"לאור שכיחותם הרבה של מוצרי פלסטיק, התגברות ייצורם המהירה וכמות הכימיקלים שהסביבה ובני האדם נחשפים אליהם, חשוב להחליף את המרכיבים המסוכנים ביותר במוצרי הפלסטיק במרכיבים פחות מסוכנים," אומרת Delilah Lithner מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה באוניברסיטת גות'נבורג, שבדיה
מוצרי פלסטיק רבים מכילים כימיקלים מסוכנים העלולים לדלוף לסביבה. במחקרים שנערכו באוניברסיטת גות'נבורג אשר בשבדיה נמצא כי שליש מחומרי הפלסטיק שנבדקו אכן שיחררו חומרים מסוכנים, בכללם 5 מתוך 13 מוצרים המיועדים לילדים.
"לאור שכיחותם הרבה של מוצרי פלסטיק, התגברות ייצורם המהירה וכמות הכימיקלים שהסביבה ובני האדם נחשפים אליהם, חשוב להחליף את המרכיבים המסוכנים ביותר במוצרי הפלסטיק במרכיבים פחות מסוכנים," אומרת Delilah Lithner מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה באוניברסיטת גות'נבורג, שבדיה. פלסטיק כולל הרכבים כימיים שונים ומוצריו נפוצים בקרב בני האדם ובסביבה. הייצור השנתי העולמי של מוצרי פלסטיק הכפיל את עצמו במהלך 15 השנים האחרונות, עד לכמות של 245 מיליון טונות בשנת 2008. פולימרי הפלסטיק עצמם אינם רעילים, אולם ייתכן ונותרו בהם שאריות של כימיקלים רעילים, של תוספים כימיים או של תוצרי פירוק העלולים לדלוף החוצה מאחר והם אינם קשורים כימית לפולימר עצמו. מוצרי פלסטיק גורמים גם לבעיות של הרחקת פסולת.
במחקר שלה, המדענית בדקה את הרעילות של 83 מוצרי פלסטיק ואריגים סינתטיים שנבחרו אקראית. המוצרים שנרכשו זה מכבר הוטבלו במים טהורים (נטולי יונים) למשך 3-1 ימים. מידת הרעילות של המים נבחנה ע"י פרעושי מים (דפניה רבה, Daphnia magna).
"שליש מכל 83 מוצרי הפלסטיק והכימיקלים הסינתטיים שנבדקו פלטו חומרים שהיו למעשה רעילים לפרעושי המים, למרות שקצב הדליפה היה מתון. חמישה מתוך 13 מוצרים שהיו מיועדים לילדים נמצאו כרעילים, מוצרים כגון צעצועים לאמבטיה," מציינת החוקרת.
המוצרים שהובילו לקבלת מים רעילים היו מוצרים רכים או רכים למחצה המורכבים מפולימרים מהסוג של PVC או פוליאורתאנים, וכן מוצרי אפוקסי ואריגים המורכבים ממגוון סיבים פלסטיים. הרעילות נבעה בעיקר מחומרים אורגניים מסיסי-שומן.
החוקרים בחנו גם את הכימיקלים המשמשים להפקת כחמישים פולימרי פלסטיק שונים וזיהו את הפולימרים שבייצורם מעורבים הכימיקלים המסוכנים ביותר. בשלב הבא הם דירגו את הפולימרים הללו בהתאם למידת הסיכון הבריאותי והסביבתי שמהווים הכימיקלים המרכיבים אותם. דוגמאות לפולימרי הפלסטיק הללו הן פוליאורתאנים, פוליאקרילניטרילים, PVC, אפוקסי וקופולימרים של סטירן. הממצאים חשובים במיוחד לשם הערכות נוספות בנוגע לסיכונים סביבתיים ובריאותיים הטמונים בחומרי פלסטיק אלו.
7 Responses
קניתי לאחרונה מפזר חום לאמבטיה מאלקטרוחנן.שנים שאני קונה את המוצר הזה שלהם ופעמים רבות.הפעם קניתי אותו בחנות לחומרי בניין "צבע טרי" בחיפה. עד הגעתי הבייתה האוטו נמלא בריח זוועתי וברגע שהפעלתי אותו באמבטיה שגרמה לי לברוח משם בתוך דקה לאחר שהתחלתי להרגיש רע מאד.החזרתי אותו לחנות וקבלתי אותו לאחר שבוע "מתיקון" עם תוית פרסומת של הסוכנות שמטפלת בתקלות עבור אלקטרוחנן.מאחר שאני מצוי בתחום הרעלים.שאלתי גורמים שונים .מה השתנה עם חברת אלקטרוחנן.נעניתי שהם העבירו את היצור לסין כפי ששיערתי.ללא ספק הסינים שכיום לא זורקים אפילו גרם אחד של פלסטיק שבכולו ממוחזר הורגים חלק גדול מהאוכלוסיה לאט ובטוח.היכן משרד הבריאות שאליו אני מתכוון לפנות.היכן מכון התקנים המושחת מניסיוני איתם מזה שנים.אגב אותו דבר קורה עם קומקומים להרתחת מים הנמכרים בסכומים מצחיקים של 50.60 עד כ120 שקל.שמרו נפשכם מיצרנים ויבואנים מסין שעוסקים ברצח כמו גם יבואני רהיטים זולים מלאי החומר פורמאלדהיד מסרטן שפוגע בעיקר בתינוקות וילדים בחדריהם על פי רופא בכיר מבית החולים לילדים משניידר כהסבר לעליה הדרמטית בילדים חולי סרטן.אותו דבר קרה לי עם כונן תקליטורים שקניתי פעם בksp ahuct nxhi שהשם ישמור .
מסתבר שלא רק שזה סביר אלא שזו עובדה.
אגב, אני מניח שאם מישהו יצליח להוכיח ש P=NP או שיוכיח את ההפך – הוא יקבל דוקטורט גם אם ההוכחה תהיה על פחות מעמוד אחד.
אגב מיכאל, שמת לב – עבודת דוקטורט ב 36 עמודים. זה סביר ?
01haam:
אתה צודק ונראה שהעבודה עצמה מתייחסת לכך (עמוד 15) למרות שלא טרחתי לנסות לפעמח את הכתוב באופן מדויק.
http://gupea.ub.gu.se/bitstream/2077/24978/1/gupea_2077_24978_1.pdf
יש לציין באיזו טמפ' נפלטים הרעלים. לדוגמה:אם שותים שתייה קרה (טמפ' החדר ומטה) אולי הכלי הפלסטי לא יפלוט דבר ואילו בטמפ' גבוהות (נאמר 70 מעלות ומעלה) תתרחש פליטה.
כמוכן יש לציין במסירת מידע כנ"ל באיזו סביבה או מגע מתרחשת הפליטה.
זו הסיבה שקולרים מפלסטיק מרחיקים פרעושים מכלבים 😉
ידיעה חשובה, ואתגר אמיתי לתעשייה.
מעניין לכמה מן החומרים הרעילים הנזכרים אכן יש תחליפים פונקציונלים?
האם תוחלת העלות של התחליפים מתקרבת לזו של הרעלנים?
האם קיימות תוכניות מחקר יישומי לחיפוש אחר תחליפים אלה?