מאמר המערכת של "הארץ" למחרת ההכרזה על סיום פרוייקט הגנום האנושי
הארץ
האירועים לציון ההישג המדעי הכביר – השלמת פרויקט גנום האדם – המחישו את הקושי להבהיר לציבור את המשמעות המדויקת של ההישג.
בבית הלבן ובדאונינג 10 חגגו ראשי המדינות, ובצדק, את מה שתואר כזריחתו של שחר חדש; הדברת כל המחלות, תרופות חדשות, היעלמות הפגמים הגנטיים ודחיית הזקנה. המדענים עמדו נבוכים מול הצורך להסביר מהו ההבדל בין ד-נ-א לחלבון, בין גן למוטציה ובין מיפוי ל"ריצוף".
הנחיתה על הירח, הישג שלו השוו רבים את סיום קריאת הגנום, היה מוחשי הרבה יותר. החלליות נחתו, דגלי הפח הונפו והעקבות בחול נראו בכל סלון. אך מה ייעשה כשההישג צפון כולו במה שמתרחש בתוך תא חי, שאלף כמותו נכנסים לראש סיכה, ובמסתוריהם של גושישי חומר גנטי זערוריים עוד יותר הקרויים כרומוזומים. איך יוסברו הדברים, כשהדרך שבה קובעים הגנים את כל תכונותינו היא תהליך ביוכימי סבוך בהרבה מפעולתו של מחשב העל הגדול ביותר שבנינו אי פעם?
המעצמות העשירות וחברות העל הביוטכנולוגיות העניקו לאנושות מתנה נפלאה מאין כמותה לשנת האלף. המידע הגלום בשלושה מיליארדי הבסיסים שבד-נ-א ישמש כר נרחב לניתוחים ממוחשבים. הידע שיופק ישמש להבנת מבניהם של עשרות אלפי החלבונים הצפונים בגנום, ואלה מצדם ישמשו, שוב באמצעות מחשוב-על, לתכנון אלפי תרופות חדשות.
אבחון טרום-לידתי יביא למניעה או לריפוי של מומים. וחשוב עד מאוד – המידע פתוח לכל. את "קציר הגנום" יוכלו לבצע גם מדינות קטנות, ובכללן ישראל. מדינות שיש בהן יכולת מתקדמת בתחום הרפואה, הביוטכנולוגיה והמחשבים יזכו כמובן למצות את יתרונן. בכך נמצאת ישראל קרוב לראש הרשימה, ויכולתה משתפרת עד מאוד בשל הפיתוח שנעשה, בתמיכת משרד המדע, בתחום תשתיות הגנום והביואינפורמטיקה (שילוב של ביולוגיה ומיחשוב).
הצלחת ישראל בעתיד תלויה במידה רבה בהבנה מעמיקה של התהליכים שיתהוו עם סיום פרויקט הגנום. ללא השקעה מסיווית מצד הממשלה ויזמים עסקיים, אנו עשוים להיוותר מאחור. כמו מדינות מפותחות אחרות, ישראל תצטרך לתת את הדעת גם על שינויים בתחום החקיקה והאתיקה, כך שחששות מסוימים בדבר סיכוני הגנום לא יתגשמו. אין סיבה להפריז בהערכת הסיכונים הללו.
ויותר מכל מלמד ההישג על הצורך לתמוך במחקר. קריאת כתב החידה של הגנום היתה הישג טכנולוגי "מוזמן". אך פיענוחו בעשורים הבאים ידרוש את הדמיון, היצירתיות ורוחב היריעה הקיימים בעיקר באוניברסיטאות ובמכוני המחקר. הן הממשלה והן הקהילה העסקית יכולות להושיט יד לחוקרים ולהשתבח בפירות המחקר. התחרות העזה בין חברת "סלרה" לבין גופי המחקר שמומנו בכסף ציבורי החישה את קריאת הגנום. מן הראוי להפיק מההישג המשותף את הלקחים הראויים.
{הופיע בעיתון הארץ, 28/6/2000{
