שלא כמו מיכלי מימן נוזלי טיפוסיים הקיימים ברכבי אב-טיפוס, המיכל החדש הצליח לשמר בתוכו את כל כמות המימן ללא כל דליפה של מימן גזי
הפיתוח הזה שיפר באופן משמעותי את פרק הזמן החולף עד לתחילת דליפתו של המימן, בהשוואה למיכלים קיימים אחרים האוגרים בתוכם מימן נוזלי עד לתקופה של בין יומיים לארבעה בלבד. מיכלים למימן נוזלי (LH2) מאחסנים מימן נוזלי מקורר-ביתר בטמפרטורה של מינוס 251 מעלות צלזסיוס. בדומה למים הרותחים בקומקום תה, לחץ פנימי הולך ומצטבר ככל שהחום מהסביבה מחמם את המימן בפנים המיכל. כלי-רכב עכשויים הממונעים בעזרת מימן נוזלי חייבים לאורר החוצה את ההצטברות של אדי המימן אם הם חנו במשך שלושה עד ארבעה ימים, אפילו כאשר משתמשים במבודד החומני הטוב ביותר.
בבחינה האחרונה של אב-טיפוס של מיכל המימן החדש הוא הציג עמידות חומנית של שישה ימים ופוטנציאל של אפילו עד 15 ימים ובכך יוכל לסייע בפתרון אחד מאתגרי המפתח הקשורים לכלי-רכב ממונעי-מימן. כיום פועלים המיכלים למימן נוזלי בלחצים נמוכים (2-10 אטמוספירות). המיכל הקריוגני החדש מסוגל לעמוד בלחצים גבוהים בהרבה ולאגור מימן בלחץ של עד 350 אטמוספירות (בדומה למיכלי צלילה) ומסוגל לעשות כן גם כאשר הלחץ גדל כתוצאה ממעבר חום מהסביבה. יכולת עמידה זו בלחצים גבוהים משמע גם שהעמידות החומנית של הרכב משתפרת עם ריקון המיכל ועל-כן הוא מסוגל לאגור דלק מימני ללא גבול כאשר שליש מהמיכל מלא.
בשנה שעברה, הרכב ההיברדי הניסיוני של צוות החוקרים הדגים את מרחק הנסיעה הגדול ביותר שמקורו במיכל מימן יחיד – כאלף קילומטר. ניסויי העמידות החומנית האחרונים נותנים תוקף ליתרון מפתח של מיכלי לחץ קריוגניים – הם מסוגלים להעביר מימן נוזלי בלחץ גבוה ללא איבוד חומר כתוצאה מנידוף. יתרונות אלו הופכים את הרכבים המונעים במימן נוזלי למעשיים יותר בחיפוש אחר תחליפים למכוניות מונעות דלק של זמננו.
11 תגובות
לועהארי ו Day-Walker:
אינני מקבל את תשובתו של Day Walker כיוון שמטבע אנרגטי ומקור אנרגיה הם בעצם אותו דבר.
עם זאת, גם תגובתי שלילית במובן זה שאני חושב שהשאלה מסתירה אי הבנה מסוג שונה.
אני רוצה להזכיר לכם שמדובר בסך הכל ביצור של מיכל מימן ולא ביצור מימן.
הצורך במיכלים האוצרים מימן בלחץ כה גבוה נובע ממגבלות נפח שקיימות בכלי רכב הרבה יותר מאשר במתקנים אחרים.
לועהארי:
לא – מימן הוא מטבע אנרגטי (דרך להפוך חשמל ומים לדלק) ולא מקור אנרגיה.
ישנו רכב אשר פרק למימן ממש לפני השימוש בו הוא מפרק מים מלוחים מתוקים ואפילו תה! הבעיה שהביצועים של רכב זה ממש נמוכים נכון לרגע זה
שאלה:
האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה כזאת להפקת חשמל בקנה מידה ארצי?
כוונתו של יוסי במשפט:-
"בבחינה האחרונה של אב-טיפוס של מיכל המימן החדש הוא הציג עמידות חומנית של שישה ימים ופוטנציאל של אפילו עד 15 ימים ". סוף ציטוט.
אני מבין זאת כך שהכוונה היא עמידות בתנאים בהם היה המיכל נתון לחימום סביבתי במשך שישה ימים.בניגוד למיכלים קיימים עליהם נאמר ש:-
"בהשוואה למיכלים קיימים אחרים האוגרים בתוכם מימן נוזלי עד לתקופה של בין יומיים לארבעה בלבד". סוף ציטוט.
מקווה שעזרתי לך יוסי.
יום טוב
סבדרמיש יהודה.
שלום לקוראים !
אני קורא את המאמרים בשקיקה
ומודה לכם גם על התגובות שרובם מאירי עיניים
אך לצערי לא הצלחתי להבין מה פירושה של המילה
הזאת —– החומנית—-
אודה לכם באם תפרשו מילה זאת
תודה יוסי
לא ניתן להפריד את המימן רק בעת הצורך?
כלומר, לשמור את המולקולה בעלת המימן (שלא מגיבה) ולפרק לפי הצורך.
מתן, ההבדל המהותי בין מיכל דלק למיכל מימן הוא שהמימן מוחזק בלחץ אטמוספרי גבוה ואילו הדלק מוחזק בלחץ רגיל של אטמוספירה אחת.
אסון ההינדנבורג הדגים איזה שריפה מהירה גורמת התלקחות מימן, ואם מוסיפים לזה לחץ אטמוספירי גבוה, מדובר על פיצוץ גדול.
אני חושב שכדי שרכבי מימן יהיו מעשיים צריך ללכת בכיוון אחר של חומרים סופחי מימן, ולא למיכלי אחסון בלחץ.
אני חושב שמבחינה בטיחותית זה לא אמור להיות דאגה גדולה אנחנו עכשיו נוסעים אם חומר דליק ביותר במכונית ואתה לא רואה אף אחד מבזבז שניה לחשוב על זה
אם הבנתי נכון, כל המאמר מדבר על כלי שיכול לעמוד בלחצים גבוהים יותר?
משום מה יש לי הרגשה שזה לא יכול להיות פתרון אם תאונת דרכים קטנה עלולה לגרום להתפוצצות אדירה.
חייבים פתרון אחר.
סבדרמיש יהודה
ברוך שלא עשני מימן