עד כמה מזכירה התבונה המלאכותית במחשבים של היום עם האל מהסרט 2001 אודיסאה בחלל, ואיך זה מסתדר עם חללית שטסה עכשיו בחלל
כאשר אנחנו פוגשים לראשונה בהאל בסרט אודיסאה בחלל נראה כאילו אין שום דבר שהמחשב הזה לא יכול לעשות. האל מנהל את החללית דיסקאוורי לעבר צדק, מתחזק את מערכת תמיכת החיים, משחק משחק שחמט קבוצתי, יש לו דעה על שרטוט שציר אחד האסטרונאוטים והוא גם עונה לשאלות של מראייני הBBC.
מאוחר יותר אנחנו למדים שהאל גם יכול לקרוא שפתיים. מהר מאוד אנחנו תוהים האם האל הוא יותר אדם מאשר מכונה? האם האינטלגנציה שלו היא אכן מלאכותית? אפילו אחד האסטרונאוטים הודה שהוא לא בטוח האם התגובות הרגשיות של האל לשאלות בראיון הן אמיתיות או שהן חלק מהתכנות.
נפילתו של האל מתחילה כאשר הוא מגלה את אחת הסגולות של להיות אנושי, והוא מפשל.
האסטרונאוטים מתחילים להטיל ספק ביכולתו ותגובתו היא רצח האסטרונאוטים, למעט דייב באומן שהצליח להינצל בזכות עורמתו האנושית.
בתחילת 2001 האמיתית, אין לנו מחשבים בעלי יכולות מרשימות כמו של האל. אבל יש לנו את חלל עמוק 1. חללית זו, במשקל חצי טון שוגרה באוקטובר 1998 במטרה לבחון טכנולויגות חלל חדשות, כולל בינה מלאכותית. “זוהי הפעם הראשונה שחללית כלשהי מסתמכת על בינה מלאכותית. אומר ד”ר מארק ראימן Rayman, המהנדס הראשי בפרוייקט חלל עמוק 1 במעבדה להנע סילוני של נאס”א. “כל הנקודה בחללית חלל עמוק 1 היא לבחון טכנולוגיות מתקדמות שהן מטיבן מסוכנות להסתמך עליהן במשימות חלליות יקרות, כדי שמשימות חלל עתידיות לא יצטרכו להסתכן.”
בכמה מובנים, חלל עמוק 1 איננו דומה להאל. מערכות הניווט האוטונומיות מנווטות את החללית בהסתמך על אסטרואידים וכוכבים ידועים. היא יכולה לחשוב בעצמה באמצעות תוכנה המכונה “סוכן מרוחק” (Remote Agent). מערכת זו מקבלת סדרת מטרות מידי בקרי הקרקע, אך היא מחליטה כיצד לבצע אותן. המערכת מדווחת לכדור הארץ על מצב המערכת החל מ”הכל בסדר” ועד ל”אני זקוקה לעזרה עכשיו.”
“כולם מסכימים שמערכות אלו מסוגלות לקבל החלטות בעצמן.” אומר ריימן. “עם האוטונומיה שלו, אנחנו מעבירים אחריות מבני אדם על הקרקע לחללית. מכל הניסויים על החללית רק הסוכן המרוחק ניתן להיות מוגדר כתבונה מלאכותית. ריימן אומר כי בתחילה ניסו הבקרים לתת לחללית סדרת פעילוות לביצוע בימים הקרובים. מה שקרה אחר כך לא היה מה שהם ציפו. “היינו מופתעים”, הוא אמר. “בגלל שזו לא היה מה שתכננו. המערכת הגיעה לתוצאות שציפו ממנה בדרך אחרת לגמרי. וזה בדיוק מה שצריך לצפות מבינה מלאכותית”. הוא מסכם.
מאז הניסוי רק נעשה קשה לבקרים לתכנת את החללית. הם העבירו 4 סימולציות שנכשלו. במקרה אחד הם ניסו לסגור מכשיר ולא הצליחו. המחשב לבד הגיע לאותה מסקנה – שצריך לאתחל אותו מחדש. זו תגובה די מרשימה. אבל גם הוא לא הצליח בכך בעצמו כמו הבקרים. לפיכך הוא תכנת סדרת פקודות המתחשבות בכך שאותו מכשיר פתוח למרות שהיה אמור להיות סגור. “ריימן אומר שסוג זה של חשיבה עצמאית הופך להיות חשוב ככל שהחללית מתרחקת עמוק לתוך מערכת השמש החיצונית. חללית הנמצאת בצידו המרוחק של כוכב לכת, צד המוסתר מכדור הארץ, לא יוכל לתקשר עם בקרי הטיסה ועשוי לקבל החלטות חשובות בעצמו.
משימה לפלוטו תהיה רחוקה מדי ויק המון זמן לחללית לחכות להוראות. חללית שתנחת על כוכב שביט עשויה לקבל החלטות מהירות להצתה, עד שלא יספיק לערב את בני האדם.
אבל מה עם האל? האם אפשרי שיום אחד מחשב יחליט שבני האדם מיותרים? בכמה נקודות יתכן שמערכת בינה מלאכותית על סיפון חללית עשויה להחליט שהיא יודעת יותר ממה שההוראות האנושיות אמרו לה, ושהיא יכולה לשנות את התוכנית לחלוטין.” אומר רימן. “אם בנית מערכת בינה מלאכותית טובה היא עשויה לקבל את ההחלטות הנכונות. על חלל עמוק 1, היא קיבלה את ההחלטות באופן שונה ממה שציפינו, אך הם היו החלטות נכונות משום שהיתה לה יותר אינפורמציה מאשר היתה לנו.”
בנקודות מסוימות אתה חייב לפתח אמון במחשב. ואני מניח שזה כמו שאנשים מקבלים החלטה יום אחד לשלוח את ילדיהם לעולם. אני לימדתי אותם את הטוב שיכולתי, וכעת הגיע הזמן לתת להם לקבל את ההחלטות הנכונות.” ילד זה נמצא רחוק מאוד מהבית. כרגע הוא במרחק 350 מיליון קילומטר מכדור הארץ בקצה השני של השמש. אם הכל ילך טוב, הוא יבקר בכוכב השביט בורלי בספטמבר 2001.
(Borrelly).
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~310632198~~~44&SiteName=hayadan
