המלחמה בסרטן, הדור הבא:

לדעת פרופ' גדי רנרט,  הפתרון טמון בלקיחת תרופה אחת ליום (במקום לשנות את אורח החיים) ובאפיון ביולוגי שבעזרתו ניתן לתפור “חליפת מניעה אישית”

המאמצים למנוע את מחלת הסרטן, שהתבססו במשך שנים על ניסיון לשנות את התנהגות הפרט או האוכלוסייה, מיצו את עצמם, אומר פרופ' גדי רנרט, מומחה למאבק בסרטן. בעתיד, לדבריו, יילחמו בסרטן באמצעות מתן תרופות מונעות לאנשים בריאים הנמצאים בסיכון לחלות – ובאמצעות תוכנית מניעה אישית המבוססת על פרופיל גנטי אישי.

את משנתו זו הציג פרופ' רנרט בכנס הבינלאומי השלישי בנושא מדיניות בריאות ציבורית. הכנס החל אתמול, ביוזמת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות שנערך השבוע בירושלים.

פרופ' רנרט הוא מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשירותי בריאות כללית, איש המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה במרכז הרפואי כרמל, חבר הפקולטה לרפואה ע”ש ב. רפפורט בטכניון ויועץ האגודה למלחמה בסרטן לנושא מניעת סרטן.

פרופ' גדי רנרט: “שיעור התחלואה מסרטן ברוב מדינות העולם עולה בהתמדה מזה שנים רבות, ושיעור התמותה השתנה אך מעט לאורך השנים. ההערכה הרווחת היא כי במדינות המערב, 30% מהתמותה מסרטן משויכת לחשיפה לעישון, כ-30%-40% להרגלי תזונה לקויים, חוסר פעילות גופנית, עודף קלורי והשמנה הנובעים מהם, עוד כ- 10% לחשיפה להורמונים פנימיים וחיצוניים,כ- 10% לגורמים תורשתיים ויתרת הסיכון לגורמים ביולוגיים כמו חשיפה לוירוסים, לגורמי סביבה כמו חשיפה לקרינה מייננת ולחשיפות תעסוקתיות לחומרים מסרטנים”.

“בעוד שאנו עדים לפריצות דרך טיפוליות, אין ספק שההתמודדות ההגיונית ביותר עם מחלת הסרטן הינה דרך מניעה ראשונית.  מאמצי המניעה התבססו במשך שנים על ניסיון להביא לשינוי התנהגותי של הפרט או האוכלוסייה. נראה כי מאמצים אלו קרובים למיצוי באוכלוסיות רבות בעולם. הדבר מתבטא למשל בשיעורי עישון גבוהים, שאינם נוטים לרדת, או בשיעורי השמנת היתר הגבוהים למרות מאמץ מקצועי ניכר”.

“לפיכך, מפותחות כיום גישות חדשות למניעה, למרות שאין עדיין הוכחה כי הן יביאו לתוצאות טובות יותר. גישה אחת מקדמת את השימוש במניעה תרופתית, כלומר מתן תרופות מונעות לאנשים בריאים ללא סימפטומים. גישה שנייה מקדמת את השימוש בתוכנית מניעה אישית על בסיס פרופיל ביולוגי (גנטי) אישי”.

“המניעה התרופתית יכולה לשפר חסרים תזונתיים דרך מתן תוספים מסויימים או להשתמש בתרופות בעלות תכונות בולמות סרטן ידועות, כמו למשל אספירין. ההערכה היא כי אנשים יעדיפו התערבות הכוללת לקיחת תרופה אחת ליום על פני המאמץ הכרוך בשינוי מתמיד באורחות חיים. הגישה התרופתית צריכה לשקול את הסיכון האינדיבידואלי של אדם לחלות בסרטן ואת פרופיל הסיכון של התרופה המדוברת”.

“הגישה הביולוגית מאפשרת זיהוי אישי ואוכלוסייתי של דרגת הסיכון לחלות בסרטן המבוסס על בדיקות גנטיות. המדע המודרני מאפשר לנו לזהות לא רק אוכלוסיות עם תסמונות תורשתיות חמורות ונדירות, אלא גם סיכון ביולוגי המתייחס לאוכלוסיות רחבות הנמצאות בסיכון מתון למחלה”.

“זיהוי מאפיינים ביולוגיים יכול להוביל להמלצות פרטניות הן למניעה ראשונית והן לגילוי מוקדם. תת קבוצות ביולוגיות באוכלוסייה עשויות להיות בסיכון יתר לסרטן הנובע למשל מהתנהגות מסוכנת (כמו אנשים עם פגיעה במערכת תיקון DNA שמעשנים), או בסיכון יתר להתמכרות להרגל מסוכן בריאותית. בעזרת האיפיון הביולוגי ניתן יהיה בעתיד לתפור חליפת מניעה אישית לאדם על סמך פרופיל או 'תעודת זהות' גנטית הניתנת לזיהוי דרך בדיקות דם”.

על מחלת הסרטן

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן כיום חיים בישראל כ – 120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב (הספירה מתייחסת ל – 5 שנים מיום גילוי המחלה). על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות , מדי שנה מתגלים בישראל כ – 23,500 חולי סרטן חדשים, מהם כ – 450 ילדים.

על המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושירותי הבריאות

המכון אחראי כלפי מועצת הבריאות למלא אחר סעיף 52 ט' (2) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי המורה “לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות”. בנוסף לפעילות המחקרית מקיים המכון גם  מפגשים מדעיים, ופורום מדיניות קבוע של קברניטי מערכת הבריאות לדיון בשאלות מדיניות אקטואליות.  כמו כן מתקיימים כנס מדיניות שנתי וסדנאות בהשתתפות מומחים מחו”ל בהם נעשה ניתוח עומק של סוגיות   מרכזיות המעסיקות את מערכת הבריאות בארץ ומסקנותיו מגובשות כהמלצות למקבלי ההחלטות.