שותלי האלמוגים מאוניברסיטת בן גוריון מפריחים את השממה הימית

225 אלמוגים רכים וקשים נשתלו ביום אחד במימי ים-סוף במטרה לזרז תהליכים ביולוגיים, "להפריח השממה הימית", ולהגן על שוניות אלמוגים טבעיות

שותלים שוניות אלמוגים במימי ים סוף. צילום: טל אידן, טכנאית המעבדה האחראית על גידול האלמוגים
שותלים שוניות אלמוגים במימי ים סוף. צילום: טל אידן, טכנאית המעבדה האחראית על גידול האלמוגים

בעיצומה של הפעילות בעזה שבמהלכה מושבתים הלימודים הפרונטליים באוניברסיטת בן גוריון, סטודנטים מהתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, בשיתוף עם תלמידים מהמכון לחקר ימים ואגמים, נכנסו בסוף השבוע למימי ים-סוף למבצע נוסף שתילת אלמוגים על גבי "שונית תמר".

"שונית תמר", אשר הוקמה ע"י חוקרי האוניברסיטה לפני כשנה ומחצה בשיתוף רשות הטבע והגנים, עמותת שונית והמכון הבין אוניברסיטאי באילת, הינה חלק ממחקר דו לאומי המתמקד בשימוש במצעים מלאכותיים בשילוב עם שתילת אלמוגים לזירוז תהליכים ביולוגיים, "הפרחת השממה הימית", והגנה על שוניות אלמוגים טבעיות. זאת, מתוך הנחה שככל שהשוניות המלאכותיות יהיו מושכות יותר עבור צוללים ומבקרים, כך ירד בהתאם הלחץ המופעל על השונית הטבעית הסמוכה.

לדברי החוקר האחראי על הפרויקט מטעם האוניברסיטה, ד"ר נדב ששר, השונית המלאכותית הוקמה בסמיכות לשמורת אלמוג ואכן משכה אליה צוללים רבים. כתוצאה מכך נפגעו אלמוגים שגודלו עליה, ובמיוחד בתקופות החגים שבין ראש השנה לחנוכה. "על אף הפגיעה באלמוגים ואולי דווקא בשלה ניתן לראות כי ישנו שימוש רב בשונית החדשה בקרב מועדוני הצלילה הסמוכים ובקרב הצוללים באזור. באופן כללי ניתן לומר כי אלמוג שנפגע בשונית המלאכותית הוא אלמוג שהוצל בשונית הטבעית. עדות זו מוכיחה את נחיצותה ואת הצלחתה החלקית של שונית תמר בצמצום הפגיעה בשמורת חוף אלמוג", אומר ד"ר ששר.

האלמוגים שנשתלו גודלו מול המכון הבינ-אוניברסיטאי במשך למעלה משנתיים בשיטות שפותחו על ידי קבוצתו של חוקר האלמוגים ד"ר ברוך רינקביץ' מהמכון לחקר ימים ואגמים. השתילה, שבוצעה בניצוחו של עומר פולק, החוקר את השונית כחלק מעבודת הדוקטורט שלו, עברה בהצלחה רבה, וביום אחד נשתלו 225 אלמוגים רכים וקשים. עתה ממתינים השותפים למבצע השתילה לראות האם יקלטו האלמוגים ולעקוב אחר אופן גידולם. מאמצי השתילה בשונית תמר ימשכו גם בעתיד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. סליחה, עוד מילה אחת – שכחתי מפאת התרגשות ושמחה:
    שושנות ים. כמי שעשה את עבודת המאסטר שלו על שושנות ים, אני מודע לקלות שבה הללו נתפסות. שושנות הים יפות למראה, מתרבות במהירות, מכסות שטח גדול ואפילו מאפשרות יצירה מלאכותית של קלון של אותה שושנה. הייתי מציע לבחור את האפטזיות החומות והיפות ותוך הקרבה של כמה פרטים מהן, למרוח אותן על השונית המלאכותית. במקום המריחה יבקעו להן שושנים ושושנות חדשים וחדשות. אם המטרה האמיתית היא יצירת אטרקציה לצוללים, גם שושנות הים יעשו את העבודה. וכמובן שאין קל מגידול שושנות ים (למעשה, הכי קשה זה לגרום להם להעלם).

    עמי בכר

  2. עומר פולק, יישר כח. זו כבר הכתבה השניה שאני קורא בידען על מעלליך בשונית האילתית. כל הכבוד, תמשיך כך ומקומך בעולם הבא מובטח.

    לדעתי הלא מלומדת יש להשקיע באלמוגים רכים בשוניות מלאכותיות. הם יפים באותה מידה ונפגעים הרבה פחות. ימשכו צוללים שממילא לא מבינים אלמוג מה הוא ומה ההבדל בין 8 ל 6 מחיצות. האלמוגים הרכים אטרקטיביים מאוד בצבעייהם ובתנועותייהם (דנדרונפטיות וקסניות מפעמות, בהתאמה) ולא ידוע לי על צניחה או פגיעה באוכלוסיה שלהם ביחס לאוכלוסיית האלמוגים הקשים.

    ואם כבר אלמוגים קשים, הייתי ממליץ על המאסיביים. והייתי ממליץ לאסוף את המאסיביים מהאזורים הרדודים ביותר בים, ממש איפה שנכנסים עם הרגליים ודורכים, עוד לפני שהגוף שוקע. שם יש הרבה פאביות/פאביטסים ומדי פעם גם פלטיגרות. הללו אמנם נפגעים, אבל הפגיעה בהם נראת כפחות קשה מאשר פגיעה ישירה בסטילופורות או אקרופורות (אלמוגים מעונפים). כשאלמוג מעונף נפגע, הוא נשבר. כשאלמוג מאסיבי נפגע, יכולה למות הרקמה המקומית והיא יכולה להרפא. כך או כך, גם אם האלמוג מת, השלד שלו נמצא שם – מה שממשיך למלא את הריף המלאכותי לדמוי אלמוג מחד ומאפשר התישבות עתידית מאידך.

    עבודה טובה, עלו והצליחו.
    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן