עיצוב שיער לצמחים

אלפי דונמים של צמחים בעלי שיער צפוף במיוחד יישתלו ברחבי העולם, יחזירו יותר קרני שמש ויקררו את הסביבה

מאת ביורן קרי

C. hirsuta, צמח שעיר.  צילום - ויקיפידיה
C. hirsuta, צמח שעיר. צילום - ויקיפידיה

במסגרת החיפוש אחר אופנים חדשים בהם יכולה הצמחייה לסייע במלחמה בהתחממות העולמית, הבחין מדען הסביבה כריסטופר דוטי מאוניברסיטת קליפורניה באירווין שצמחים שמשגשגים בסביבה חמה וצחיחה מכוסים לעתים קרובות בסיבים דמויי שיער.

מתברר שהשערות הזעירות מחזירות כמעט את כל קרני השמש הקרובות לאינפרה-אדום ומניחות לקרני האור בתחום הנראה לעין להגיע לעלים כדי לעודד את הפוטו-סינתזה. מאחר וצמחים שעירים סופגים פחות חום ומאדים פחות מים לצורכי קירור, הם מתפקדים בצורה יעילה ומתאימים לאקלים חם.

השאלה שעניינה את דוטי: אם נכסה שטחים נרחבים בכדור הארץ בצמחים שעירים שיחזירו לחלל קרינה כמעט אינפרה-אדומה, עד כמה יסייע הדבר לקרר את העולם? הוא פיתח מודל ממוחשב שלוקח בחשבון מאות משתנים על מנת להעריך את ההשפעה על האקלים ברחבי העולם. כשהגדיל דוטי את כושר ההחזרה של הצמחייה ב-10 אחוזים, הוא גילה שפיזור של צמחים שעירים בין קו הרוחב של 30 מעלות לבין הקטבים הניב תוצאות אידיאליות, והפחית את הטמפרטורות באזור בכמעלת צלסיוס אחת.

למרבה הצער, רוב הצמחים אינם מספיק שעירים כדי ליצור את אפקט הקירור, אך ניתן לפתור זאת באמצעות שיטות חכמות לגידול סלקטיבי. "אף אחד מעולם לא ניסה לטפח צמחים שעירים", אומר דוטי, "משום שעד עתה לא הייתה סיבה טובה לנסות זאת. עכשיו יש".

מכשולים

צמחים בעלי שיעור החזרה גבוה עשויים לאדות פחות מים לאטמוספרה, מה שיגרום לירידה בכיסוי של העננים שמגינים מפני קרני השמש ולהשגת תוצאה הפוכה של עלייה בטמפרטורה.

צפי

גידול של מספיק צמחים שעירים שיגרמו לעלייה של 10 אחוזים בכושר ההחזרה עשוי להימשך עשרות שנים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. באותו נושא ישנו מחקר ליצור חשמל באמצעות תהליך פוטוסינזה משופר באמצעות הנדסה גנטית

  2. עמי,

    נראה לי מוזר שאתה קובע דיעה נחרצת כזו עוד לפני שאתה קורא את המאמר המלא. איני סבור שכל תיאוריה שמובאת במאמר מדעי חייבת להיות נכונה, אבל אני מאמין שכדאי לקרוא את המאמר המלא לפני שמתנגדים בפה מלא לתיאוריה.

    הכתבה הפופולרית המובאת באתר אינה מתיימרת לתאר את התיאוריה השלמה. פעמים רבות היא אינה משקפת במלואה את המאמר המדעי, את הטיעונים שהובאו בו, או את התשובות לטענות כנגדו (שמופיעות, פעמים רבות, במאמר המדעי עצמו). כאשר אתה קורא כתבה פופולרית ומחליט עקב זאת לשלול רעיון שהועלה במאמר מדעי, אתה לא אומר למעשה כלום, לטעמי. אתה בסך-הכל זורק תלונות לאוויר ומסרב לקרוא את המאמר המקורי ולראות האם הן זכו להתייחסות ראויה.

    אשמח לשמוע מה דעתך על רעיונו של כריסטופר דוטי לאחר שתקרא את המאמר המדעי המלא. כל דרך התנהלות אחרת אינה מכבדת את האדם שאתה מתעקש להשליך את התיאוריה שלו לפח – מבלי שתקרא אותה אפילו.

    בברכת חברים,

    רועי.

  3. עמי:
    דבריך פשוט מבישים.
    אתה יכול לעשות איזה סטטיסטיקה שתרצה אבל טענתך מופרכת ומספיקה דוגמה אחת כדי להוכיח זאת.
    בפעם הקודמת שהחלטת להכפיש אותי בצורה זו הבאתי לך כמה דוגמאות שכבר אז היו רק קבוצה חלקית של המקרים הרלבנטים ומאז נוספו עוד.
    יש כאן כמה אנשים, ואתה, לצערי, ביניהם, שבכל פעם שאינם מסוגלים להתמודד עם טיעוני, הם חושבים שלא נורא כי אפשר לתקוף אותי אישית.
    אבל אל דאגה.
    דבריך לא ירתיעו אותי מלהמשיך לתמוך בעמדות שנראות לי סבירות ולהתנגד להתקפות שנראות לי בלתי סבירות (ושים לב – ההתקפה יכולה להיות בלתי סבירה גם אם העמדה היא רק ספקולציה) כך שתוכל לחזור ולהטעות את הציבור ולהסיט את הדיון מן הנושא אלי עוד פעמים רבות.

  4. אני מאשים!
    את עניין מיכאל ניתן לכמת בפשטות יחסית, רק צריך כח אדם וקריאה של הטוקבקים שלו אותם ניתן להציב על גרף או טבלה של בעד או נגד. הענין לא לחלוטין מענין אותי ולכן אני מסיר את עצמי מרשימת המועמדים האפשרית להפקה וניתוח הנתונים.

    בעניין המאמר המקורי, רועי, התשובה היא לא. לא קראתי את המאמר המקורי. לפעמים מספיק לקרוא אבסטרקט או מאמר שכזה כדי שמייד יקפצו מול העיניים הבעיות. ואגב, ה-בעיה העקרית במחקר, עליה אפילו לא דיברנו ובזכותה בלבד בלתי ראוי אפילו לפשפש במאמר זה הוא כל אותם "מאות משתנים" שהוא שקל במודל. מאות משתנים, כך נאמר. לא פחות. ז"א לפחות מאתיים וייתכן שאף 999. איך יספר לנו הכותב על כל משתנה ועל האופן שאותו הוא מכניס למודל במאמר אחד? איך יעשה זאת אפילו בספר! האם מישהו יודע או מבין כיצד משפיעים 2 משתנים ומעלה במערכת כמו כדור הארץ שלנו? קל וחומר או אפילו בן בנו של קל וחומר כשמדובר בהרבה משתנים (מאות). אני מנחש (ותקנו אותי אם אני טועה) שבמאמר לא מסופר מה הם מאות המשתנים וכמובן שלא מה המשמעות שלהם והמשקל שלהם באותו "מודל". שימוש במאות משתנים מבחינתי הוא שימוש בקסם ולכן המאמר מראש נראה לי הפוך.
    זאת ועוד, כשמדובר באלבידו של כדור הארץ כגורם ישיר להתחממות גלובלית (משתנה אחד) כבר כאן איננו יודעים לכמת בדיוק כיצד ישפיע הדבר על האפקט, למעט בחישובים קרים ואידיאליים של זרימות אנרגיה.
    אני זוכר את הקורס "ביואנרגטיקה". שם עשינו חישובים של השפעת האלבידו ומצאנו את המרחקים התאורתיים לקיום חיים כפונקציה של מרחק מהשמש.

    בברכת חברים ומאות משתנים,
    עמי בכר

  5. עמי,

    האם קראת את המאמר המלא שפרסם כריסטופר דוטי בנושא, או בדקת מהם מאות המשתנים שהוא שקל במודל שיצר?

    אם לא, הרי ש- 'קפיצה בראש' והכרזת אי-אמון במסקנות אינה מעשה שקול והגיוני יותר מהתמיכה הבלתי-נמנעת בכל מחקר, שבה אתה מאשים את מיכאל.

  6. עמי:
    כנראה שהעניין לא נמצא בשליטתך ואתה חייב לחזור ולהעלות את הטענה שכבר בפעם הקודמת שהעלית אותה הוכחתי לך שהיא מופרכת, בדבר תמיכתי העקבית בחוקר.
    אני תומך בדברים שנראים לי הגיוניים ואני אכן מייחס גם לחוקרים אינטליגנציה ולכן כשמשהו אינו ברור לי אני חושב ומנסה להבין ורק אם הדבר אינו עולה בידי, כתלות במידת בטחוני במיצוי המידע שהוצג, אני מציג שאלה או כפירה.
    התנהגות אחרת מצד אחרים מרגיזה אותי, למרות שלמדתי לצפות לה מחלק מן המגיבים.
    כמובן שגם חזרה על טענות מופרכות מרגיזה אותי.

  7. מיכאל,
    כל נושא השעירות מפוקפק לטעמי. קל וחומר כשמדובר בנסיון להגדיל את האלבידו של כדור הארץ. אני לא מקבל את עמדתו של חוקר הצמחים השעירים כמו גם את עמדתך שבאופן עקבי תומכת בעמדתו של החוקר. הדבר חסר טעם ריח וערך (אם כי בהחלט נעים למגע) לדעתי אם האג'נדה היא הקטנת אפקט החממה על ידי הגדלת האלבידו של כדור הארץ תוך שימוש בשעירותם של צמחים להחזרת אור.

    עמי בכר

  8. עמי:
    ומה עם העובדות?
    השטח המאוכלס הוא דווקא ממש זעום ביחס לשטחו של כדור הארץ.
    אף אחד לא שולל את עניין הגגות והנושא נמצא כבר ביישום במקומות רבים (אני עצמי כבר הזמנתי חברה שתתקין אצלי תאים פוטווולטאים על הגג) אבל רוב השטח לא יטופל בשיטה זו.
    האמת היא שגם עם צמחים שעירים יישאר עוד הרבה מאד שטח לא מטופל בים אבל תאר לך שימצאו שיטה להתאים כזה צמח לחיים במדבר? תאר לך שיהיה מדובר בצמחים שהם גם יפים מספיק כדי לשתול אותם לארך הדרכים הראשיות?
    הצמחים אמנם שעירים אבל אין סיבה להפכם לשעירים לעזאזל.

  9. רוצים להגדיל את האלבידו? תכניסו צבע לבן לזפט שעל הגגות, תכניסו חומרים בהירים וזולים לחומרים שמהם עושים כבישים ותקצרו אנרגית שמש תוך צימוד של אנרגית החום. לקחת מליוני דונמים של שטח ולאכלס אותו בכמה מינים של צמחים שעירים זה אסון אקולוגי בכל קנה מידה אפשרי. אנחנו עושים את זה כבר כמעט 12 אלף שנה מאז שהתחיל האדם המודרני לעסוק בחקלאות. כל מה שחסר לנו עכשיו זה שדות ענק של צמחים שעירים? שלא להגיד עדיין מילה על ההסתייגויות בגוף המאמר.

    אין שטחים חופשיים כמעט. העולם רעב וצמא וכל השטחים הומרו לחקלאות או עדיין מיוערים ויומרו לחקלאות מתישהו. במקביל נבנות ערים והמדבריות גדלות כל הזמן. זאת ועוד, רוב שטח כדור הארץ הוא הים.

    מה צמחים שעירים, מה?

    בברכת שעירים,
    צמח צוריאל

    http://www.youtube.com/watch?v=ZVlA1tvTqd4&feature=related

  10. עמי:
    מה מפוקפק?
    הגדלת האלבידו היא דרך שנבחנת ברצינות מזה זמן רב ואם יהיה צמח שעושה זאת מספיק טוב זה יכול להיות מצויין.

  11. למעריץ אלמוני של עמי בכר,
    אתה לא לבד
    יש כאן כבר טוקבקיסט ששמו
    "עמי בכר צדק"

    אם ורק אם אתם שעירים פחות מצמח מדבר מצוי, אני מציע לפתוח מועדון מעריצים. אתם כבר 2 וזה סכום ראשוני מכובד מספיק בשבילי. אני מבטיח לבקר בבית המועדון לכשיבנה במהרה בימינו על חוף ים בפרגוואי.

    בברכת חברים,
    ראש המועדון

  12. מפוקפק זו לשון המעטה המקיף את הנסיון להמנע משיקוץ הוגה התיזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן