ריאיון עם האסטרונאוט אילן רמון – חלק ב'

האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון מתראיין לעורך אתר הידען, אבי בליזובסקי, על סט הצילומים של הסרט “טיסה 107”

אבי בליזובסקי

אילן רמון במסיבת עיתונאים 29/6/2002. צילום: אבי בליזובסקי
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/ramoninterview2.html

אל חלקו הראשון של הריאיון

אל חלקו השלישי של הריאיון

מה הדבר המעניין ביותר באימונים שעברת?

“הכי מעניין באימונים – ממש קשה להגיד. המגוון הוא כל כך גדול. היו כמה דברים מעניינים. הקטע הכי אמיתי שמדמה כמעט כל דבר חוץ מזה שאין גרביטציה בחלל אלו חמישה אימונים שעברנו לאחרונה. בכוונה הם מתוכננים לחודשים האחרונים. שבהם אנחנו לוקחים קטעים מהטיסה, ממש ימים – עד 24 שעות מתוכנית הטיסה, ומריצים אותה כפי שזה נעשה בחלל, בסימולטורים, מחוברים למרכז הבקרה. בניסוי הישראלי יש גם מרכז בקרה בגודארד ואנחנו מחוברים אליו. והכל מנגן בדיוק כפי שהוא מתנהל בחלל, למעט העובדה שאנחנו על הקרקע.
יש בנאס”א מטוס מיוחד שמאפשר לחוות חוסר גרביטציה 20-25 שניות, 40 פעם בתמרון שהמטוס הזה עושה. אתה פשוט מרחף בבטן של המטוס. היא ריקה מכסאות ומרופדת מסביב כדי שלא תחטוף מכות מהדפנות. ואתה מרחף שם 20-25 שניות כל פעם כזאת. פעם ראשונה עשינו את זה רק כדי להתרשם. עשינו את זה עוד פעם כחלק מאימון שלנו כדי לעשות קטעים קצרים

עוד דבר מעניין שעברנו כצוות – יותר לגיבוש הצוות ואימון של צוות בתנאים די דומים לאלה שנהיה בהם במעבורת. זה אימון הישרדות. שמו אותנו בהרי הרוקי בוואיומינג והסתובבנו שם עם תרמילים של 30 קילו על הגב והיינו בהרים גבוהים מעל עשרת אלפים רגל. טיפוסים לא קלים. היינו שם משהו כמו עשרה ימים עם צוות של שני מדריכים שהיו איתנו. זה היה בקיץ שעבר וזה נשאר לנו כחוויה מרשימה. דרך אגב, התנאים במעבורת דומים לתנאי קמפינג או לתנאים של מסע בשטח ולכן נאס”א לאחרונה החליטה לעשות סוג כזה של אימונים.

מה אתה יכול לספר על יום טיפוסי במעבורת החלל?

“תוכנית טיסה של יום בחלל מתחילה בבוקר, מעירים אותנו עם מוסיקת השכמה. איזשהו תקליטור שאסטרונאוט בוחר. משמיעים את הרמקולים של המעבורת את המוסיקה הזו. אגב לא אנחנו בוחרים את המוסיקה אלא בני הזוג שלנו הם הבוחרים. אני לא יודע אפילו מה צפוי לי. אז ככה מתעוררים. ברגע שאתה מתעורר אתה נזרק ישר לעבודה. יש כמה דברים שאנחנו עושים על עצמנו. אנחנו צריכים למלא יומן איך ישנו בלילה ולהוציא דגימות מהרוק שלנו. אלו הדברים הראשונים שאנחנו עושים בבוקר. בהמשך יש תקופה של שעה שנקראת POST SLEEP. “

“יש לנו שעה להתאוששות ודברים שאנחנו עושים אחרי השינה – זה כולל אוכל, ארוחת בוקר, שולחים לנו בפקס למעלה את סדר היום המעודכן בדרך כלל יש שינויים, מעבירים לנו באימייל על מדפסת שיש לנו למעלה ואנחנו עוברים על התוכנית המעודכנת. אנחנו אוכלים ארוחת בוקר אם יש זמן, כל מיני הגינה של הבוקר ואז אנחנו נכנסים לתוכנית. תוכנית העבודה של כל אחד מאיתנו היא שונה. לכל אחד יש את הניסויים שהוא צריך לבצע.”
יש הרבה דברים שנראים טריוייאלים ואנשים שואלים מה כל כך מסובך….אבל ברגע שאתה במצב של חוסר גרביטציה הדברים נהיים לא כל כך פשוטים. אתה לא בסביבה הטבעית שלך. ניקח כדוגמא. על כדור הארץ אם אתה פותח שקית ולוקח את מה שאתה צריך וסוגר את השקית אם אתה רוצה. אם אתה לא רוצה, אתה משאיר אותה פתוחה.
אצלנו בחלל אתה פותח שקית ואם אתה לא שם לב אז כל הדברים עפים לך החוצה ומתחילים לרחף וצריך לחפש אותם. אפילו כזה דבר פשוט של להוציא משהו משקית מחייב תשומת לב, מחייב אותך לחשוב קודם מה אתה רוצה, לפתוח פתח קטן, להכניס את היד, להוציא את זה, אתה לא יכול לעזוב את זה, כי זה יברח. ולסגור את השקית. את השקית עצמה אתה חייב להדביק לאחת הדפנות כי אחרת השקית עצמה גם מתחילה להסתובב. הדברים שונים לגמרי מאשר על כדור הארץ ולכן הם גם לוקחים הרבה זמן. גם מנסיון של אחרים לוקח לבן אדם יומיים שלושה בדרך כל להתרגל למצב הזה.
אוכל, למשל שתיה. אתה לא יכול לשתות כמו שאנחנו שותים פה אלא אתה חייב לשתות בתוך שקיות עם קש. האוכל עצמו נמצא בתוך שקיות שאנחנו מחדירים אליהם בחזרה מים ואז אם הוא נוזלי אתה חייב לגזור פתח קטן ולאכול אותו יחסית קרוב לפה כדי שלא יתחיל להתפזר בחלל.
בעקרון יש לנו שירותים רגילים לגמרי, אבל מה שעוזר לדברים להישאר בתוך השירותים זה וואקום נמוך או שאיבה קטנה ששואבת את הדברים ודואגת שהם ישארו שם ולא ירחפו יחד איתנו.

מה אתה יכול לספר על הניסוי מיידקס?

הניסוי הישראלי שנקרא MEIDEX – ניסוי האבק הישראלי-מזרח תיכוני עוסק בחלקיקי אבק קטנים שנקראים אירוסולי אבק, שעולים ממדבר הסהרה במקרה שלנו וגם מסין, ומתחילים לרחף באטמוספירה עם הרוחות, הם עולים מעל הים התיכון, מעל המזרח התיכון. וגם מהצד השני, מעל האוקיאנוס האטלנטי עד פלורידה ומקסיקו. החלקיקים הללו משפיעים על התחממות והתקררות כדור הארץ ועל ירידת גשמים, משקעים. הניסוי הישראלי בא לנסות להבין את ההשפעה של חלקיקי האבק הללו על שני הדברים הללו – התחממות וירידת המשקעים.

בתא המטען של המעבורת תוצב מצלמה המיוחדת שמצלמת בו זמנית בששה אורכי גל, שש תדירויות. כזה מכשיר עוד לא טס בחלל עד היום. המצלמה תאפשר לחוקרים לאסוף מידע מחלקיקי האבק הללו בצורה מרבית. בנוסף יש לנו מטוס ממוחשב שיטוס למטה בתוך סופת האבק שאנחנו נצלם מהחלל ויאסוף אינפורמציה נוספת מתוך האטמוספירה, מתוך סופת האבק. בנוסף, יהיו תחנות קרקעיות שיאספו עוד מידע על סופות האבק. זה ניסוי מורכב מבחינת השילוב של כמה גורמי איסוף שצריכים לקרות בו זמנית כדי שנהיה מסוגלים לאסוף את האינפורמציה מאותו איזור ומאותו זמן. זה הייחוד של הניסוי, שהאינפורמציה נאספת מכמה מדיומים בו זמנית מאותו מקום. אני לא אוהב לקרוא לו “ניסוי האבק” תכף יחשבו שאני מנגב אבק. נקרא לו “ניסוי חלקיקי האבק באטמוספירה.
בנוסף יש ניסויים נוספים שנהגו בישראל, קראנו להם משניים אבל לפחות אחד מהם נהיה חשוב ועיקרי ומעורר עניין בצורה מדהימה בכל רחבי העולם. זה ניסוי שנקרא ספרייטס. זו תופעה חדשה יחסית שהתגלתה בעשר השנים האחרונות של ברקים בעלי צורות מיוחדות, כמו רוחות ושדים, שעולים דווקא משיאי העננים כלפי מעלה אל האטמוספירה, לגובה של 100 קילומטרים. עכשיו מנסים להבין ולחקור מהם ועל מה הם משפיעים. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא עם תחנות קרקעיות שמקבלות הדים של גלי רדיו מהברקים האלה והן פזורות בכל רחבי העולם. יש לנו שיתוף פעולה בניסוי הזה עם תחנות מאוסטרליה, יפן, סין, אלסקה, אנטרקטיקה, ממש כל העולם מגלה עניין בזה. יש לנו בנוסף ניסויים משניים, כמו למשל ניסוי של ראות אלכסונית מהאטמוספירה בהתאם לתנאי מזג האוויר. בנתונים מסוימים יהיו למשל איים קטנים שנדע שאנחנו הולכים לראות אותם עוד מעט, ויבקשו מאינו להסתכל החוצה ולראות מתי אנחנו בדיוק רואים אותם. זה יאפשר לחוקרים לדעת על הראות האלכסונית דרך האטמוספירה. זה דבר מאוד מעניין גם את חיל האוויר וגם גורמים אזרחיים שמשתמשים בחישה מרחוק של כדור הארץ, גם מהחלל וגם ממטוסים. בסך הכל יש לנו ניסוי עיקרי ועוד כמה ניסויים שהצטרפו. חלקם במהלך הזמן הפכו להיות גדולים ומעניינים.

אתה הייתי רגיל להיות כטייס עצמאי, ועכשיו אתה תלוי בעבודת צוות. איך זה מסתדר?

“הנסיון שלי כטייס מחייב ועוד איך עבודת צוות. טייסים לא טסים לבד. אמנם הם הרבה פעמים לבד בקוקפיט. הרבה פעמים הם עם עוד אדם אחד בצוות. ואם לא, אז הוא עם חברים למבנה. נושא מאוד מורכב וסבוך כי הדברים קורים שם הרבה יותר מהר. עבודת הצוות במעבורת היא בעלת אופי שונה, יותר קרוב אולי לעבודת צוות של מטוסי תובלה או מטוסים של אל על למשל, אבל לעבוד בצוות זה נהדר, אב במיוחד בצוות הזה.

הזכרת את הצוות, אתה יכול לפרט?
התמזל מזלי ויש לנו צוות נפלא של אנשים מקסימים אחד אחד. אנחנו כבר שנתיים ביחד, אנחנו באותו משרד ויש לנו אירועים נוספים מחוץ למשרד. כיף לעבוד עם צוות, במיוחד עם צוות שכזה.
הצוות שלנו מורכב מששה אמריקנים. המפקד הוא ריק הסבנד, איש חיל האוויר האמריקני. הוא טייס ניסוי טס בעברו בפנטום הרבה שנים. יש לו נסיון של טיסה אחת בחלל. הוא טס נדמה לי ב-99'.
הטייס שמשמש כטייס במעבורת ועוזר לריק שמו ווילי מק'קול. הוא טייס A6 מהנייבי. הוא הסתובב בעולם, כולל בארץ בזמן שהיה על נושאות מטוסים וארבעה אחרים משמשים כמישן ספשליסט, למרות ששניים מהם הם גם טייסים ברקע. מארק אנדרסון הוא פיילוד קומנדר הוא אחראי בעצם על כל הניסויים במעבורת בטיסה שלנו. הוא טייס תובלה שהטיס בחיל האוויר מטוסי KC135 – מטוסי תדלוק, והדריך T38 בקורס טייס אצלם.
דייב בראון – דוקטור לרפואה שבמהלך שירותו בנייבי עשה קורס טייס והוא גם טייס של הנייבי.
לורל קלארק היא גם רופאה – בנייבי ובמרינס. היא רופאה שהתעסקה ברפואה של צוללנים. וקייסי, קלפמה צ'אנדרה בהודית היא במוצאה מהודו, דוקטור לאווירנאוטויקה שהגיעה לארה”ב אחרי שגמרה את תואר ראשון בהודו והיא אמריקנית כיום. מארק אנדרסון, קייסי וריק טסו בעברם כבר טיסה אחת בחלל.

ידען האסטרונאוט הישראלי הראשון
ידען ישראל בחלל

המשך הריאיון בשבוע הבא – לקראת הטיסה ביום חמישי 16/1/2003

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~416246102~~~102&SiteName=hayadan