סיקור מקיף

16 שאלות שצריך לשאול כדי להבחין בין פסוודו מדע לפרוטו-מדע

פרוטו מדע הוא מדע חדש המנסה לבסס את הלגיטימיות שלו, פסוודו מדע הוא למעשה טענה שאיננה מדעית המתחזה לכזו

מעובד מתוך מאמר של לי מולר “BCS Debates a Qi Gong Master,” Rational Enquirer, Vol 6, No. 4, Apr 94 (published by the British Columbia Skeptics Society) ”
1. האם תחום המחקר הראה התקדמות?
2. האם השיטה משתמשת במילים טכניקות כגון “ויברציות” או “אנרגיה” בלי להסביר בבירור מה הכוונה במילים הללו מבין המשמעויות הרבות שלהן?
3. האם קבלת עיקרי הטענות דורשת מאיתנו לזנוח חוקים פיסיקליים מבוססים?
4. האם המאמרים הפופולריים בתחום חסרים הפניות למחקרים?
5. האם העדויות היחידות לתיאוריה נמצאות בטבע באנקדוטות?
6. האם התומכים בנושא טוענים כי ניסויים מדוקדקים שבוצעו מוכיחים את האמת בנושא המדובר, ושלא ניתן לרמות בהם?
7. האם התוצאות של המחקרים הנ”ל חזרו על עצמם במחקרים אחרים?
8. האם תומכי הטענות טוענים לכך שמבקרים אותם יתר על המידה ובאופן בלת הוגן?
9. האם הנושא נלמד רק במוסדות לא מוסמכים?
10. האם הטקטסים הטובים ביותר בתחום הם בני עשרות שנים?
11. האם תומכי התחום משתמשים במה שכותב אחד מכנה “הצהרות עובדתיות” שעיקרם אמת, אך אינם קשורים לטענה הנטענת?
12. כאשר מטיחים בהם ביקורת, האם מגיני הטענה תוקפים את המבקר במקום את הביקורת?
13. האם תומכי התחום מסתמכים על ההסטוריה (לדוגמה, הטענה זו קיימת כבר זמן רב, לפיכך היא חייבת להיות אמת)?
14. האם הנושא מציג את אפקט הביישנות (shyness effect) כלומר לפעמים עובד, לפעמים לא?
15. האם תומכי התחום פונים לטיעון הבורות (יש הרבה דברים בעולם מאשר אתה מסובל לחלום עליהם בפילוסופיה שלך)?
16. האם תומכי הטיעונים הללו משתמשים במומחים מתחומים אחרים כדי לתת משקל יתר לטענותיהם?

לדף המקורי באתר אוניברסיטת סירקוז

11 תגובות

  1. ליהודה.

    קצת התבלבלת. הטענות שלי ואלו שאבי כתב אינם חלק מהמדע. אלא הם מטא מדע. כלומר העקרונות ממנו המדע בנוי. ועקרונות אלו אינם כפופים לעקרונות עצמם.
    לכן הטענה שלי בדבר פוחלצים ומומיות עדיין קימת.

  2. שלום נועם, מדי פעם אני מקבל ביקורות של אנשים שלא אוהבים את העובדה שהמדע איננו רק אוסף של עובדות אלא גם גוף הידע שמתאר את כל מהלך הטבע והחיים, גם אם זה מפריע להשקפתו של אדם זה או אחר. אז נכון שביום יום אנחנו מכסים הרבה חדשות מדעיות אבל מותר מפעם לפעם גם ללכת לרובד העמוק יותר של המדע.
    בדיוק עכשיו אני קורא את הספר האבולוציה האיטית של דארווין (חדש בהוצאת אריה ניר, ביקורת ואולי גם פרק – בקרוב) שמסביר כיצד האיש התייסר וניסה לבחון את התאוריה שלו, אליה הגיע די מהר לאחר שובו מהמסע, במשך 20 שנה, תוך התכתבויות עם מדענים אחרים, עד שהרשה לעצמו לפרסם אותה. הבעיה שיש לרבים עם תורתו ובתחילת הספר המחבר דייויד קוומן אמר שדארווין לא ייסד דת חדשה הוא אפילו טעה מדי פעם. מה שהפריע היה הרעיון הבסיסי של הברירה הטבעית.
    מי שיש לו בעיה עם הרעיונות הבסיסיים של דארווין יש לו בעיה עם כל הרעיון הבסיסי של המדע – שאין צורך בהתערבות עליונה.
    הדוגמה הזו מצויינת כדי להמחיש מדוע חשוב שאנשים יידעו את האמיתות הבסיסיות של המדע ולא יפלו לידי שרלטנים. המאמר שלעיל נכתב על ידי אנשים באוניברסיטת סירקוז ואני מניח שהם רצו לכתוב משהו שכולם יבינו, ולא כדי לרדת אל העם.

  3. לנועם
    לא מובן מדבריך אם לדעתך המאמר רצוי או לא.
    לעניות דעתי, המאמר הנ"ל רצוי ביותר ומעורר מחשבה.
    סבדרמיש יהודה

  4. אבי!
    שמת כתבה שעוררה תגובות ובצדק.
    אל תתרשם מכך רושם רב-
    זה מאמר שמוריד את רמת האתר- וחבל.

    אתה עוסק לדעתי במלאכת קודש של ממש-
    תרגום לעברית של מדע לעם.

    התרכז בכך ואתרך ינסוק מעלה מעלה.
    בברכת חובב האתר
    נועם

  5. לחיים- מה הקשר בין היותי מדען או לא, לאיכות תגובתי. אם היא הייתה ניכתבת ע"י מדען אז זה היה מוסיף משהו??

    ולמר נקודה- אני חייב לציין בפניך את סעיף 12:-

    כאשר מטיחים בהם ביקורת, האם מגיני הטענה תוקפים את המבקר במקום את הביקורת?
    סוף ציטוט.

    שים לב שאתה תוקף במילים "פוחלץ", "אדיוט מושלם", אנשים שכל רצונם לגרום לשינוי במחשבה המדעית. אנשים כמוך היו עושים זאת וודאי גם לאיינשטיין , ניוטון, דרווין גליליאו ואחרים שהעזו.
    לא מסכים לגישתך!
    על זה נאמר:- ואף על פי כן, נוע תנוע!

    סבדרמיש יהודה
    אדם חושב

  6. נקודה נוספת היה צריך להוסיף – יכול ניבוי של מצב לאור נתונים התחלתיים מוגדרים. למשל – היסטוריה אינה מדע בין היתר בגלל נקודה זו.
    עכשיו הבה נשאל – האבולוציה החביבה על אבי בליזובסקי כל כך – האם היא מדע או פסבדו מדע? האם תוצאות נסויים בתנאי התחלה מוגדרים חוזרים על עצמם? (נקודה 7)…. מה שנכון הוא שטענות האבולוציה קיימות כבר זמן רב – וכך הכשירו את עצמן כ"אמת" (נקודה 13)… אבל נכון שהאבולוציה מראה התקדמות – התקדמות מעגלית, בחזרתה הנצחית אל השווה, וגם באופי טענותיה (נקודה 1)…
    ובכלל ממילא נחייה וממילא נמות, אכול שתה ועסוק במדע. סה"כ זה pleasure ולא צריך לקחת זאת כל כך ברצינות.

  7. ליהודה,

    כנראה שלא הבנת משהו חשוב,
    הסיכוי שחוקי הפיסיקה הקיימים אינם נכונים (כלומר אינם בכיוון הנכון), הרבה יותר קטן מהסיכוי שאותו פוחלץ שמנסה לטעון נגד אותם חוקים הוא אדיוט מושלם.

    וכאנשים רציונליים עלינו להסתכל על סבירויות הדברים.

  8. לאבי

    חלק ניכר מהנקודות שציינת מזכיר להדהים, את מאמריו של "היסטוריון" מסויים, באתר הזה.(8, 9, 11, 13, 14, 16)

    האם החלטת שהאתר הזה הוא פסאודו מדעי?

  9. יהודה, אמנם אתה לא מדען, כפי שאתה מתיימר להיות, אבל הפעם, אני חושב, שאתה צודק בטיעונך.

  10. תיקון משפט:
    האם אסור לחלוק על קיומה של הגרביטציה בכל היקום, וכו’…

    אסור במקום מותר
    ט.ל.ח.
    סבדרמיש יהודה

  11. מפריעה לי ביותר הטענה השלישית :-

    " 3. האם קבלת עיקרי הטענות דורשת מאיתנו לזנוח חוקים פיסיקליים מבוססים?" . סוף ציטוט.

    מה פרוש הדבר?, הרי תמיד פרוטו מדע מנסה לבטל חוקים "מבוססים". האם למדע חדש מותר לעבוד רק על חוקים לא מבוססים?,מה הוא חוק מבוסס?, האם מסה אפילה שכה מדברים עליה היא חוק מבוסס, טענה שאסור לחלוק עליה ?, ומה עם האנרגיה האפילה?, האם גם עליה אסור לחלוק?
    האם מותר לחלוק על קיומה של הגרביטציה בכל היקום, רק בגלל שהיא טענה כאילו מבוססת?
    אולי יפליא הדבר קוראים רבים אבל הגרביטציה אינה טענה מבוססת אפילו במרחקים קוסמולוגיים "קטנים" בגלקסיות.
    אני מתנגד לסעיף 3 כי הוא עלול להביא לקיפאון בתעוזה המדעית!

    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.