ישראל צריכה להתכונן כבר היום לעידן שאחרי קיוטו

בהסכם שיחתם ב-2009 ויכנס לתוקף בסוף 2012 ישראל תחוייב להקטנת הפליטות. ד”ר דני רבינוביץ' מאוני' ת”א מציע להתחיל בביטול התוכנית להקמת תחנה פחמית חדשה באשקלון, ובפרויקטים לצמצום בזבוז האנרגיה ומעבר לאנרגיה חלופית * יש לו גם ביקורת על פרויקט המכונית החשמלית של שי אגסי

מאת אבי בליזובסקי. המאמר פורסם בניוזלטר חדשות האנרגיה

על כל העוסקים בתחום – הממשלה, גופי התחבורה, חברות האנרגיה – להתארגן לעידן שלאחר קיוטו, שבו גם ישראל תידרש לקצץ בפליטות הפחמן. למה לחכות עד 2009, שאז יכפו עלינו את ההתארגנות? שואל ד”ר דני רבינוביץ', מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת”א וחבר הנהלת בית-ספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטה, המשמש גם כיו”ר הוועד המנהל של “חיים וסביבה” – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

ד”ר רבינוביץ', המרצה בימים אלה במסגרת קורס של האוניברסיטה המשודרת של גלי צה”ל (בימי שני) על התחממות כדור הארץ, השתתף לפני כשבועיים בועידת האקלים שהתקיימה באי באלי שבאינדונזיה מודע למשבר האקולוגי הגלובלי. האשמים לדבריו אלו לא הסינים וההודים שמבקשים לשפר את רמת חייהם, וצורכים כיום אנרגיה בכמויות אדירות, אלא האמריקנים – אם כל העולם היה חי ברמת החיים האמריקנית היו נדרשים ששה כדורי ארץ כדי לספק את צרכיהם, לעומת זאת אילו כל העולם היה חי ברמת החיים של סין היום, לאחר שנים של צמיחה, עדיין היה מספיק חצי כדור ארץ. שנת 1986 הייתה השנה האחרונה שבה צרכו בני האדם פחות משאבים מאלו שניתן לגדלם, לכרותם או לשאבם. רבינוביץ' מצטט בכך מודל שפיתחו שני חוקרים קנדיים וואקרנאגל וריס שהחלו לדבר בסוף שנות התשעים על מודל טביעת הרגל האקולוגית.

“מאז המהפכה התעשייתית אנו שורפים בלי הכרה פחם, אחר כך נפט וכיום גם גז טבעי, ושחררנו לאטמוספרה כמויות אדירות של דו תחמוצת הפחמן, מעבר ליכולתה של האטמוספרה לספוג. רבינוביץ' מכנה זאת אפקט הכיור – האטמוספרה מהווה בין יתר הדברים כיור לפסולת הגזית של כדור הארץ והמקום הראשון שבו שרשרת המשאבים המתדלדלת של כדור הארץ עומדת להתמוטט וכבר מגלה סימני קריסה. לפני המהפכה התעשייתית קצב הפליטה היה זהה לקצב שבו המולקולות הללו הוטמעו בצמחיה.

השריפה של דלק מחצבי יוצרת כמויות C02 שהאטמוספרה לא יכולה לנטרל והגז מצטבר ואז הכיור מתחיל להיסתם. ”

לדברי רבינוביץ', הועידה הסתיימה בהסכמה לגבי המשך התהליך למציאת נוסחה להסכמה בינלאומית על פליטות פחמן, תהליך שאמור להסתיים בקופנהגן ב-2009. לצערי מטרות התהליך הוגדרו בצורה רפה עקב התנגדות מדינות כמו ארה”ב רוסיה וסעודיה, והדבר מראה שצפוי מו”מ קשה, שכן עבור יצרניות הנפט והפחם המשך המכירה היא חלק מהתוכנית השיווקית שלהם. אבל בעקבות המחקר של פורום ה-IPCC שחברים בו 2,500 מדענים מרחבי העולם כולם יודעים שחייבים לעשות משהו. הדוח שפרסם הפורום בתחילת 2007 קבע באופן חד משמעי כי כדי להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת מתחת ל-2 מעלות במהלך המאה ה-21 חייבים להקטין את הפליטות של גזי חממה עד שנת 2050 ב-50% ביחס לפליטות של שנת 2000 שזו מהפכה. ניתן להגיע לכך באמצעות הפחתת הבזבוז האדיר שבתהליך יצירת האנרגיה והובלתה, שינוי באופן בניית הבתים, שינוי בהתנהגות, שינוי אופני התחבורה, כל אלה יספקו לנו הפחתה של 20% בפליטות הפחמן ועוד 30% ניתן להשיג באמצעות מעבר לאנרגיות חלופיות.

ביניים: להפסיק עם החלמאות הישראלית

לכאורה אנו בגן עדן, ישראל הקטנה איננה נדרשת לפי פרוטוקול קיוטו, שתוקפו יפוג כאמור רק בסוף שנת 2012 לצמצם את פליטות הפחמן אלא רק לדווח על כמויות הפליטה. ואולם ברור שבפרוטוקול החדש שייחתם בקופנהגן, יידרשו מדינות רבות נוספות, ובהן ישראל לצמצם פליטות. הקייטנה תסתיים וישראל תקבל את גזר הדין המדויק – כמה להפחית ב-2009, ויהיו לה שלוש שנים להתארגן. “למה לא להתחיל מעכשיו?” שואל רבינוביץ'?

“צריך להפסיק להתמזמז ולהתווכח ולבזבז זמן. הממשלה וסקטורים גדולים במשק כגון סקטור התשתיות וייצור החשמל ומגזר התחבורה יודעים שהם עומדים לפני תהום אך מעדיפים לשחק בפוליטיקה ולנסות לדחות את הקץ. הם צריכים להתייחס לזה כאל גזרה משמים, תרתי משמע ולהתחיל לעבוד חזק על הטכנולוגיות ועל הפתרונות ועל החקיקה ועל האכיפה ולהפסיק להתחמק. אם הם יעשו את זה ישראל תרוויח מכמה היבטים, ראשית הכסף שיושקע בחיפוש אחר חלופות ייתן דחיפה רצינית לטכנולוגיות ולמו”פ בארץ ונוכל אף להרוויח כסף מיצוא הטכנולוגיות. בנוסף נרוויח גם ירידה בתחלואה ועליית איכות הסביבה גם ברמה המקומית.”

האם כוונתך לפרויקטים כגון תחנת הכוח הפחמית באשקלון?

רבינוביץ': “אשקלון D היא דוגמה למדינה שמתנהלת בטירוף מערכות. זה משהו שצריך לקרוא עוד פעם כדי להבין שזה קורה בעשור השני של המאה –ה21 מדינה בונה תחנת כוח פחמית כשאין לה בכלל פחם. במקום להשקיע את הכסף ביכולות של ייצור חשמל סולארי שיש לנו בשפע. עמיתים שלי בחו”ל שומעים את זה ושואלים לאן נעלמה ישראל החלוצית, היזמית, הזריזה ובעיקר החכמה.”

מה דעתך על הרכב החשמלי שמציע שי אגסי?

“הרכב של שי אגסי הוא רעיון נחמד, אבל צריך להבין שהוא לא מונע לחלוטין פליטה של גזי חממה כי הוא יעביר את הפליטה מהמכונית לתחנת הכוח שתייצר את החשמל לטעינת המצברים. אבל זה לא הופך את הרעיון הזה לרעיון רע. במקרה הטוב הוא יאפשר הקטנת מה של הפליטות הכוללות בשל היעילות הגדולה יותר של ת חנת כוח לעומת יעילות של מנוע מכונית, אך ברור שזה לא פתרון קסם. ומלבד זאת, גם אם נניח שהצלחנו לפתור את בעיית הפליטה הכוללת, למכוניות יש השלכות סביבתיות אחרות: הן זוללות המון שטח, יוצרות צפיפות ואם המכונית תהיה כל כך זולה כמו שאגסי מתכנן, אנחנו עשויים להיכנס עוד יותר לתוך סינדרום של התמכרות למכוניות פרטיות שאנחנו כבר עמוק בתוכו. מה שהיה הופך את המכונית למושלמת הייתה האפשרות להטעין אותה מקליטת אנרגית השמש, אך זה עדיין בלתי אפשרי משום שיהיה צורך בקולטי שמש ששטחם גדול משטח המכונית עצמה, ניתן כמובן למלא את תחנות ההטענה מאנרגית השמש אך יידרש שטח של רבע שכונה על מנת שתחנה אחת כזו תהיה יעילה.”

האם אין סיכוי שהפקת אנרגיה מהשמש תהיה מספיק יעילה?

“מה שאמרתי לגבי המכונית נכון גם גם לגבי תחנות הכוח. כדי להפיק אנרגיה זהה לזו של תחנת הכוח הפחמית המתוכננת באשקלון על שטח של מאה דונם, נזדקק ל-10 אלפים דונם שישמשו להצבת חוות קולטים. כאן נכנסים לדוגמה פיתוחים כמו בתחום הננוטכנולוגיה שיאפשרו להקטין את שטח הקולטים הדרוש לייצור אנרגיה בכמות נתונה. טוב היתה עושה הממשלה לו היתה מפנה את הכספים למחקר ופיתוח במקום להשקיע אותם בהקמת תחנת כוח מזהמת.”

לסיכום, קובע ד”ר רבינוביץ' כי ההתמודדות שלנו עם משבר האקלים והתחממות כדור הארץ היא המפתח להישרדות המין האנושי במאה ה-21. “גם אם אולי בני האדם לא נמצאים בסכנה, אורח החיים שאנו מקיימים והיינו רוצים להוריש לצאצאנו נמצא בסכנה אקוטית. משבר האקלים ישפיע גם על ישראל בדרכים אחרות בשל התערערות היציבות הפיננסית, אי יציבות גיאופוליטית ובעיות ביטחוניות שייגרמו כתוצאה ממשבר האקלים.”