סיקור מקיף

דמעות בתולות-הים

בעבר כבר התיחסתי לצרות ולנזקים שגורם הפלסטיק, יריעות פלסטיק מחקלאות ויותר מכך שקיות פלסטיק שבמקרה הטוב מוצאות מקומן במטמנות אשפה ובמקרה הפחות טוב (אבל הנפוץ) מפוזרות בשטח

מפרסומי המשרד לאיכות הסביבה (שלנו) על "חוף נקי" כתוב כי: "מתוך סקרים שנערכו בשטח ועל סמך מידע מוקדם, עולה כי המרכיב העיקרי של פסולת בחוף הוא פלסטיק המהווה לפחות 80% מסך כל הפסולת".

ב-22 בינואר יערך דיון ציבורי שיעסוק ב צימצום השימוש בשקיות פלסטיק, לקראת הדיון – עובדות נוספות.

מצדדי השימוש בפלסטיק בצורותיו ובשימושיו השונים טוענים כי "היום יש בשוק מיני פלסטיק שמתפרק אחרי חשיפה לשמש" האמנם? מסתבר שלא… הפלסטיק ה"ידידותי לסביבה" אינו מתפרק אלא מתפורר, ההבדל משמעותי ביותר שכן משמעות ההתפוררות ולא התפרקות היא כי בטבע נותרים "רסיסי" הפלסטיק מאות שנים, (שאינם מתפרקים כימית).

צוות חוקרים מאוניברסיטת פלימות בראשותו של דר' ריצ'רד טומפסון בדק את הקורה לפרורי הפלסטיק אחרי התפוררותם. הפרורים קיבלו את השם "דמעות בתולות-הים" (mermaids' tears). גודלם של הפרורים הוא כ 20 מיקרון (פחות מעובי שערת אדם) נמצאו "פרורי פלסטיק קטנים מגרגירי חול והם נמצאים בכל". על פי הערכת החוקרים יש 300,000 חלקי פלסטיק בכל קמ"ר של ים וכ-100,000 דמעות בכל קמ'ר של קרקעית הים.

למעלה, במפה של החופים והאזורים בהם נמצאו "הדמעות" ניתן לראות כי הדמעות נמצאו בחמש יבשות וכן בפלנקטון שנבדק. בחופים נמצאו ה"דמעות" בעיקר בתוך אצות שנסחפו, הדמעות נראות כמו ביצי דגים זעירות וככאלה נאכלות עי' שוכני ים וחוף: מיני "מסננים" כמו קונכיות ותולעים ימיות קולטים את ה"דמעות", זבובי-חול וקפצנים אוספים ובולעים את ה"דמעות", פלנקטון ופיטופלנקטון קולטים את הפרורים. אלה גם אלה נאכלים ע"י יצורים גדולים יותר וכך חודר הפלסטיק למארג המזון. במעבר דרך מערכות העיכול של היצורים מתפרקים הפרורים ומתרכבים עם גורמים אחרים ויוצרים רעלנים, רעלנים שממשיכים דרכם בשרשרת המזון.
נוסף על כך בגלל גודלן הזעיר של ה"דמעות" יש להן שטח פנים גדול וכשר לספוח כימיקלים (רעלים) מהסביבה ולשמש כנשא (ווקטור) שמעביר רעלים ממקום למקום : חמרים "דוחי-מים" (הידרופובים) פולימרים למיניהם, פי.סי.בי. מעכבי-בעירה, נספחים ל"דמעות" וכך ריכוזם גדל, ע"י חדירתם לשרשרת המזון הם מגיעים לדגים וליצורים עילאיים ואלו נאכלים… גם ע"י אנשים, וכך ע"י השימוש בפלסטיק ופיזורו בסביבה, אנחנו מרעילים את סביבתנו ואת עצמנו.

דוברי תעשיית הפלסטיק הגיבו לממצעים באמרם כי: "רוב המסקנות הן "ספקולטיביות" ואין הוכחות כי ה"דמעות" מהוות נשא (ווקטור) לרעלים בטבע ", וכן כי "תעשיית הפלסטיק עושה את המירב כדי להשתמש בחמרים שאינם רעילים".

החוקרים אומרים כי את ה"דמעות" שכבר בסביבה לא ניתן לנטרל, אבל יש לעשות הכל למניעת המשך הזיהום.

דר. אסף רוזנטל, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.

לפרטים טל' 0505640309 / 077-6172298 ,

דוא'ל [email protected]

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. עניין מזג האויר לכן הוא לחדד את הנקודה שניבואים קצרי מועד הם מאוד מסובכים ובהסיק ישיר
    ניבואים לגבי שינוי אקלים גלובלי וודאי מסובכים לא פחות.

    העולם ידע תקופות חום וקור לאורך ההסטוריה.
    זה שיש שינויי אקלים גלובליים בהווה לא צריך להפתיע אותנו.

    אגב, הידעת שכיפות הקרח במאדים מתכווצות? אולי זה נובע מזהום האוויר של שתי ה"מכוניות" ספיריט ואופורטיוניטי. זיהום אויר שיוצא אפקט חממה, מי יודע אולי עוד כמה מכוניות כאלו שם על מאדים והוא יתחמם מספיק לאכלס חיים…

  2. קודם כל כדי לדעת על נזקי הפלסטיק "יד ראשונה" את מוזמן לקרוא רשימות קודמות שלי בנושא,
    הרשימה הנוכחית מובאת בשם החוקרים ששמותיהם ומקומותיהם מובאים ואתה מוזמן לאמת זאת ישירות איתם !
    מה שאינו מוטל בספק אינו זקוק למחקר , כל מחקר מדעי מבוסס על ספקות וספקנות , כדאי שתדע.
    מה ענין מזג האוויר לכאן ?

  3. ומה עם המקרה שלך? האם אתה יכול לנפק לספק ראיה אמיתית מיד ראשונה (שים לב – מיד ראשונה) שאכן הפלסטיק המדובר הוא אכן כל כך בעייתי?

    מחקר אמיתי הוא כזה שאינו מוטל בספק – מדע מדוייק.
    ברוב המקרים של נבואות זעם וחורבן הינם פשוט לא נכונים מוגזמים.

    מחקר האקולוגיה ושנוי אקלימי הוא דבר מסובך הרבה יותר מתחזית מזג האויר ידידי, ישנם הרבה פרמטרים חבויים ויחסי גומלין עלומים.

    תחזית אשר לחזות למספר ימים בודדים קדימה – וזה רק על סמך התנהגות מזג האויר וביצוע אקסטרפולציה לעתיד הקרוב.

    מחקרים כגון אלו שלך, באם לתת תחזית לשנים הבאות על סמך מידע ונתונים יבשים והסקה מהם לגבי העתיד.

    הייתי מציע להתחיל בניבוי מזג האוויר על סמך נתונים יבשים. נראה אותך מצליח בזה!

    לתת נבואות זעם לשנים רחוקות זה בדיוק כמו להכניס את מקום הימצאו של בני סלע למעטפה ופתיחתנ רק לאחר
    התפסו.

  4. ליהודה ,
    ניתן למצוץ מהאצבע דברים שונים , לא מחקר !
    פרסום אקדמי אינו שלילי !
    אחת השיטות שאינן מדעיות / מחקריות היא "התערבות" או בלשון נכונה : הימור !
    שיכנוע חייב להיות מבוסס על מחקר וראיות במקרה שלך … ?

  5. אני מתערב שה "מחקר" על שקיות הפלסטיק הוא מצוץ מהאצבע
    ותפקידו הוא אחד – להשיג פרסום אקדמי.

    יותר מזה, אני משוכנע שהפלסטיק נעלם ומתפרק מהר מאוד ולא מזיק לחלוטין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן