו פעם אחת או קצת יותר
ובכן… Follow the money…
הממ…גירד בסנטרו יו”ר דירקטוריון חברת התרופות – זה ישתלם רק אם נפתח וירוסים חדשים ומעודכנים שהחיסון הזה לא יתפוס לגביהם… והפרייארים יצטרכו לשלם בכל זאת על תוספות ועדכוני גרסא…