למה מתקיימים דווקא חוקי הטבע הקיימים, ממה עשוי הכל, כיצד התפתחה המורכבות ומהי מהות הסינגולריות במפץ הגדול. אלה רק חלק מהשאלות הנמצאות כיום בחזית הפיסיקה, כפי שתוארה בפאנל פיסיקאים בכירים במסגרת כנס שנערך בקנדה
פאנל של הפיסיקאים המובילים בעולם שהתכנס לאחרונה במכון פרימטר באוניברסיטת ווטרלו בקנדה דן בשאלה מה מפריע להם לישון בלילה. הדיון התקיים במסגרת אירוע מהקוונטום עד לקוסמוס, כינוס פיסיקאים שנמשך לא פחות מעשרה ימים.
מדוע היקום הזה עם חוקי הטבע הקיימים?
בחיפושם אחר החוקים היסודיים של הטבע, הפיסיקאים עובדים תחת פרדיגמה ארוכת שנים: הסבר מדוע היקום חייב להיות כפי שאנו רואים אותו. ואולם אם ניתן לחשוב על חוקים אחרים, מדוע שהיקומים שאותם חוקים מתארים לא יתקיימו במקום אחר בחלל?
יתכן שנמצא שאין חלופה ליקום שאנו מכירים, אומר שון קרול מקאלטק. “ואולם אני חושד שדבר לא נכון.” קארול אומר כי קל לדמיין טבע המאפשר למספר יקומים להתקיים תחת חוקים שונים. “לפיכך ביקום שלנו השאלה הופכת להיות מדוע החוקים הללו ולא אחרים?”
ממה עשוי הכל?
היום ברור שהחומר הרגיל ביקום – אטומים, כוכבים וגלקסיות מורכב מכ-4% מכלל האנרגיה ביקום. שאר ה-96% מטרידים את מנוחתה של קטרין פריז מאוניברסיטת מישיגן. במיוחד היא עוסקת בחומר האפל, ולדעתה נושא זה עשוי להיפתר. היא הצביעה על נתונים חדשים מניסויים כגון אלו שערכה נאס”א באמצעות הלווין פרמי המשדרים עקביות עם הרעיון שחלקיקי החומר האפל בגלקסיה שלנו מתאיידים זה עם זה בקצב הניתן למדידה, ותהליך זה מאפשר לחשוף את תכונותיהם.
ואולם גילוי האנרגיה האפלה, שנראה כי היא מאיצה את התפשטות היקום יצרה סדרה חדשה של חידות שלהן אין תשובות מידיות באופק. בין היתר כוללות חידות אלה את טבע האנרגיה האפלה עצמה ואת השאלה למה יש לה ערך כל כך קטן, שמאפשר את היווצרותה גלקסיות, הכוכבים ואת הופעת החיים.
כיצד התפתחה המורכבות?
מההתנהגות הבלתי צפויה של השווקים הפיננסים ועד לעליית החיים מתוך החומר הדומם, ליאו קדאנוף, פיסיקאי ומתמטיקאי שימושי באוניברסיטת שיקאגו, גילה כי השאלה המעניינת ביותר נמצאת בעליתן של מערכות מורכבות. קדאנוף מודאג מכך שפיסיקאי חלקיקים וקוסמולוגים מחמיצים טריק חשוב מכיוון שהם מתמקדים בקטן מאוד ובגדול מאוד. “עדיין איננו יודעים כיצד שומרת זכוכית רגילה על צורתה.” אמר קדאנוף. “החקירה של הדברים המוכרים חשובה לא פחות בדרך להבנה.” החיים עצמם, אמר, יובנו אך ורק באמצמעות פיענוח כיצד מרכיבים פשוטים עם קשרים הדדיים פושוטים ביניהם יוכלו להוביל לתופעה מורכבת.
האם תיאורית המיתרים נכונה?
הפיסיקאי דייויד טונג מקיימברידג’ מתלהב מהיופי המתמטי של תיאורית המיתרים – הרעיון לפיו חלקיקי היסוד שאנו צופים בהם אינם נקודות דמויות גרגרי אבק אלא מיתרים זעירים. ואולם הוא מודה כי הדבר הביא אותו למשבר פילוסופי כאשר הבין כי יתכן שהוא עשוי לחיות את כל חייו מבלי לדעת האם זהו התיאור האמיתי של כל המציאות. אפילו ניסויים כגון ה-LHC והלוויין פלאנק,הנמצאים בעמדה לחשיפת פיסיקה חדשה, לא יוכלו לומר שום דבר מוחלט אודות המיתרים. טונג מצא נחמה בידיעה כי שיטות תיאוריות המיתרים יכולות לסייע בפתרון בעיות פחות בסיסיות, כגון התנהגות הקווארקים והמתכות האקזוטיות. “מדובר בתיאוריה שימושית” אמר. “לפיכך אני מנסה להתרכז בכך”.
מהי הסינגולריות?
מנהל מכון פרימטר, הקוסמולוג ניל טורוק, המסתורין הגדול הוא זה שהחל את הכל – המפץ הגדול. התיאוריה המקובלת מצליחה להגיע אחורנית ולזהות מצב חם ודחוס שבו החל היקום, שבו אנו יודעים שחוקי הפיסיקה המוכרים נשברים. “איננו יודעים כיצד לתאר אותו.” אמר טורק. “כיצד יכול מישהו לטעון שיש לו תיאוריה של הכל בלא התייחסות למה שקרה אז?” טורוק מקווה כי תורת המיתרים והתפתחויות ידועות המכונות העקרון ההולוגרפי, המראה כי לסינגולריות בשלושה ממדים יכולה להיות מתורגמת לישות מתמטיקת שניתן לטפל בה בשני ממדים (דבר המראה כי הממד השלישי וכוח המשיכה עצמם הם אשליה). “כלים אלה נותנים לנו דרך חדשה לחשוב על הבעיה, והדבר משביע רצון, מבחינה מתמטית.” אמר.
מהי המציאות באמת?
החומר עשוי, ברמה מסוימת, להימצא מתחת להבנתנו, אך אנטון זלינגר, פרופסור לפיסיקה באוניברסית וינה, מקווה כי הפיסיקה תוכל לגרד את פני השטח של משהו גדול יותר. זלינגר מתמחה בניסויים קוונטיים המראים כי נראה שיש השפעה של הצופה על עיצוב המציאות. “יתכן שפריצת הדרך האמיתית תגיע כאשר נתחיל להבין את הקשרים בין הממציאות, הידע והפעולות שלנו.” אמר. התפיסה נראית מעוותת אך היא מבוססת במציאות. זלינגר ואחרים הראו כי חלקיקים נפרדים זה מזה יכולים איכשהו להיות במצבים קוונטיים קשורים, כך שתצפית על אחת תשפיע על התוצאה של השני. איש לא חקר עדיין כיצד נראה שהיקום יודע שמבוננים בו.”
לאן יכולה הפיסיקה לקחת אותנו?
יתכן שהשאלה הגדולה מכולן היא האם התהליך של החקירה שחשף עד כה כל כך הרבה פרטים אודות היקום מאז תקופתם של גלילאו וקפלר נמצא לקראת מבוי סתום? “אני חושש מכך שאנו מגיעים לקצה היכולת של המדעים האמפיריים” אומר לורנס קראוס מאוניברסיטת מדינת אריזונה. במיוחד, תוהה קראוס אם יידרש ידע על יקומים אחרים, כגון אלו שהציע קארול, כדי להבין מדוע היקום שלנו הוא כפי שהוא. אם ידע כזה יהיה בלתי נגיש, הדבר יסמן את הסוף של היכולת להעמיק את הבנתנו הלאה.
טורוק אמר כי זו הסיבה לקיומו של מכון פרימטר, כדי לאפשר מחשבה של המוחות הצעירים המבריקים בעולם בסביבה שאינה לוחצת. באמצעות אופטימיזציה של התנאים ליצירת מחשבה, יתכן שיהיה ניתן להמנע ממבוי סתום זה.
“אנו רגילים לחשוב על תיאוריות פיסיקליות כתאונות” אמר טורוק. “אנו נדרשים לשאול האם ישנן דרכים אסטרטגיות להאצת ההבנה והתגליות. יתכן שאז, כל הפיסיקה הבעייתית תוכל להגיע למעט מנוחה – או לפחות להתקדם לעבר פתרון בעיות ארציות יותר.
http://www.youtube.com/watch?v=QePNKlCpgl4
50 תגובות
כאגדל אני אעבוד בנאסא.יאללה מדענים.,תמשיכו לעבוד..כל הכבוד.
בקשר למפץ הגדול:
המפץ הגדול קרה,לאחר מכן נוצרו גלקסיות ואז כדור הארץ.החיידקים יתחברו,ולאט לאט יצרו את החיים כמו שהם.כאילו פזל שכזה.מעניין…
נקודה ויוסי:
יוסי אינו מדבר על אנרגיה אפלה אלא על אטומי מרחב וזמן.
למרות שיוסי כבר עשה לעצמו ביטוח והגדיר את כל מי שיתנגד לדעתו כמישהו שאין לו ראש פתוח, אני מרשה לעצמי לומר שהתיאוריה אינה הגיונית וזאת מסיבות רבות.
אחת מהן היא שאם "אטומי המרחב" מתרחקים – צריך להסביר מה קורה בתווך ההולך וגדל ביניהם. האם הוא מתמלא ב"אטומים" חדשים? איך הם נוצרים?
אחרת היא התגלית המתוארת בכתבה זו
https://www.hayadan.org.il/gama_ray_blust_0311098/
יש עוד סיבות רבות לפסול את התיאוריה אבל לא נראה לי שצריך יותר.
יוסי, אתה מדבר על האנרגיה האפילה. החומר האפל הוא בעל מסה. וזה קשור לשדה היגס. ולכן כל כך חשוב לנו למצוא את בוזון היגס.
האם אפשרי שהחומר האפל הוא בעצם "אטומי" המרחב והזמן שדוחים ומתפשטים ואין לנו עיון כילים למדוד אותם כי אנחנו בעצם שרויים בתוכם? – צריך ראש פתוח כדי לבחון את התיאוריה הזאת שהיא מקורית "שלי".אשמח לתגובות. יוסי
אני חושב שהכינוי "כימיה תפקודית" מתאימה יותר לפקולטות למדעי הרוח.
לאהוד
השאלה החשובה היא של מי הקונספיראציה של מי שטוען שה"קבוע" הוא קבוע או של זה הטוען שה"קבוע" אינו קבוע.
כלומר, על מי מוטלת חובת ההוכחה?
מה עשית פה למעשה?, מתוך אין סוף אפשרויות של נוסחאות החלטת לקחת את זאת שיש בה קבוע בלתי משתנה לאורך כל ההסטוריה, כלומר אפשרות אחת מתוך האינסוף אפשרויות. בזה שאני טוען שה"קבועים" משתנים הרי שניכסתי לעצמי את כל האפשרויות מלבד אולי את זאת המחליטה שה"קבוע" הוא קבוע ללא מרכאות.
אני חושב שחובת ההוכחה היא עליך ושאר המדענים החושבים במונחים של קבועים בלתי משתנים לאורך כל ההסטוריה מאז המפץ הגדול.
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
פרופסור שגם עבד בתוכניות הסודיות הצבאיות – מספר איפה אנחנו באמת עומדים בעולם הפיסיקה
Dr. Paul Czysz is a Professor of Aeronautical Engineering at Parks College in St. Louis. He spent 8 years in the Air Force at Wright-Patterson Air Force Base, and another 30 years working for McDonnell-Douglas in the field of exotic technologies
http://www.youtube.com/view_play_list?p=E8B228E3EFFF882E&search_query=%22Paul+Czysz%22
יהודה
אכן קבוע המבנה הדק מכיל את מהירות האור, הקבוע עצמו חסר יחידות. ישנם מספר תאוריות המניחות כי הוא השתנה במהלך התפתחות היקום קרי הוא אינו קבוע. כיום כל התצפיות מצביעות על כך כי הוא אכן קבוע. כדי שמהירות האור תשתנה בזמן התפתחות היקום וקבוע המבנה הדק ישאר קבוע
צריכה להיות איזה שהיא קונספירציה של הטבע. אינני חסיד תאוריות קונספירציה ואני חושב שעל מי שמאמין בהם חלה חובת ההוכחה.
לאהוד
קבוע המבנה הדק מכיל את מהירות האור. אם היא לא קבועה אזי גם קבוע המבנה הדק לא קבוע
יש לך הוכחה שמהירות האור קבועה לאורך השנים מאז המפץ הגדול?, אשמח לדעת
יהודה
אליהו:
אינני יודע מדוע חשבת שתשובתך האחרונה מגנה איכשהו על הטענה שהעלית בתגובה הקודמת.
אין מדען רציני שאינו עוסק בפילוסופיה של המדע.
כל תפקידה של הפילוסופיה של המדע הוא לברר טוב יותר מהו ידע וכיצד רוכשים אותו בצורה האמינה ביותר. אין לה כל תפקיד במתן תשובות לשאלות שבהן עוסק הדיון המתואר במאמר.
גם לשום פילוסופיה אחרת אין מעמד בעניין זה ורק המדע יכול לעסוק בהן ברצינות.
כשאני אומר "מדע" אני מתכוון גם למתמטיקה וללוגיקה – וכל המדענים עוסקים גם באלה.
המתמטיקה והלוגיקה משויכות באוניברסיטה לתחום המדעים המדויקים ולא לתחום מדעי הרוח – ולדעתי – בצדק רב.
מיכאל,
המדענים פועלים במסגרת הנחות יסוד מסויימות. הפילוסופיה הלא מדעית היא זאת שבוחנת הנחות יסוד אלו. בוודאי מוכרת לך ביקורתו של דויד יום על תפיסת הסיבתיות וכן על עצם שימוש בלוגיקה אינדוקטיבית שהן לב ליבו של המדע. בלעדיהן לא ניתן כלל לנסח חוקי טבע ולהאמין שיש קשר בין שתי תופעות עוקבות. הביקורת שלו הולידה את למעשה את כל התחום שנקרא פילוסופיה של המדע. המתמטיקה, אגב, מקורה בלוגיקה והיא לא אינדוקטיבית אלא דדוקטיבית – בדיוק ההיפך מהמדע.
אהוד,
בהמשך לתשובתי למיכאל, אנא היזהר בשימוש המלה "הוכחה" כשמדובר במדע.
העיקרון האנתרופי הוא למעשה טאוטולוגיה במיטבה, ואני לא רואה היכן היא שוללת את קיומו של האל. הרי בעזרתה אפשר לטעון שהיקום נוצר עבור האדם. נשמע מוכר? חוץ מזה האל הוא לא היפותיזה מדעית ולכן לפלס צדק.
יש לומר ההיפך: אם היקום היה אחר אז גם אנו (לא ממש אנו) היינו אחרים, כי האבולוציה הייתה פונה לאפיקים שונים. כלומר, לא היקום מותאם לאדם אלא האדם מותאם ליקום.
ובכל זאת, המדע היום יכול לתצפת רק עד המפץ הגדול בו החלו חוקי הפיזיקה. משמע כל אותם קבועים נובעים ממשהו שהיה "לפני" היקום. כמו כן תמיד אפשר לשאול למה הקבועים הללו הם כאלו – והנה חזרנו לשאלה המקורית.
ליהודה
חלק מקבועי הטבע קובעים את ספקטרום הפליטה של אטומים, קרי האנרגיות של הפוטונים אותם הם פולטים. מכיון שאנו צופים באור ממספר רב של גלקסיות במרחקים שונים, כלומר אזורים שונים ביקום וזמנים שונים-לאור לוקח זמן להגיע אלינו ולפיכך אנו רואים את הגלקסיות כפי שהיו (אני מניח כי אתה מודע לכל זאת). כיוון שקווי הפליטה של הפוטונים -הספקטרום האטומי של יסודות שונים אינו שונה כתלות בגלקסיה (מעבר לההסטה לאדום) ניתן להניח כי קבועי הטבע האחראים על קווי הספקטרום הם אכן קבועים של הטבע- במקרה זה קבוע המבנה הדק (או העדין).
בנוסף מדע איננו מבוסס על ניחושים כאשר מעלים השערה יש צורך להראות כיצד ניתן בעקרון להפריך אותה או לאשש אותה אחרת לא מדובר במדע (לטעמי…).
לאהוד
ההנחה של קבועים שתמיד היו ויהיו זהים אינה יכולה להיות מוכחת כי גם הנוסחאות המכילות את אותם הקבועים לא ניבדקו בכל היקום מאז ומתמיד.
מעבר לכך זה רק ניחוש.
יום טוב
יהודה
אליהו:
בעיני – הפילוסופים הרציניים ביותר הם המדענים.
פילוסופיה היא – על פי הגדרתה – אהבת החוכמה.
חוכמה מושתתת בעיקר על ידע והבנה ואת אלה אין לנו כל דרך להשיג אלא באמצעות המדע.
כלי העבודה המרכזי של הפילוסופים הוא הלוגיקה וכלי זה מפותח על ידי המתמטיקאים.
המדע מנסה לגלות כל תשובה שאפשר לגלות והאמירה שנושא מסוים שייך לתחום ה"פילוסופיה" או לתחום הדת לעולם לא תרתיע (ואסור שתרתיע) מדען שמנסה לשפוך אור על אותו נושא.
אליהו
אגב השאלה ממה מורכב הכל גם היא שאלה שניתן להניח כי יש לה תשובה מוחלטת עד לא מזמן סברו
מדענים כי כל מרכיבי החומר ביקום נתונים על ידי המודל הסטנדרטי 3 דורות של קוארקים לפטונים ובוזונים נושאי אינטראקציה. כיום השאלה נפתחה מחדש בעקבות טענות על חומר אפל וגם אנרגיה אפלה שהוכנסו להסביר תצפיות אסטרונומיות.
אליהו
אחת הניסיונות להסביר מדוע היקום הוא כפי שהו מבוססת על עקרון דרוונייסטי אנתרופי (שוב תודה מיכאל) קרי היקום הוא כפי שהוא כיון שלולי היה כך, לא היינו כאן כדי לשאול את השאלה. האם די באילוץ הזה -עובדת קיומינו לגזור את הקבועים בתאוריות הפיסיקליות יש הסוברים כך. ניתן לראות בתשובה מעין זו תשובה מדעית השוללת את קיומו של האל . כפי שענה לפלס לנפוליאון כשהלה שאלו מדוע התאוריה שלו לא כוללת את אלוהים"לא נזדקקתי להיפותיזה הזו".
אני חושש שחלק מהשאלות לא שייך כלל למדע אלא לפילוסופיה.
לשאלה "מדוע היקום הזה עם חוקי הטבע הקיימים?" לא יכולה להיות תשובה מדעית וזאת משום שהמדע חוקר את היקום כפי שהוא, או יותר נכון מתאר אותו על סמך הידע הכי מעודכן. לכן התשובה של המדע תמיד תהיה "ככה". פילוסופים ותיאולוגים יכניסו את אלוהים, אך גם הוא בעצם עוד "ככה".
כנ"ל "ממה עשוי הכל?" זאת שאלה שמניחה רדוקציה סופית; שניתן להמשיך ולפרק את החומר עד שנגיע לאיזה חלקיק או גורם לא מתחלק. אך המדע שעוסק בתפציות יכול רק לדווח שישנו חלקיק ש*עדיין* לא הצלחנו לפרק. למדע אין "רשות" להגיע למסקנות קוסמיות.
"מהי הסינגולריות?" אם בסינגולריות לא מתקיימים חוקי הפיזיקה, אז אין דרך להשליך באופן לוגי מהיקום הפיסיקלי לאותה סינגולריות.
"מהי המציאות באמת?" כל תיאור שאליו המדע יגיע לא יהיה תיאור מוחלט ובהכרח תהיה "מציאות" אחרת "אמיתית" יותר שהתצפיות שלנו הן רק השתקפות שלה.
שמעתי אותו.
נשמע שהוא די מתוסכל למרות שמצא דרך למכור לעצמו תנחומים.
מיכאל:
השם אכן נותן את התחושה המתאימה.
כל עוד יחפשו את התיאוריה של הכל זה יהיה רלוונטי.
במחשבה שניה נראה לי די מתאים להצמיד את השם הזה גם לתחום המיתרים והממברנות.
הרי גם אלו מודים שהתיאוריה עוסקת בתיאוריה שמע את הבחור השלישי משמאל בפאנל שזה עיקר עיסוקו. הוא אומר משהו קרוב לזה.
היגס:
מי שהיו הראשונים היו ככל הנראה הפיתגוראים.
הם כמובן היו קיצוניים הרבה יותר כי חשבו שהכל קשור במספרים רציונליים.
מריוס כהן כתב כתבה מאד יפה על הנושא בגליליאו ושם הוא כינה את הגישה "אפלטונית פיתגוראית".
אני חושב שזה כינוי די מתאים.
מכיוון שאנחנו בינתיים הנסיינים היחידים ביקום,
אולי כמו שאני חושב שאמרו החוקים נוצרים על ידנו ?
מיכאל:
הסיפור על המתמטיות של היקום די עתיק עוד מזמן אריסטו.
הראשון שהציע את הגישה בתקופת התפתחות הפיסיקה הקוונטית הוא ג’ון ווילר עוד בשנת 1950.
הגישה שלו קרויה “It from Bit”
הוא אולי לא הקצין כמו הבחור הזה לפחות לא בתחילה עד כמה שידוע לי.
הוא היה תלמידו של בוהר וגם הוא לא אהב את אינטרפרטצית קופנהגן.
השערתו היתה שמקורה של המציאות/ממשות הפיסיקאלית איננה פיסית אלא שמקורה בתבניות המידע הטהורות וכדומה. אבל זה כמובן אינו שונה ממה שאריסטו חשב.
היגס:
נראה לי שאתה מפספס את כל הרעיון כי פשוט אינני מבין את דבריך.
לא חשוב.
ממילא אין בכל הנושא שום דבר מעשי.
בדיוק על זה אני מדבר על אי הידיעה הזאת.
לדעתי אין תועלת להחליף אי ידיעה אחת (בעולם הפיסיקאלי למשל) באחרת(המתמטי).
אני רוצה להזכיר לך שטגמרק מדבר על מבנים מתמטיים ולא על הידיעה שלנו אודותיהם.
אי ידיעה שלנו אודות המבנים (שבוודאי לא ניסינו מעולם לתאר ולו אחוז אפסי שלהם ובטח שלא לחקור את כולם) ממש לא שייך לעניין
צר לי אך אינני מבין מה אתה אומר
מיכאל
כן דווקא ביחס למיבנים כיוון שההשלכות של המשפטים הללו מצביעות שהמבנים המתמטיים אינם מעור אחד. ישנם המון מיבנים שאין דרך לקשר אותם לאחרים.
וישנם המון בעיות לא מוכרעות לא פחות מאשר בפיסיקה.
כשם שלא נמצא דרך לקשר בין יחסות לקוונטים.
כך שאין טעם להחליף צורת הצגה אחד של בעיה בצורת הצגה אחרת.
אתה גם מוזמן לקרוא בעיון את דבריו של טגמרק המתייחס למבנים בלבד בשעה שמשפט גדל מדבר על הקשר בין מבנים לבין אקסיומות.
ם הקבועים אינם קבועים מין הראוי להציג מודל פיסיקלי שיסביר כיצד ולמה הם משתנים אחרת מוטב להשאירם קבועים.
היגס:
המתמטיקה איננה איים ומשפט גדל לא הופך אותה לכזו.
מקור טענתך ממש לא ברור לי.
לאהוד
דווקא מצא חן בעיניי תגובתך שמדובר על אפשרות ליקומים אחרים עם קבועים שונים.
אבל למה ללכת ליקומים אחרים?
לפי עניות דעתי רוב ה"קבועים" הפיזיקאליים השתנו כבר ביקום שלנו מאז המפץ הגדול.
לפי דעתי מהירות האור הייתה גדולה יותר בעבר והיא הולכת וקטנה עם הזמן.
קבוע הגרביטציה הולך וקטן גם הוא. ועוד, כך שיתכן וישנם יקומים אחרים שבהם מהירות האור כרגע היא שונה . אבל כמו שאמרתי בתגובתי הקודמת (3) זה לא צריך לשנות לנו.
שבוע טוב
סבדרמיש יהודה
מיכאל
המתימטיקה איננה מקשה אחת אלא איים איים. העניין כבר הוכח ע"י משפטי אי השלמות של גדל.
לכן אין טעם בזיהוי כל הפיסיקה עם המתימטיקה. כלומר ברור שאין תשובה אחת לכל השאלות הפיסיקאליות כיוון שאין מתימטיקה אחת. כבר עדיף לעסוק במשמעויות הפיסיקאליות ובבעיות כפי שהוצגו. מאשר לנסות ולהמיר את העניין במתמטיקה שהיא עצמה איננה שלמה.
מיכאל
תודה על התיקון
אהוד:
הכינוס אמנם לא דן בתיאוריה של טגמרק אבל אם תיאוריה זו נכונה – היא מכילה את התשובות לשאלות גם מבלי שדנו בה.
טגמרק קורא לתיאוריה “מטורפת” אבל הוא עושה זאת באהבה ומפיץ אותה באמונה.
ביחס לעיקרון האנתרופי – הוא כמובן מוכר לנו (לי לפחות – וגם הצגתי אותו מספר פעמים כאן באתר) וכמובן שגם הוא רלוונטי לשאלות הנדונות.
בגלל שהוא לא קשור לאנטרופיה ומקורו במילה “אנתרופוס” שמשמעותה “אדם” נוהגים לכתוב את המילה באות ת’ ולא באות ט’
"עולמים מרובים" כלוומר "עולמות מרובים"
מיכאל ונקודה
לפי מיטב הבנתי לא דנו בכנס בתאוריות עולמים מרובים בהן חיים זה בצד זה יקומים מקבילים המתקבלים כתוצאה ממדידיות קוונטיות. גם אין קשר לתאוריה של טגמרק שגם הוא מכנה אותה כתאוריה מטורפת.
השאלות בהן דנו הן מדוע חוקי הטבע הם כפי שהם או מדוע קבועי הטבע המגדירים את חוקי הטבע הם כפי שהם (כלומר בעלי ערכים מסויימים). לאחרונה נפוצה אופנה סמי-דרווינסטית בקוסמולוגיה המנסה להסביר מדוע קבועי הטבע הם בעלי הערכים הנמדדים על ידינו. התאוריה מבוססת על העקרון האנטרופי (לא קשור לאנטרופיה) לפי עקרון זה על קבועי הטבע להיות כאלה שיאפשרו חיים דומים לשלנו כדי שמישהו יוכל בבוא הזמן לשאול את השאלה על קבועי הטבע (מעין הגיון מעגלי). הגישה הדרוונסטית אומרת נוצרו המון יקומים כל אחד בהסתברות שווה ולכל אחד מהם קבועים פיסקליים אחרים (מהירות אור שונה, קבוע פלנק בעל ערך אחר וכו..) כיון שרוב היקומים לא היו יציבים הם קרסו (מעין ברירה דרוניסטית) ורק היקומים ששרדו אפשרו חיים כמו שלנו…
סופסוף קובץ וידאו בגוף הכתבה: משתדרגים
נקודה:
אינני נופל בשום פח.
גם אינני טוען שמה שהוא אומר נכון (או שגוי).
אני רק אומר שזה מעניין.
לגבי המילים – זה לא יוצר שום בעיה עבור המתמטיקה.
המתמטיקה מוגדרת על ידינו במילים ומגדירים בה מילים לפי הצורך ובסופו של דבר – לעולם איננו מרגישים שמשהו באמת מובן כל עוד לא הצלחנו לנסח אותו מתמטית ולכן לא רק שהמתמטיקה מצליחה ביותר אלא שככל הנראה תצליח לעד לתאר עבורנו את העולם בדרך הטובה ביותר שלה אנו מסוגלים.
מיכאל. אל תיפול בפך של כל מיני פלטוניסטים משועממים ומיואשים שמאמינים בקיומם של המושגים שאנו הוגים.
הטעיון הוא אפילו לא נכון כי אנו מסבירים פיסיקה לא רק ע"י מתימטיקה אלא גם במילים. (אין שום משמעות למשוואות בלבד).
נקודה:
אני מניח שרצית קצת להתבדח (למרות שפעמים רבות יש משהן רציני מאחרי כל בדיחה).
אינני מאמין שאתה מאמין שאתה יודע את כל התשובות.
נקודה ואהוד:
כבר הזכרתי את טגמרק בדיונים אחרים.
ברנש מעניין שחושב שאין באמת יקומים "פיזיקליים" בכלל אלא שהכל מתמטיקה – ובתוך המתמטיקה יש את כל היקומים במקביל – מבלי שיתפסו מרחב "אמתי" או ימשכו על פני זמן "אמתי".
קראו עליו כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Max_Tegmark
יש משם קישורים למאמרים עם רעיונותיו שקיצורם מופיע במאמר זה:
http://arxiv.org/abs/0709.4024
אינני יודע אם זה נכון (ומן הסתם – איש לא יודע וסביר שאיש לא ידע) אבל זה נראה הכי קרוב שמישהו אי פעם התקרב להצעת תיאוריה (אולי שגויה) של הכל.
זה גם מציע תשובה פשוטה לשאלה מדוע המתמטיקה מצליחה לתאר את העולם האמתי כל כך טוב.
אהוד, יש אינסוף יקומים, והיקום שאתה מתאר גם נמצא שם, ואנו חיים ביקום המאפשר את קיומינו אנו (הכוונה אלי ואליך ספציפית ולא לחיים באופן כללי).
סבדרמיש יהודה
השאלה לגבי יקומים אפשריים נוספים היא שאלה שניתן לנסח אותה טוב יותר בהקשר של קבועים פיסיקליים. התאוריות הקיימות כיום מבוססות על קבועים שערכם המספרי נקבע ממדידות ולא באופן תיאורטי לדוגמא : קבוע המבנה הדק, קבוע הגרויטציה, מהירות האור וכו …. השאלה לגבי יקומים נוספים היא השאלה מדוע ליקום שלנו יש את הקבועים הפיסיקליים שיש לו האם ניתן היה לקבל יקום (יציב) שהינו בעל קבועים אחרים.
נקודה
הטענה היא שיש אפשרות לקבל יקום יציב שיאפשר חיים גם עם קבועים פיסיקליים שונים מאילו המוכרים לנו היום. אם כך מדוע לקבועים יש את הערך שיש להם?
תודה. זה היה מרתק. למרות זאת – המאמר זקוק להגהה קלה…
תודה תוקן.
“במיוחד היא עוסק בחומר האפל, ולדעתה נושא זה עשוי להיפטר”
להיפתר, עם ‘ת’.
לגבי השאלה :- "מדוע היקום חייב להיות כפי שאנו רואים אותו. ואולם אם ניתן לחשוב על חוקים אחרים, מדוע שהיקומים שאותם חוקים מתארים לא יתקיימו במקום אחר בחלל?".
לדעתי לשאלה זו אין משמעות. התשובה טמונה באפשרות לקשר בין יקומינו ליקום שונה.
אם יש קשר אזי תהיה התאמה מהירה בין חוקי שני היקומים. אני בכוונה לא אומר שההתאמה תעשה במהירות האור מכיוון שיתכן ומהירות האור ביקום השני שונה ממהירות היקום שלנו.
ואם אין קשר בין שני היקומים אז אין קשר אז מה איכפת לנו ממנו.
כך שבשני המקרים אנו נותרים רק עם היקום שלנו.
שבת שלום
יהודה סבדרמיש
1)מתוך אינסוף היקומים אנו חיים ביקום המאפשר את קיומינו.
2)הכל עשוי מכלום.
3)לא ניתן להבין מורכבות. בשביל זה יש מחשבי על.
4)תאוריית המיתרים לא נכונה.
5)הסינגולריות זה הכי קרוב לכלום שאנו מסוגלים להבין.
6)נדע על המציאות בעוד 20 שנה, כשמחשבי על יסמלצו את המוח שלנו.
7)תמיד אפשר לקוות שחוצנים יגיעו ויגלו לנו ידע חדש.
אחלה שאלות, נקווה שנזכה לשמוע את התשובות.