עד 2025 יחליפו הרובוטים אנשים בעבודות שאינן כרוכות במיומנות והשכלה

דו”ח, שנערך על ידי המועצה האמריקנית הלאומית למודיעין, צופה שהרובוטים ישמשו אותנו בתעשייה, בשדה הקרב, בשירות אנשים – ויחוללו מהפכה בשוקי העבודה ובדפוסי ההגירה בעולם ● הנבואות של אייזק אסימוב מתגשמות?

נחמה אלמוג, מערכת ThePeople ,DailyMaily

לפי דו”ח של המועצה האמריקנית הלאומית למודיעין, רובוטים עשויים להחליף אנשים בתפקידים שאינם כרוכים במיומנות או השכלה, לשבש את האיזון בשוקי העבודה, לשנות דפוסי הגירה בעולם, אך גם לתרום רבות בהיבטים צבאיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים. עד שנת 2025, קובע הדו”ח, עשויים הרובוטים להיות מיומנים כל כך, שהשאלה “יש לך כרטיס מועדון?” עשויה להישמע ממכונה מחייכת ליד הקופה הרושמת, ובשדה הקרב יילחמו “מחסלים” נגד כוחות הרשע. אם אייזק אסימוב היה בחיים, הוא בוודאי היה גאה.

בדו”ח, שכותרתו “מגמות עולמיות 2025: עולם משתנה”, שפורסם לפני ימים אחדים, הציג ה-NIC האמריקני (המועצה הלאומית למודיעין – National Intelligence Council), אחד הגופים המייעצים לנשיא ארה”ב בנושאים הקשורים לביטחון לאומי, את ראייתו האסטרטגית לטווח הארוך על אתגרים מדיניים, גיאוגרפיים, צבאיים וכלכליים שארה”ב תתמודד איתם מול ארצות אחרות ב-17 השנים הבאות, כמו גם על אתגרים סביבתיים הצפויים בטווח הקרוב. הדו”ח גם מדבר על טכנולוגיות וכולל כמה רעיונות מעניינים לגבי העתיד בקשר לרובוטים ולטכנולוגיות רובוטיות.

עובדים רבים בעולם חוו על בשרם את תוצאות השיפורים באוטומציה, שהפחיתה את הצורך בכוח אדם. כמה יצרניות בעולם מציעות כבר עתה מוצרים שמספקים רמז לאיך ייראה העתיד. בינתיים, לפני שנה פרסם חוקר תבונה מלאכותית בריטי, דייוויד לוי, ספר (“אהבה ומין עם רובוטים”), הצופה שעד שנת 2050 בני אנוש יתאהבו ברובוטים ואף יינשאו להם.

הדו”ח של ה-NIC לא מתאר אפשרות כזאת, אבל הוא כן מציין, שטכנולוגיות רובוטיות יפותחו כדי להעצים כוח פיזי, להגביר יעילות יצרנית וכדי לסייע בטיפול באנשים מוגבלים או מבוגרים. “הטכנולוגיות שיעצימו את הכוח האנושי”, מתאר הדו”ח, “כוללות תוספים לבישים עם מתניעים מכאניים על הירכיים, על המרפקים או על מפרקים אחרים בגוף. התוספים החיצוניים האלה עשויים להיות דומים לרובוטים לבישים דמויי אדם, שמשתמשים בחיישנים, בממשקים, במערכות אנרגיה ובמתניעים – שיפקחו ויגיבו לתנועות הגפיים ויספקו למי שלובש אותם כוח ושליטה גדולים יותר” – כמעט כמו בסידרה “האיש השווה מיליונים”.

החוקרים חוזים רובוטי שירות ליישומים לא יצרניים, שישתמשו בטכנולוגיות רבות, הכוללות חומרה (כמו חיישנים ומערכות אנרגיה) ופלטפורמות תוכנה מתקדמות, שישלבו אלגוריתמים התנהגותיים עם תבונה מלאכותית ויאפשרו טווח רחב של מערכות רובוטיות עצמאיות לחלוטין או למחצה, הניתנות לשליטה מרחוק.

הטכנולוגיות האלה, לדעת כותבי הדו”ח, תמנפנה את היעילות של כוח אדם אנושי, מה שיגרום לשיפור גדול של היעילות היצרנית – בגלל ההפחתה במספר האנשים שיידרשו לביצוע משימה, או בכמות עבודה גדולה יותר שיוכל לבצע אדם אחד. שימוש נרחב ברובוטים יפחית את התלות של התעשייה בכוח אדם, ישבש את האיזון בשוקי העבודה של כוח אדם לא מיומן וישנה את דפוסי ההגירה בעולם על ידי השתלטות על מלאכות המבוצעות כרגע על ידי עובדים זרים.

הדו”ח מתאר גם, כי הטכנולוגיות אלה יאפשרו לאנשים מוגבלים או מבוגרים לבצע פעולות עצמאיות, ורובוטי שירות גם יספקו אפשרויות לטיפול באוכלוסיות מוגבלות או בוגרות, כמו גם לשימושים ביתיים רבים. “טכנולוגיות כאלה”, מוסיף הדו”ח, “גם יוכלו לשפר מאוד יעילות בקרב של כוחות יבשה. כמאמצות מוקדמות, יוכלו ממשלות לספק ביטחון מוגבר לתושביהן ולתכנן כוחות לחימה תוך צמצום כוח אדם והפחתת עלויות.

למרות כל היתרונות שמבטיחות הטכנולוגיות הרובוטיות, החוקרים מציינים גם את החסמים שעשויים לעכב את פיתוחן או את השימוש בהן. כותבי הדו”ח מזכירים עלויות ייצור גבוהות מול אי ודאות באשר לתמורה, פיתוח של מודלים כלכליים אמינים, הישגים טכנולוגיים (בייחוד מקורות אנרגיה ניידים ותבונה מלאכותית), בעיות של אינטגרציה ותקנים, הססנות תרבותית מפני הידרדרות למסלול “לא טבעי” של ההתפתחות האנושית, וכמובן פחדים מפני תוצאות לא ידועות.