התחזית בישראל: הגשם יפחת ויירד במרוכז, במטחים כבדים שעלולים לגרום לשיטפונות

כך חוזה פרופ' קולין פרייס, בכנס על התחממות כדור הארץ שיתקיים מחר בת”א. ” עוד בתחזית: שלג בירושלים יהיה אירוע נדיר, הקיץ יהיה חם יותר עם יותר גלי חום

ההתחממות הגלובלית הצפויה בעשורים הבאים תחולל שינוי בהתפלגות הגשם. בישראל הקטנה, משמעות הדבר: פחות ימי גשם בשנה,  ירידה בכמויות הגשמים  מדי חורף – ועליה במספר אירועי מזג האוויר הקיצוניים כמו גלי החום הכבדים בקיץ.

כבר עתה ברור ששנת 2006 תהיה לא פחות חמה, אולי אפילו חמה יותר, מקודמתה (2005),  שהוכתרה כ”שנה החמה ביותר שידע העולם ב-150 שנות המדידה הסדורה של טמפרטורות”, והעשור האחרון הוכתר כחם ביותר שידע העולם באלף השנים האחרונות.

כך עולה ממחקרים שנעשו ונעשים, בין השאר באוניברסיטת תל-אביב, ועל חלק מהממצאים ידווח פרופ' קולין פרייס, מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים בפקולטה למדעים מדויקים, בהרצאתו  בכנס המדעי, תחת הכותרת “התחממות כדור הארץ – האם עתידנו בסכנה?”.
 הכנס מאורגן על-ידי בית הספר ללימודי הסביבה על-שם פורטר באוניברסיטת תל-אביב ואגודת ידידי האוניברסיטה. חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' פול קרוצן ממכון מאקס פלאנק בגרמניה, יהיה האורח המרכזי לצד  מדענים וחוקרים  בעלי שם מהארץ ומהעולם שישתתפו בכנס.
 הדיונים ייערכו ביום חמישי, 14 בדצמבר, בבניין בריטניה בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, ברמת-אביב.
פרופ' יהודה בניהו , ראש ביה”ס ללימודי סביבה  מציין  את מקומו של  ביה”ס ללימודי הסביבה,  מאז הקמתו בשנת 2000,  כמרכז אקדמי, ראשון ויחיד, למחקר ולהוראה רב תחומיים, בנושאי הסביבה בישראל.  “ביקורו של  פרופ' קרוצן במסגרת הכנס יתרום רבות לחיזוקו ולמעמדו האקדמי המרכזי של  הבית הספר” הוסיף פרופ' בניהו.

התייחסותו של פרופ' פרייס לבעיית הגשם נשמעת אקטואלית במיוחד בימים אלו של “קיץ באמצע החורף” ועצירת-הגשמים בארץ. “אם נשווה את ההתחממות הגלובלית החזויה, לטמפרטורת הגוף של האדם, תתקבל התמונה הבאה: כשאדם בריא, חומו הממוצע  36.6-37 מעלות. כשהטמפרטורה שלו עולה במעלה אחת בלבד – אומרים שהוא חולה. כשהיא עולה  בשתי מעלות – לפעמים מגיעים לבית-חולים.”

“הטמפרטורה הממוצעת של כדור-הארץ היא 15 מעלות – לאחר שנלקחו בחשבון מידות-החום שבקטבים הקרים והאזורים החמים ביותר, ליד קו-המשווה. ב-100 השנים האחרונות הבחינו החוקרים בעלייה של מעלה אחת בטמפרטורה הממוצעת של העולם. התחזית מדברת על עלייה נוספת של עוד מעלה אחת, בתוך 50 השנים הבאות – אולי אף עלייה גדולה יותר. תחזית קיצונית צופה אפילו התחממות של עוד 5 מעלות, ב-100 השנים הבאות, ולא  2 מעלות.  משמעות הדבר: כדור הארץ,  יהיה בעתיד שונה בתכלית, מכפי שהוא היום. מצבו מחמיר והולך.”

לדברי פרופ' פרייס, מודלים סטטיסטיים, סימולציות-מחשב ומחקרים שניתחו את הנתונים – ובכולם קיימת מידה כזו או אחרת של אי-וודאות – מציגים תרחישים לפיהם כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תתחולל עליה דרמטית במפלס הימים והאוקיאנוסים, עקב המסת הקרחונים ויתחוללו שינויים רבים באירועי מזג האוויר. לכל אלו תהיה השפעה אקולוגית ישירה ועקיפה – על עולם החי והצומח, על חיי האדם.

“השינוי בהתפלגות הגשמים זו אולי 'המכה הגדולה' ביותר – גם אצלנו. פחות ימי גשם, פירוש הדבר ירידה בכמות הממוצעת הרב-שנתית. עם זאת, הגשמים יירדו בעיקר במרוכז, ב'מטחים כבדים', שיגרמו שטפונות, הצפות ונזקים אחרים – כחלק מהעלייה באירועים הקיצוניים של מזג האוויר. אנו רואים את התופעות האלה בשנים האחרונות באיטליה, ספרד ויוון, והן בדרך גם אלינו. כל אזור הים התיכון, על-פי המודלים השונים, מפגין כבר נטייה גוברת ליתר התייבשות. הוא ייעשה ליותר צחיח. לכן, הקיץ שלנו יהיה יותר חם, יהיו בו יותר גלי-חום כבדים. אם בירושלים, בשנות ה-50 זינקה הטמפרטורה לשיא של 35 מעלות, ליום אחד בלבד, אחת לכמה שנים – היום נמדדת בירושלים טמפרטורה כזאת כמה וכמה פעמים מדי קיץ. לעתים גם מידות החום גבוהות יותר. תדירות גלי החום גדלה ותגדל. החורף הישראלי עשוי להיות יותר חמים מבעבר. יתכנו אולי אירועים חריגים, בודדים ומפתיעים – עליהם אומרים 'מזג האוויר השתגע' – של טפטופים עד גשם מקומי קל מאד, לא כמותי, רק בשעות הבוקר המוקדמות – אפילו בעיצומו של הקיץ”.

השינוי בכמויות ובהתפלגות הגשמים בישראל  עלול להשפיע לרעה על מאגרי המים, על הכנרת והאקוויפרים (מאגרי מי התהום).  פרופ' פרייס: “אם הגשמים יהיו חזקים יותר וירדו בפרק זמן קצר יותר –  המאגרים לא יעמדו בעומס ורוב המים יישטפו לים ויאבדו. מצב משק המים שלנו יורע. אירועים קיצוניים של גשם חזק מאד מהווים סכנה לרכוש ולחיי בני-אדם. ראינו זאת באפריל השנה באירוע  הגשם בוואדי ערה”.

ועוד אומר פרופ' פרייס: “אם החורף יהיה יותר חמים, יירד גם פחות שלג בחרמון – שלא לדבר על כך שבעתיד הרחוק, יתכן שהשלג בירושלים עשוי להיות נדיר מאד. כבר היום רואים נסיגה בשלגים, כתוצאה מהעלייה בטמפרטורות, במדינות אירופה השונות”.

גלי החום המוגברים הצפויים בארץ, מציין פרופ' פרייס, יביאו לעליית ברמה ובריכוז האוזון באוויר – מצב שמזיק לבריאות ילדים ומבוגרים. סכנה אחרת העולה מהמודלים השונים: העלייה במפלס הימים. בהשוואה למצב שלפני 100 שנה, נראית כבר עלייה של כ-20 ס”מ – או 2 ס”מ לעשור – במפלס. התחזית למאה השנים הבאות מדברת על עלייה של עד 1 מטר. לא יודעים כיום עד כמה ישפיע הדבר על חופי ישראל. ההנחה: העלייה תהיה רק  ב-20-30 ס”מ בעשורים הבאים, עקב ההתחממות הגלובלית,  שתחולל כרסום בקו החוף שלנו, תשפיע על  האקולוגיה, אולי על איכות המים (הנושא נחקר עתה בידי פרופ' פנחס אלפרט ופרופ' פרייס מת”א ועמיתיהם בגרמניה) – אבל לא תגרום להצפות גדולות של ערי החוף הישראלי. יהיו מקומות שיצטרכו להקים בהם סכרים מיוחדים להגנה על מתקנים רגישים.
ההקצנה במזג האוויר – הביטוי המובהק של התחממות כדור הארץ – תגרום לעלייה במספר ההוריקנים העוצמתיים ביותר – רוחות חזקות מאד והרסניות – בהשוואה לשנות ה-70. זוהי התוצאה מהתגברות ההתאדות של מי האוקיאנוס והתחממותם – האנרגיה ש”מתדלקת” את הסופות. “למזלנו, בעיה זאת לא תעסיק אותנו, אלא רק ברמה הכלל-עולמית”.

פרופ' פרייס ידגיש  עוד בהרצאתו,  כי המודלים הממוחשבים השונים מראים בבירור שינויים נוספים המתרחשים בחמש השנים האחרונות – בהשוואה למה שהיה לפני 50 שנה: “אזורים שונים על פני הגלובוס, שבעבר היו הרבה יותר קרים ומושלגים – מתחממים עתה באופן ניכר. לכן, נמסו קרחונים בגרינלנד ובסיביר. באזור הים התיכון, חלה בין 2001 ל-2005 עלייה בחצי מעלה בטמפרטורה השנתית הממוצעת, בהשוואה לשנות ה-80. באירופה המצב יותר חמור. אם משווים נתונים אלו למה שהיה לפני אלף שנה, רואים בבירור עד כמה התיעוש שהחל בעולם לפני כ-200 שנה – חולל שינויים רבי-השפעה: מאז החלה פליטת גזי החממה לאטמוספירה – ולכידתם בה – עקב שריפת דלקים ושימוש מוגבר בנפט ובפחם – למנועים. ב-200 השנים האחרונות עלה ב-30 אחוז שיעור הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספירה, ב-133 אחוז שיעור גז המתאן (עקב שימושי חקלאות) וב-19 אחוז שיעור החנקן הדו-חמצני (עקב שימוש בדשנים). גזי החממה, גורמים להתחממות הגלובלית. לוויינים הציגו באחרונה תמונות על מימדי המסת הקרחונים. בחמש השנים האחרונות יש ירידה ב-70 מטר (!) בעובי הקרח בגרינלנד. לכך השפעה ניכרת על שינויי האקלים שהעולם עובר עתה”.

ועוד מציין פרופ' פרייס כי עד שנת 1800 לערך, אוכלוסיית כדור הארץ מנתה לא יותר מ-1 מיליארד בני-אדם. אבל בתוך 200 שנה בלבד, היא הכפילה עצמה פי למעלה מ-6, ובתוך 50 השנים הבאות, על-פי תחזיות האו”ם – יחיו בעולם למעלה מ-11 מיליארד בני-אדם. לא זו בלבד שתהיה להם בעיה של מקורות מזון ואספקת מים – הם גם ייצרו יותר פליטות גזים לאטמוספירה (יותר מכוניות, יותר מזגנים ומנועים אחרים). הקצב הגדול ביותר של עליית האוכלוסין צפוי במרכז אפריקה ובהודו, לא בארצות המערב, אפילו לא בסין”.

לסיכום: “אם התחזיות המתונות ביותר”, מדגיש פרופ' פרייס, “מדברות על עלייה ממוצעת של 2 מעלות בטמפרטורת כדור הארץ – המשמעות החמורה ביותר שלהן טמונה בהפתעות הלא-צפויות שמצב כזה יחולל. אנחנו  תמיד מודאגים מהפתעות – בעיקר אלו שאיננו יודעים עד כמה הן קרובות. אם למשל תהיה שבירה גדולה ופתאומית של קרחונים יבשתיים ונדידתם לים – יפרוץ צונאמי אדיר שיתפשט בכל העולם. תהיה עלייה פתאומית, חדה ומהירה של מפלס הימים והאוקיאנוסים, יהיו שטפונות והצפות-ענק. אזורים מאוכלסים – יינטשו. איש איננו מסוגל כיום להעריך מה יהיו מימדי אסון הטבע הגדול, ההרסני  והקטלני הזה.

“במרחבי ענק, בקווי הרוחב הצפוניים, ברוסיה ובקנדה, יש אדמה קפואת-עד (פרמה-פרוסט) ומתחתיה מאגרים אדירים של פחם קפוא. אם הטמפרטורה שם תעלה מעל סף 0 המעלות – כמויות אדירות של גז מתאן יפלטו לאטמוספירה. במלים אחרות:  רמות גזי החממה, יעלו עוד יותר – ועמן תבוא התחממות מאיימת נוספת, של כדור הארץ”.