לקראת כנס “ILSI-ביומד ישראל 2010”, הלכנו לשמוע מה יש לרותי אלון, יו”ר הוועדה המארגנת, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו, ויו”ר איגוד תעשיית מדעי החיים בישראל, לומר על השפעת המיתון על הענף, על היתרונות והחסרונות של החברות הישראליות, נקודות החוזק, הקרן הממשלתית והכנס הקרוב. “אני מאוד גאה בתעשייה הישראלית”, היא אומרת
הרפורמה בבריאות בארה”ב, רגולציות במדינות המתעוררות (סין, הודו, רוסיה וברזיל) וספיחי המשבר הכלכלי, הם בין הגורמים שישפיעו על הצלחתן של חברות בתחום הביוטכנולוגיה והפארמה בשנים הבאות. כך אומרת בראיון למוסף מיוחד של עיתון הארץ ולאתר הידען, רותי אלון, השותפה הבכירה בקרן ההון הסיכון פיטנגו האחראית בקרן על תחום מדעי החיים. אלון משמשת יו”ר ארגון תעשיית מדעי החיים בישראל, המכסה כ-750 חברות, ובשלוש השנים האחרונות היא משמשת יו”ר משותף, יחד עם עם ישראל מקוב, מנכ”ל טבע לשעבר, של שבוע “ILSI- ביומד ישראל 2010”, האירוע המרכזי השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל.
לדברי אלון, “ILSI-ביומד ישראל 2010” , שיתקיים ב-14-16 ביוני בת”א יארח השנה יותר אורחים מחו”ל ובדרגים בכירים יותר מאשר בשנים קודמות. “אנחנו כמדינה קטנה שהשוק המקומי בה מצומצם מושפעים מהמגמות הגלובליות ולכן כנס ביומד, שכבר קנה לו מותג עולמי כמקום אליו באים בכירים בתעשיה כדי לחפש חידושים, יסייע גם לחברות הישראליות ללמוד מהן הדרכים הטובות שתעזורנה להן להצליח בשוק.”
אלון אומרת כי על רקע ההתאוששות בשווקים הגלובליים והפריחה לה זוכה תעשיית מדעי החיים, באירוע, שנחשב כיום למפגש מדעי החיים הגדול ביותר מחוץ לארה”ב, יושם דגש על היבטים עסקיים-מעשיים של אחת התעשיות המתקדמות, והיותר מצליחות כיום בישראל. השנה יושם הדגש במיוחד על שווקי הקרדיולוגיה, חיסונים, אונקולוגיה, “טיפול תאי”, תרופות אישיות, ומחלות מטאבוליות. את הכנס, שיחבר בין מדע, טכנולוגיה ותעשייה, תלווה תערוכה שתכלול את חידושי הביוטכנולוגיה והמיכשור הרפואי. בהמשך למסורת השנים שעברו ייתן האירוע גם השנה במה מרכזית וחשיפה לכ-60 חברות סטארט-אפ ישראליות.
אלון מעריכה כי כי בין כ-7000 המשתתפים הצפויים – מנכ”לים ובכירי חברות הביו-פארמה והמיכשור הרפואי, מדענים וחוקרים, יזמים, מעצבי דעת קהל בתחום, מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים – יהיו גם למעלה מ-1,000 אורחים מחו”ל. ההערכה מתבססת על נתוני 2009, שנה קשה יחסית לכנסים בינלאומיים, בה השתתפו באירוע כ-6000 איש שקיימו מעל 2500 פגישות אחד על אחד, בינהם כ-800 מבקרים מ-35 מדינות. “אנו רואים ב’שבוע ביומד’ הזדמנות להפגש, לחדש קשרים, ליצור חדשים, לעשות עסקים וללמוד מהשמות הגדולים על עתיד התעשייה”, אומרת אלון. “חוץ ממסלולי ההרצאות נקיים סמינרים בני כמה שעות בתחומים שונים עם המובילים בתחומם מהתעשיה העולמית, כשבהחלט נשתף גם ישראלים, שכן גם לנו יש מה להציע ולומר. אנחנו אף מנסים לקדם באירוע את החברות הצעירות. פתחנו איזור מיוחד בתערוכה בשבילן, בעלויות יותר נמוכות כדי שיוכלו להציג את המוצרים החדשים ובהחלט מקווים שזה יהווה מקור משיכה חזק בכנס. הרבה חברות רב לאומיות מבקשות מאיתנו עזרה לבשר את בואן לחברות הישראליות מתוך תקווה שתהיה אפשרות להפגש ולהכיר ואולי גם בעתיד ליצור שיתופי פעולה והשקעות”.
ביניים: הרפורמה של אובמה
לדברי אלון, גם אם קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של הרפורמה שחולל הנשיא האמריקני בביטוחי הבריאות, משום שמצד אחד יצטרפו עוד מיליוני אנשים למערכת והם יוכלו לרכוש תרופות מרשם, מצד שני צפויים קיצוצים בחלקים אחרים של המערכת כגון מדיקר (הביטוח למבוגרים בני 65 ומעלה) או במספר הבדיקות שכל מבוטח יכול לעשות , כך שיתכן שלא מדובר בתוספת ממשית ושחברות יושפעו מכך לשני הצדדים, אך ברור שאיזושהי השפעה תהיה משום שעדיין שוק הבריאות האמריקני מהווה עדיין 60% מכלל ההוצאה על בריאות בעולם.
גם מחוץ לארה”ב חלים שינויים. במדינות הגדולות המתעוררות – סין הודו רוסיה וברזיל, מתחילים השלטונות לעשות סדר בתחום הבריאות ולהגביר את הרגולציות במטרה להעלות את איכות השירות הרפואי. כעת החברות צריכות לעשות יותר ניסויים קליניים, ביותר מרכזים רפואיים לפני שהן מקבלות אישור של הרשויות הרלוונטיות בכל מדינה.
“כל הסוגיות הללו משפיעות על כל חברה הן בתחום המיכשור הרפואי ובוודאי בתחום התרופות. כעת נדרשות החברות להוציא סכומי כסף גבוהים יותר כדי להגיע לתוצאה הסופית – קרי הנפקה או מכירה. אם כי יש לציין כי דרך ארוכה ומפותלת מצפה לכל חברת הזנק בתחומים הללו, לא רק לחברות מישראל. התפקיד שלנו הוא לעזור לחברות הישראליות להגיע לקו סיום בדרך הטובה ביותר האפשרית.”
לדברי אלון, לגופים הרגולטוריים בארץ יש אפשרות לעזור. סין למשל מוכנה לתת אישור למי שיש לו אישור בארץ המוצא. ואולם חברות ישראליות רבות לא מייצרות את מוצריהן בארץ ומעדיפות להוציא אישורים ולבצע ניסויים קליניים באירופה.
כיצד מורגשת השפעת המיתון על הענף?
“החברות הגדולות שיש להן אישורי מכירה הושפעו פחות מהמיתון, כי בכל זאת המשיכו לצרוך את המוצרים שלהם, אם כי גם בתי החולים שהם לקוחות גדולים של חברות הביופארמה והמיכשור הרפואי התבקשו לקצץ ובין היתר דחו ניתוחים ופעילויות רפואיות אחרות בלתי דחופות.”
לעומת זאת, מסבירה אלון כי חברות הסטארט-אפ נפגעו כתוצאה מתהליך שרשרת פיננסי שקרס. חברות הסטארט-אפ ממומנות בעיקר על ידי קרנות הון סיכון, שבונות על ביצוע אקזיט מהן – קרי הנפקה, או רכישה על ידי חברה גדולה יותר. מכיוון שלא היו מספיק אקזיטים זרם הכספים שנכנס לקרנות קטן באורח דרסטי. כאשר קרן יודעת שקשה לה לגייס כספים חדשים הצעד האינסטינקטיבי הוא לשמור על הכספים שכבר גייסו לחברות הפורטופליו הקיימות ומשקיעות פחות בחברות חדשות. ” לשמחתנו נראה שבזמן האחרון השווקים נפתחים שוב וגם הקרנות השונות בעולם יראו כספים שנכנסים בחזרה ויוכלו להמשיך ולהשקיע.”
ביניים: קרן ממשלתית
בשנת 2009, לאחר בקשות של התעשיה במשך שנים, ולאור המיתון שפגע ביכולת הגיוס של החברות פורסם שהממשלה תפתח קרן ממשלתית שתמנף 250 מיליון שקלים לטובת תעשיית הביוטק. מנכ”ל משרד האוצר, חיים שני, הכריז בדצמבר האחרון שהקרן הממשלתית המדוברת מיועדת להיות בנויה מהון התחלתי של הממשלה תוך ציפייה לכספים חיצוניים שיצטרפו אליה. עדיין לא נערך מכרז לקביעת הגורם שינהל את הקרן, שיבוא מן הסתם מתעשיית הון הסיכון, ויביא עמו כסף מקביל.
אלון שמחה על המהלך ומציעה בנוסף, גם להקים קרן דומה לתחום המיכשור הרפואי – תחום שאינו מכוסה בקרן הנוכחית. “אנחנו מברכים על הסיוע הממשלתי לתחום הפארמה. הוא מאוד חשוב. עם זאת, צריך גם לעזור לתחום המיכשור הרפואי. בשנים הקודמות ביצעו קרנות הון הסיכון ומשקיעים אחרים בחברות רבות בתחום המיכשור הרפואי, ואכן לא מעט חברות נמכרו לאחר מכן לענקיות התעשיה, והקרנות עשו בהן אקזיט. לאחרונה חל שינוי במשוואה, כאשר מספר החברות המסוגלות לרכוש חברות צעירות קטן מאוד, וכתוצאה מכך זה הפך שוק של קונים שבו החברות יכולות להציג לחברות הצעירות דרישות שלא הוצגו בעבר.
“אם עד לתקופה האחרונה, כשיזם הגיע לחברה גדולה עם טכנולוגיה טובה, היתה סבירות גבוהה שהחברה שלו תירכש בתחילת הדרך, הרי שהיום, חברות המגיעות לכאן לא מחפשות טכנולוגיות פשוטות אלא את הייחודיות, דבר שישראל טובה בו. מצד שני כאשר הטכנולוגיה ייחודית, הדרישות הרגולטוריות החלות עליה כבדות יותר והעלויות של החברה גדלות. כיום כדי להגיע לבשלות ולהשיג אישורים רגולטורים בארה”ב ובאירופה נדרשות החברות להוציא סכומים שאין להשיג אותן בישראל. שלא כמו בתחום המיחשוב, מעט מאוד קרנות זרות משתפות פעולה עם קרנות ישראליות בהשקעות בחברות מיכשור רפואי והתרופות.”
לאור כל השינויים הללו ממליצה אלון למדען הראשי לתמוך גם בתחום המיכשור הרפואי בין אם באמצעות הקמת קרן דומה לזו של הביופארמה ובין אם באמצעים אחרים כדי לאפשר גם למגזר זה להתמודד עם המכשולים.
האם שיעור ההצלחה של חברות הביומד הישראליות, המתבטא בהנפקות וברכישות הוא טוב יחסית להשקעות?
“בתקופה שבין 1996 ל-2003 הושקעו כמיליארד דולר ב-320 חברות במדעי החיים. כתוצאה מהשקעה זו, ומכיוון שהשקעה בחברות פארמה במיוחד מבשילה לאחר מספר שנים רב, כדאי למדוד את התוצאות של השקעות אלה בתקופה מאוחרת יותר. ואכן כתוצאה מהכספים שהושקעו לפני 2003, בוצעו בשנים הללו אקזיטים לחברות בתחום מדעי החיים בסכומים של 2.3-2.4 מיליארד אבל בסך הכל ל-19 חברות. כלומר בערך ל-6%. לתעשיה ככלל היתה מכפלה של 2.3 על הכסף שהושקע רק בזכות אותם שישה אחוז, אם בחמש השנים הבאות יהיו עוד לפחות 5% מ-320 החברות המקוריות שימכרו או שייצאו לשוק המניות, תהיה זו מכפלה של 4.6 על הכסף שהושקע על כ-11% מהחברות וזו תוצאה יוצאת מהכלל. כתעשיה זו אנחנו מאוד אפקטיביים ומאוד פוריים ואני מאוד גאה בתעשיה הישראלית. לי עצמי היו השקעות מוצלחות בחברות כמו אופטמול, ונטור, דיסוקטק, קולבר ויש לנו חברות שיצאו לשוק כמו דיפארם וביוליין. כמו כן מכרנו חצי מחברת ביוקונטרול ל-AMS.”
מהם היתרונות והחסרונות של שוק הביומד הישראלי: היכן נקודות החוזק והחולשה שלו, לדעתך, וכיצד ניתן לנצל אותן?
“השוק הישראלי הוא שוק מאוד צעיר, מלא אנרגיה המביא פיתוחים טכנולוגיים ברמה מאוד גבוהה. מאחורינו יש הוכחות של פטנטים ומבחינה זו אנו בין המובילים בעולם ואולם הבעיה העיקרית היא שהמערכת לא ממומנת כמו שצריך ושחסרה תשתית כגון חוק המסדיר ניסויים קליניים ובכלל קיבולת של ניסויים כאלה, מגבלות על ניסויים בבעלי חיים ומכיוון אחר – ההנהלות אינן מספיק מנוסות. אבל בכל התחומים הללו אנו משתפרים. בעיות נוספות הן שהמקבילה של ה-FDA בארץ פעילה באורח מצומצם יותר. הדבר מקשה על החברות הישראליות להתקדם בצורה מסודרת כי בארץ קשה לקבל אישורים לניסויים קליניים בתחילת הדרך ולכן צריך לנסוע לארצות אחרות. במאמר מוסגר גם האירופים שואלים האם נעשו ניסויים קליניים בארץ המוצא של החברה ולישראלים אין תמיד תשובות. יש נכונות מצד כל הגורמים לשפר את המצב והתקדמות בכל החזיתות הללו צריכה להתבצע כדי שכל התשתיות תהיינה מתואמות ותאפשרנה להקל על המאמץ הקשה של הבאת חברה בתחום הרפואי מא’ ות’. בכל מקרה זו דרך ארוכה ויקרה, ועדיף שיהיו כמה שפחות מכשולים בדרך.”
כיצד נראה העתיד של תחום הביומד במדינת ישראל, לפי הערכתך, וכיצד הוא משתלב בשוק הבינלאומי?
“אני אופטימית באשר לעתיד התחום. יש לנו יכולות יוצאות מן הכלל פה. כשבוחנים את המצב היום לעומת המצב לפני כעשור, לא ניתן להשוות, השוק עבר בגרות והבשלה לאורך כל הדרך והדבר יאפשר לנו להגיע רחוק. העולם רואה בנו מקור נכבד לחדשנות, ואם נדע להשתמש בנתון הזה בצורה מסודרת והקרן הממשלתית לביופארמה היא דוגמה טובה לכך, יכולים לקרות דברים טובים. ואולם שאף אחד לא ישלה את עצמו שמדובר בהפלגה עם רוח גבית. עכשיו רק שיעשו דבר דומה גם בתחום המכשור הרפואי.”
אם היית צריכה למנות מספר נקודות שהן שיא בקריירה שלך, איזה רגעים היית בוחרת?
“כשעבדתי בוול סטריט נחשבתי לאנליסטית טובה מאוד. בישראל יש לי השקעות שבהן הצלחתי בצורה מאוד ברורה יחד עם פיטנגו. כל אחת מהחברות הללו חשובה לי אישית, חשובה לקרן וחשובה למדינת ישראל בכלל.”
אילו מרכיבים צריכים להיות לחברת סטארטאפ לדעתך, כדי שהיא תהיה ראויה להשקעה של פיטנגו? מהי בעצם הנוסחה המנצחת?
“אין לפי דעתי נוסחאות מנצחות. מאוד חשוב לנו שיהיה למוצר שוק פוטנציאלי גדול, שיש הגנה טובה של פטנטים כי זה אחד הדברים החשובים בתחום שלנו, שיש אסטרטגיה מאוד ברורה מבחינה רגולטורית ושיש הנהלה טובה. קיים משולש בין המשקיעים, היזמים והחברה וככל שמערכת היחסים במשולש הזה יותר טובה הדרך להצלחה יותר קלה.”
איזה המלצות יש לך לאנשים בתחילת הקריירה שלהם בתחום מדעי החיים שרוצים להותיר חותם?
“יזם בתחום מדעי החיים חייב קודם כל שתהיה לו נשימה ארוכה, ושמאוד חשוב לפי דעתי בתחום הזה להבין. הוא גם צריך להכיר שהוא איננו יודע הכל וככל שיבקש יותר עצה ועזרה מכאלה שכבר עברו דרך דומה, או שיש להם רמת ידע מאוד גבוהה כך הסיכוי שלך לקצר במסלול יהיה יותר גבוה. אחת הדרכים היא להקים מועצה מייעצת של מומחים שיעזרו להתגבר על המכשולים. ככלל רוב הבעיות הטכנולוגיות ניתנות לפתרון. היזם צריך להבין מה שהוא עושה, והכי חשוב להתגאות בכך שהוא מביא מרפא לעולם – זו כשלעצמה תחושה מאוד חזקה.”
מה הולך להיות השנה בכנס ביומד? מה לדעתך הכי יעורר גלים?
“מה שמעורר תמיד את הגלים הגדולים זה ההבנה של המבקרים שישראל היא מרכז מעולה לטכנולוגיות ושיש פה תעשיה תוססת, חיה ומלאת אנרגיה וכן שאנשים עובדים פה ביעילות ובאפקטיביות עם כמויות כסף הרבה יותר קטנות, ואז כל מי שבא לכנס ונפגש עם יזמים מוצא את מה שהוא מחפש. עצם הגידול במספר המבקרים מעיד על כך שאנשים מבינים שכדאי להם לבוא ולחפש כאן. כל כנס מביא איתו תנופה יותר גדולה משנה לשנה ובזה אני רואה את ההצלחה.”
