סיקור מקיף

חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו צמחים שמתחפשים לחרקים או לקקטוסים, כדי להגן על עצמם

בטבע כל יום פורים

אלכס דורון

האגבה מתחפשת לקקטוס: הדפס של קוצים במרכז העלה מחקה קוצים אמיתיים. צילום באדיבות שמחה לב-ידון
האגבה מתחפשת לקקטוס: הדפס של קוצים במרכז העלה מחקה קוצים אמיתיים. צילום באדיבות שמחה לב-ידון

כולנו שמענו על חיות שמשתמשות בצבעי הסוואה לצורך הגנה מפני טורפים. זיקיות, צפרדעים, עכבישים, פרפרים, דגים ואפילו פשפשים – כולם עוטים מסיכות צבעוניות כמנגנוני הגנה או התקפה. גם צמחים מסוימים עושים שימוש בתחפושות מרהיבות לצורך רבייה. קחו לדוגמה את הדבורנית, פרח ממשפחת הסחלבים, ש''מתחפשת'' לדבורה. כשזכר הדבורה נוחת עליה בציפייה להזדווגות, הדבורנית ''מלכלכת'' אותו באבקה, שעוברת אחר כך בעזרתו לפרח אחר.
על פילים ונמלים

כעת גילו חוקרים ישראלים צמחים שמתחפשים לבעלי חיים כהגנה מפני אויביהם – אסטרטגיה מתוחכמת, שלא היתה מובנת במלואה עד היום. הביולוג פרופ' שמחה לבידון והאנתמולוג (חוקר חרקים) ד''ר משה ענבר, מהפקולטה למדעים והוראתם באוניברסיטת חיפה, גילו שלושה אופני ''התחפשות'' והתחזות לחרקים, בהם נוקטים צמחים כמנגנון הגנה. על תרמיל אפון הבר שהתגלה בגולן ועל הטופח הגדול והביקיה המצויה, מופיעות נקודות אדומות-חומות, מעין תחפושת לזחלי פרפר ארסי. זחלים אמיתיים מסמנים את עצמם כך, כאזהרה לסביבתם שהם מסוכנים ורעילים.

בפספלון הדו-טורי התגלו תאי רבייה המכוסים בנקודות המזכירות כנימות בתנועה. גם על הלופית (המכונה גם ''מטה אהרון'' ) ולכיד הנחלים מופיעים על הגבעול ופטוטרות העלים כתמים כהים ומאורכים – מעין ''תחפושת'' לנמלים. פרופ' לב-ידון מסביר: ''בעלי חיים אוכלי צמחים לא נוגעים בפירות מוכתמים, מחשש שהנגעים קשורים בפטריות רעל וחיידקים רעלניים. טעימה לא זהירה עלולה להסתיים במחלה ובמוות. הנמלים שנואות על בעלי חיים רבים, אפילו גדולים, עקב תוקפנותן ועקיצותיהן. למשל, כשנמלים תוקפות פיל וחודרות לעיניו – הוא עלול להתעוור ולמות''.
תרמית הפסיפלורה

שלוש התגליות מצטרפות למה שידוע על פרי הפסיפלורה. הפרי מצויד באיבר שנראה כמו ביצי פרפרים, ומטרתו למנוע מהפרפרים להטיל בו ביצים. פרפרים נמנעים מהטלת ביצים במקום בו הוטלו כבר ביצים, כדי שלא תתפתח בין הזחלים תחרות על מזון, שסופה מוות ברעב.

פרופ' לב-ידון: ''בטבע יש גם' רמאים' המחקים קקטוסים לצורך אזהרה, כמו האגבות. הקוצים שלהן חדים ומעוקלים, אבל על פני העלים הבשרניים נראים הדפסי קוצים, שאינם קוצים כלל. בעלה האגבה יש 200 קוצים, יחד עם ההדפסים, אבל מתקבל הרושם שמספרם כפול''.

לפי הערכה זהירה ביותר, לפחות 4,000 מיני צמחים בעולם משתמשים בתחפושות שונות לצורכי הגנה. גם בישראל יש צמחים כאלה-מתוך 2,700 מיני הצמחים בארץ (כחצי אחוז מכלל מיני הצומח בעולם), מוכרים כיום כעשרה ''מתחפשים'' בלבד, אבל ייתכן שמספרם כפול.

יחד עם פרופ' עידו יצחקי, גם הוא מאוניברסיטת חיפה, משלים פרופ' לב-ידון מחקר חדש שבו יתוארו לראשונה בעלי חיים הנמנעים מאכילת הצמחים המוגנים בצבעוניות ייחודית. עד היום היו לכך רק השערות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.