חלוץ התעופה ריצ’ארד בירד

בירד היה האדם הראשון שטס במטוס מעל הקוטב הדרומי ומי שתרם רבות לחקר ומיפוי האזורים הארקטיים

אתמול, 25/10 לפני 126 שנים נולד אדמירל ריצ’ארד א. בירד, טייס, חלוץ תעופה, חוקר קטבים וגיאוגרף אמריקני, האדם הראשון שטס במטוס מעל הקוטב הדרומי ומי שתרם רבות לחקר ומיפוי האזורים הארקטיים.

בירד שירת בחיל הים האמריקני לפני מלחמת העולם ה-I ושוחרר עקב פציעה ברגלו, אבל במהלך המלחמה בקש לחזור לשירות ואז הוסמך כטייס. בשנה האחרונה למלחמה פיקד על טייסת שהוצבה בקנדה, ובמהלך טיסות שערך מעל האוקיינוס האטלנטי פיתח שיטות ניווט חדשות באמצעות מדי סחיפה (Drift Indicators) ומכשירי סקסטנט המציגים את קו האופק בצורה מלאכותי (Bubble Sextant) כך שניתן בעזרתו לנווט באמצעות הכוכבים.

לאחר המלחמה, הודות לניסיונו של בירד בניווט הוא מונה למתכנן הטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה, שנערכה ב–1919 על ידי שלשה מטוסי Curtiss NC-4.

ב–1926 יצא בירד יחד עם הטייס פלויד בנט מן האי ספיצברגן לטיסה הראשונה אל הקוטב הצפוני, במטוס פוקר 7 תלת מנועי. משך הטיסה הלוך ושוב היה למעלה מ–15 שעות, ובמהלכו עברו מסלול של כ–1,360 מייל. לאחר המסע, בירד טען שעל סמך חישוביו שהמטוס הגיע מעל הקוטב הצפוני וחג מעליו.

במשך השנים שחלפו מאז הוטלו ספקות רבים בטענתו, שהתבססה על חישובי ניווט בלבד. בתיעוד שרשם תוך כדי הטיסה נמצאו מחיקות של חישובים ותיקונים, ובנוסף בדו”ח המסע שכתב לאחריו ישנם הבדלים בנתונים ביחס לחישובים שערך תוך כדי הטיסה (לדוגמה, גובה השמש שנמדד בשעה מסוימת ע”י הסקסטנט שונה בשני המסמכים). להגנתו של בירד נטען ע”י מספר מומחים שהתיקונים נבעו מתנאי טיסה משתנים (כגון מהירות וכיוון הרוח), ששינו את מהירותו ביחס לקרקע ולכן נדרש לחזור על החישובים, וכן בשל תיקוני טעויות. השאלה נותרה פתוחה למעשה עד ימינו, וכיום מקובל להניח שהאנשים הראשונים שעברו בטיסה מעל הקוטב הצפוני הם חוקר הקטבים הנורווגי רואלד אמונדסן, הטייס האיטלקי אומברטו נובילה ושותפיהם לצוות ספינת האוויר “נורגה”, שטסו מספיצברגן לאלסקה דרך הקוטב הצפוני, מס’ ימים לאחר טיסתו של בירד.

ב–1927 השתתף בירד בתחרות שהוכרזה לטיסה הראשונה מארה”ב לצרפת. בירד התכונן לבצע את הטיסה שוב במטוס פוקר 7, עם שותפו פלויד בנט, אולם במהלך אחת מטיסות ההכנה השניים נאלצו לנחות נחיתת אונס, ושניהם נפצעו, בנט באורח קשה ובירד קל. מספר ימים לאחר מכן ערך צ’רלס לינדברג את טיסתו ההיסטורית וזכה בתחרות. למרות זכייתו של לינדברג, בירד יצא למשימה בכל זאת, לאחר שתיקן את מטוסו ובעזרתו של הטייס ברנט בלצ’ן, והשלים אותה בהצלחה כחודש לאחר לינדברג.

ב–1929 יצא בירד למסעו הראשון אל הקוטב הדרומי, במטרה להיות האדם הראשון שיטוס מעליו. הפעם לקח עימו באחת הספינות מטוס מסוג “פורד טרימוטור”, וצוות של שלושה אנשים: הטייס בלצ’ן עימו טס לצרפת, האלחוטן וטייס המשנה הרולד ג’ון והצלם אשלי מקינלי. במהלך הטיסה הארבעה נאלצו להשליך מן המטוס מיכלי דלק ריקים וכן אספקה שנשאו לשעת חירום, כדי להגיע לגובה הנדרש מעל רמת הקוטב הדרומי. לאחר טיסת הלוך ושוב של למעלה מ–18 שעות מתחנת המחקר “אמריקה הקטנה” אל הקוטב השלימו את המסע בהצלחה, והפעם לא היו ספקות כלשהם בהצלחתו.
בירד ערך מסע מחקר נוסף לאנטארקטיקה ב–1934, במהלכו העביר 5 חודשים לבדו בחורף בתחנת מחקר מטאורולוגית, כדי לתעד את תנאי החורף ביבשת, ובמהלכו כמעט מצא את מותו עקב הקור והרעלת גז שנפלט מתנורי החימום. במהלך מלחמת העולם ה-II עסק במיפוי איים רבים באוקיינוס השקט כהכנה להקמת שדות תעופה עבור חיל האוויר וחיל הים האמריקני, ואחרי המלחמה פיקד על עוד שני מסעות מחקר גדולים לאנטארקטיקה: “Highjump” ב–1946-1947, ו – “Deep Freeze I” ב – 1955-1956, במהלכו הוקמו תחנות המחקר הקבועות ביבשת, ביניהן בסיס מקמארדו.

מטוס הפורד טרימוטור שבו טסו בירד וצוותו אל הקוטב הדרומי היה מטוס נוסעים שהיה עשוי לראשונה כולו ממתכת, ושימש בשנות ה – 30 להטסת נוסעים ומשאות קלים (כגון שקי דואר) ברחבי ארה”ב. אחד המטוסים שנשתמרו הופיע, דרך אגב, בשניים מסרטי אינדיאנה ג’ונס. בסרטון הבא ניתן להתרשם מחווית הטיסה בו:

על ריצ’ארד בירד: