תוצאות PISA 2025 מציבות את תלמידי ישראל בשפל חסר תקדים במדעים, במתמטיקה ובקריאה. במדעים, 40% מבני ה־15 אינם מגיעים אפילו לרמת המיומנות הבסיסית, ורק 4% מצטיינים. מאחורי הציונים מסתתר איום ארוך טווח על עתודת המדענים, המהנדסים ואנשי הטכנולוגיה של ישראל. כתבה ראשונה בסדרה על משבר החינוך הישראלי – והמחיר שהוא עלול לגבות מהמדע, מהכלכלה ומהחברה.
זה כבר אינו רק סימן אזהרה. תוצאות מבחני PISA 2025 שפרסם היום (8 בספטמבר 2026) ארגון OECD מראות כי הישגי תלמידי ישראל במדעים, במתמטיקה ובקריאה הם הנמוכים ביותר שנמדדו בישראל מאז החלה להשתתף במבחנים.
במדעים – התחום שעמד הפעם במרכז מבחני PISA – רק 60% מהתלמידים הישראלים בני 15 הגיעו לפחות לרמה 2, המוגדרת כרמת המיומנות הבסיסית. ממוצע OECD הוא 74%. במילים אחרות, ארבעה מכל עשרה תלמידים בישראל אינם מגיעים לרמת הבסיס במדעים.
בקצה השני של הסולם התמונה אינה מעודדת יותר: רק 4% מתלמידי ישראל הגיעו לרמות 5 או 6 במדעים – הרמות הגבוהות שבהן תלמידים מסוגלים ליישם באופן עצמאי ויצירתי ידע מדעי גם במצבים לא מוכרים. ממוצע OECD עומד על 7%.
אלה אינם רק ציונים של תלמידים בני 15. הילדים שנבחנו ב־2025 יהיו בעוד כעשור הסטודנטים, החוקרים, המהנדסים, הרופאים ואנשי ההייטק שישראל תזדקק להם. לכן השאלה שמעלים הנתונים החדשים רחבה בהרבה מדירוג במבחן בינלאומי: מהיכן יבוא הדור הבא של אנשי המדע והטכנולוגיה בישראל?
השפל אינו מוגבל למדעים
לפי OECD, הציונים הממוצעים של ישראל ב־2025 ירדו לעומת 2022 בכל שלושת התחומים – מדעים, מתמטיקה וקריאה. בכל שלושתם אלה התוצאות הנמוכות ביותר שנרשמו אי פעם לישראל ב־PISA, והן נמוכות באופן מובהק גם מהתוצאות ב־2018, 2015 ו־2012.
ההידרדרות ניכרת במיוחד כאשר מביטים לאורך עשור. בהשוואה ל־2015 גדל שיעור התלמידים שאינם מגיעים לרמה 2 ב־14 נקודות אחוז במתמטיקה, ב־14 נקודות אחוז בקריאה ובתשע נקודות אחוז במדעים.
במתמטיקה רק 54% מהתלמידים בישראל הגיעו לפחות לרמת הבסיס, לעומת 65% בממוצע OECD. רק 5% מהישראלים היו מצטיינים, לעומת 8% ב־OECD. בקריאה הגיעו 59% לרמת הבסיס, לעומת 69% במדינות OECD.
חשוב גם להדגיש שהמשבר אינו ישראלי בלבד. ממוצעי OECD עצמם הידרדרו, וב־2025 נרשמו במדינות הארגון בממוצע התוצאות הנמוכות ביותר שנמדדו אי פעם בשלושת התחומים. אלא שגם בתוך המערכת הבינלאומית שנחלשה, תלמידי ישראל נמצאים מתחת לממוצע OECD במדעים, במתמטיקה ובקריאה.
מה פירוש "מתחת לרמת הבסיס"?
PISA אינו מבחן שבודק בעיקר אם תלמיד זוכר נוסחה או הגדרה. הוא נועד לבחון עד כמה בני 15 מסוגלים להשתמש בידע שרכשו כדי להתמודד עם בעיות ומצבים מהעולם האמיתי.
במדעים, תלמיד ברמה 2 מסוגל, בין היתר, לזהות הסבר נכון לתופעה מדעית מוכרת ולהשתמש בידע בסיסי כדי לקבוע במקרים פשוטים אם מסקנה נתמכת בנתונים.
כאשר כ־40% מהתלמידים בישראל אינם מגיעים אפילו לרמה זו, מדובר אפוא ביותר מציון נמוך במבחן. מדובר בחלק גדול מדור צעיר שמתקשה להשתמש בידע מדעי בסיסי כדי לפרש ראיות ולהסיק מסקנות.
ובעולם שבו בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה, שבבים, אנרגיה, אקלים ורפואה הופכים מורכבים יותר – אוריינות מדעית אינה נחוצה רק למי שמתכוון להיות פיזיקאי או מהנדסת. היא הופכת לתנאי להשתתפות מושכלת בחברה מודרנית.
מצטמצם הבסיס שממנו יצמחו אנשי ה-STEM
כאן מתחברים נתוני PISA לבעיה רחבה יותר שעליה מזהירים כבר זמן רב חוקרים, אנשי אקדמיה והתעשייה: עתודת כוח האדם בתחומי STEM – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
ישראל תלויה במידה יוצאת דופן בהון האנושי שלה. אין די בכך שקבוצה קטנה של תלמידים מצטיינים תמשיך להגיע לטכניון ולאוניברסיטאות. כדי לקיים לאורך עשרות שנים מערכת מחקר, תעשיית הייטק, מערכת בריאות ותעשיות ביטחוניות וטכנולוגיות, נדרש בסיס רחב של תלמידים בעלי ידע מתמטי ומדעי.
כבר ב־2024 הצביע מחקר של ד"ר יעל מלצר ופרופ' אייל קמחי ממוסד שורש על כך ששיעור בעלי התארים המתקדמים במדעים ובהנדסה בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות רבות ונמצא במגמת ירידה. החוקרים קשרו את צוואר הבקבוק באספקת כוח אדם מיומן להייטק גם לאיכות מערכת החינוך ולהישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים.
נתוני PISA החדשים מחזקים את האזהרה הזאת: אם פחות תלמידים רוכשים בגיל 15 את היסודות המדעיים והמתמטיים הדרושים, המאגר שממנו אפשר יהיה לבחור בעתיד סטודנטים למדעים ולהנדסה נעשה בעייתי יותר.
המדינה כבר הגדירה זאת "מצב חירום לאומי"
אין מדובר בבעיה שהמדינה אינה מכירה. ביוני האחרון הציגה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את תוכנית "ישראל ריאלית", תוכנית רב־שנתית בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל לחיזוק החינוך המדעי והטכנולוגי.
ד"ר אריאל היימן, יו"ר ועדת החינוך של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הגדיר בדיון את המצב כ"מצב חירום לאומי בחינוך המדעי". בעקבות המלצות הוועדה הוקמה מועצה לאומית לחינוך STEM, ומשרד החינוך הקים אגף STEM ייעודי.
התוכנית קובעת בין היתר יעד להחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים ולהרחיב את מעגל הלומדים בתחומי המדע והטכנולוגיה.
יש גם נתונים חיוביים. ב־2025 למדו יותר מ־15 אלף תלמידים במסלול "בגרות טק" המשלב חמש יחידות באנגלית, חמש במתמטיקה וחמש במחשבים או בפיזיקה. אבל גם כאן התמונה מורכבת: הם היו 11.6% בלבד מכלל תלמידי השכבה.
השאלה בעקבות PISA 2025 היא אפוא לא אם ישראל זיהתה את המשבר, אלא אם הצעדים שננקטים מספיקים ומהירים מספיק כדי להפוך מגמה שכבר נמשכת שנים.
בלי מורים למדעים אין עתודת מדענים
אחת מנקודות התורפה נמצאת מול הלוח בכיתה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצגו בכנסת ביוני, בעשור האחרון גדל מספר מורי המדעים בחטיבות הביניים בכ־13%, אך מספר שעות ההוראה במדעים גדל בכ־3% בלבד. במקביל גדלו שיעורי העזיבה של מורי מדעים, בעיקר בחטיבות הביניים, בקצב גבוה מקצב כניסתם של מורים חדשים.
מדאיג במיוחד הנתון שלפיו שיעור ההתאמה בין הכשרת המורים לבין הוראת המדעים בפועל עומד על כ־50% בלבד.
גם תלמידי PISA עצמם מצביעים על בעיות בכיתה. רק 60% מהתלמידים בישראל אמרו כי ברוב שיעורי המדעים המורה מגלה עניין בלמידתו של כל תלמיד, לעומת 69% בממוצע OECD. כ־30% אמרו שאינם מסוגלים לעבוד היטב ברוב השיעורים או בכולם, לעומת 19% ב־OECD.
אלה אינם בהכרח הגורמים הישירים לציונים, אבל הם ממחישים שמאחורי הטבלה הבינלאומית מסתתרת מערכת שלמה – הכשרת מורים, שעות הוראה, תנאי עבודה, משמעת ותשתיות.
82 נקודות מפרידות בין תלמידים בישראל
הבעיה אינה מתחלקת באופן שווה.
כאשר OECD חילק את תלמידי ישראל לארבע קבוצות לפי מצבם החברתי־כלכלי, התלמידים ברבעון העליון הקדימו את תלמידי הרבעון התחתון ב־82 נקודות במדעים. הפער דומה לפער הממוצע ב־OECD, אך יש פרט חשוב: בין 2015 ל־2025 הפער בישראל לא הצטמצם, בעוד שבממוצע OECD הוא הצטמצם.
הנתון הזה מתחבר למחקרים חדשים על הדרך שבה מערכת החינוך הישראלית ממומנת.
מחקר שעבר ביקורת עמיתים של ד"ר רות מעודד ופרופ' איריס בן־דוד הדר מאוניברסיטת בר־אילן בחן את המימון המקומי לחינוך ב־250 רשויות בישראל בשנים 2014–2020. החוקרות מצאו כי רשויות חזקות מבחינה חברתית־כלכלית ורשויות שבהן מתגוררת אוכלוסיית הרוב השקיעו מכספן בחינוך בערך פי שניים מרשויות חלשות ומרשויות של קבוצות מיעוט – והפערים גדלו לאורך התקופה שנבדקה.
במילים אחרות, המדינה יכולה לנסות לצמצם פערים באמצעות תקצוב דיפרנציאלי, אך לאחר מכן נכנסת לתמונה היכולת של הרשות המקומית. רשות חזקה יכולה לממן מגמות מיוחדות, תוכניות מצוינות, סביבת לימודים חדשנית והעשרה; רשות חלשה נאלצת לעיתים להפנות את המשאבים המעטים שלה לצרכים בסיסיים.
לנושא הזה נקדיש כתבה נפרדת בסדרה.
ומה קורה לילדים שאינם לומדים לימודי ליבה מלאים?
יש פיל נוסף בחדר: חלק מתלמידי ישראל אינם מקבלים כלל את מלוא לימודי המתמטיקה, המדעים והאנגלית הנדרשים כדי להשתלב בעתיד במסלולי STEM.
הדיון הזה אינו יכול להסתכם בשאלת הציונים במבחן PISA. מדינה שרוצה להגדיל את עתודת המדענים, המהנדסים ואנשי הטכנולוגיה שלה אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר מראש על חלק הולך וגדל מהדור הצעיר כמקור אפשרי להון אנושי מדעי וטכנולוגי.
גם לכך נקדיש פרק נפרד: לא כוויכוח פוליטי או תרבותי, אלא כשאלה של מתמטיקה דמוגרפית. כמה מבני הדור הבא מקבלים את הכלים שיאפשרו להם, אם ירצו בכך, ללמוד פיזיקה, מדעי המחשב, הנדסה או רפואה – וכמה האפשרות הזאת נסגרת בפניהם עוד בילדותם?
PISA הוא נורת האזהרה, לא הסיפור כולו
קל להתייחס לפרסום תוצאות PISA כאל טקס שמתרחש אחת לכמה שנים: מתפרסמת טבלה, מתנהל ויכוח ציבורי קצר, משרד החינוך מכריז על תוכנית, והחדשות עוברות לנושא הבא.
אבל לתוצאות של 2025 צריך להתייחס אחרת.
הילדים שקיבלו את הציונים האלה הם ישראל של שנות ה־30 וה־40. הם יהיו כוח העבודה, החוקרים, המורים, הרופאים, המהנדסים, היזמים וגם האזרחים שיצטרכו לקבל החלטות בעולם רווי מדע וטכנולוגיה.
השאלה היא לכן לא רק מדוע ישראל קיבלה ציון נמוך ב־PISA. השאלה היא איזו מדינה תוכל ישראל להיות אם המגמות האלה יימשכו.
זו הכתבה הראשונה בסדרת "הידען" על משבר החינוך בישראל. בפרקים הבאים נבחן את הגורמים שמאחורי המספרים: מדוע מקום המגורים של ילד משפיע על החינוך שהוא מקבל; מה קורה להוראת המדעים ולמעמד המורים; כיצד משפיע היעדר לימודי ליבה על עתודת כוח האדם של המדינה; מה קורה בדרך מבית הספר לאוניברסיטה ולמקצועות STEM; וכיצד כל אלה מתחברים למשבר רחב יותר של מחסור בכוח אדם מדעי ולבריחת מוחות.
המספרים שהתפרסמו היום הם נקודת פתיחה. הסיפור האמיתי הוא מה שישראל עושה איתם.
שאלות ותשובות
מה מראים מבחני PISA 2025 על ישראל?
הישגי ישראל במדעים, במתמטיקה ובקריאה הם הנמוכים ביותר שנמדדו לישראל במבחני PISA. בכל שלושת התחומים תלמידי ישראל נמצאים מתחת לממוצע OECD.
כמה מתלמידי ישראל אינם מגיעים לרמה בסיסית במדעים?
כ־40% מתלמידי ישראל בני 15 נמצאים מתחת לרמה 2 במדעים. רק 60% הגיעו לרמת הבסיס ומעלה, לעומת 74% בממוצע OECD.
למה נתוני PISA קשורים לעתיד ההייטק והמדע בישראל?
מקצועות מדעיים והנדסיים דורשים בסיס מתמטי ומדעי שנבנה במשך שנים. ירידה בשיעור התלמידים בעלי מיומנויות אלה עלולה לצמצם בעתיד את מאגר המועמדים ללימודי מדעים, הנדסה, מחשבים ורפואה.
האם הממשלה כבר פועלת בנושא?
כן. תוכנית "ישראל ריאלית", בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל, נועדה לחזק את לימודי STEM, לשפר את הכשרת המורים ולהחזיר את ישראל לעשירייה הראשונה במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים. השאלה המרכזית היא אם היישום יהיה רחב ומהיר מספיק כדי לשנות את המגמה.
עוד בנושא באתר הידען
לימודי הייטק ומדע מהגן ועד לבגרות
האם התוכנית "עתודה מדעית טכנולוגית" תורמת להסללה ולאי־שוויון?
המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון הפכה לפקולטה
החתיכה החסרה – על הוראת המדעים בישראל
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי
