עוד נסיון להפחתת פליטות גזי החממה

בנובמבר תתכנס בדרבן שבדרום אפריקה ועידה שתגבש אמנה חדשה במקום אמנת קיוטו 

ב-2012 תפקע אמנת קיוטו, האמנה שמחייבת כ 40 מדינות (“מפותחות”) להפחית את פליטות גזי החממה לרמה שנקבעה ושלה התחייבו המדינות החתומות. התחייבות בה לא עמדו רוב החתומות.

התאריך הקרוב “מאפיל” על כינוסם של מדענים ונציגים מ 184 מדינות בנסיון נוסף להגיע להסכמים מחייבים שיעצרו את הפליטות, ניסיון נוסף שכן כזכור הכינוס בקופנהאגן (2009) הסתיים ללא תוצאות, עכשיו מתכנסים נציגים בבון במטרה להכין את הכנס הקרוב (28/11) בדרבן.

המכשול העיקרי בדרך להסכם שיהיה מקובל ומחייב הוא המחלוקת בין נציגי הארצות התעשייתיות העשירות מול נציגי הארצות העניות, כאשר נציגי הארצות העשירות דורשים לחייב את הכלכלות המתפתחות במהירות ‫(בעיקר סין והודו) באותם מדדים בהם יחויבו הארצות המפותחות ונציגי הארצות העניות דורשים מימון רב לצורך התאמות לשינויי האקלים ‫(שלדבריהם קורים בעיקר בגלל פעילותן של הארצות העשירות).

קנדה, רוסיה ויפן כבר הודיעו כי “לא יחדשו את התחייבותן”. ארה”ב (שהיתה בזמנו המזהמת הגדולה ביותר)… מעולם לא התחייבה. רוב הנציגים רוצים למצוא נוסחה שתחייב את ארה”ב ואילו נציגי ארה”ב מתנים את הסכמתם בשילובן של סין והודו באותו מדד והתחיבותן לאותם מדדים באמנה למניעת פליטות.

על המיקוח בין העשירות לעניות נוספות דרישות ייחודיות של ארצות בודדות למשל סעודיה דורשת פיצוי על ירידה ברווחים ממכירת נפט.

עד לכינוס בדרבן יש צורך בהסכמה על קוו מנחה שיאפשר שקיפות לקראת השלמת הקמת ה”קרן הירוקה לאקלים” Green Climate Fund שאמורה להכיל סכום של כ-100 מיליארד דולרים שייועד לעזרה לארצות מתפתחות כעזרה להסתגל לשינויי האקלים ולפיתוח כלכלה שתהיה מבוססת על פליטת דת”פ נמוכה.

על הקמת הקרן הוחלט בכינוס קודם שהיה בקנקון (בשנה שעברה) וברור שמימוש הקמתה תלויה במדינות העשירות ובראשן ארה”ב.

בשולי הכינוס מתפרסמים נתונים מטרידים :הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה International Energy Agency מפרסמת כי פליטת הדת”פ בשנה האחרונה הגיעה ל 30 גיגטון, שהם 5% יותר מהשיא הקודם ב 2008. מומחים העריכו כי המצב הכלכלי גרם לירידה חדה בפליטות ב 2009 ירידה שתמשיך ל 2010 …. הערכתם התבדתה.

דו”ח נוסף שפורסם ע”י ממשל ארה’ב ומבוסס על תחנת ניטור בהוואי מראה שיא נוסף במאי היה ריכוז הדת”ם באטמוספירה 395 חלקים למליון, בהשוואה לריכוז של 290 ח’מ שהיה בתחילת המהפכה התעשייתית לפני כ 150 שנה,

מפרסום אחר בנייצ’ר Nature Geoscience מסתבר כי המהירות בה עולה ריכוז הדת”פ באטמוספירה גדולה פי 10 ממה שהיה בעידן הפליאוקן-אאוקן שנקרא גם “עידן החום המירבי”, Paleocene-Eocene Thermal Maximum (PETM) בגלל הטמפרטורות הגבוהות ששררו על פני הכדור לפני כ- 55 מיליון שנים, טמפרטורות גבוהות שמיוחסות לעליה בריכוז הדת”פ.

עליה בקצב ממוצע של 1 מיליארד טון בשנה העלתה את הטמפרטורה ב 5 מעלות מעל לממוצע למשך 170,000 שנים. אלא שבניגוד לזמננו השינוי ועליית הטמפרטורות התרחשו לאורך תקופה של 20 אלף שנים, זמן שאיפשר הסתגלות של הסביבה הביולוגית. זמן הסתגלות שאינו קיים עבור החי והצומח בעולמנו בגלל קצב ההתחממות העכשווית.

יש גם חדשות טובות. מסתבר כי ככל שיערות וחורשים צפופים יותר עולה ספיחת ה דת”פ. מחקר שנערך ע”י יערנים מאונ’ הלסינקי ושפורסם ב-PLoS ONE מראה כי למרות ששטחי היערות באזורים (ממוזגים) שנחקרו לא גדלו, גדל כושרם לספוח דת”פ,

נתונים שנאספו מ-68 ארצות בהן כ 72% מיערות העולם, מראים כי ניהול נכון של צפיפות יערות שמיועדים לכריתה מאפשר גידול בספיחת ה דת”פ (ללא גידול בשטח היער). יערות וחורשים שנשמרו / נוהלו נכון, נתנו לעצים אפשרות לגדול וככל שהעצים גדלים כך גדלה הצפיפות, יותר נפח נוף ירוק על פני שטח נתון מאפשר ספיחת יותר דת”פ.

‫”ניהול” יערות : כריתה ונטיעה מהווה כחמישית ממחזור ה דת”פ (העולמי), עליה בספיחת דת”פ בחלק (מהחמישית) מהווה שיפור משמעותי, מחברי הדו’ח טוענים כי ” ברוב האזורים הממוזגים “אין אובדן של שטחי יער” מה שמהווה שיפור גדול שנותן אפשרות לספוח יותר ויותר דת”פ.

חשוב להדגיש כי המחקר מתיחס ליערות מנוהלים באופן מלאכותי ומלא, יערות שעציהם ניכרתים וניטעים במחזוריות כדי לספק תצרוכת עץ. המחקר אינו מתיחס ליערות טבעיים באזורים משווניים כמו אגני האמזונס או הקונגו !

בברזיל יש מגמה להסיר את ההגנה על יער האמזונס, ובכל זאת, סקר שנערך ע”י “האירגון לעץ משווני” Tropical Timber Organisation (ITTO). מראה כי שטחי יער משווני שנשמרים גדלו ב 50% בחמש השנים האחרונות, זו נחמה פורטא שכן כ 90% מהיערות המשווניים אינם מוגנים.

לחשיבות בניהול נכון של יערות באזורים ממוזגים כדאי להוסיף את העובדה שהתבררה במחקר חדש שמומן ע”י Natural Sciences and Engineering Research Council of Canada (NSERC). המחקר מראה כי ככל שעצים גדולים יותר מתפתחות עליהם יותר אוכלוסיות של חזזיות וציאנובקטריות, אלה סופחות דת”פ ביעילות כפולה מאלה שגדלים על הקרקע.

כלומר שוב, עצים גדולים וצפופים (והחזזיות והציאנובקטריות שעליהם) סופחים הרבה יותר דת”פ. עכשיו נותר לבדוק אם העצים (ביערות “מנוהלים” באזורים הממוזגים) גדלים בצפיפות יתר בגלל הרמה הגבוהה יותר של דת”פ באטמוספירה מה שמשאיר את האיזון (השלילי)?