כיפה אדומה אצל הפסיכולוג

כיפה אדומה היא ילדה שובבה וסקרנית שמתוסכלת מכך שאהבתה של אמה נתונה יותר לסבתה מאשר אליה ולא ממש אכפת לה שהזאב יטרוף את המתחרה שלה- כך עולה מ”טיפול” פסיכולוגי שהוענק לכיפה אדומה במסגרת כנס הפנטזיה שהתקיים באוניברסיטת חיפה

במסגרת כנס הפנטזיה שנערך באוניברסיטת חיפה עברה כיפה אדומה טיפול פסיכולוגי אצל פרופ' ביל פרידמן. פרופ' פרידמן ציין שלמרות שמדובר בסיפור אגדה, עדיין לא מדובר בחלום שמגיע הישר מהתת-מודע, מה גם  שהפסיכו-אנליטיקן חייב מולו פציינט-אדם אותו הוא יכול לשאול שאלות ולבדוק תגובות. עם זאת, הוסיף פרופ' פרידמן, שכיפה אדומה, כמו מרבית סיפורי העמים, מבוסס על בעיות בתא המשפחתי והעובדה שלכיפה אדומה יש כיום 147 גרסאות ידועות הופך את הסיפור לאייקון תרבותי חשוב מספיק כדי לעסוק בו.

“הסיפור מתחיל בתור סיפור אמיתי. יש אימא ששולחת את ביתה לבקר את הסבתא וכל זה קורה בעולם ההכרה. ברגע שכיפה אדומה מגיעה ליער, היא עוברת לעולם תת ההכרה”, ציין פרופ' פרידמן.

לאחר מכן הוא עבר לנתח את אופי הדמויות. “ההוראות של אימא של כיפה אדומה מאוד ברורות. היא מבקשת מביתה לא לרדת מהשביל ולא לסטות מהדרך ולהגיע ישר לבית סבתא. מכאן אנחנו לומדים שכיפה אדומה היא ילדה שובבה וסקרנית. לאחר מכן האם דואגת יותר שתכולת הסל תגיע לסבתא מאשר לשלומה של ביתה. אין ספק שהדבר גורם תסכול אצל הבת, שמרגישה שהאם אוהבת יותר את הסבתא מאשר אותה”, הוסיף.

כאשר מגיע הזאב, הוסיף פרופ' פרידמן, הוא מקבל קורדינאטות מדויקות לביתה של הסבתא, מה שמעיד על כך שכיפה אדומה לא ממש תכעס אם המתחרה שלה על תשומת הלב של האם “תעלם”. כשהזאב מציע לה ליהנות מהיופי של היער, היא שוכחת מהר את משימתה ומתפנה לקטוף פרחים.

“כשכיפה אדומה מגיעה בסופו של דבר לביתה של סבתא, היא מתחילה לשאול אותה את השאלות המפורסמות. אם תזכרו בציורים מספרי הילדים, קשה מאוד להתבלבל בין סבתא לבין זאב שכל מה שדומה בינו לבין הסבתא הוא כותונת. יש פה מוטיב ברור של הכחשה וגם די קבלה של המצב. כנראה שכיפה אדומה מעוניינת במה שהזאב-סבתא יכול להציע לה”, סיכם פרופ' פרידמן