כך עולה מנתונים עדכניים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות. מדובר בסרטן השכיח ביותר בקרב גברים. אתמול צויין יום סרטן הערמונית
ממצאים חדשים ועדכנים
ד”ר ליטל קינן בוקר –סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: הציגה נתונים עדכניים של הרישום הלאומי לסרטן של משרד-הבריאות, ביחס לסרטן הערמונית: סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל (הראשון בשכיחותו בגברים יהודים, והשני בשכיחותו, אחרי סרטן הריאה, בגברים ערבים).
כיום חיים בישראל מעל 22,000 גברים שחלו אי פעם בסרטן הערמונית.
שיעורי ההיארעות :
בשנת 2010 אובחנו 2,557 חולים חדשים עם סרטן חודרני של הערמונית, מהם 2,314 יהודים (90%) , 123 ערבים (5%) ו-120 אחרים (נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת).
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של הערמונית , היו במגמת עלייה מתחילת שנות ה-90 ,הגיעו לשיא בשנת 2007 , ירדו בשנים האחרונות והם מתייצבים. השיעור בגברים יהודים היה 52.3 למאה אלף בשנת 2000 ו-60.4 למאה אלף בשנת 2010.
שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של הערמונית עלו בעיקר בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 , מועד בו הפכה בדיקת PSA לשכיחה וזמינה בישראל.
שיעורי תחלואה לפי גיל:
שיעורי ההיארעות של סרטן חודרני של הערמונית עולים החל מגיל 50 בכל קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2010 עיקר התחלואה נצפתה בבני 65 שנים ומעלה. שיא התחלואה ביהודים הוא בקבוצת הגיל 70-74, ובערבים בבני 75 ומעלה.
שיעורי תחלואה לפי מקום לידה:
בשנת 2010 לא היו הבדלים מהותיים בשיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של ערמונית, בין קבוצות המוצא השונות בקרב יהודים. השיעור הגבוה ביותר נצפה בילידי אירופה-אמריקה (64.8 למאה אלף) והשיעור הנמוך ביותר , בילידי אסיה (57.9 למאה אלף).
שיעורי ההישרדות:
קיימת מגמה של עלייה בשיעור ההישרדות היחסי מסרטן הערמונית, וכיום שיעור ההישרדות היחסי ל-5 שנים הוא מעל 90%.
שיעורי התמותה:
סרטן הערמונית הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו כגורם תמותה בגברים בישראל, אחרי סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, וסרטן הלבלב.
בשנת 2010 נפטרו בישראל 380 גברים מסרטן חודרני של הערמונית, מהם 348 (91.6%) יהודים.
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל של סרטן חודרני של הערמונית נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות בקרב גברים יהודים: בשנת 2000 שיעור התמותה היה 8.53 למאה אלף, בהשוואה לשנת 2010 , בה שיעורי התמותה היו 6.56 למאה אלף. גם בגברים ערבים ניכרת מגמת ירידה,עם התייצבות, בשנה האחרונה.
השוואה בינלאומית:
על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לשנת 2008, המשווה את שיעורי ההיארעות ושיעורי התמותה מסרטן הערמונית המתוקננים לגיל בישראל, בהשוואה ל-20 מדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר באירופה, עולה כי השיעורים בישראל נמוכים יחסית, ודומים לאלה שדווחו מאיטליה ומספרד.
מה לומר למטופל על בדיקת סקר לגילוי סרטן הערמונית?
הנחיית הדרכה לרופאים מתוך ההנחיות הקליניות של הוועדה הרפואית האמריקאית (ACP- American College Physicians)
סרטן הערמונית הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו כגורם תמותה בקרב גברים בישראל. בארה”ב 1 מתוך 6 גברים יאובחן כחולה בסרטן הערמונית במהלך החיים – 2.9% ימותו מהמחלה.
קשה להעריך את אחוז הגברים שאובחנו עם סרטן הערמונית, אך מעולם לא פיתחו סימפטומים קליניים. הערכה היא, כי האחוז נע בין 23% ל- 66%. הגישה הרווחת בעולם היא, שלסקר של סרטן הערמונית יותר חסרונות מיתרונות, לכן אין בישראל, כמו גם ברוב ארצות העולם המערבי, המלצה גורפת לביצוע בדיקת סקר.
המטרה של עשרת הכללים שנוסחו, היא לסייע לרופאים לאפשר למטופלים קבלת החלטה מושכלת ביחס לדילמה האם לבצע בדיקה לאבחון סרטן הערמונית:
1. ה- ACP ממליץ לרופאים ליידע גברים גילאי 50 ו-69 על התועלת המוגבלת, ועל הנזק האפשרי הטמון בבדיקת הסקר לסרטן הערמונית. ACP ממליץ שהרופאים יבססו את ההחלטה להפנות לבדיקת סקר לסרטן הערמונית, על פי התועלות והנזקים של הבדיקה, המצב הרפואי הכללי של המטופל ותוחלת החיים הצפויה שלו ,ולפי העדפות של המטופל. ACP ממליץ שרופאים לא יפנו לבדיקת סקר לסרטן הערמונית מטופלים שלא מצהירים במפורש כי הם מעוניינים לבצע את הבדיקה.
2. ACP ממליץ שרופאים לא יפנו לבדיקת סקר לסרטן הערמונית גברים, ללא סיכון, מתחת לגיל 50, גברים מעל גיל 69, או גברים שתוחלת החיים הצפויה המוערכת שלהם פחותה מ-10-15 שנים.
למרות, שההנחיה לרופאים היא לא להפנות לבדיקת הסקר גברים שאינם מעוניינים בבדיקה, עדיין ישנם גברים שיעדיפו לבצע את הבדיקה.
בנסיבות אלו ההמלצה היא על קבלת החלטות משותפת של הרופא- והמטופל.
עשרת הנקודות החשובות שעל הרופא לציין ולהבהיר למטופל:
1.בדיקת סקר לסרטן הערמונית, באמצעות בדיקת ,PSA שנויה במחלוקת.
2. בדיקת סקר באמצעות PSA יכולה לאבחן סרטן ערמונית, אך למרבית הגברים הסיכוי לגרימת נזק מהבדיקה ,עולה על התועלת מביצועה.
3. מספר קטן של מקרי סרטן הערמונית עלולים לגרום למוות. לרוב סרטן הערמונית תפתח לאט ואינו גורם למוות.
4. מרבית הגברים הבוחרים שלא לבצע את בדיקת ה-,PSA לא יאובחנו במהלך החיים עם סרטן הערמונית, וימותו בנסיבות אחרות.
5. מטופלים הבוחרים לבצע את בדיקת ה-PSA , יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים בסרטן הערמונית.
6. בדיקת ה-PSA לעיתים אינה מבדילה בין סרטן עם פוטנציאל קטלני, לבין סרטן שאינו קטלני. יחד עם זאת, גברים עם רמת PSA גבוהה (מעל 10 mg/L) הסיכוי שלהם נמוך יותר למות מסרטן הערמונית, אם ינותחו.
7. היתרון הקטן של בדיקת סקר לסרטן הערמונית הוא במניעת מוות של
אדם אחד ל- 1,000 גברים, שנסקרו לאורך 11 שנות מעקב.
8. יתכנו נזקים רבים כתוצאה מבדיקת הסקר:
• טעות בפענוח התוצאות.
• רמת PSA גבוהה יכולה להתקבל בשל ערמונית מוגדלת, ולא בשל הימצאות סרטן, או שהרמה יכולה להיות נמוכה למרות המצאות סרטן.
• אם נדרשת ביופסיה, גם היא עלולה להיות בעלת סיכונים. בביופסיה נדרש שימוש במחטים המוחדרות לפרוסטטה תחת הרדמה מקומית, ויש סיכון לזיהומים, דימום, ואשפוז.
• אם סרטן מאובחן, הוא לרוב יטופל באמצעות ניתוח, או הקרנות, שגם להם סיכונים משלהם. יש סיכון קטן למוות בניתוח. בנוסף, בכל אחת מהשיטות יש סיכון מוגבר לאין אונות- אימפוטנציה (סיכון יתר של 37%), ואיבוד שליטה על השתן, המחייב צורך בשימוש בחיתולים (סיכון יתר של 11%), בהשוואה לסיכון ללא ניתוח.
9. בדיקת ה-PSA אינה בדיקת דם פשוטה, זוהי בדיקה העלולה “לפתוח דלת” לבדיקות נוספות ולטיפולים העלולים להזיק למטופל. הסיכוי של אדם להנזק, גדול יותר מהסיכוי לתועלת מהבדיקה. לכן, כל אדם חייב לקבל את המידע, כדי שיוכל להחליט אם לבצע את הבדיקה.
10. מחקרים מתבצעים כל העת, כך שרופאים עשויים ללמוד יותר על התועלות והנזקים שבבדיקת הסקר. נעשים מאמצים לפתח בדיקות אבחון ואמצעי טיפול יעילים יותר, כך שההמלצות עשויות להשתנות עם הזמן.
האם צריכת עגבניות יכולה למנוע סרטן הערמונית?
בסקירת המחקרים מציגים החוקרים את השפעת הליקופן ואופן פעילותו על מניעת סרטן בכלל, וסרטן הערמונית בפרט.
קיימים דיווחים על כך, שכ-30% מהגברים בארה”ב בין הגילאים 20-40 נושאים שאתות בערמונית בגודל מיקרוסקופי, שאתות אלו עלולות להתפתח לסרטן הערמונית. לפיכך, נודעת חשיבות רבה להתערבות באמצעות תוספי תזונה, לשם האטת הצמיחה וההתקדמות של שאתות קטנות אלה.
ליקופן הוא מולקולה מסיסת שומן הנמצאת בעיקר בפירות ובירקות אדומים, כגון: עגבניות, אבטיח, משמש, גויאבה ורודה ופפאיה. הפעילות נוגדת החימצון של ליקופן מבוססת על יכולתה של תרכובת זו ללכוד רדיקלים חופשיים בתרביות תאים ובמודלים חיים.
במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים שונים, הודגם קשר בין צריכה מרובה של מוצרי עגבניות לבין הפחתת הסיכון לשאתות ממאירות ונמצא קשר הדוק, בין ריכוז הליקופן בפלסמה, לבין מחלות ממאירות של הלבלב ושלפוחית השתן.
במספר מחקרים נבחן הקשר בין צריכת מוצרי עגבניות, צריכת ליקופן במחזור הדם והסיכון לחלות בסרטן בכלל ובסרטן הערמונית בפרט. הנתונים המרשימים ביותר לגבי צריכת מוצרי עגבניות ומניעת שאתות ממאירות, התקבלו בהקשר לסרטן הערמונית. נמצא קשר הפוך בין צריכת ליקופן ממוצרי עגבניות שונים, לבין הסיכון לסרטן הערמונית. הפחתה בסיכון של כמעט, 35% לסרטן הערמונית, נצפתה עבור תדירות צריכה של 10 מנות, או יותר, של מוצרי עגבניות בשבוע.
ההשפעות המגנות הן אפילו חזקות עוד יותר במקרים של סרטן ערמונית מתקדם או אלים. נמצא גם כי הליקופן, יכול להפחית את התסמינים של מחלת סרטן הערמונית, בעיקר הפחתת כאב, והקלה בהטלת שתן.
יחד עם זאת, הנתונים שהתקבלו אינם חד משמעיים. ישנם מחקרים שלא מצאו קשר בין צריכת הליקופן וסרטן הערמונית ואחרים כאמור המעידים על כך שצריכת ליקופן גבוהה, או ריכוזי ליקופן גבוהים במחזור הדם, מפחיתים ב-30%-40% את הסיכון לסרטן הערמונית, במיוחד כאמור של סרטן ערמונית אלים. ההשערה היא שעיבוד וחימום מוצרי העגבניות, מעלים את הזמינות הביולוגית של הליקופן, גם נוכחות שומנים במזון מגבירה את ספיגת הליקופן. לכן, מוצרי עגבניות מעובדים כדוגמת הקטשופ, הם מקורות טובים לליקופן.
כאמור, נדרש מחקר נוסף לאישוש הממצאים.
מתוך הרפואה כרך 152, חוברת 8, אוגוסט 2013. סקירת מחקרים על “הקשר בין צריכת ליקופן ומוצרי עגבניות לבין טיפול בסרטן הערמונית או מניעתו” , טלי זילברשטיין, מרכז רפואי סורוקה, אלדד זילברשטיין, אוניברסיטת בן גוריון, ואושרה ספיר, המכללה האקדמית סמי שמעון.
האם יש קשר בין שתיית קפה וחזרה של מחלת סרטן הערמונית?
במחקר שנערך בארה”ב על ידי חוקרים ממרכז מחקר הסרטן ׁׁ(Fred Hutchinson Cancer Research Center) בארה”ב, נערך מעקב אחר צריכת קפה ותה של 630 גברים שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית, בין השנים 2002-2005 במדינת וושינגטון.
החוקרים קבלו נתונים אודות צריכת הקפה והתה של המשתתפים במשך שנתיים לפני האיבחון. הנשאלים לא נתבקשו לדווח על סוג הקפה, קפה רגיל או נטול קופאין, ולא על סוג התה והחוקרים מניחים שמדובר בתה שחור רגיל.
בנוסף לשאלון, החוקרים בדקו את האירועים הבריאותיים של המשתתפים במשך כשש וחצי שנים לאחר האיבחון. בשנת 2011 נערך שאלון מעקב, אשר בו דווחו נתונים אודות חזרת המחלה, טיפולים ובדיקות שבוצעו במהלך המעקב וכו’. במהלך שנים אלו דווח על 140 חזרות של המחלה, או התקדמות שלה, כאשר חזרת המחלה הוגדרה כמקרה מוות מסרטן הערמונית, גילוי גרורות, קבלת טיפול נוסף למחלה, או עליה במדד ה-PSA .
נתונים על צריכת הקפה נחלקו ל-5 קטגוריות: פחות מכוס לשבוע, 2-6 כוסות לשבוע, כוס ביום, 2-3 כוסות ביום ומעל 4 כוסות ביום.
כ-61% מהמטופלים צרכו לפחות כוס קפה אחת ביום, 12% צרכו מעל 4 כוסות ליום.
נמצא כי צריכת קפה הייתה קשורה בירידה בסיכון לחזרת המחלה, או התקדמותה. החולים שצרכו מעל 4 כוסות ביום, היו בסיכון נמוך ב- 59% לחזרת המחלה, או להתקדמותה, מאלו שהיו בקטגוריה הנמוכה ביותר, צריכת כוס בשבוע.
החוקרים מצאו, כי לצריכת תה לא היה קשר לסיכון לחזרת המחלה, או להתקדמותה. כמו כן לא נמצא קשר בין צריכת קפה ותמותה מסרטן הערמונית או מסיבה אחרת.
לאור העובדה שמחקרים בעבר מצאו כי צריכת קפה קשורה לירידה בסיכון לחלות במספר סוגי סרטן, החוקרים משערים שקיימים מרכיבים מסויימים בקפה האחראים לאפקט האנטי-סרטני. היות ומחקר אחר אודות צריכת קפה רגיל וגם צריכת קפה נטול קפאין הצביעו על קשר דומה לגבי סרטן הערמונית האגרסיבי, החוקרים מעלים השערה שאולי מדובר במרכיב אחר מאשר הקפאין עצמו. הם שמים דגש על הצורך במחקרים גדולים ומקיפים יותר לאישוש תוצאות אלו. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שתוצאות מחקר זה, תואמות לממצאים של הרווארד- (Health Professionals Follow-Up Study Harvard’s) שמצא שגברים ששותים 6 או יותר ספלי קפה ליום, זכו בהפחתה של 60% בסיכון שלהם לסרטן ערמונית גרורתי, בהשוואה לגברים שלא שותים קפה.
המחקר פורסם בכתב העת Cancer Causes & Control במהדורת אוגוסט 2013
. (Milan S. Geybels, et al.)
מעקב פעיל כאפשרות טיפולית בסרטן הערמונית, בחולים בסיכון נמוך מאד, עם הגדלה שפירה של הערמונית
במחקר שנערך במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קרולינאס שצפון קרולינה בארה”ב, עקבו החוקרים, בשיטה הנקראת ‘מעקב פעיל’, אחר חולים שאובחנו בסרטן הערמונית בסיכון נמוך מאד, ואשר טופלו בתרופות עקב הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.
בהתחשב בגיל המתקדם של מאובחנים רבים בסרטן הערמונית ובתופעות הלוואי האפשריות, העלולות לנבוע מטיפול במחלה זו, מעקב פעיל נראה כאפשרות טיפולית לקבוצה מסויימת של חולים. ה – National Comprehensive Cancer Network – NCCN האמריקאי, ממליץ על מעקב פעיל למאובחנים בסרטן הערמונית, להם תוחלת חיים של פחות מ-20 שנים, הנמצאים בסיכון נמוך מאד להתפשטות המחלה. לעיתים קרובות גברים אלו סובלים אף מהגדלה שפירה של הערמונית.
הטיפול בגברים עם הגדלה שפירה של הערמונית, עם תסמינים של בעיות בהטלת שתן ועם אבחנה של סרטן ערמונית ברמת סיכון נמוכה מאד, מציב דילמה לרופאים, כאשר החשש הוא כי הטיפול התרופתי בהגדלה השפירה של הערמונית, יחמיר את מחלת הסרטן שאובחנה בדרגת סיכון נמוכה.
במחקר השתתפו 82 גברים שאובחנו עם סרטן ערמונית בדרגת ממאירות נמוכה מאד (גליסון שווה או קטן מ-6). ואשר בנוסף אובחנו עם הגדלה שפירה של הערמונית (BPH), וטופלו בתרופות Proscar או Avodart לבעיה זו. הטיפול נועד להשפיע על נפח בלוטת הערמונית ולהפחית את רמת ה- PSA. המעקב הפעיל כלל מעקב אחר רמות ה- PSA כל חצי שנה, ביופסיות לאחר שנה מהאבחנה, ולאחר שנתיים.
החוקרים מצאו, כי במהלך 3 שנים של מעקב פעיל אחר גברים שחלו בסרטן הערמונית בסיכון נמוך מאד, ואשר טופלו בתרופות כנגד הגדלה שפירה של הערמונית, כ- 70% מהגברים היו ללא כל התקדמות של המחלה, או הביופסיות שלהם היו שליליות.
מקרב 82 המטופלים, 76 מהם עברו ביופסיה נוספת לאחר שנה. מתוכם, בקרב 41 (54%) לא נצפתה מחלת סרטן כלל, 16 (21%) המשיכו להיות בסיכון נמוך מאד, אצל 19 (25%) מהמטופלים המחלה התקדמה ל’סיכון נמוך’, או בינוני. באף חולה לא נצפתה מחלה ‘בסיכון גבוה’, גם לא בקרב אלו שעברו ביופסיה שניה, שנתיים מאוחר יותר.
רק 22 (כ- 27%) מקרב 82 המטופלים, לא הסתפקו במעקב פעיל, וקיבלו טיפול לסרטן הערמונית. התוצאות שלהם לאחר 3 שנות המעקב לא היו שונות מאלו שהיו במעקב פעיל בלבד.
המחקר פורסם בכתב העת Urology במהדורת מאי 2013 ((Peter Q. Shelton et al.
מבוסס על חומרים של האגודה למלחמה בסרטן.
