ההגנה על פרטיותנו תהיה קשה יותר ויותר בעתיד

המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב מציג טכנולוגיות עתידיות, כמו תכנות לקריאת מחשבות, וציוד ננומטרי לניתוח גנטי ללא ידיעת האדם, שהשימוש בהן עלול להביא לפגיעה בפרטיות

מתקן זיהוי ביומטרי בכניסה לאחד הפארקים של דיסני בפלורידה. מתוך ויקיפדיה
מתקן זיהוי ביומטרי בכניסה לאחד הפארקים של דיסני בפלורידה. מתוך ויקיפדיה
המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב מציג טכנולוגיות עתידיות שהשימוש בהן עלול להביא לפגיעה בפרטיות בעקבות המחלוקת המשפטית בנושא זכויות המגיבים ברשתות והכרעה אתמול של סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת שקבע כי למרות "מגרעות האנונימיות ברשת, יש לראותה כנגזרת של חופש הביטוי והזכות לפרטיות".

המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב המקיים היום כנס מומחים ממספר אוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה, להתנעת מחקר של האיחוד האירופי שמטרתו לבחון את ההשפעה של טכנולוגיות עתידיות ששימוש בהן עלול להביא לפגיעה בפרטיות יארח מספר מומחים בנושא.
מנהל המרכז, ד"ר יאיר שרן, מונה חלק מהתרחישים שיידונו בכנס פענוח מחשבות באמצעות מחשב, ניתוח גנטי מבלי שהאדם ידע על כך וטכנולוגיות נוספות המאיימת על פרטיותנו .

כפי שראינו לאחרונה בהתנגדות העממית שקמה בארץ לנוכח חוק המאגר הביומטרי, פרטיות היא נושא רגיש. לדברי ד"ר יאיר שרן, מנהל המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית ליד אוניברסיטת ת"א (המרכז לחיזוי), הנושא יהפוך לרגיש עוד יותר עם הגעתן לבשלות של טכנולוגיות שונות שעלולות לפגוע בפרטיות. אחת מהשערות המחקר היא שדור העתיד, החובש כיום את ספסלי בתי הספר וגדל אל תוך העולם הטכנולוגי העתידי, יתפוס את הפרטיות באורח שונה ועשוי להיות רגיש פחות לפגיעה בו.

המרכז לחיזוי עומד בראש פרויקט חדש במסגרת תוכנית המסגרת השביעית למו"פ של האיחוד האירופי. פרויקט המחקר
(Privacy Appraising Challenges to Technologies and Ethics) – PRACTIS הוא חלק מחבילת פרויקטים במסגרת תוכנית המו"פ האירופית העוסקים בסוגיות של מדע וחברה. פרויקט PRACTIS נועד לעסוק בשאלות הנוגעות להשפעת הטכנולוגיות החדשות של הפרטיות. כיבוד כבוד האדם וריבונותו, הטמעת סדר חברתי וסולידריות ופיתוח ושימוש ביתרונות של טכנולוגיות תוך מניעת השפעות שליליות אפשריות. הערכת הטכנולוגיות במבט בין תחומי ויצירת דיאלוג בין מדע וחברה הינם ממטרות המחקר.

ב-26 בינואר יגיעו לסמינר מיוחד נציגים מכל המוסדות השותפים בפרויקט ובהם בנוסף לחוקרים מהמרכז ומהאוניברסיטה (הפקולטה למשפטים ומכון נטויז'ן לחקר האינטרנט) גם נציגים מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, אוניברסיטת טורקו בפינלנד, האקדמיה למדעים של פולין, אוניברסיטת נאמור בבלגיה והמרכז הבינתחומי למחקר השוואתי במדעי החיים באוסטריה. המרכז לחיזוי מוביל כבר פרויקט אחר העוסק באיומי טרור עתידיים וההערכות הנדרשת למניעתם.

מטרת PRACTIS היא לגבש דרכים והמלצות כיצד להיערך לעידן של טכנולוגיות עתידיות ששימוש בהן עלול להוות פגיעה בפרטיות. הפרויקט יעסוק בהשפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות על תפיסת הפרטיות באירופה והמענה הנדרש לשינויים שיתרחשו בהיבט האתי והמשפטי כמו גם לשינויים בתחום המו"פ והחברה, אומר ד"ר שרן.

המניע של האירופים ליזום פרויקט כזה היתה ההבנה שמחד העולם הטכנולוגי העתידי לכשעצמו עלול להקנות יכולות הפוגעות בפרטיות ומאידך שמתפתחים צרכים, במיוחד בתחום הביטחון, המובילים לכך שיש להתערב או לפגוע בפרטיות של אנשים אם רוצים להשיג ביטחון מוגבר. "המשימה תהיה למצוא את האיזון המתאים בין ביטחון ופרטיות".

"בפועל אנו רואים כל העת זליגה משמירה על פרטיות לכיוון של פגיעה בפרטיות". אומר ד"ר שרן. "באנגליה לדוגמא התקיים מאבק ארוך שלווה בהתנגדות ציבורית עזה להתקנת מצלמות אבטחה בכל פינת רחוב. היום, לאחר שהמצלמות הותקנו, הציבור התרגל לנוכחותם תוך אמון שמערכות האכיפה על הסדר הציבורי לא יעשו שימוש לרעה במידע שנאסף על האזרחים אלא רק ישתמשו בו כדי למנוע או לפענח מקרי פשע".

בפתח ממתינות טכנולוגיות רבות בתחום הביטחוני שיאפשרו למשל לראות ולהאזין מעבר לקירות, להחביא מיקרופונים וציוד עיקוב ננומטרי כמעט בכל מקום, לאסוף מידע גנטי על אנשים ללא ידיעתם ועוד.

"זה יכול להביא לתסריט פרא – עולם ללא סודות, מונח שטבע פרופ' ניב אחיטוב (שותף נוסף למחקר) בספר שכתב על עתיד האינפורמציה. תרחיש פרא הוא תרחיש שהוא אפשרי בסיכוי נמוך אבל יש לו משמעות והשפעה חברתית גדולה מאד. זה תסריט מטריד ויש להיערך אליו.

במחקר ובסמינר ייבחנו תרחישים טכנולוגיים שונים שמשקפים התפתחויות טכנולוגיות עתידיות אשר עשויה להיות להם השפעה על עתיד הפרטיות. תסריט בו תהיה בקרה ביומטרית כוללת על האוכלוסייה מצד השלטונות הינו תסריט בעל סיכוי מימוש גבוה ובעל השפעה רבה על תפיסת הפרטיות. מאידך תסריט בו ניתן יהיה לפענח מחשבות נראה כיום בעל סיכוי התממשות נמוך אך גם לו השפעה כבדה על פרטיות ויש אומרים קץ עידן הפרטיות. המחקר עצמו יבחן התפתחויות בתחומי ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות מידע, חקר המוח וקוגניציה תוך ניסיון לבחון את משמעותם לתפיסת הפרטיות בדורות הבאים.

על המאגר הביומטרי שעבר בחוק לאחרונה הוא אומר כי מדובר בפשרה שתוביל לבסוף להקמת המאגר בהיקפו המלא. הסיכון לפריצתו ולשימוש לרעה במידע שייצבר בו אינו נמוך והוא יעלה עם הזמן ככל שהיכולת הטכנולוגית תתפתח. בהתאם יהיה צורך גובר והולך למגן את המאגר ולפקח עליו באורח הדוק, כדי למנוע זליגה של מידע לגורמים בלתי מורשים.

ציטוט בהשראת וינסטון צ'רצ'יל שנעשה בו שימוש ע"י נתניהו באו"ם – "אל תנמנם בראותך טכנולוגיות מתפתחות כדי שלא תהיה מופתע".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. זה לא קשור לאין מה להסתיר או אני לא מתבייש בעצמי.

    זה פשוט שאנשים יוכלו לנצל את כל הידע הזה לרעתכם ואתם לא ממש מבינים זאת..
    לכו תעשו סיבוב בכנסת ותראו שלא חסרים אנשים שישמחו לעשות עליכם קופות ולדאוג לאינטרסים שלהם על חשבונכם וחשבוננו.

    יש לי מיליון תסריטים גרועים שיכולים לעבור לי בראש בגלל איבוד פרטיות שכזאת וזה בלי בכלל לחשוב מחשבות "פושעות", בסופו של דבר כולנו בני אדם ששוגים, שנגררים, עם תאוות ויצרים, עם נקודות כואבות וחולשות שלא היינו מעוניינים שכל אחד יידע ואולי גם ירצה לנצל. זאת אומרת שיפסלו וישפטו אנשים במצמוץ עין, שנאבד אמון אחד בשני ושנאבד גם הרבה תקווה לשינוי בעצמנו ובכלל במין האנושי.

    במקום לפתור את הבעיות שמובילות לטרוריזם, המדינה מוצאת דרכים רק להגביר את שליטתה על האזרחים ולתת להם אשלייה של בטחון. ללא כל צל של ספק, אני בטוח שגם אם מכונה הייתה בודקת את הראש של הטרוריסט למחשבות עויינות, עדיין היינו חווים טרור ובסופו של דבר את הטרור המפחיד והמסוכן מכל, הטרור של המדינה שכבר תהיה בנחלת הכל.

  2. יש בעייה עקרונית מהותית בחשיפה מוחלטת ואיבוד הפרטיות.
    נניח שעולה לשלטון במדינה דמוקרטית כלשהי — זו יכולה להיות ארה"ב, בריטניה, או אפילו ישראל — נניח שעולה שם לשלטון מפלגה פשיסטית. אל תגידו "זה לא יכול לקרות", כבר היו דברים מעולם. תחשבו על הדברים שהשלטון יוכל לעשות באמצעות הטכנולוגיות המתוארות כאן, החל ממאגר ביומטרי ועד לקריאת מחשבות, כדי לאתר ולחסל כל מי שמתנגד להם.

    אבל למה לכם להתאמץ? ג'ורג' אורוול כבר חשב על זה עבורכם. מישהו פה טרם קרא את 1984? זה הזמן, הוא זמין בכל ספרייה ציבורית, כולל זו הקרובה למקום מגוריכם, ומן הסתם ניתן גם להורדה באינטרנט.

  3. "אני מתכוון לומר של 99.99% מהאוכלוסיה אין מה להחביא ואין מה להסתיר במעמקי הקרביים"

    שטויות במיץ.

    חיליק אני חושב שאתה פשוט הזויי ואני ממש מתכוון לזה, אני יכול לחשוב על אלף ואחד דברים אישיים שהאדם הממוצע לא היה רוצה לחשוף לעיני הזולת, מחשבות פרטיות, כעסים, מריבות שאולי היו לו עם אישתו, בעיות בריאותיות שונות ומשונות, בעיות פסיכולוגיות שאולי הוא סובל מהן ולא היה מעוניין לשתף אחרים, דברים שקרו לו בילדות, מחשבות מביכות שאולי עברו לו בראש בכל מיני סיטואציות והוא היה רוצה לשמור אותן לעצמו, רעיונות ופטנטים שאולי הוא עובד עליהם והיה מעוניין לשמור עליהם בראשו ולא לחשוף אותם, ועוד אלף ואחד דוגמאות אחרות.

    אז אתה רוצה להיות כמו רובוט? בלי טיפת פרטיות? זה באמת נראה לך נורמלי? לבריאות, אני מאחל לך שיחטטו לך עמוק עמוק עמוק בתוך המוח, אם בעיניך אין שום משמעות למילה "פרטיות" אז כנראה שזה באמת מגיע לך ולאנשים כמוך, תהיה כמו בובה ערומה בחלון ראווה, אפס פרטיות, כמו חפץ.

    כנראה שתוכניות בסגנון "האח הגדול" חירפנו לאנשים את המוח.

    ניפגש בעתיד.

  4. למישהו שהגיב למי שהגיב לאייל….

    אולי זה יאכזב אותך אבל גם אני לא מפחד מזה שבכל רגע נתון ילבישו לי קסדה על הראש ומי שאמור לאשר לי את הטיסה לחלל ירשום במחשב המדינה שאינני טרוריסט, ואם על הדרך הוא יגלה שאני מחבב עוגות קצפת (והוא לא יבין את זה בעצמו מזה שאני שמן – כי לא תהיה אפשרות להפעיל את המוח האנושי כי הוא יתנוון מאי שימוש…) וגם שאני לא כ"כ אוהב בשר זה גם לא כזה נורא גם באם באופן אוטומטי מידע זה יועבר לקפיטריית ספינת החלל ע"מ להתאים לי את הארוחות (כמובן לאחר סינון רפואי!…)
    אני מתכוון לומר של99.99% מהאוכלוסיה אין מה להחביא ואין מה להסתיר במעמקי הקרביים, וכל עוד לא מושיבים אותי במעצר על בדיחה שחולפת במוחי כשאני עומד מול פקיד הבנד המסרב להגדיל לי את האשראי שכדאי לי להצטייד בפתק "שוד"! ואז אני בוודאי יצא עם תאוותי בידי, אזי המצב סביר ונסבל.

    בתקווה להבנה,
    שוחר קידמה וחובב טכנולוגיה.

  5. לזה שהגיב לאייל, אני חושב שזה ממש מפחיד ואפילו דיי הזוי שישנם בחברה אנשים עם דעות כמו שלך, בדוגמה שאייל הציג מדובר על חיטוט בתוך המוח שלך, אתה קולט? חיטוט במחשבות ובזכרונות הכי כמוסים והכי אישיים שלך, כל כך בקלות אתה באמת מוכן לקבל מצב כזה? הרי כבר היום ניתן לראות כיצד מאגרי מידע הרבה פחות אישיית כמו כתובות מגורים, מספרי טלפון, מצב משפחתי ודוחות רפואיים אישיים דולפים לאינטרנט כמעט כל שבוע וכל אחד יכול לחטט בהם כאוות נפשו, מי מבטיח לך שהמידע שיסרק מתוך מוחך שלך לא ישמר על מחשב ואפילו באופן זמני? מי מבטיח לך שהמאגר שמכיל את המידע הזה לא יפרץ? שהמידע לא ידלוף ויופץ לכל המרבה במחיר? נראה לך הגיוני באמת שאנשים יהיו כל כך חשופים בלי טיפת פרטיות, והכל בשם "בטחון הציבור"? האם אתה באמת מוכן לחיות כמו רובוט שכל אחד יכול לחטט ולהכנס לתוך הקרביים שלו? מה שאייל תאר זה תאור מדוקדק של משטרת מחשבות כפי שמוצג בסרטי מדע בדיוני, לאדם לא תהיה טיפת פרטיות אפילו לא על המחשבות שלו. ממש קשה לי להבין איך אנשים מוכנים לקבל מצב הזוי כזה של אפס פרטיות וחדירה גסה לתוך המוח שלך ולתוך המחשבות שלך.

    אפשר רק לקוות שרוב האנשים לא חושבים כמוך.

  6. כן, אני אקבל מצב כזה. למה?
    בגלל שהממשלה, הנהלת שדה התעופה או כל גורם אחר שיהיה אמור לאסוף את המידע הזה לא יפיץ אנשים ברחובות שישתמשו במגפונים ויספרו בקולי קולות את הסודות שלי.
    למה אכפת לכם מהפרטיות? אתם ממילא חושפים פרטים רבים על חייכם ברשתות החברתיות וממילא מספר האנשים המקסימלי שיחשף לסודות שלכם ולמחשבותיכם יהיה 10 אנשים שנתקלים במידע רב מהסוג הזה בכל שעה בעבודתם. האנשים הללו לא יזכרו את פיסות המידע הללו וסביר להניח שבמקרה שתפגשו אותם בעתיד לא תדעו שאלו הם.

  7. חישבו על התסריט הבא, אתם מגיעים לשדה תעופה (או נמל חלל בעתיד הרחוק) כדי לעלות למעבורת החלל או למטוס שלכם להתחיל את חופשתכם, ואז כחלק מסידורי הביטחון במקום הנכם מתבקשים להניח קסדה מלאה חיישנים על ראשכם למשך כחצי דקה, אשר תסרוק בצורה יסודית את מוחכם, את כל מחשבותיכם, את כל המידע ששמור לכם בראש, את הסודות הכי כמוסים שלכם, וזאת על מנת לוודא שאין לכם כוונות פליליות או טרוריסטיות כלשהן לפני עלייתכם למטוס, בשם בטחון הציבור.

    מה דעתכם, האם תקבלו מצב כזה?

    (ואני בטוח שמבחינה טכנולוגית זה בהחלט יהיה אפשרי בצורה כזו או אחרת בעשורים הקרובים)

  8. קידמה זה חרב פיפיות, זה דבר ידוע ומקובל ואין מה לעשות נגד זה , סיכוי וסיכון הולכים תמיד יחד.

  9. מדהים אותי כל פעם הטעות שעושים מתנגדי המאגר. הם הובילו את המאבק בטענה שהמאגר יוכל להיפרץ בעתיד על ידי גורמים לא מורשים ובכך לגרום לזליגה של המידע לכל מאן דבעי.
    וכך הצליח מאיר שיטרית להדוף טענה זו בהוספת הגנות שונות ולטעון שהמאגר יהיה בטוח.
    הסכנה האמיתית היא לא מגורמי פשע כמו מהממשל עצמו (ר.ע. ג'ורג' ארוויל).
    ניקח דוגמא פשוטה. למשטרה יהיה כוח עצום והם יוכלו לדעת בבירור מי היה בזירת פשע מסוימת. עכשיו, שוטרינו המצויינים, במקום לעבוד קשה ולחקור ולנסות להבין מה אירע, פשוט יקחו את כל הדגימות מזירת הפשע, יצליבו נתונים ויתבייתו על מאן דהוא שהיה באותו מקום. אם להלה לא תהיה סיבה או תירוץ מספיק טוב להסביר מה עשה באותו מקום (ויתכן ומעשיו היו כשרים לגמרי למרות שהוא אינו מעונין מסיבותיו עמו למסרם למשטרה), יאשימו אותו החוקרים והוא יאלץ להוכיח את חפותו, בעוד החוקרים הנאמנים יושבים רגל על רגל בלי להתאמץ כלל.
    רק תראו כמה שימוש נלוז עושים החוקרים בימינו בהודאה באשמה. אין כל הגיון שנחקר יודה שהוא אשם למעט מניפולציות של שוטרים עצלים.
    וזו רק דוגמא אחת.

    מצד שני. חשבתי, שאולי ג'ורג' ארוויל טעה. הטענה שלו היתה שיהיה אח גדול שיפקח על כלל האזרחים.
    האינטרנט ושאר הטכנולוגיות בנות ימינו שינו לחלוטין את המצב. כיום, במקום שהפיקוח יהיה בידי גורם אחד המתקרא האח הגדול, הפיקוח מופץ לידי כלל האוכלוסיה וכך בעצם לכולם יש שליטה על כולם. יתכן ופרטיות תהיה בעתיד שם נרדף לפרימיטביות המציינת יכולת למעשי נוכלות שפשוט לא יוכלו להתקיים בעתיד בכלל.
    ימים יגידו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן