בנוסף אליה זכו קובי בן שמחון ממוסף הארץ, איתי משה ממגזין המושבות, ומהדורת החדשות מהירקון 70 ובציונים לשבח זכו רחלי מזרחי מערוץ 1 ורותם כבסה מהמקומון צפון1 * השר ארדן” הצלחת הטיפול בסביבה נגזרת מהיקף הסיקור
היום התקיים במוזיאון בית ראובן בתל אביב טקס הענקת פרסי פראט לתקשורת סביבתית שמאורגן ע”י מרכז השל לחשיבה סביבתית וקרן פראט.
באירוע, שכבר מיתג את עצמו כאירוע משמעותי ומוביל של תחום התקשורת הסביבתית בישראל, השתתפו אנשי תקשורת רבים מתחום הסביבה ובעלי זיקה לו, כמו גם אנשי הארגונים הסביבתיים ואנשי המשרד להגנת הסביבה.
באווירת ארוחת בוקר אורגנית נוצרו דיאלוגים ומפגשים משמעותיים והאורחים נהנו מפאנל בנושא כלכלה וצמיחה ירוקה וכמובן מטקס הענקת הפרסים עצמו
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן שנשא דברים באירוע אמר כי בין השאר כי: “בשנה האחרונה התקשורת הכניסה מושגים חדשים לשיח הציבורי שעזרו למשרד ולארגונים : “צדק חברתי וסביבתי” ו”חלוקת המשאבים”. נושאים כגון: תמלוגי הגז, שיקום ים המלח והישג העמסת עלות המימון ממי שבאמת מרוויח כסף וגורם נזק סביבתי, הצלת החופים, פרויקט האסבסט בצפון, מיכל האמוניה בחיפה והרחקת חומרים מסוכנים עלו למודעות בזכות פעילות תקשורתית ענפה. כל שולחן שהיה צריך לקבל החלטה נכונה קיבל אותה בזכות העלאה מעל הרדאר של התקשורת” (ראו הרחבה בהמשך הכתבה).
להלן רשימת זוכי הפרסים ונימוקי השופטים:
תקשורת ארצית:
קובי בן שמחון, מוסף “הארץ”:
מביא פעם אחר פעם כתבות נרחבות בעלות עומק ולא רק בעלות היבט של דיווח. דווקא העובדה שאינו כתב סביבה מיטיבה עם ההשקות לתחומים אחרים הבולטים בכתבותיו.
קובי ניחן ביכול תחקיר עמוקה וביכולת לספר סיפור. הכתבות שלו מזכירות קריאת סיפור והדבר אינו טריוויאלי.
במיוחד בלטה הכתבה על הדבורים “מלכודת דבש – קהילת חובבי הדבורים נחשפת”): כתבה מפתיעה המצליחה לספר סיפור שרב הציבור אינו מודע אליו בכלל. זוהי כתבה שנובעת מראייה אחרת: טבע והאדם בתוך הטבע וכיום בתחום הכתיבה הסביבתית אנחנו לא פוגשים זאת מספיק. כתיבתו של קובי מצליחה ליצור אימפקט שפונה להרבה יותר אנשים ולא רק לאלו במעגלים הסביבתיים.
תקשורת מקומית:
איתי משה, מגזין המושבות:
הדבר הבולט בכתבותיו של איתי משה הוא שכולן מאופיינות בעבודת עומק עיתונאית: ניכרת השקעה, לימוד של החומר והבנה רחבה של כל ההקשרים.
כל כתבה של איתי מלמדת ומשכילה והרצינות שבה הוא מתייחס לעבודתו מעוררת השראה ולא יכולה שלא להשפיע על הקוראים
ציון לשבח: רותם כבסה “צפון 1”
רותם מצליחה פעם אחר פעם להביא לחשיפת סיפורים ראשוניים: עצים המועמדים לכריתה, תכניות בנייה בחופים ועוד הרבה.
כתיבתה קריאה וברורה ובעברית טובה. ניכר החיבור שלה לשטח והעובדה שהיא מאד מעורבת ולוקאלית במלוא מובן המילה
רדיו וטלוויזיה:
מירב דויד, חדשות ערוץ 10:
הכתבות של מירב על התכניות לבנות מכרה בשדה בריר ליד ערד מעוררות השראה:
מרב ניחנה ביכולת לייצר תובנת עומק: היכולת להראות את התמונה הגדולה ולפרק אותה למרכיביה. דבר זה מקנה ערך מוסף לצופה ולא קל בכלל בכמה דקות שידור. מירב גם הצליחה לפצח את האתגר הויזואלי בכתבותיה. כל אלו מצטרפים לתמונה מאד מרשימה עם השפעה מאד גדולה על הצופים.
ציון לשבח: רחלי מזרחי, ערוץ 1:
לא פשוט לעשות פיצוח ויזואלי של נושאים סביבתיים ולהצליח להנגישם בצורה מעניינת ואיכותית, במיוחד כשהתחרות היא כנגד כל הסיכויים של הנושאים הרגילים על סדר היום החדשותי. רחלי מצליחה לעשות זאת פעם אחר עם הרבה עיקשות, דבקות במטרה וכשרון ולכן היא ראויה לציון לשבח.
תקשורת קהילתית:
חדשות הירקון 70:
מהדורת החדשות של הירקון 70 היא מקורית וייחודית מאד ובולטת בנוף יוזמות התקשורת העצמאיות. פינת זיהום האוויר המסכמת כל מהדורת חדשות במקום פינת מזג האוויר הרגילה היא מבריקה. חדשות הירקון 70 לא נופלות ברמתם ממהדורות חדשות אחרות והם משכילים לגייס אנשים מובילים ולמנף נושאים שלא בהכרח מוצאים את דרכם ללב התקשורת הממסדית
דברי הברכה של השר גלעד ארדן: ההתייחסות לנושאי הסביבה נגזרת מהיקף הסיקור
לאחר שגינה את התבטאויותיהם של חבריו לסיעה כנגד המהגרים מאפריקה, ואמר שאסור להתבטא כך ואסור לעודד אלימות, התייחס השר לאירוע, שאותו כינה האירוע החשוב ביותר של מרכז השל.
“העשיה התקשורתית בכלל יש לה מטרה מרכזית שכולם מכירים אותה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, מקבלי ההחלטות, נבחרי ציבור כולם צריכים לדעת שעינו של הציבור פקוחה בזכות הרצינות והעומק של עיתונאים שעושים עבודה חשובה. בתחום של הסביבה יש עוד שני תפקידים חשובים חוץ מתפקיד של כלב השמירה של הדמוקרטיה – הדבר הראשון הוא העלאת המודעות כי בעולם קפיטליסטי שבו מקדשים את הצמיחה ואת ההון ומיקסום הרווחים וההישגים האישיים, החשיבות של נושא הסביבה נגזרת הרבה מכמות והיקף הסיקור והיקף העיסוק העיתונאי בו ואני יודע שלא תמיד קל לעיתונאים להעלות את הנושאים הסביבתיים לראש סדר היום כשיש נושאים ביטחוניים ואחרים החשובים והעיתונאי צריך להיאבק כדי שהאייטם הסביבתי ייכנס.
“אין הרבה תחומים שבהם ניתן להשפיע על שינויי ההתנהגות בקרב הציבור ולתת לו להבן שאורך החיים היום יומי שלו איננו הדבר הנכון גם לגבי הסביבה, החברה. בתחום הגנת הסביבה לתקשורת יש תפקיד חשוב לא פחות ממה שאני עושה וממה שארגוני הסביבה עושים וגם אנחנו חווים זאת מול היריבים של הנושא הסביבתי. אני מקווה שבעתיד לא יהיה צורך כי בתחומים כמו תחבורה, אנרגיה, תמת – המנהיגים יבינו לבד שהמדיניות צריכה להיות ארוכת טווח וקיימות אבל עד שזה יקרה, לכתבי מקומונים יש חשיבות אדירה להציף מאבקים סביבתיים מקומיים שעולה אחר כך לתקשורת הארצית ולעיסוק של הממשלה ולכנסת.”
“בשנה האחרונה התקשורת בכלל הכניסה מושגים חדשים לשיח במדינת ישראל שמאוד עזרו גם לי, למשרד ולפעילי הסביבה – כל הנושא של צדק חברתי ששזור בו הנושא של צדק סביבתי. חלוקת המשאבים היא לא רק בין הממשלה לבעלי ההון אלא גם משאבי הטבע בין מי שיש לו נגישות יותר גודלה אליהם ובין אם מי שידו אינה משגת. בשנה האחרונה בזכות שיתוף הפעולה עם התקשורת יהוו הישגים.”
“תמלוגי הגז שיאפשרו יותר משאבים תקציבים למשלות העתיד, שיקום ים המלח – העמסת עלות המימון על מי שמרוויח מכך כסף וגורם לנזק הסביבתי. המאבקים להצלת החופים והשארתם לציבור פרויקט האסבסט והטלת המימון למי שגרם, מכל האמוניה – הרחקת חומרים מסוכנים, כל הנושאים הללו נולדו, עלו למודעות ובזכות המודעות התקשורתית הענף, הצלחנו להביא לכך שהממשלה, הכנסת או כל שולחן שהיה צריך לקבל את ההחלטה הנכונה קיבל אותם.”
“העתיד טומן אתגרים לא פחות גדולים אני אומר את זה לקראת ועידת ריו שעושה סיכום מה השגנו ב-20 השנה האחרונות. השגנו, המודעות עלתה אבל בין זה ובין מה שצריך לעושת המרחק הוא אדיר. הבעיה השורשית שכולנו מבינים אותה זה אורח החיים המערבי שמעודד צריכה מיותר תומוגזממת שבאה על חשבון משאבי הטבע והסיכוי היחיד לשנות את הכיוון ההרצסני שאנחנו הולכים בו הוא שינוי פרדיגמה בתחום הכלכלי.”
“והאתגר עצום כי אנחנו יודעים מי מממן ומי שולט בתקשורת. נמשיך לנסות ולהעלות את הנושא על סדר היום ואני מקווה שבזכות עיתונאיות ועיתונאים אמיצים נמשיך ברך בה התחלנו ונגיע להשגים יותר גדולים. מברך את הזוכים לרגל הזכיה.”
