מהלך יוצא דופן של שיתוף פעולה בין חברות תרופות מובילות והמגזר האקדמי והעסקי, עשוי להניב תרופות לסכיזופרניה ולדיכאון.
בימים אלה יצאה הודעה על יוזמה חריגה בקהילה הרפואית: חברות תרופות ענקיות, יזמים ומכוני מחקר, התאגדו יחד על מנת לקדם פיתוח תרופות לשתי מחלות נפש נפוצות – סכיזופרניה ודיכאון. הבעיה בוערת. למרות ההתקדמות העצומה של הידע בתחום הביולוגיה המולקולרית, פענוח הגנום האנושי שמניב מדי יום גילויים חדשים, וחרף מאמצים אדירים של כל הגורמים העוסקים בפיתוח תרופות, קצב הפיתוח של תרופות חדשות יורד. הדבר מתבטא במיוחד בתרופות המיועדות למחלות פסיכיאטריות. כאן המחסום העיקרי הוא התחרות הגואה בין חברות תרופות יריבות מצד אחד, והחלפת מידע בהיקף מצומצם בין האקדמיה לתעשייה.
“הצלחנו לחבר יחד שבעה מוסדות מחקר אקדמיים, תשע חברות תרופות מהמובילות בשוק וארבעה יזמים, לתאגיד שאמור לעקוף את צוואר הבקבוק שנוצר בפיתוח התרופות הפסיכיאטריות. זו הפעם הראשונה שהאנשים האלה יושבים יחד”, אומר פרופ’ יונתן רבינוביץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. “התחרות הקשה מונעת תקשורת בין הגופים הללו, אך מעבר לכך יש בעייתיות בעצם העניין – יש צוואר בקבוק שאחראי על עיכוב הפיתוח של התרופות הפסיכיאטריות. צוואר הבקבוק הזה נוצר בשל פיגור בפיתוח מודלים של בעלי חיים, כלומר, פיתוח חיות מעבדה שמדגימות את המחלה האנושית ומאפשרות לחקור אותה. בנוסף, קיים מחסור במכשירים ובבדיקות שיערכו על מתנדבים בריאים ויספקו נתונים מוקדמים על יעילות תרופות, ולבסוף היתקעות המתודולוגיה של הניסויים הקליניים, שלא השתנתה מזה 50 שנה. המטרה שלנו היא לפתח שיטות שיאפשרו לנו לחקור בצורה מדויקת ויעילה יותר את התרופות הפוטנציאליות מחד ולקצר את משך הניסויים וגודל המדגמים מאידך. כך נוכל לקדם פיתוח תכשירים חדשים ולחסוך מאות מיליוני דולרים
בכדי למצוא איך לשפר את המחקרים הקליניים, החברות והגופים השונים חייבים לחלוק את הידע והעובדות המדעיות שברשותם ולמצוא דרכים חדשות שינבאו איזה טיפול עשוי לעבוד על איזה חולה. ידוע שיש הבדלים בתגובה של חולים שונים לאותה תרופה. הדור החדש של התרופות יתבסס על התאמה אישית. בעבר לא ניתן היה לקדם ניסויים של התאמה אישית לתרופה מסוימת כי המדגמים היו קטנים מדי. כעת, כתוצאה משיתוף הפעולה הענק, יזרום לעוסקים בפרויקט מידע גנטי וקליני יחד עם מידע על תגובה לתרופות מאלפי חולים ומכאן ניתן יהיה לזהות קבוצות אנשים בעלי נטייה גבוהה להגיב לתרופות מסוימות. זה יהווה את המאגר הגדול בעולם על תגובתם של חולים דיכאוניים וסכיזופרנים לתרופות, ממנו יוצאו מסקנות מה משפיע על התגובה לתרופות.
עשר קבוצות עבודה מהאוניברסיטאות וחברות התרופות משתתפות בפרויקט. פרופ’ רבינוביץ מאוניברסיטת בר-אילן מנהל את קבוצת העבודה שעוסקת בשיטות מתקדמות לניתוח נתונים. בצעד חסר תקדים בחקר הסכיזופרניה, תחת ניהולו של רבינוביץ, ריכזו החברות את הנתונים הגולמיים למאגר מידע אחד ובו נתונים של 23,401 חולים אנונימיים, 67 ניסויים רפואיים לבדיקת 11 חומרים מובילים ב-25 מדינות. כעת הקבוצה של רבינוביץ שוקדת על בניית מאגר דומה בתחום נוגדי דיכאון שיאפשר בדיקת אסטרטגיות חדישות לניתוח הנתונים ותובנות על ייעול המחקרים. הפרויקט ממומן על ידי חברות תרופות והאיחוד האירופי.
