סיקור מקיף

אסטרונום מקטאר גילה כוכב לכת מחוץ למערכת השמש

התחרות על עליונותה המדעית של ישראל במזרח התיכון כתוצאה מהקצאת משאבים לא נכונה מתגברת. זו עשויה להיות רק הסנונית הראשונה

כוכב הלכת קטאר-1b. איור: מכון הארוארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה
כוכב הלכת קטאר-1b. איור: מכון הארוארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

כאשר מונים את המעצמות המדעיות, המדינה הזעירה קטאר לא עולה לראש בדרך כלל. ואולם אסטרונום קטארי, שחבר לצוות ממרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרונומהי (CfA) ומכונים אחרים גילה לאחרונה כוכב לכת חדש, שזכה לשם Qatar-1b.

כוכב בלכת עצמו הוא מהסוג הנפוץ של צדק חם, כוכבי לכת גאזיים ענקים המקיפים את הכוכב שלהם במרחק קרוב מאוד. במקרה של כוכב הלכת קטאר-1b מדובר ב-1.4 ימים, והוא גם ככל הנראה נעול כבידתית על הכוכב שלו – שמש מסוג K.

כוכב הלכת התגלה באמצעות סדרה של מצלמות רחבות זווית הממוקמות בניו מקסיקו, ואשר מסוגלות לסרוק מספר גדול של כוכבים בו זמנית. המטרה היתה למצוא כוכב לכת הגורם ליקוי לשמש שלו ובכך מראה שינויים סדירים בעקומת האור שלה. תמונות שצילמו המצלמות הללו הועברו לצוותים העובדים באוניברסיטת סנט אנדריוס, לסטר וקטאר. צוותים אלה מעבדים את התמונות ומצרים את רשימת הכוכבים לכמה מאות מועמדים לבעלות על כוכבי לכת לבחינה נוספת.

משם השתמש ד"ר חליד אל סובאי, כמו גם הצוות של הארווארד סמיתסוניאן בטלסקופ 48 אינטש של הסמיתסוניאן כדי למדוד במדויק את המעברים, וכן בטלסקופ 60 אינטש כדי לבצע תצפיות ספקטרוסקופיות כדי לשלול אפשרות שמדובר במערכת כוכבים כפולה. התצפיות אישרו את קיומו של כוכב הלכת.

"הגילוי של קטאר-1b הוא הישג חשוב – המדגים עוד יותר את מחויבותה של קטאר להיות מובילה במדע ובמחקר חדשניים." אמר אל סובאי. למעשה, ב-15 השנים האחרונות, קטאר עברה מהפכה לעבר מדע וחינוך. אוניברסיטאות רבות החלו לפתוח קמפוסים מרוחקים, לרבות קרנגי מלון ו- Texas A&M. רשימה מלאה של היוזמות המדעיות נמצאת כאן.

"הגילוי של קטאר-1b הוא דוגמה נהדרת כיצד מדע ותקשורת מודרנית יכולים למחוק גבולות מדיניים ואיזורי זמן. אף אחד אינו הבעלים של כוכבים. נוכל כולנו לקבל השראה מגילוי של עולמות מרוחקים" אומר חבר צוות הארואררד סמיתסוניאן דייויד לאתמן.

הערת עורך הידען: בישראל מקבלים את המדע כמובן מאליו, וחושבים שאם ירעיבו את הסוס הוא ימשיך לסחוב את העגלה, אז כנראה ששוכחים שם שאנחנו לא לבד בסביבה, ועד היום הצלחנו להפוך למדינה מודרנית בזכות המדענים, במקום זה שולחים אותם לפוסט בחו"ל מבלי לתת להם יכולת לחזור. אמנם בשנה האחרונה נפתח מעט הסכר אם כי רמות ההשקעה נמוכות בהרבה מאלו שהיו לפני עשור, השאלה היא אם זה לא מעט מדי ובעיקר – מאוחר מדי.

לידיעה ביוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. Dear Dr. Dinna
    I red yesterday, in the press, that one off that sharks , in yam-suff
    that you jast menched, found his death, unforchnetly,when a drunk turist jump to the sea and lended on the shark head. have you heard abaut it ?o

  2. "ד"ר" דינה כהן:
    ועל מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרונומיה (CfA) ומכונים אחרים את סומכת? יא גזענית!

  3. לא הייתי קונה כל " גילוי" שעשה "חוקר" מארץ ערבית כתורה מסיני–זה דומה לכרישים בים סוף שנשלחו ע"י המוסד לפי מחקרו של מושל דרום סיני@@

  4. הניסוח הלשוני של כותרת המשנה פשוט מזעזע. מה נגרם "כתוצאה מהקצאת משאבים לא נכונה"? "מתגבר" צריך להיות "מתגברת". קצת הגהה לפני שמפרסמים משהו לא תזיק.

  5. עם כל הכבוד הרב הנרחש ממחבר המאמר, כותרת המשנה אינה במקומה.
    זוהי קביעה אומללה.
    אם ישראל היתה מתקדמת יותר מדעית, הרי ואותו קטארי לא היה מגלה את כוכב הלכת ?

  6. לאבי, אולי תביא במסגרת אתר זה מידע על המדע אצל שכנינו הערבים כדי שלא נאבד פרופורציות ונדמיין שאנו המתקדמים היחידים באיזור.

  7. בליזןבסקי
    מה אתה מתלונן יכולת לגלות אותו קודם.
    הם פשוט טובים בלמצוא דברים מתחת לאדמה לכן יש להם הרבה נפט.

  8. מה זה משנה מי גילה… אני לא מבין למה התחרותיות? זה סתם גורם לשנאה … אז באמת כל הכבוד לאותו קטארי שגילה את הכוכב…

  9. טוב מאוד. אני הולך לקנות מניות חיפוש נפט וגז.
    הם ילמדו ואנו ננהג במרסדסים…

  10. אבי

    אתמול ביטלו סופית את חוק נציבות הדורות הבאים. ככה שאין לך מה לדאוג בקשר לדור העתיד של המדענים, עתידם מובטח. (מחוץ לארץ)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן