מסכן כדור הארץ

50 השנים הקרובות יהיו הרעות בתולדותיו של כדור הארץ * השבוע מציינים הארגונים הירוקים את יום כדור הארץ בתקווה להעלות את המודעות לסכנות ולמזער נזקים

השבוע, בעת שהעולם יחגוג את יום כדור הארץ הבינלאומי, יש שיאמרו שאין כל סיבה למסיבה, אלא להיפך – סיבה לאבל. כדור הארץ שרד יפה מיליארדי שנים. הוא שרד יפה גם את מאות אלפי השנים האחרונות, מאז בוא האדם על גלגוליו השונים, עד שבא האדם בן המאה ה-,20 פגע בו, זיהם אותו ועוד ידו נטויה. מטרת היום החגיגי לנסות למזער נזקים באמצעות העלאת המודעות לבעיות איכות הסביבה. הארגונים הירוקים חוגגים את יום כדור הארץ הבינלאומי מאז .1970 החגיגה, השנה, תהיה בצל התנגדותו של נשיא ארה”ב,

ג'ורג' בוש, לחתום על אמנת קיוטו להפחתת גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. להלן הסכנות העיקריות האורבות לכדור הארץ מהאדם:

התחממות

גזים – כמו פחמן דו-חמצני, מתאן וחנקן תת-חמצני – עולים לאטמוספירה ולוכדים חום הנפלט מפני כדור הארץ. זהו אפקט החממה. רוב הפחמן הדו-חמצני נוצר בעת שריפת דלקים ליצירת אנרגיה. אפקט החחמה גורם להמסת קרחונים ועקב כך להצפת איים. ב-50 השנים האחרונות עלה באלסקה מספרם הממוצע של ימים ללא שלג בקיץ ב-25 אחוז, כ-3,000 קמ”ר של מדפי קרח התמוטטו באנטארקטיקה, קו החוף בפיג'י נסוג ב-15 ס”מ מדי שנה. שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר במשרד לאיכות הסביבה, מסבירה כי כאשר הטמפרטורות עולות, השטח המדברי מתפשט, צפויה עליה בתחלואה במלריה, במחלות עור ובמחלות המועברות על ידי יתושים וזבובים. אפקט החממה גם גורם להידלדלות שכבת האוזון, ובעקבות כך לפגיעה בבריאותם של בני האדם.

זיהום האוויר

מחקר של אירגון הבריאות העולמי קבע כי הגזים הנפלטים מכלי רכב גורמים ליותר מקרי מוות מאשר תאונות דרכים. 1,500 בני אדם מתים בישראל מזיהום אוויר, אלפים סובלים ממחלות בדרכי הנשימה. מפעלי תעשיה ותחנות כוח הפעולות על דלק או פחם תורמים את חלקם השלילי לזיהום האוויר. יש גם נקודת אור. יותר ממיליון כלי רכב בעולם נעים היום על גז טבעי, המזהם פחות מדלק. מדברים גם על רכב חשמלי או רכב שנע על אנרגיית השמש. חברת פורד הודיעה באחרונה כי היא תקדם מכוניות המונעות באנרגיה חלופית. אך עד שכלי רכב כאלה יוכנסו לשימוש המוני יעבור עוד זמן רב.

זיהום המים

מפעלים המזרימים חומרים רעילים למקורות מים ממיתים למעשה נחלים, נהרות ואגמים ברחבי העולם. היעדר פיקוח נאות גורם לבעיות סביבתיות קשות. בארץ מוכרת בעיית זיהום נחל הקישון   בעקבות מותם של חיילי הקומנדו הימי שהתאמנו בו. למעשה, אין כמעט נחל במדינת ישראל שאינו מזוהם משפכים גולמיים. המזהמים מחלחלים למי התהום ומזהמים את מי השתייה.

בארה”ב, פסולת ממפעל גרעיני במדינת יוטה מרעיל את נהר הקולורדו. נהר הטיסה ברומניה זוהם קשות בשנה שעברה, כאשר מפעל הזרים לתוכו ציאניד. בעיה כואבת במיוחד היא זיהום ימים ואקיינוסים בנפט, בגלל דליפה ממיכליות או תאונות. האסון הגדול בהיסטוריה התרחש ב-1989 באלסקה. מיכלית שעלתה על שרטון הזרימה למים 42 מיליון ליטר נפט. הנזקים ליבשה, לחי ולצומח היו אדירים.

תחנות כוח גרעיניות

העולם חווה שנות אימה רבות מאז הוטלה פצצת האטום הראשונה, על

הירושימה. עשרות השנים שחלפו מאז ללא מלחמה גרעינית עימעמו

במקצת את הפחד, אך במקביל הוקמה בעולם רשת של תחנות כוח

גרעיניות והחשש הקודם התחלף בחשש מפני תאונה. התסריט המחריד

התממש כאשר הכור בצ'רנוביל, אוקראינה, התפוצץ באמצע שנות ה-,80

במה שהוגדר כאסון הגרעיני הכבד ביותר. אלפים מתו ועדיין מתים

מסרטן באוקראינה. אזור נרחב זוהם לשנים רבות. פסולת גרעינית

הנזרקת לים או נקברת באדמה היא פצצת זמן, משום שחומרים

גרעיניים מתפרקים רק לאחר מאות שנים ועד אז קיימת סכנת דליפה

וזיהום.

השמדת יערות הגשם

כריתת יערות הגשם מגבירה את זיהום אוויר, כי היערות קולטים את

הפחמן הדו-חמצני הנפלט מכלי רכב וממפעלים. ארגון גרינפיס נלחם

קשות נגד כריתת יערות הגשם בדרום אמריקה. באחרונה התעמתו אלף

עובדי תעשיית העץ בברזיל עם פעילי ארגון גרינפיס בנמל בלם,

שבצפון המדינה. העובדים ראו בגרינפיס את האחראית הישירה לכך

ש-3,000 מחבריהם איבדו את מקום עבודתם, עקב החוקים הסביבתיים

הנוקשים. גרינפיס נאבקת בשנים האחרונות להגנת יערות הגשם בדרום

אמריקה, ההולכים ונעלמים במהירות עקב כריתת יתר.

הכחדת בעלי חיים

בעיה כואבת ומוסרית היא הכחדת זנים רבים של בעלי חיים עקב ציד

לא מבוקר, בנייה מאסיבית והרס בתי גידול. בישראל חיו בעבר הדב

הסורי ועוד מינים רבים של חיות בר שנכחדו. עיתוני איכות סביבה

ברחבי העולם מדווחים כל העת על היעלמות מינים נדירים של בעלי

חיים. נשיא ארה”ב לשעבר, ביל קלינטון, העביר בשלהי כהונתו

מענקים לארגוני סביבה, לצורך פרויקטים לשימור טיגריסים ופילים.

טיגריסים ופילים אסיאתיים מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה ואסורים

למסחר על פי האמנה למסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה.

מה יהיה בעוד 50 שנה

מדענים, פילוסופים וסופרי מדע בדיוני נדרשים מדי פעם לשאלה מה

יהיו פני העתיד? יש תחזיות ורודות ויש תחזיות שחורות. יש גם

תחזיות אפוקליפטיות של ממש המנבאים חורבן מוחלט. אם נרד לפרטים

הקטנים הטריוויאליים של חיי היום-יום, סביר להניח שנראה יותר

כלי רכב מונעים בגז טבעי וחשמל. הבנייה הירוקה תיכנס לקצב מואץ

ואפשר שייבנו גורדי שחקים ירוקים, שכל תצרוכת האנרגיה שלהם

תהיה, למשל, על טהרת אור השמש. כנראה שלא תהיה ברירה ושפכים

מטוהרים ישמשו לשתייה, בשל המחסור במים וזיהום מקורות המים.

הטכנולוגיה, בכללותה, תצעד בצעדי ענק, ועימה – כנראה – גם כלי

הנשק, מה שטומן בחובו סכנות פוטנציאליות רבות.

פרופ' עדי צמח, סופר ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית,

סבור כי את המאה ה-21 תאפיין – בניגוד למאה ה– 20 מהפיכה

ביולוגית. כלומר פיצוח הגנום האנושי יאפשר בריאות טובה יותר

ואריכות ימים. הדבר יצור הבדלים גדולים יותר בין עשירים

לעניים. פרופ' צמח: “זו תהיה מהפיכה שטרם היתה בתולדות המין

האנושי. אחרי שנבין את המבנה הגנטי טוב יותר, נוכל לכתוב תוכנה

עבור הגנום. אם נוכל לתכנת את הגנום יותר טוב, נוכל לדאוג

ללידתם של אנשים בעלי בריאות יותר טובה שיאריכו ימים יותר. זה

יכול להביא לפיצול המין האנושי, שכן ההבדלים הפיזיולוגיים בין

העשיר לבין העני יהיו גדולים יותר”.

פרופ' צמח סבור כי הירח יהפוך לאתר תעשייתי גדול. “קצב

ההתפתחות יהיה מואץ יותר ויותר ובהדרגה נעבור מתחבורה מוטורית

לתחבורה חוסכת אנרגיה, תוך שימוש במטוסים קלים במקום ברכב

מנועי מזהם. תהיה גם אפשרות וירטואלית יותר טובה לקשר בו זמנית

בין נקודות שונות על פני כדור הארץ. התקשורת תהיה

אינטראקטיבית.

“נהיה הרבה יותר מקוטבים מאשר היינו אי פעם. ככל שיהיו סוגים

חדשים ונגישים יותר של אמצעי בידור ואמצעי רפואה, הם יהיו יותר

יקרים ומתוחכמים. הפער בין עשירים לבין עניים וחסרי השכלה

יגדל. משימת האנושות לעשות כל שניתן לצמצום הפערים כדי שהמין

האנושי לא יישבר. זו תהיה המאה של הביולוגיה. הסיפורים

המכריעים יהיו סיפורים ביולוגיים. מבחינה תרבותית יהיו מערכות

סינון של מידע”.

גם נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, המתימטיקאי פרופ' מנחם

מגידור, צופה מהפיכה ביולוגית ומעריךשהמדינות העשירות ייהנו

ממנה יותר. בכלל, הפערים בין עשירים לעניים יישארו . הטכנלוגיה

תתקדם, כמובן, והתקשורת תיעשה קלה ופשוטה עוד יותר.

פרופ' אסא כשר, מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, סבור

כי בעוד 50 שנה העולם יהיה יותר דמוקרטי ויותר הוגן. יהיו בו

יותר זכויות אזרח וזכויות חברתיות וגם רגישות רבה יותר לערכי

הסביבה. העולם יתנהל בצורה יותר מקצועית ויותר חכמה. הפוליטיקה

תיחלש. “יגדל מאוד הפער בין החזקים לחלשים”, אומר פרופ' כשר,

“בין העולם החזק והעשיר לעולם החלש והעני. הפער בין שני

העולמות מסוגל לגרום לפיצוץ”.

ד”ר איתן זליגר, מנכ”ל החברה לשירותי איכות הסביבה: “כמות

הפסולת המסוכנת תרד, בזכות מיחזור ושימוש נכון יותר בחומרי

גלם. ישתמשו בחומרי גלם פלסטיים מורכבים במקום במתכת שנאכלת

ומזהמת את מי התהום”. פרופ' דן זסלבסקי, נציב המים לשעבר:

“מרבית המדינות ייאלצו להתמודד עם בעיות באספקת מים. פתרון

למצוקת המים יושג באמצעות מיחזור מים והתפלת מי ים”.

רוני קומר, מנכ”ל המשרד לאיכות הסביבה: “האוויר יהיה מאוד

מזוהם ובקושי נוכל להתרחץ בים. חלק גדול מאוצרות הטבע ייעלמו”.

ח”כ נחמה רונן, לשעבר מנכ”ל המשרד לאיכות הסביבה: “אם לא יהיה

טיפול בחור באוזון אנו צפ ויים להצפה של שטחים אדירים בשל המסת

הקרחונים. התחממות העלתה גם את טמפרטורת הים, דבר שכבר גרם

לתמותה אדירה של אלמוגים”.
מאת גולן יוסיפון

(מ)