פנטום האופרה: OPERA חוזרים על ניסוי הניטרינו המהיר מהאור בעקבות הביקורות

הסאגה של הניטרינו הטכיוני נמשכת. כזכור קבוצת אופרה פרסמה מאמר פרה-פרינט ב-arXiv – שהוא מאגר מאמרים לא שפיטים. ההחלטה לחזור על הניסוי פירושה שהקבוצה תעכב את הגשת התוצאה שלה במאמר לכתב העת השפיט בערך בחודש.

ניוטרינו שנלכד ב-CERN בשנת 1988. צילום Tomasz Barszcza, אוניברסיטת קליפורניה באירווינג
ניוטרינו שנלכד ב-CERN בשנת 1988. צילום Tomasz Barszcza, אוניברסיטת קליפורניה באירווינג

קבוצת OPERA, Oscillation Project with Emulsion-Tracking Apparatus, שעשתה כותרות בכל העולם בחודש שעבר כאשר היא הכריזה שהיא לכאורה צפתה בניטרינים שנעים מהר יותר מהאור, החליטה לבצע מדידות חדשות מאוד מדויקות כדי לבדוק מחדש את התוצאה השנויה במחלוקת שלה. המדידות יבוצעו כנראה בשבוע הבא וכנראה שימשכו על פני עשרה ימים.

הסאגה של הניטרינו הטכיוני נמשכת. כזכור קבוצת אופרה פרסמה מאמר פרה-פרינט ב-arXiv – שהוא מאגר מאמרים לא שפיטים. ההחלטה לחזור על הניסוי פירושה שהקבוצה תעכב את הגשת התוצאה שלה במאמר לכתב העת השפיט בערך בחודש.

הצעד הזה בא בנוסף בעקבות גל המאמרים שזרם ל-arXiv – כולל דיונים בפורומים והצעות בבלוגיה – כאשר רובם הביעו חוסר הסכמה לוהטת בנוגע לטענת הקבוצה שמהירות הניטרינים יכולה לעבור אפילו בכמה ננו שניות את זו של האור. ההתנגדות התקיפה הייתה בייחוד לטענה שאולי התוצאה הזו הוכרזה מהר מידי בטרם היא נבדקה היטב.

בפעם הבאה כאשר אתם חושבים שאולי גילתם ש”איינשטיין טעה”, קודם תחזרו כמה פעמים למעבדה בטרם תצאו בזו ההכרזה, כי הסרבר של arXiv יתמלא בהמוני מאמרים מתנגדים וכועסים אם לא תעשו כן.
גלאי ה-OPERA ממוקם תחת הר הגרן ססו במרכז איטליה. גלאי זה חוקר את תכונות הניטרינים שנעים למרחק של 730 קילומטרים דרך קרום כדור הארץ לאחר שנוצרו במעבדת CERN בג’נבה. במאמר של קבוצת ה-OPERA שהועלה למאגר arXiv ב-22 לספטמבר, הקבוצה דווחה שנראה כי הניטרינים שנצפו בין 2009 ל-2011 נעו מהר יותר מהאור, בהגיעם בערך 60 ננו שניות מוקדם יותר ממה שמצפים מהחישובים המדויקים.

חלק מהחברים בקבוצה שמנתה 160 איש מאמינים שדרושות בדיקות נוספות כדי להיות בטוחים לגמרי שאכן התוצאה שנתקבלה היא לא עקב טעות במדידה. ואכן היה ויכוח ער בתוך הקבוצה עצמה, האם יש לבצע את הבדיקות הנוספות האלה בטרם יוגש לפרסום המאמר לכתב העת השפיט.

מתוך הקבוצה כמה מ-30 מנהיגי הקבוצה בכלל התנגדו לכך שהפרה-פרינט ישוחרר לסרבר ה-arXiv והתנגדו גם לסמינרים שבאו בעקבות השחרור של המאמר הזה וגם התנגדו למסיבת העיתונאים. הם התנגדו לפרסום בטרם יבוצעו בדיקות נוספות שתוודאנה שלא נכנסו טעויות סיסטמתיות (כלומר, טעויות שמקורן במערכת הניסוי) לניסוי. עתה נראה שאלה שדחקו שאכן היה צריך לנקוט במשנה זהירות וכן לבצע את הבדיקות הדרושות האלה, הם אלה שהטו את הכף; שהרי מחצית מהחברים בקבוצה מתנגדים להגשה לפרסום של המאמר, וסדרה חדשה של בדיקות אכן תבוצע בטרם המאמר יוגש לפרסום.

הניסוי החדש שיבוצע בשבוע הקרוב יהיה קשור בשינוי המערך הניסויי: קרן הניטרינים מ-CERN תשונה. CERN מייצרת את החלקיקים בסופר פרוטון סינכרוטרון SPS (השלב האחרון בייצור הפרוטונים האנרגטיים) תוך שליחת צרורות של פולסים של פרוטונים שפוגעים במטרת גרפיט, בעוד כל פולס אורך 10,500 ננו שניות. כך נוצרים מזונים לא יציבים שדועכים לניטרינים מיואנים. הפרוטונים נעים קרוב למהירות האור, אבל לא במהירות האור. אבל הניטרינים, שמסתם היא כה זעירה, אמורים לנוע במהירות שווה לזו של האור או מאוד קרובה לה.

להלן הסבר על יצירת קרן פרוטונים במאיץ ההדרונים הגדול ב-:CERN
החוקרים בהתחלה חישבו את התפלגות הפרוטונים עם הזמן (שיצרו את קרן הניטרינים). ואלה מתאימים לאינטראקציות של הניטרינים שנאספים בגלאי ה-OPERA. כל זאת במטרה לקבל את הזמן המשוער שבו נפלטו הניטרינים בטווח שבו הם נוצרו ב-SPS.

להלן הסבר מפורט:

המטרה היא למדוד את זמן המסע של הניטרינים מ-CERN ועד גרן ססו, כאשר מניחים שמהירות האור היא קבועה. זמן המסע כך נמדד על ידי זה שהחוקרים השוו בין שתי התפלגויות, התפלגות הפרוטונים עם הזמן – הפרוטונים שנוצרו ב-CERN, והתפלגות הניטרינים עם הזמן – הניטרינים שהתגלו בOPERA-. כאשר שתי ההתפלגויות בדיוק תואמות מתקבל זמן המסע. מה הבעיה עם מהלך זה?

נגיד שאנחנו מבצעים ניסוי אידיאלי ואנו לא נדרשים לחשב את התפלגות פולסי הפרוטונים הרבים בצד אחד ולהתאים אותה להתפלגות פולסי הניטרינים בצד השני. אלא במקום אנחנו מודדים כל פרוטון ופרוטון בצד אחד ומתאימים אותו לכל ניטרינו שמגלים בצד השני. או אז המהלך של החוקרים היה פועל במאה אחוז.

הבעיה מתחילה כאשר ה-SPS שולח פרוטונים בפולסים, 1020 פרוטונים בכל פולס, ואלה יוצרים המוני ניטרינים. הניטרינים שנוצרו דוהרים עלפני המרחק של ה-730 ק”מ לעבר מעבדת גרן ססו. אבל רק אחוז קטן מאוד מהניטרינים שנוצרו בצד של CERN חולף עלפני גלאי ה-OPERA ונאסף על ידו. מסתבר שרק בערך 16,000 ניטרינים עברו אינטראקציות ב-OPERA במשך שלושת השנים שבהם בוצע הניסוי. וזהו אחוז זעום ביותר מתוך הניטרינים שנוצרו בצד של .CERN עכשיו נחשב את התפלגות הפרוטונים עלפני הזמן בצד של CERN ונחשב את התפלגות הניטרינים עלפני הזמן שחלפו בגלאי OPERA בצד של גרן ססו.

המבקרים טענו שלא ניתן ממש לבצע קורלציה בין שתי ההתפלגויות, זו של הפרוטונים שיצרה CERN וזו של הניטרינים שהגיעו ל-OPERA. ב-CERN כל הפרוטונים כלולים במדידה. אולם, עד שהקרן הגיעה לגרן ססו היא כבר נחלשה וגלאי OPERA הוא באינטראקציה רק עם חלק מהניטרינים בקרן. ולכן קורלציה בין הזמן שבו נוצרו הניטרינים לבין הזמן שבו הם הגיעו למעשה ל-OPERA יכולה לעוות את ההתאמה בין שתי ההתפלגויות ולהכניס אי ודאות בחישוב המהירות של הניטרינים.

בחזרה על הניסוי, CERN החליטה לפצל את הפולסים של הפרוטונים כך שכל פולס יתחלק לפולסים באורך של 1 עד 2 ננו שניות. בין כל פולס כזה יהיה מרווח של 500 ננו שניות. השינוי פירושו שניתן יהיה לחבר כל אירוע ניטרינו שנרשם בגלאי OPERA לפולס פרוטון מסוים. זה יאפשר מדידה מאוד מדויקת של זמן המסע של הניטרינים, הזמן שלוקח לניטרינים לנוע בין שתי המעבדות, CERN וגרן ססו. עדיין המבקרים לא מרוצים וחושדים שמדידה זו עשויה לא להיות אמינה…
מקורות מציעים לקבוצה לבצע את המדידות על פני עשה ימים בלבד, כנראה החל משבוע הבא, ובזמן זה היא עשויה ליירט בערך 12 ניטרינים ב-OPERA. יתכן שעל ידי זה הקבוצה תייצר מספיק נתונים או להפריך או לאמת את החלק הארי שעומד מאחורי התוצאה שלהם.

בינתיים מבוצעות מספר בדיקות בעקבות כמה מאמרים שזרמו לסרבר arXiv על ידי פיסיקאים אחרים כתגובה לניסוי המדובר הראשון. חלקם העלו הצעות בנוגע להשלכות התיאורטיות שנובעות מניטרינים שנעים במהירויות על אוריות וחלקם טענו שהתוצאה חייבת להיות שגויה מסיבה כלשהי. כזכור, מאמר מדובר אחד היה של אנדרו כהן ושלדון גלשו מאוניברסיטת בוסטון. צוות גלאי ICARUS ניסה לבדוק את תוצאת OPERA על בסיס המאמר של כהן וגלשו לאור הנתונים שנאספו בגלאי ICARUS מאז 2010. גלאי ICARUS אינו מודד ישירות את מהירות הניטרינים, אלא במקום את האנרגיה הספקטראלית של קרן הניטרינים שנעה מ-CERN לגרן ססו. צוות ICARUS מצא שאמנם האפקט שכהן וגלשו תארו – והם ציפו שבניסוי ה-OPERA יגלו אותו במידה שהניטרינים נעים במהירות על אורית – אינו מתרחש בקרן הניטרינים של CERN ל-OPERA .OPERA לא ראתה את האפקט הזה והטענה של כהן וגלשו הייתה שהניטרינים לכן לא נעים במהירות על אורית. צוות ICARUS הסבירו: לא קיים כזה אפקט ולכן OPERA לא צפתה בו.

ניסוי ה-ICARUS:

לידיעה בנושא בנייצ’ר

13 Responses

  1. מיכאל,
    יש משהו במה שאתה אומר.
    תקרא את המאמר הזה:
    http://www.nature.com/news/2011/111005/full/news.2011.575.html
    אתה זוכר שבמאמר הקודם שכתבתי, חלק ב’ על ה-GPS הזכרתי גם את קונטלדי והביקורת שלו על זה שלא לקחו בחשבון אפקטים של תורת היחסות הכללית (האטת זמנים). אז הנה התגובה של קבוצת OPERA למאמר של קונטלדי. הם מתווכחים עם קונטלדי באימיילים והויכוח מובא במאמר של נייצ’ר בקישור שכאן.
    זה בין השאר מה שעונה לקונטלדי אחד מחברי הקבוצה של OPERA:
    Dario Autiero of the Institute of Nuclear Physics in Lyons (IPNL), France, and physics coordinator for OPERA, counters that Contaldi’s challenge is a result of a misunderstanding of how the clocks were synchronized. He says the group will be revising its paper to try to make its method clearer. Autiero notes that OPERA has been careful to present its startling observations without concluding that the laws of physics have been upended. His e-mail discussion with Contaldi — being followed by dozens of other physicists — is ongoing.

  2. ישראל, גלי:
    על פי ההסבר שהביאה לנו גלי במאמר הבא https://www.hayadan.org.il/special-relativity-may-answer-faster-than-light-neutrino-mystery-1910112/ , החלקיקים לא עברו את מהירות האור גם בניסוי שהתפרסם.
    לפי דעתי יש לבדוק את ההסבר הזה היטב ואם הוא נמצא נכון – יכול להיות שאפשר לוותר על הניסויים הנוספים.

  3. תיאוריה מדעית טובה אמורה גם להפיק ניבויים לעתיד.

    כך היה עם מקסוול (גלי רדיו) כך היה עם איינשטיין (עידוש, הפיכת מסה לאנרגיה) וכו.

    אז למה שלא נעשה אותו הדבר אצלנו באתר:

    מי מוכן להתנבא מה תהיינה תוצאות הניסוי החדש? יעבור או לא יעבור? (את מהירות האור).

    תיאורטיקנים, חוזים, מבינים. לא חוכמה לפרשן בדיעבד. עכשיו, בזמן אמת! מי מוכנ/ה להיות הראשונ/ה?

    ואנא לא להסתכל עלי. ישראל לא יודע כלום. ישראל רק עובד פה. פיון קטן במשחק החיים הגדול. משאיר ניהול יקום לאופרה, כהן, גלשו, וגלי.

  4. אמרתי לכם שכתבתי את ההסבר כבר פעם אחת והוא הופיע תחת השם “משתמש אנונימי (לא מזוהה)”. צדקתי כאשר נתתי למאמר הזה את השם “פנטום האופרה”… 😉 🙂 😉
    דברים מוזרים מתרחשים כאן בהקשר הניטרינו הטכיוני….

  5. כבר כתבתי את התגובה הזו פעם אחת והיא התעופפה ונעלמה. נקווה שהפעם היא תקלט….
    יהודה,
    נכון אתה צודק. הייתי צריכה לכתוב את זה יותר מדויק, אבל כתבתי את זה ככה בצורה ציורית כדי להדגיש את חוסר ההסכמה. כי הרי כולם מכירים כבר את הניסוי בעל פה כמוך.
    משה,
    תאמים לי שניסו כבר את הכל (כמעט) – כמעט את כל ההסברים. הרי הפגיזו את סרבר ה-arxiv באיזה 80 מאמרים, רובם תקפו את הניסוי ומכל זווית אפשרית. הנה משהו שקשור בהסבר קוונטי:
    http://arxiv.org/abs/1110.2832
    מיכאל,
    זה באמת מעניין האם קבוצת ה-OPERA תקח עכשיו בחשבון את הביקורת של ההולנדי ואן אדלבורג כאשר היא חוזרת שוב על הניסוי. צריך לבדוק בעוד אתרי חדשות שמדווחים על הנושא. מי זריז ומוכן לחפש?

  6. משה, תאמין לי ניסו כבר (כמעט) את הכל… כלומר כמעט את כל ההסברים. הרי הפגיזו את סרבר ה-arxiv באיזה 80 מאמרים שרובם תקפו את ניסוי הניטרינו המהיר מהאור.

    תקרא את ההסבר הזה:

    http://arxiv.org/abs/1110.2832

    דרך אגב גם אתה יכול להעלות הסבר משלך לסרבר arxiv לתיאוריה מדעית.

    יהודה, ההסבר היה ציורי שם וחופשי אבל נכון אולי הייתי צריכה לכתוב אחרת יותר מדויק. נכון אתה צודק.

    מיכאל, מעניין באמת האם הקבוצה מ-OPERA תקח בחשבון את ההסבר של החוקר ההולנדי כאשר היא תחזור עכשיו על הניסויים. אני לא יודעת וצריך לחפש עוד מקור ברשת שמדווח על החדשה שהקבוצה עומדת לחזור על הניסויים ולראות האם הם יקחו בחשבון את הביקורת של ואן אדלברג. נו מי זריז ומחפש ברשת?…

  7. מיכאל אני מסכים. אבל אם כך זה משונה שיריצו שוב את אותו הניסוי כשהטעות היא בחישובים (ע”פ המאמר) שעל פיהם קובעים את משמעות התוצאות.

  8. אולי אי ההתאמה נובעת מעיקרון אי הוודאות.
    התממשות הניטרינים בצד הנבדק גורם לקריסת פונקצית הגל מבחינת המיקום. יחד עם זאת עולה אי הוודאות של מהירותם. עליה זאת באי הוודאות אולי מכריחה באופן גורף את פער המדידה.
    יתכן שאחרת היתה זו הפרה של תכונה קוונטית יסודית.

  9. ציטוט
    “כאשר רובם הביעו חוסר הסכמה לוהטת בנוגע לטענת הקבוצה שמהירות הניטרינים יכולה לעבור אפילו בכמה ננו שניות את זו של האור.” סוף ציטוט
    טעות. מהירות אינה נימדדת בננו שניות.
    ודרך אגב על פי חשבוני הבדל המהירות שנימדד הוא למעלה כ 7400 מטר לשנייה. לא קצת.
    לילה טוב לכולם ובעיקר לנטרינים
    צפויים להם מירדפים ותחרויות השבועיים הקרובים
    (:))
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.