פרופ' מישל רבל: נושא הביו-טכנולוגיה וביו-אינפורמטיקה בישראל חיוני לכלכלה

פרופ' מישל רבל נשא דברים על הביוטכנולוגיה הישראלית בערב עיון של החטיבה לביואינפורמטיקה של המכללה האקדמית של תל-אביב יפו, שנערך בבית אריאלה בתל-אביב בנושא: פיתוח תרופות, גנטיקת האדם ותאי גזע עובריים: הישגים ואתגרים למדע, לתעשייה ולאתיקה

"כיום ניתן לגלות קשר בין מחלות מורכבות לבין מס' גנים (מולטי גנים), כמו לדוג' במחלת הסכיזופרניה. מחלות בהן מתקיימות אינטראקציה מורכבת בין הסביבה, התזונה והגנים"

"נושא הביו-טכנולוגיה בשילוב הביו-אינפורמטיקה בישראל הינו נושא עם מסר של תקווה, המשלב את מדעי המתמטיקה והמחשב עם מדעי החיים ומאפשר התקדמות מחקרית ובכללה מחקר של תאי גזע עובריים"

פרופ' מישל רבל , חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה לשנת 1999, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע והמדען הראשי של חברת "אינטרפארם", נשא דברים בהרצאה בנושא: "הביוטכנולוגיה הישראלית – פיתוח תרופות, גנטיקת האדם ותאי גזע עובריים: הישגים ואתגרים למדע, לתעשיה ולאתיקה", במסגרת ערב עיון שיזמה החטיבה לביואינפורמטיקה של המכללה האקדמית של תל-אביב יפו.

לדעת פרופ' רבל המחקר הביוטכנולוגי בשילוב הביואינפורמטיקה ותוך ניצול המידע הרב על גנום האדם, עתידים לתרום תרומה חשובה להתפתחות התעשייה הביוטכנולוגית ולכלכלת המדינה. ההתקדמות בתחום תשפיע על אורח החיים של האדם ועל כן טוב נעשה אם נבטיח שימורם של ערכים הומניים.

פרופ רבל הגדיר בראשית דבריו את מושג הביוטכנולוגיה – שימוש של מערכות חיים על מנת לייצר מוצרים לרפואה, מזון וסביבה. וקבע כי שילוב חשוב ביותר לדעתו, הינו של ביולוגיה וביו-אינפורמטיקה לשם גילויים של גנים חדשים ותרופות חדשות.
כיום פועלות 160 חברות בתחום הביוטכנולוגיה בישראל עם היקף מכירות שנתי מוערך בשנת 2003 של כ-1,700 מליון דולר.

פרופ' רבל נתן בהרצאותו סקירה על הישגיה של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית: הוא פתח ותיאר את פעילותה של חברת אינטרפארם האחראית על הייצור של אינטרפרון-בטא. אחד הגנים ההומנים הראשונים שהצליחו לבודד ונהפך למוצר רפואי הוא אינטרפרון-בטא המיועד לטיפול בטרשת נפוצה -מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים . חברת אינטרפארם – חברת בת של קבוצת האם SERONO מזנווה מייצרת ומשווקת את האינטרפרון ומכירותיה הגיעו ל-550 מליון דולר.

כן הזכיר בסקירתו פרופ' רבל הישגים ישראליים נוספים:
קופולינר COPAXON – של חברת טבע.
הורמון גדילה של חברת "ביוטכנולוגיה כללית".
התמקדותה של חברת "פרמוס" PHARMOS- בטיפול בהקטנת טראומה בפגיעות מוחיות כתוצאה מתאונות דרכים.
חיסון נגד סכרת של חברת PEPTOR.
נוגדנים לצהבת B,C של חברת XTL.
פיתוח למחלת הנפילה של חברת D-PHARM.
פיתוח שיטה לשחזור עצבים בעמוד השדרה – של חברת PRONEURON.

ענף אחר המתפתח בתחום הביוטכנולוגיה הוא DRUG-DESIGN
המתמקד בפיתוח תרופות והתאמתן לחולים על פי הרקע הגנטי שלהם, תוך שימוש בטכניקות של ביואינפורמטיקה. בנוסף קיימות חברות המתמחות במציאת גנים וסמנים למחלות, על פי אנליזה של אוכלוסיה דוגמת חברת IDGENE.

נושא מרכזי ומעניין נוסף שעלה בהרצאתו של פרופ' מישל רבל – גנטיקת האדם ותאי גזע עובריים.
פרופ' רבל הסביר:התמיינות של תאי גזע עובריים לרקמות שונות, והשתלתם בחולים תאפשר התקדמות משמעותית בריפוי מחלות שלחלקן טרם נמצא מענה, דוגמת השתלת תאים במוח חולי אלצהיימר, או כתחליף לתאי לבלב פגומים בחולי סכרת.

עד כה הצליחו לייצר תאי גזע עובריים של עכבר, המייצרים אינסולין ויכולים לרפא את מחלת הסכרת, בעתיד ניתן יהיה לייצר תאי שריר לב- על מנת להשתילם ולמנוע התקפי לב.

למעשה מתפתח תחום גנטיקת האדם במספר כיוונים:
בתחום הפרמוקוגנטיקה – ניתן לגלות קשר בין מחלות מורכבות לבין מס' גנים (מולטיגנים), כמו לדוג' במחלת הסכיזופרניה, חברת IDGENE הצליחה לבודד ולזהות סמן לגן המעורב במחלה.
ביוטכנולוגיה של בדיקות הומניות (PGD) – עוסקת באנאליזה של עוברים, ניתן לגלות שינויים במולקולה של ה-DNA -בשלב מוקדם, טרם השרשת העובר ברחם. אולם יש חשיבות מכרעת לשיקולים ביו-אתים, על מנת שלא נגיע למצב בו נמצא עצמינו בוחרים את מין הילוד או עוסקים בייצורו של תינוק אידיאלי.
בתחום הגנטיקה של התנהגות, ניתן אמנם לבודד גנים האחראיים לאלימות, פשיעה, אינטלגנציה, הומו-סקסואליות, אולם יש לקחת בחשבון שהשפעתה של הגנטיקה על ההתנהגות הינה קטנה יותר מההשפעה של הסביבה והתזונה, ומהווה בבחינת נטייה מוקדמת בלבד ולא דטרמיניסטית.

פרופ' מישל רבל התעכב בהרצאותו על הסוגיה האתית.
. האם מותר מבחינה אתית לרפא מחלות, ע"י לקיחת תאים מעובר, ובכך להפסיק את חיי העובר?
לפי ההשקפה הקתולית האדם נברא מרגע המפגש בין הביצית לזרע, לעומתה,ההשקפה היהודית הבאה לידי ביטוי בתורה ובתלמוד, גורסת כי הסטטוס ההומני מתרחש בהתפתחות ההריון – על-פי ההלכה עד 40 יום דומה העובר למים, לביצית ולזרע אין עדיין מעמד חוקי – כל עוד הוא לא עובר.
על כן ההלכה היהודית מתירה שימוש בעוברים שמקורם בתהליכי הפרייה, על מנת להציל חיי אדם, אולם אוסרת לייצר עוברים רק לצרכי מחקר.
פרופ' מישל רבל סבור כי אסור לעשות שינויים גנטיים שעוברים מדור לדור, כי עדיין אין אנו יודעים מהן ההשלכות לדורות הבאים. ועל כן יש חשיבות רבה לקיומן של הנחיות וחקיקה המתבססת על עבודתן של ועדות הביו-אתיקה – המגדירות מה מותר ואסור, ולארגונים הלאומיים המחנכים ומפקחים בתחום.

פרופ' מישל רבל, חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה לשנת 1999, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית,
מכון ויצמן למדע והמדען הראשי של חברת "אינטרפארם".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן