מתקן סולארי-תרמי לחימום ביתי

מתקן סולארי-תרמי מבוסס-פולימרים חדש הוא הראשון מסוגו המסוגל לייצר אנרגיה גם מחום וגם מאור השמש – התקדמות העשויה לצמצם את עלויות החימום הביתי ביותר מארבעים אחוזים

פרופ' דייויד קארול, אוניברסיטת ווייק פורסט
פרופ' דייויד קארול, אוניברסיטת ווייק פורסט

מתקן סולארי-תרמי מבוסס-פולימרים חדש הוא הראשון מסוגו המסוגל לייצר אנרגיה גם מחום וגם מאור השמש – התקדמות העשויה לצמצם את עלויות החימום הביתי ביותר מארבעים אחוזים.

 

תוספים גיאותרמיים המוכנסים למשאבות חימום המצויות כיום בשוק מאפשרים לקלוט חום מהאוויר או מהקרקע. מתקן חדשני זה מנצל נוזל הזורם במערכת המצויה בתוואי גג הבית על-מנת לקלוט חום מהשמש בזמן שתא סולארי משולב מייצר חשמל מאותו האור.

"זוהי גישת מערכות להפיכת ביתך ליעיל במיוחד מאחר והמתקן אוסף הן אנרגיה סולארית והן חום," אמר החוקר David Carroll, מנהל המרכז לננוטכנולוגיה וחומרים מולקולאריים באוניברסיטת Wake Forest. ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי Solar Energy Materials and Solar Cells.

תא סולארי רגיל הממוקם ע"ג הגגות לא מסוגל לנצל כשבעים וחמישה אחוזים מהאנרגיה המגיעה אליו מהשמש מאחר והוא אינו מסוגל לקלוט את אורכי-הגל הארוכים יותר בספקטרום השמש – תחום התת-אדום. יתרה מכך, התאים הללו מסוגלים לקלוט את אור השמש רק בשעות היום.

"ע"ג משטחי הגג יש כמות גדולה של אור נראה ושל חום הנובע מקרינה תת-אדומה. תעשיית התאים הסולאריים, ברובה, התעלמה עד עתה מהחום הזה," מסביר החוקר הראשי.

העיצוב של המתקן הסולארי-תרמי החדשני מנצל את החום הזה באמצעות מערך משולב של צינורות שקופים בקוטר של חמישה מילימטרים בלבד. בצינורות אלו זורמת תערובת של שמן יחד עם חומר צבע ייחודי. קרני אור השמש חודרות דרך הצינורות השקופים ומגיעות לשמן, שם הן מומרות לחשמל באמצעות תא פוטווולטאי פולימרי המצוי בחלקו האחורי של הצינור השקוף. בתהליך זה השמן מתחמם ואז ניתן להזרימו לתוך משאבת חימום שתוביל את החום הזה ישירות לתוככי הבית, לדוגמא.

בניגוד לתאים סולאריים שטוחים שבהם נעשה שימוש כיום, העקמומיות של הצינורות המצויים בתוך המתקן החדש מאפשרת לקלוט הן את אור השמש בתחום הנראה והן את החום הנובע מהקרינה התת-אדומה החל מזמן הזריחה ועד זמן השקיעה. מאפיין זה משמעו כי המתקן החדש מספק אנרגיה למשך זמן ארוך יותר מהיממה בהשוואה לתאים סולאריים רגילים.

לאור המבנה הגמיש של המתקן והיכולת שלו לקלוט אור בזוויות משופעות, זהו גם המתקן הסולארי-תרמי הראשון אי-פעם שניתן לעיצוב בצורת רכיבי בנייה אמיתיים – ניתן לעצבו כך שייראה ממש כמו רעפי גגות המשמשים היום בבניה רגילה.

בחינות של המתקן הסולארי-תרמי החדשני הצביעו על קבלת יעילות המרה של קרינה לאנרגיה בשיעור של 30 אחוזים. לשם השוואה, תא סולארי רגיל המורכב מחומר בולע פולימרי מספק לא יותר משמונה אחוזים של יעילות המרה. צוות המחקר מתכנן לבנות את התא הסולארי-תרמי הראשון בגודל של מטר ריבועי כבר הקיץ, שלב חיוני בהעברת טכנולוגיה זו לרמה מסחרית.
הידיעה על המחקר

9 תגובות

  1. לא למדתי מהכתבה מהו מחיר האנרגיה הנרכשת מתחנות הכוח הסולאריות של ברייטסורס, בהשוואה לארגה הנרכשת מתחנות כוח קונוונציונליות המושתתות על שריפת פחם או גז טבעי. פרסום נתון זה יאפשר להעריך את הכלכליות של הפקת אנרגיה סולארית

  2. לרכז את אנרגית השמש לנקודה אחת
    אוניברסיטת בן גוריון,‏ יום ראשון, 8 ביוני 2008
    אוניברסיטת בן-גוריון חתמה על הסכם לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לניצול אנרגיה סולארית ליצירת
    זו רק אתת הדוגמאות – יש מאות המצאות מבטיחות ושום דבר לא עובד בשטח.
    הדבר היחידי שעובד עשרות שנים כמעט ללא שינוי הוא דוד השמש.
    לדעתי או שכל השיטות האחרות לא יעילות וחבל על הדיבורים, או שיש אינטרס להמשיך לשרוף
    נפט וגאז כל עוד זה בנמצא. מה שצריך להפריע, מעבר לשיקולים האקולוגיים זה ששורפים נפט המשמש חומר גלם לפלסטיק, וזו באמת בעיה כי לאנרגיה יש מקורות חלופיים אך לפלסטיק לא, לפחות עד כמה ידוע לי.

  3. אני חושב שצריך לחשוב כיצד לנצל את החום כדי להפיק אנרגיה
    כדי לקרר לי את הבית ולא לחמם.

  4. במידה ורוצים להמיר אנרגיית שמש לחום : הפתרון שיש לי על הגג, מספיק לכולם בבית, וגם זול מאוד. תמורת 2500 שקל משפחה מקבלת מים חמים במשך 330 יום בערך בשנה, למשך 15 שנים. ניתן לנצל את אותה מערכת (מה שפחות מקובל היום) גם לחימום תת רצפתי. קוראים לזה "דוד שמש"
    אז לא הבנתי מה היתרון במערכת הזו שבכתבה, אלא אם הכוונה הייתה לניצול טוב יותר של השמש , למטרות חימום, במדינות קרות משלנו.

  5. שלום עומר.
    הציטוט המדויק מהכתבה הוא: "חום הנובע מקרינה תת-אדומה".
    כלומר, החום שניתן לנצל מתוך הקרינה ולא הקרינה עצמה.

  6. יש חברה מסחרית,זנית סולאר, שכבר מיישמת את הרעיון של "כפל" שיטות שכזה. למיטב ידעתי הם משתמשים בצלחות פרבוליות בלבד, ובונים שדות גדולים. בכל מקרה פיתוח מעניין. קצת מפריע שהכותב מתיחס לקרינה אינפרא אדומה כחום, זאת שגיאה מאד נפוצה.

  7. לא מצויין כיצד עובד הממיר. האם מדובר בממיר הקיים שיש להחליפו כל 3-4 שנים? האם פיתחו ממיר ייחודי לחומר הזה, מה שסביר יותר, ומהו הבלאי שלו?
    הממיר הוא עקב אכילס של מערכות סולאריות. הם מה שקובע אם המערכת מחזירה את ההשקעה שלה תוך 7-8 שנים, פחות או בכלל לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.