מחקר בטכניון ממליץ "להפריט אסונות":

יש להעביר חלק מניהול אסונות לידיים פרטיות * תגובת קבלנים לכתבה ששודרה הערב בערוץ הראשון- הטכניון אינטרסנטי – תגובה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין

  
"ניהול אסונות נכשל בכל העולם ויש להעביר חלק ממנו לידים פרטיות", כך קובע פרופסור אבי קירשנבאום מהטכניון שערך שורה של מחקרים על מוכנות האוכלוסייה להתקפות קונבנציונאליות ובלתי קונבנציונאליות. פרופסור קירשנבאום, איש הפקולטה לתעשייה וניהול, הרצה בחודש שעבר על המחקרים וממצאיהם בכנס שנערך בחסות ממשלת סין.
"הכישלון של ניהול אסונות נובע מכך שהאירגונים העוסקים בכך, בכל העולם, הם ביורוקרטיים ומסורבלים", הוא אומר. "צריך להיות שילוב בינם לבין הסקטור הפרטי".
המחקר העלה כי במדינה שיש בה יותר אירגונים המטפלים באסונות – גדל דווקא מספר האסונות המדווחים. יתירה מכך – גם מספר אסונות הטבע המדווחים גדל באותן מדינות. פרופסור קירשנבאום הסביר זאת בעובדה כי האירגונים מגדירים יותר אסונות כדי להצדיק את קיומם. "כל שריפה מוגדרת כאסון, וכל רוח חזקה. מספר אסונות הטבע עלה באותן מדינות משום שהודות לאמצעים המתוחכמים שלהם יודעים האירגונים על כל אסון, גם באיזורים נידחים, שפעם לא הגיע לידיעתם כלל".
גם היקף הנזק ומספר הפצועים וההרוגים עלה באותן ארצות בהן יש אירגונים מתקדמים לניהול סיכונים. פרופסור קירשנבאום מסביר זאת בציוד המתוחכם שעומד לרשותם של אירגונים אלה, הנותן יותר ביטחון לאנשים, אשר מעיזים לבוא ולהתגורר באיזורים מועדים לפורענות. "בדרום פלורידה, למשל, לא היו צריכים לחיות כלל אנשים. זהו מקום מועד לסופות הוריקן הרסניות ומסוכנות. גם ניו אורליאנס מועדת לשטפונות. אם משאבות הענק שהותקנו שם יקרסו בגלל סופת הוריקן קשה, כל מרכז העיר יוצף במים בגובה של שבעה מטרים. התושבים רגועים, משום שהאירגונים דיווחו להם כי הם מתכננים משאבות גדולות יותר".
מפרץ חיפה דומה לפלורידה ולניו אורליאנס מבחינה זו. "אנחנו יודעים שאסון עלול להתרחש, זהו מיצבור ענק של חומרים מסוכנים, ובכל זאת מאות אלפי אנשים מתגוררים שם, כי הם סומכים על הרשויות", מדגיש פרופסור קירשנבאום. "עד כה טופלו בקושי עשרות נפגעים שהיו בפיגוע בישראל. באלף נפגעים כבר לא ניתן יהיה לטפל באמצעים הקיימים בארץ כיום".
לדברי החוקר, העובד על מחקריו משנת ,2000 אירגון ביורוקרטי גדול מטפל קודם כל בעצמו ואחר כך באזרחים. לכן הוא מציע לשלב את הסקטור הפרטי בניהול סיכונים: "צריכים לקום אירגונים פרטיים שיספקו, תמורת תשלום, חילוץ, חשמל באמצעות גנרטור, מים במיכלים גדולים, מזון, אמבולנסים ואפילו טיפול בטראומה. זו תהיה הפרטה מקומית-קהילתית ופיקוד העורף יוכל להתמקד בציוד כבד ומתוחכם, בחיפוש והצלה. מחקרינו העלו כי שליש מהציבור יהיה מוכן לשלם מכספו עבור שירותים אלה".
ידיעה זו הועלתה הערב גם בערוץ הראשון של הטלוויזיה ושם נשאלו קבלנים ופוליטקיאים בעיריות שונות מה דעתם על ההצעה. במקום לענות לגופו של עניין הם טענו לעניין שיש לטכניון בהקמת מחלקה לאסונות שתפקח על אותם גורמים פרטיים.
נראה מה יהיו התגובות שיפורסמו בעיתונות ונעדכן בהתאם.

יש לציין כי בשנת 1988 פרסמתי סדרת תחקירים בעיתון המקומי החיפני כלבו ושם התרעתי על הסיכון בחוות הנמצאות במפעלים הכימיים במפרץ.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. פרופ' קירשנבאום צודק ב 100%, ומחקר מקביל שערכתי לפני שנים רבות מראה את אותן תוצאות.
    הפרטת חלק מהטיפול באסונות מגביר את קצב הביצוע, הן של ההתמודדות (מענה משלים) והן בשלב השיקום וחזרה לשגרה.
    אכן נכון כי במקביל צריך למנות גוף אפקטיבי של בקרה ודווח על ההתקדמות בפעילות והשגת "אבני דרך" בהתאם לתכניות ההתמודדות והשיקום.
    בצורה כזו יאלצו הגורמים הממונים להכין בזריזות תכניות פעולה ולהקצותן (אפשר גם במחירון ידוע מראש) ליזמים (הקבלנים).
    רצוי במקביל לקיים גופי אתראה בשטח של הנפגעים, כדי שיציפו בעיות של אי-עמידה ביעדי תכניות ההתמודדות והשיקום כפי שנקבעו ע"י ועדה בינמשרדית (קהילה, אוצר, בינוי, תשתיות, תמ"ת וכו'), והוקצו לייזמים.
    רצוי מאוד לשתף את הנפגעים גם בפעילות ההתמודדות והשיקום תחת הכותרת: "לעזור להם לעזור לעצמם".
    )הכותב הקים ב 1985 את יח' השדה של קציני התנהגות אוכלוסייה וחיבר לה את התורה בהג"א ואח"כ בפיקוד העורף ומשרת עד היום כסא"ל במילואים במפקדת פקע"ר)
    http://www.ben-nesher.com/uri

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן