‫יקומים מקבילים‬

קיומם של יקומים אחרים אינו רק לחם חוקו של המדע הבדיוני; תצפיות קוסמולוגיות מצביעות בכיוונם
מאת מקס טגמארק

ציוני דרך בהתפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה
ציוני דרך בהתפשטות היקום. מתוך ויקיפדיה

האם יש אי שם עותק שלך, הקורא עכשיו את המאמר הזה? מישהו שאינו אתה, ובכל זאת הוא חי בכוכב לכת ששמו ארץ, ובו הרים ערפיליים, שדות מוריקים וערים רחבות ממדים, במערכת שמש שיש בה עוד שמונה כוכבי לכת? חיי האיש הזה היו זהים לחייך עד כה מכל בחינה שהיא, אבל עכשיו, אולי הוא מניח מידיו את המאמר בלא שהשלים את קריאתו, בעוד אתה ממשיך לקרוא.
המחשבה על קיומו של אני שני כזה נראית משונה ובלתי מתקבלת על הדעת, אבל מסתבר שפשוט נצטרך להשלים עמה, מפני שהיא נהנית מתמיכתן של תצפיות אסטרונומיות. הדגם הקוסמולוגי הפשוט והנפוץ ביותר כיום מנבא כי יש לך תאום בגלקסיה שמרחקה ממך הוא 10 בחזקת 1028מטרים. מרחק זה גדול עד כדי כך שאפילו אי אפשר לכנותו "אסטרונומי", אבל אין זה גורע במאומה מממשותו של אותו כפיל שלך. אומדן המרחק מבוסס על הסתברות פשוטה, ואפילו אינו נזקק להנחות ספקולטיביות מן הפיזיקה המודרנית, מלבד זה שהמרחב הוא אינסופי בגודלו (או לפחות גדול די הצורך) ושהחומר מפוזר בו באופן כמעט אחיד, כפי שאכן מראות התצפיות. במרחב אינסופי, אפילו האירועים שסבירותם זעומה ביותר חייבים להתרחש אי שם. מספר כוכבי הלכת המיושבים הוא אינסופי, וביניהם יש לא רק אחד, אלא אינסוף כוכבי לכת שבהם תושב הנראה כמוך, נושא את שמך וזוכר את זיכרונותיך, תושבים המגשימים במהלך חייהם כל צירוף אפשרי של הבחירות שניצבו לפניך במהלך חייך.

יש לשער שלעולם לא נזכה לראות מישהו מכפילינו אלה. המרחק הגדול ביותר שאנו יכולים להשיג בתצפיותינו הוא המרחק שהספיק האור לעבור במשך 14 מיליארדי השנים שעברו מאז שהחלה התפשטות המפץ הגדול. הגופים הרחוקים ביותר שאנו מסוגלים לראות כיום נמצאים בערך 1026 ´ 4 מטר מאתנו – מרחק זה מגדיר את היקום הנצפה, שיש המכנים אותו נפח האבל (Hubble volume) שלנו, נפח האופק שלנו, או בפשטות היקום שלנו. בדומה ליקומנו, יקומיהם של הכפילים שלנו הם כדורים בגודל שווה סביב עולמותיהם. זוהי הדוגמה הפשוטה והמובהקת ביותר ליקומים מקבילים. כל יקום אינו אלא חלק קטן מ"רב-יקום" (multiverse) הרבה יותר גדול.

מעצם ההגדרה הזאת של "יקום", היה אפשר לצפות שמושג הרב-יקום יישאר לנצח בתחום המטאפיזיקה. אבל הקו המפריד בין פיזיקה לבין מטאפיזיקה מוגדר על פי השאלה, האם תיאוריה ניתנת לבדיקה בדרך הניסוי, ולא על פי השאלה האם התיאוריה נראית משונה, או עוסקת בישויות שאין כל אפשרות לצפות בהן. גבולות הפיזיקה הולכים ומתרחבים בהתמדה, וחובקים מושגים יותר ויותר מופשטים (שנחשבו מטאפיזיים בעבר), כמו ארץ כדורית, שדות אלקטרומגנטיים בלתי נראים, האטת זמן במהירויות גבוהות, סופרפוזיציות קוואנטיות, מרחב מעוקם וחורים שחורים. במרוצת השנים האחרונות הצטרף לרשימה זו מושג הרב-יקום. הוא מעוגן בתיאוריות בדוקות ומנוסות כמו תורת היחסות ומכניקת הקוואנטים, והוא עומד בשתי אמות המידה הבסיסיות של המדע האמפירי: הוא מפיק ניבויים, ואפשר להפריכו. מדענים דנים בארבעה סוגים נבדלים, לא פחות, של יקומים מקבילים. שאלת המפתח אינה עוסקת בעצם קיומו של רב-יקום, אלא במספר דרגותיו.

דרגה ראשונה: מעבר לאופק הקוסמי שלנו

היקומים המקבילים שבהם שוכנים כפילינו יוצרים רב-יקום מדרגה ראשונה. רב-יקום מסוג זה כמעט אינו שנוי במחלוקת. מקובל על כולנו שישנם דברים שאיננו מסוגלים לראותם, אבל היינו יכולים לראותם אילו עברנו לנקודת תצפית אחרת או פשוט חיכינו, כפי שאנשים מחכים לאוניות המגיעות מעבר לאופק. זהו מעמדם של הגופים המצויים מעבר לאופק הקוסמי. היקום הנצפה הולך ומתרחב בשיעור של שנת אור מדי שנה, היות ותוספת הזמן מאפשרת לאור ממקור מרוחק יותר להספיק ולהגיע אלינו. יש סביבנו אינסוף שלם, והוא הולך ומתגלה לעינינו בהדרגה. הדעת נותנת שכולנו נמות לפני שיתגלו לעינינו אותם כפילים שלנו, אבל עקרונית, ובתנאי שהתפשטות היקום תשתף פעולה, צאצאינו יוכלו לצפות בהם בטלסקופים חזקים במידה הדרושה.

לכאורה, רב-יקום מדרגה ראשונה נראה מובן מאליו, כמעט טריוויאלי. כיצד יכול המרחב שלא להיות אינסופי? האם יש באיזה מקום שלט האומר, "כאן נגמר המרחב – נא להיזהר בצעד הבא"? ואם כן, מה נמצא מעבר לו? למען האמת, תורת הכבידה של איינשטיין מעמידה את האינטואיציה הזאת בסימן שאלה. המרחב יכול להיות סופי אם יש לו עקמומיות קמורה, או טופולוגיה יוצאת דופן (כלומר, קישוריות הדדית). יקום שצורתו כדור, סופגניה או "בייגלה" יהיה בעל נפח סופי, אבל חסר קצוות. קרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו מאפשרת בדיקות רגישות של תרחישים כאלה (ראה: "האם החלל סופי?" ג' פ' לומינט, ג' ד' סטרקמן וג' ר' ויקס, סיינטיפיק אמריקן אפריל 1999). אבל עד כה, הראיות נוגדות אותם. מרחב אינסופי הולם את הנתונים, ואילוצים חזקים הונחו בפני החלופות.

אפשרות אחרת היא שהמרחב אכן אינסופי, אבל החומר מוגבל לאזור סופי מסביב לנו – זהו דגם "יקום האי", שהיה מקובל בעבר. באחת הווריאציות של הדגם הזה, החומר הולך ומידלדל בקני מידה גדולים, במתכונת פרקטלית. בשני המקרים, כמעט כל היקומים ברב-יקום מדרגה ראשונה יהיו ריקים ומתים. אבל תצפיות שנעשו בזמן האחרון, גם בהתפלגות התלת-מימדית של הגלקסיות וגם בקרינת הרקע בגלי מיקרו, הראו כי ארגון החומר מפנה את מקומו לאחידות משעממת בקני מידה גדולים, ללא מבנים מובהקים שגודלם עולה על 1024 מטר לערך. בהנחה שהמתכונת הזאת נמשכת הלאה, דומה כי המרחב שמעבר ליקום הנצפה שלנו מלא וגדוש בגלקסיות, בכוכבים ובכוכבי לכת.

המשקיפים החיים ביקומים מקבילים מדרגה ראשונה כפופים לאותם חוקי פיזיקה הפועלים עלינו, אבל התנאים ההתחלתיים שלהם היו שונים. לפי התיאוריות העכשוויות, תהליכים שפעלו בראשית המפץ הגדול פיזרו את החומר סביב באקראיות מסוימת, ויצרו את כל צורות הארגון האפשריות שהסתברותן שונה מאפס. הקוסמולוגים מניחים כי היקום שלנו, בעל התפלגות החומר האחידה כמעט וסטיות בצפיפות ההתחלתיות שלא עלו על אחד חלקי 100,000, הוא טיפוסי למדי (לפחות מבין אלה שיש בהם משקיפים). הנחה זו מצויה ביסוד האומדן המצוטט לעיל, שלפיו כפילינו הקרובים אלינו ביותר נמצאים במרחק 10 בחזקת 1028 מטר מאתנו. במרחק של 10 בחזקת 1092 מטר צריך להיות כדור ברדיוס 100 שנות אור שאינו שונה בשום פרט מזה שאנו נמצאים במרכזו, כך שכל הדברים שאנו עתידים לראות במאה השנים הבאות יהיו זהים לאלה שיראו מקבילינו שם. במרחק של 10 בחזקת 10118 מטר מאתנו צריך להיות נפח האבל שלם שהוא זהה לשלנו.

אלה הם אומדנים שמרניים ביותר, שמקורם הפשוט בספירת כל המצבים הקוואנטיים האפשריים שיכולים להיות לנפח האבל, אם הטמפרטורה שלו אינה עולה על 108 מעלות קלווין. אחת הדרכים לחישוב זה היא הצגת השאלה כמה פרוטונים יכולים להצטופף בנפח האבל בטמפרטורה זו. התשובה היא 10118 פרוטונים. בפועל, כל אחד מהחלקיקים האלה יכול להימצא או לא להימצא, ולכן יש 2 בחזקת 10118 אפשרויות שונות לארגון הפרוטונים בנפח האבל כזה. קופסה שתכיל את המספר הזה של נפחי האבל תמצה את כל האפשרויות. אם מעגלים את המספרים, רוחבה של קופסה כזאת הוא בערך 10 בחזקת 10118 מטר. מעבר לקופסה זו, היקומים – ובכלל זה היקום שלנו – חייבים לחזור על עצמם. מספר דומה לזה בקירוב מתקבל מאומדנים של תכולת המידע הכוללת של היקום, שמקורם בתרמודינמיקה או בתיאוריית הכבידה הקוואנטית.

קרוב לוודאי שכפילינו הקרובים ביותר יימצאו במרחק הרבה יותר קטן ממה שעולה מהמספרים האלה, שכן תהליכי היווצרות כוכבי הלכת והאבולוציה הביולוגית עשויים להטות את כפות המאזניים לטובתנו. האסטרונומים מעריכים כי יש בנפח האבל שלנו לפחות 1020 כוכבי לכת מאוכלסים; ייתכן מאוד שאחדים מהם נראים כמו כדור הארץ.

מסגרת הרב-יקום מדרגה ראשונה משמשת דרך שגרה להערכתן של תיאוריות בקוסמולוגיה המודרנית, אם כי הקוסמולוגים אינם נוהגים לציין זאת במפורש. לדוגמה, ראו כיצד הם משתמשים בקרינת הרקע בגלי מיקרו לשלילתה של גיאומטריה כדורית סופית. למוקדים חמים וקרים במפות קרינת הרקע יש גודל אופייני התלוי בעקמומיות המרחב, והמוקדים אשר התגלו בתצפיות נראים קטנים מכדי שיוכלו לעלות בקנה אחד עם צורה כדורית. אבל חשוב להקפיד כאן על הדקדקנות הסטטיסטית. גודל מוקד ממוצע משתנה באורח אקראי מנפח האבל למשנהו, ומכאן עולה האפשרות שהיקום שלנו מתעתע בנו – אולי הוא כדורי, אבל לגמרי במקרה יש בו מוקדים קטנים במידה חריגה. כשהקוסמולוגים אומרים שהם שוללים את הדגם הכדורי בביטחון של 99.9 אחוז, כוונתם האמיתית היא לומר שאילו היה הדגם הזה נכון, כי אז היו מצויים מוקדים קטנים כמו אלה שאנו רואים בפחות מאחד מתוך 1,000 נפחי האבל.

הלקח הוא שאנו יכולים להעמיד למבחן את תיאוריית הרב-יקום ולהפריך אותה, גם אם איננו יכולים לראות את היקומים האחרים. המפתח מצוי בניבוי מהותו של מכלול (ensamble) היקומים המקבילים ובקביעתה של התפלגות הסתברויות, מה שקרוי בפי המתמטיקאים "מידה", לכל המכלול הזה. היקום שלנו צריך להתגלות כאחד מבעלי ההסתברות הגבוהה ביותר. אם אין זה כך – אם תיאוריית הרב-יקום מנבאת שאנו חיים ביקום בלתי סביר – הרי שהתיאוריה בעייתית. כפי שאבהיר בהמשך, בעיית המידה הזאת מתגלית כאתגר של ממש.

דרגה שנייה: בועות אחרות במרחב התופח

מי שהתקשה לעכל רב-יקום מדרגה ראשונה, יצטרך להתמודד עכשיו עם המחשבה על קבוצה אינסופית של רב-יקומים מדרגה ראשונה, חלקם אולי בעלי ממדיות מרחב-זמנית אחרת וקבועים פיזיקליים אחרים. אותם רב-יקומים אחרים – היוצרים את הרב-יקום מדרגה שנייה – נובעים מן התיאוריה המקובלת כיום בדבר תפיחה כאוטית נצחית.

התפיחה (אינפלציה) היא הרחבה של תיאוריית המפץ הגדול, ויש בכוחה ליישב הרבה מן התהיות העולות מתיאוריה זו, למשל מדוע היקום כה גדול, כה אחיד וכה שטוח. התמתחות מהירה של המרחב במועד קדום מאוד יכולה לתרץ את כל הקושיות האלה, ועוד אחרות, בהינף יד אחד. [ראה: "היקום התופח" מאת אלאן ג' גות ופול ג' שטיינהרד, סיינטיפיק אמריקן 1984, ו"היקום התופח המשכפל את עצמו" מאת אנדריי לינד, נובמבר 1994]. את ההתמתחות הזאת מנבאת מחלקה גדולה של תיאוריות מתחום חלקיקי היסוד, וכל הראיות המצויות בידינו תומכות בה. צמד המלים "כאוטית נצחית" מתייחס למה שקורה בקני המידה הגדולים ביותר. המרחב כולו הולך ומתמתח, ויתמיד בכך לעולם ועד, אבל כמה אזורים של המרחב מפסיקים להתמתח ויוצרים בועות נבדלות, כמו כיסי הגז הנוצרים בכיכר לחם בשעת תפיחה. מספר הבועות המסוגלות להופיע בדרך זו הוא אינסופי. כל אחת מהן היא זרע של רב-יקום מדרגה ראשונה: אינסופי בגודלו ומלא בחומר שהותיר אחריו שדה האנרגיה שהניע את התפיחה.

מרחק הבועות האלה מכדור הארץ עולה על אינסוף, במובן זה שלעולם לא נוכל להגיע אליהן, גם אם ננוע לנצח במהירות האור. הסיבה היא שהמרחב בין הבועה שלנו לבין שכנותיה מתפשט במהירות גבוהה מהמהירות שבה אנו יכולים לחצות אותו. צאצאינו לא יזכו לעולם לראות את כפיליהם בחלקים אחרים של רב-יקום מדרגה שנייה. מאותה סיבה עצמה, אגב, אם אמנם התפשטות היקום הולכת ומואצת כפי שמלמדות התצפיות החדישות ביותר, ייתכן שהם לא יזכו לראות אפילו את כפיליהם מהדרגה הראשונה.

רב-יקום מדרגה שנייה מגוון הרבה יותר מרב-יקום מדרגה ראשונה. השוני בין הבועות מתבטא לא רק בתנאים ההתחלתיים שלהן, אלא גם בכמה היבטים יסודיים של הטבע. ההשקפה הרווחת בפיזיקה כיום גורסת שהממדיות של המרחב-זמן, תכונותיהם של חלקיקי היסוד ורבים מהגדלים הנקראים "קבועים פיזיקליים" אינם חלק מחוקי הפיזיקה, אלא נובעים מתהליכים המכונים "שבירת סימטריה". לדוגמה, התיאורטיקנים סבורים שהמרחב ביקומנו היה פעם בעל תשעה ממדים, ולכולם היה מעמד שווה. בראשית תולדות הקוסמוס השתתפו שלושה מהם בהתפשטות היקום, ונעשו שלושת הממדים שאנו מכירים מהתנסויותינו כיום. השישה הנותרים אינם ניתנים לצפייה עכשיו, אם משום שנשארו מיקרוסקופיים, בטופולוגיה דמויית כעך, ואם משום שכל החומר מוגבל ל"משטח" תלת-ממדי או "ממברנה" תלת-ממדית  (3D membrane או בקיצור "brane") במרחב תשעה-ממדי.

הנה כי כן, הסימטריה ששררה בתחילה בין הממדים נשברה. התנודות הקוואנטיות המניעות את התפיחה הכאוטית עשויות לגרום לשבירות סימטריה שונות בבועות שונות. אחדות אולי ייעשו ארבעה-ממדיות, אחרות אולי יכילו שני דורות של קווארקים ולא שלושה, ויהיו גם אלה שבהן הקבוע הקוסמולוגי חזק מכפי שהוא ביקומנו.

דרך אחרת לקבלת רב-יקום מדרגה שנייה היא אפשרות קיומם של מחזורי הולדת יקומים והשמדתם. בהקשר המדעי הוצג רעיון זה בפעם הראשונה בשנות השלושים על ידי הפיזיקאי ריצ'רד ק' טולמן, ובזמן האחרון שכללו אותו פול ג' סטיינהרד מאוניברסיטת פרינסטון וניל טורוק מאוניברסיטת קיימברידג'. הצעת סטיינהרד וטורוק והדגמים הקרובים אליה עוסקים בממברנה תלת-ממדית נוספת, בהקבלה לזו שלנו, אולם בממד גבוה יותר. [ראה "כבר הייתי, כבר עשיתי" מאת ג'ורג' מאסר, פנורמה, סיינטיפיק אמריקן, מארס 2002].

יקום מקביל זה אינו יקום נפרד במלוא מובן המילה, משום שהוא עומד בקשר גומלין עם יקומנו. אבל מכלול היקומים – בעבר, בהווה ובעתיד – שיוצרות ה"ממברנות" האלה עשוי להוות רב-יקום, ויש רגליים לטענה שרבגוניותו של זה שקולה כנגד הרבגוניות שיוצרת התפיחה הכאוטית. רעיון שהציע הפיזיקאי לי סמולין ממכון פרימטר בווטרלו שבאונטריו עוסק ברב-יקום אחר, דומה ברבגוניותו לרב-יקום מדרגה שנייה, אולם הוא עובר מוטציות ומצמיח יקומים חדשים באמצעות חורים שחורים ולא באמצעות "פיזיקת ממברנות".

הגם שאיננו יכולים לקיים פעילות גומלין עם יקומים מקבילים אחרים מדרגה שנייה, הקוסמולוגים יכולים לעמוד על קיומם בדרכי עקיפין, משום שנוכחותם עשויה להסביר צירופי מקרים ביקומנו שלנו, שאין להם הסבר אחר. על דרך האנלוגיה, נניח שאדם נכנס למלון, מקבל חדר שמספרו 1967 ומבחין שזו בדיוק שנת הולדתו. איזה מקרה מוזר, הוא אומר לעצמו. אבל אחרי רגע של הרהור יגיע האיש למסקנה שאין כאן שום דבר מפתיע. יש במלון מאות חדרים, והאיש לא היה תוהה על הדברים מלכתחילה אילו קיבל חדר בעל מספר שונה, שאינו אומר לו מאומה. הלקח הוא שגם מי שאינו יודע דבר וחצי דבר על בתי מלון יוכל להסיק על קיומם של חדרי מלון אחרים, כהסבר לצירוף המקרים.

כדוגמה עניינית יותר, ראו את מסת השמש. המסה של כוכב מכתיבה את עוצמת ההארה שלו, ומתוך חישובים של פיזיקה פשוטה נוכל לחשב ולקבוע כי החיים עלי אדמות, כפי שאנו מכירים אותם, אפשריים רק אם מסת השמש מצויה במרווח הצר שבין 1030 ´ 1.6 לבין 1030 ´ 2.4 ק"ג. אלמלא כן, אקלים כדור הארץ היה קר מכפי שהוא במאדים כיום, או חם מכפי שהוא בנוגה כיום. הערך המדוד של מסת השמש הוא 2.0 ´ 1030ק"ג. ממבט ראשון, התאמה לכאורה זו בין המסה המאפשרת חיים והמסה הנצפית נראית כמקרה ממוזל מאין כמוהו. כללית, המסות הכוכביות נעות בין 1029 לבין 1032 ק"ג, ולכן, אילו קיבלה השמש את המסה שלה באקראי, מועט היה הסיכוי שהיא תימצא בדיוק במרווח המאפשר חיים. אך בדומה לדוגמת חדרי המלון, אפשר להסביר את צירוף המקרים המופלא לכאורה הזה אם מניחים את קיומו של מכלול (במקרה זה, מספר מערכות פלנטריות) ושל תהליך ברירה (העובדה שאנו מתגוררים בהכרח על גבי כוכב לכת מתאים לחיים). ברירה מעין זו, שיסודה במשקיף, נקראת "אנתרופית", וגם אם זו נחשבת מילה גסה כמעט, ומכל מקום מעוררת מחלוקת, מוסכם על מרבית הפיזיקאים שאסור להם להתעלם מאפקטים כאלה של ברירה בבואם לבדוק תיאוריות בסיסיות.

מה שאמור בחדרי מלון ובמערכות פלנטריות אמור גם ביקומים מקבילים. רוב התכונות שנוצרו בעת שבירת הסימטריה, אם לא כולן, נדמה שמכוילות בדיוק רב. שינוי ערכיהן, אפילו במידה זעומה, היה מביא להיווצרותו של יקום שונה באופיו, שבו לא היינו יכולים מן הסתם, להתקיים. אילו הייתה מסת הפרוטונים גדולה כדי 0.2%, הם היו מתפרקים לנויטרונים, והאטומים היו מאבדים את יציבותם. אילו היה הכוח האלקטרומגנטי חלש כדי 4% מכפי שהוא, לא היה קיום למימן ולא היו כוכבים כפי שאנו מכירים אותם. אילו הייתה האינטראקציה החלשה הרבה יותר חלשה, גם אז לא היה המימן קיים; ואילו הייתה הרבה יותר חזקה, הסופר-נובות לא היו מפיצות יסודות כבדים במרחבי החלל. אילו היה הקבוע הקוסמולוגי הרבה יותר גדול, היה היקום מתפזר כליל בטרם יספיקו הגלקסיות להיווצר.

מידת דיוקו של ה"כיול" הזה עודנה שנויה במחלוקת, אבל הדוגמאות האלה רומזות על אפשרות קיומם של יקומים מקבילים שיש בהם ערכים אחרים לקבועים הפיזיקליים [ראה: "לחקור את היקום שלנו ויקומים אחרים" מאת מרטין ריס, סיינטיפיק אמריקן, דצמבר 1999]. תיאוריית הרב-יקום מדרגה שנייה מנבאת שהפיזיקאים לא יוכלו לעולם לחשב את ערכי הקבועים הללו מתוך מושכל ראשון. הם יוכלו רק לחשב את התפלגויות ההסתברויות לכל מה שהם מצפים למצוא, בהתחשב במנגנוני הברירה. התוצאה תהיה גנרית, ובה בעת תעלה בקנה אחד עם עצם קיומנו.

דרגה שלישית: ריבוי עולמות קוואנטי

רב-יקומים מהדרגה הראשונה והשנייה כוללים עולמות מקבילים רחוקים מאוד מאתנו, אפילו מחוץ לתחום לאסטרונומים. אבל הרב-יקום מהדרגה הבאה מצוי ממש סביבנו. הוא נובע מפרשנות ריבוי העולמות של מכניקת הקוואנטים, המפורסמת כשם שהיא שנויה במחלוקת: הרעיון שתהליכים קוואנטיים אקראיים גורמים להסתעפות היקום למספר עותקים: אחד לכל תוצאה אפשרית.

בתחילת המאה העשרים חוללה תורת הקוואנטים מהפכה בפיזיקה, בכך שפענחה את כללי ההתנהגות בממלכה האטומית, אשר בה לא תקפים כלליה הקלאסיים של המכניקה הניוטונית. למרות הצלחותיה הגלויות של התיאוריה, עדיין נמשכת המחלוקת המשולהבת על משמעותה האמיתית. התיאוריה מציגה את מצב היקום לא במונחים קלאסיים, כגון מקומותיהם ומהירויותיהם של כל החלקיקים, אלא במונחיו של מושג מתמטי הקרוי "פונקציית גל". לפי משוואת שרדינגר, מצב זה מתפתח במרוצת הזמן בדרך הקרויה בפי המתמטיקאים "אוניטרית": פונקציית הגל מסתובבת במרחב מופשט בעל אינסוף ממדים, מרחב הילברט שמו. רבים נוהגים לתאר את מכניקת הקוואנטים כאקראית מעיקרה וכנטולת ודאות, אבל פונקציית הגל מתפתחת באורח דטרמיניסטי. אין בה שום דבר אקראי או נטול ודאות.

הבעיה מתעוררת בבואנו לקשר את פונקציית הגל הזו אל מה שאנו רואים בתצפיותינו. פונקציות גל לגיטימיות רבות מתאימות למצבים מנוגדים לאינטואיציה, כמו אותו חתול מת וחי בעת ובעונה אחת, במה שקרוי סופרפוזיציה של מצבים. בשנות העשרים עקפו הפיזיקאים את המוזרות הזאת בקביעה שפונקציית הגל "קורסת" לתוצאה קלאסית מובהקת כלשהי כל אימת שנערכת תצפית (collapse). מעלתה של תוספת זו הייתה במתן הסבר לתצפיות, אבל היא הפכה תיאוריה אלגנטית ואוניטרית למסורבלת ובלתי אוניטרית. האקראיות המהותית שמייחסים רבים למכניקת הקוואנטים נובעת מן ההנחה הזאת.

במרוצת השנים זנחו פיזיקאים רבים את ההשקפה הזאת לטובת הרעיון שפיתח ב-1957 יו אברט השלישי, בעת שהיה תלמיד מחקר בפרינסטון. אברט הראה שאין צורך בהנחת הקריסה. תורת הקוואנטים הטהורה אינה מעמידה, הלכה למעשה, שום סתירות. אמנם היא מנבאת שמציאות קלאסית אחת מתפצלת בהדרגה לסופרפוזיציות של מציאויות רבות כאלה, אבל המשקיפים חווים את ההתפצלות הזאת, באופן סובייקטיבי, רק כאקראיות קלה, שהסתברויותיה תואמות במדויק את אלה של הנחת הקריסה הוותיקה. סופרפוזיציה זו של עולמות קלאסיים היא הרב-יקום מהדרגה השלישית.

פרשנות ריבוי העולמות של אברט נראתה בלתי מתקבלת על הדעת בעיני רבים, בפיזיקה ומחוצה לה, במשך יותר מארבעים שנה. אבל קל יותר להתמודד עמה כאשר מבדילים בין שתי דרכים להשקפה על תיאוריה פיזיקלית: ההשקפה החיצונית של הפיזיקאי המעיין במשוואותיה המתמטיות, כמי שסוקר את הנוף ממעוף ציפור, וההשקפה הפנימית של מי שחי בעולם שאותו מתארות המשוואות, נקודת ראותה של הצפרדע החיה בנוף שצופה בו הציפור.

ממעוף הציפור, רב-יקום מדרגה שלישית הוא פשוט למדי. יש רק פונקציית גל אחת. היא מתפתחת במרוצת הזמן ברצף חלק ובאורח דטרמיניסטי בלי שום התפצלות או מקבילות. העולם הקוואנטי המופשט שמתארת פונקציית הגל ההולכת ומתפתחת הזאת מכיל בתוכו מספר עצום ורב של קווי סיפור קלאסיים מקבילים, מתפצלים ומתמזגים בהתמדה, וכן כמה תופעות קוואנטיות שאין להן תיאור קלאסי. המשקיפים, מנקודת הראות הצפרדעית שלהם, תופסים רק חלק זערורי של המציאות המלאה הזאת. הם יכולים לצפות ביקום מדרגה ראשונה שלהם, אבל תהליך ששמו דקוהרנציה – המחקה את קריסתה של פונקציית הגל, אולם משמר את האוניטריות – מונע בעדם מלראות את כפיליהם המקבילים מדרגה שלישית.

כל אימת שאחד המשקיפים האלה שואל שאלה, מקבל החלטת בזק ונותן תשובה, תוצאים קוואנטיים במוחו מוליכים לסופרפוזיציה של תוצאות, כגון "המשך לקרוא את המאמר הזה" או "הנח את החוברת מידיך". ממעוף הציפור, קבלת ההחלטה גורמת להתפצלותו של אותו אדם למספר עותקים: למשל, זה שממשיך לקרוא וזה שמפסיק. אבל מנקודת הראות הצפרדעית שלהם, כל אותם כפילים שווי מעמד אינם מודעים זה לזה והם מרגישים בהסתעפות רק כאקראיות קלה: הסתברות מסוימת להמשכת הקריאה או להפסקתה.

עד כמה שהדבר נשמע מוזר, אותו מצב בדיוק מתרחש אפילו ברב-יקום מדרגה ראשונה. ברור שהחלטתם להמשיך ולקרוא את המאמר הזה, אבל אחד מכפיליכם בגלקסיה רחוקה הניח את החוברת מידיו כבר אחרי קריאת הפסקה הראשונה. ההבדל היחיד בין הדרגה הראשונה לדרגה השלישית נוגע למקום משכנו של אותו כפיל. בדרגה הראשונה הוא חי במקום אחר באותו מרחב תלת-ממדי ותיק ומוכר. בדרגה השלישית הוא חי בהסתעפות קוואנטית אחרת במרחב הילברט בעל אינסוף ממדים.

קיומו של רב-יקום מהדרגה השלישית תלוי בהנחה מכרעת אחת ויחידה: האוניטריות של התפתחות פונקציית הגל לאורך זמן. הניסויים שנערכו עד כה לא נתקלו בשום חריגה מהאוניטריות. בעשרות השנים האחרונות אומתה האוניטריות במערכות יותר ויותר גדולות, וביניהן המולקולות של 60 אטומי פחמן הקרויות "כדורי באקי" (buckyballs) וסיבים אופטיים שאורכם נמדד בקילומטרים. מן הצד העיוני, הטיעון בזכות אוניטריות התחזק עם גילוי הדקוהרנציה. [ראה: "מאה שנות מסתורין קוואנטי" מאת מקס טגמרק וג'ון ארצ'יבלד וילר, סיינטיפיק אמריקן, פברואר 2001]. אחדים מהתיאורטיקנים העוסקים בכבידה קוואנטית מטילים ספק באוניטריות; אחד החששות הוא שהתנדפות חורים שחורים עלולה להשמיד מידע, וזה יהיה תהליך בלתי אוניטרי. אבל פריצת דרך שאירעה בזמן האחרון בתיאוריית המיתרים הקרויה התאמת AdS/CFT רומזת שאפילו הכבידה הקוואנטית היא אוניטרית. אם כך, חורים שחורים אינם משמידים מידע, אלא רק מעבירים אותו למקום אחר.

אם הפיזיקה היא אוניטרית, הרי שהתמונה התקנית בדבר אופן פעולתן של תנודות קוואנטיות בראשית המפץ הגדול חייבת להשתנות. תנודות אלה לא חוללו את התנאים ההתחלתיים באקראי. במקום זאת הן חוללו סופרפוזיציה קוואנטית של כל התנאים ההתחלתיים האפשריים, שהתקיימו יחדיו בעת ובעונה אחת. אז גרמה הדקוהרנציה לכך שהתנאים ההתחלתיים הללו התנהגו באורח קלאסי בהסתעפויות קוואנטיות נפרדות. וזו הנקודה המכרעת: התפלגות התוצאות בהסתעפויות קוואנטיות שונות של נפח האבל נתון (דרגה שלישית) זהה להתפלגות התוצאות בנפחי האבל שונים בתוך שלוחה קוואנטית יחידה (דרגה ראשונה). תכונה זו של התנודות הקוואנטיות קרויה במכניקה הסטטיסטית בשם "ארגודיות" (Ergodicity).

והוא הדין ביקומים מקבילים מדרגה שנייה. תהליך שבירת הסימטריה לא הפיק תוצאה אחת ויחידה, אלא סופרפוזיציה של כל התוצאות, שפנו מיד לדרכיהן הנפרדות. לכן, אם הקבועים הפיזיקליים, הממדיות של המרחב-זמן וכיו"ב מסוגלים להשתנות בין הסתעפויות קוואנטיות מקבילות מדרגה שלישית, חזקה עליהם שישתנו גם בין יקומים מקבילים מדרגה שנייה.

במילים אחרות, הרב-יקום מדרגה שלישית אינו מוסיף שום חידוש על הדרגות הראשונה והשנייה, אלא רק עוד עותקים זהים של אותם יקומים עצמם – אותם קווי הסיפור עצמם חוזרים ומתפתחים שוב ושוב בהסתעפויות קוואנטיות אחרות. הוויכוח המשולהב הסובב את תיאוריית אברט מסתיים אפוא, ככל הנראה, בקול ענות חלושה, עם גילוי הרב-יקומים שאינם כה שנויים במחלוקת (דרגה ראשונה ושנייה), והם גדולים באותה המידה.

אין צורך לומר שההשלכות מרחיקות לכת, והפיזיקאים רק מתחילים לבדוק אותן. לדוגמה, ראו את השלכותיה של התשובה על שאלה ותיקה: האם מספר היקומים גדל בשיעור מעריכי במרוצת הזמן? התשובה המפתיעה היא שלילית. ממעוף הציפור, יש כמובן רק יקום קוואנטי אחד. מנקודת הראות הצפרדעית, החשוב הוא מספר היקומים שאפשר להבדיל ביניהם ברגע נתון – כלומר, מספר נפחי האבל השונים זה מזה במובהק. תארו לעצמכם העברת כוכבי לכת באקראי למקומות חדשים, תארו לעצמכם נישואים למישהי אחרת, וכיוצא בזה. ברמה הקוואנטית, יש 10 בחזקת 10118 יקומים שהטמפרטורה שלהם מתחת 108 מעלות קלווין. זהו מספר ענקי, אבל סופי.

מנקודת הראות הצפרדעית, התפתחותה של פונקציית הגל תואמת לגלישה בלתי פוסקת, מעולם אחד מבין אותם 10 בחזקת 10118 אל משנהו. עכשיו אתה ביקום מס' 1, זה שבו אתה קורא את המשפט הזה. ברגע הבא אתה ביקום מס' 2, זה שבו אתה קורא את המשפט הנוכחי, הבא אחרי הקודם. בניסוח שונה, ביקום מס' 2 יש משקיף זהה לזה שביקום מס' 1, מלבד זה שיש לו עוד רגע קט של זיכרונות. כל המצבים האפשריים קיימים בכל רגע, כך שמעבר הזמן הוא אולי רק עניין סובייקטיבי – רעיון שבחן גרג איגן בספר המדע הבדיוני שלו עיר הצירופים (1994), ושפיתחו בנפרד הפיזיקאי דייוויד דויטש מאוניברסיטת אוקספורד, הפיזיקאי ג'וליאן בארבור ואחרים. ייתכן אפוא שמסגרת הרב-יקום תתגלה כחיונית להבנת מהותו של הזמן.

דרגה רביעית: מבנים מתמטיים אחרים

אולי יש שוני בתנאים ההתחלתיים ובקבועים הפיזיקליים ברב-יקומים מדרגה ראשונה, שנייה ושלישית, אבל חוקי היסוד המושלים בטבע נשארים בעינם בשלוש הרמות הללו. מדוע להפסיק כאן? מדוע לא נתיר לחוקים עצמם להשתנות? מה דעתכם על יקום שמציית לחוקי הפיזיקה הניוטונית, בלי תוצאים קוואנטיים? מה דעתכם על זמן שבא במנות בדידות, כמו במחשב, במקום שיהיה רציף? מה דעתכם על יקום שאינו אלא דודקאהדרון, גוף בעל 12 פיאות מחומשות, ריק? ברב-יקום מדרגה רביעית, כל המציאויות החלופיות האלה קיימות.

רמז לכך שרב-יקום כזה אינו סתם ספקולציה על ספל בירה מצוי בהתאמה ההדוקה בין עולמות החשיבה המופשטת לבין המציאות הנצפית. משוואות המתמטיקה, וביתר הכללה מבנים מתמטיים כמו מספרים, וקטורים וצורות גיאומטריות, מתארים את העולם בהתאמה מופלאה לנצפה. בהרצאה מפורסמת שנשא ב-1959 טען הפיזיקאי יוג'ין פ' ויגנר כי "התועלת העצומה שמביאה המתמטיקה למדעי הטבע גובלת במסתורין" מהכיוון השני, מבנים מתמטיים מעניקים לנו תחושה מצמררת של מציאותיות. הם מספקים אמת מידה מרכזית לקיום אובייקטיבי: הם זהים תמיד, בלי שום תלות במי שמעיין בהם. אמיתותו של משפט גיאומטרי אינה תלויה בשאלה אם הוכיח אותו אדם, מחשב או דולפין נבון. ציוויליזציות חייזריות משוערות ימצאו את אותם המבנים המתמטיים עצמם שמצאנו אנו. זו הסיבה מדוע נוהגים המתמטיקאים לומר שהם מגלים מבנים מתמטיים ולא ממציאים אותם.

יש שתי גישות מבוססות, אבל מנוגדות בתכלית, לדיון בהתאמה הזאת בין המתמטיקה והפיזיקה – דיכוטומיה שראשיתה, אפשר לומר, כבר בימי אפלטון ואריסטו. לפי גישת אריסטו, המציאות הפיזיקלית היא הבסיסית, ואילו הלשון המתמטית אינה אלא קירוב שימושי. לפי הגישה האפלטונית, המבנה המתמטי הוא המציאות האמיתית, זו שהמשקיפים תופסים אותה באורח לא מושלם. לשון אחר, שתי הגישות חלוקות ביניהן בשאלה מהי נקודת ההשקפה הבסיסית יותר על חוקי הפיזיקה, מעוף הציפור או מבט הצפרדע. גישת אריסטו מעדיפה את נקודת הראות הצפרדעית, ואילו גישת אפלטון מעדיפה את מעוף הציפור.

בילדותנו, הרבה לפני שאנו מתחילים לשמוע על מתמטיקה, אנו מתחנכים על ברכי גישתו של אריסטו. גישת אפלטון נרכשת מאוחר יותר. הפיזיקאים התיאורטיים בזמננו הם אפלטוניים על פי רוב, שכן הם חושדים כי המתמטיקה מיטיבה כל כך לתאר את היקום משום שהיקום הוא מתמטי ביסודו. אם כן, הרי שכל הפיזיקה היא בסופו של דבר בעיה במתמטיקה: מתמטיקאי שחונן בבינה בלתי מוגבלת ובמשאבים בלתי נדלים יוכל, בעיקרון, לחשב את נקודת הראות הצפרדעית – כלומר, יוכל לחשב אילו משקיפים בעלי מודעות עצמית מכיל היקום, מה הם תופסים ואילו שפות הם ממציאים איש באוזני רעהו לתיאור תפיסותיהם.

מבנה מתמטי הוא ישות מופשטת שאינה נתונה לשינוי, שמתקיימת מחוץ למרחב ולזמן. אם נמשיל את ההיסטוריה לסרט קולנוע, הרי שהמבנה מתייחס לא לתמונה בדידה שלו, אלא לסרט כולו. ראו לדוגמה עולם עשוי מחלקיקים נקודתיים שמתרוצצים להם במרחב תלת-ממדי. במרחב-זמן ארבעה-ממדי – ממעוף הציפור – מסלולי החלקיקים האלה נראים כמו קערת ספגטי. אם הצפרדע רואה חלקיק נע במהירות קבועה, הנה הציפור רואה שרוך ישר של ספגטי לא מבושל. אם הצפרדע רואה שני חלקיקים חגים זה סביב זה, הנה הציפור רואה שני שרוכי ספגטי שלובים כמו סליל כפול. לצפרדע, העולם מתואר בחוקי התנועה והכבידה של ניוטון. לציפור, מתארת אותו הגיאומטריה של הפסטה שהיא מבנה מתמטי. הצפרדע עצמה אינה אלא צרור עבה של פאסטה, שסבכיו המורכבים מאוד מתאימים לאוספי חלקיקים המאחסנים מידע ומעבדים אותו. יקומנו הרבה יותר מסובך מן הדוגמה הזאת, והמדענים אינם יודעים עדיין לאיזה מבנה מתמטי הוא מתאים, אם בכלל.

הגישה האפלטונית מעוררת את השאלה מדוע היקום הוא כפי שהוא. בעיני המחזיקים בגישת אריסטו, זוהי שאלה חסרת טעם: היקום פשוט ישנו. אבל בעל גישת אפלטון אינו יכול שלא לתהות מדוע לא היה היקום יכול להיות שונה. אם היקום מתמטי במהותו, מדוע זה נבחר רק מבנה אחד בין מבנים מתמטיים רבים לתיאור היקום? דומה שיש אסימטריה בסיסית בלב לבה של המציאות.

כמוצא מן הסבך הזה העליתי את הרעיון שסימטריה מתמטית מלאה דווקא תופסת ביקום: לכל המבנים המתמטיים יש גם קיום פיזיקלי מציאותי. כל מבנה מתמטי מתאים לאחד היקומים המקבילים. מרכיבי הרב-יקום הזה אינם שוכנים באותו המרחב, אלא מתקיימים מחוץ למרחב ולזמן. בוודאי רובם חסרים משקיפים מכול וכול. אפשר לראות את ההשערה הזאת כגרסה קיצונית של גישת אפלטון, הקובעת כי המבנים המתמטיים שבממלכת הרעיונות האפלטונית, או במה שקרוי "נוף הנפש" בפי רודי רקר, המתמטיקאי מאוניברסיטת סן חוזה, קיימים במובן הפיזיקלי. הדבר דומה למה שנקרא בפי ג'ון ד' בארו, הקוסמולוג מאוניברסיטת קיימברידג', בשם "משוואות באספמיה"; רוברט נוז'יק המנוח, שהיה פילוסוף באוניברסיטת הרווארד, נתן את השם "עקרון השפע"; ודייוויד ק' לואיס המנוח, שהיה פילוסוף בפרינסטון, העדיף "ריאליזם מודאלי". הדרגה הרביעית חותמת את מדרג הרב-יקומים, משום שכל תיאוריה פיזיקלית בסיסית שיש לה עקיבות עצמית ניתנת לניסוח כמבנה מתמטי זה או אחר.

השערת הרב-יקום מדרגה רביעית מפיקה ניבויים שאפשר להעמידם לבדיקה. בדומה להשערת רב-יקום מדרגה שנייה, היא עוסקת במכלול (במקרה זה, מלוא המגוון של מבנים מתמטיים) ובתהליכי ברירה. ככל שיוסיפו המתמטיקאים לקטלג מבנים מתמטיים, כך הם עתידים למצוא, לפי הניבוי, כי המבנה המתאר את עולמנו הוא הגנרי ביותר מבין אלה שעולים בקנה אחד עם תצפיותינו. בדומה לכך, תצפיותינו העתידיות צריכות להיות הגנריות ביותר מבין אלה שעולות בקנה אחד עם תצפיותינו בעבר, בעוד שתצפיותינו בעבר צריכות להיות הגנריות ביותר מבין אלה שעולות בקנה אחד עם קיומנו.

קשה מאוד לתת ביטוי כמותי למלה "גנרי", וחקירה זו נמצאת עדיין בראשית דרכה. אבל אחד הסממנים המרשימים והמעודדים ביותר של מבנים מתמטיים הוא זה שתכונות הסימטריה והאינווריאנטיות האחראיות לפשטות ולסדר של יקומנו הן על פי רוב גנריות, ככלל ולא כיוצא מן הכלל. מבנים מתמטיים מכוננים בהן על פי רוב כברירת מחדל, ויש צורך להוסיף אקסיומות מסובכות כדי להיפטר מהן.

מה אומר אוקהם?

התיאוריות המדעיות על יקומים מקבילים יוצרות אפוא מדרג של ארבע דרגות, שבו היקומים נעשים בהדרגה, יותר ויותר שונים משלנו. יש להם תנאים התחלתיים שונים (דרגה ראשונה); קבועים פיזיקליים וחלקיקים שונים (דרגה שנייה); או חוקים פיזיקליים שונים (דרגה שלישית). צחוק הגורל הוא שהדרגה השלישית היא שמשכה אליה את רוב הביקורת בעשרות השנים האחרונות, משום שהיא היחידה שאינה מוסיפה שום יקומים חדשים השונים במובן האיכותי.

בעשר השנים הבאות עתידות התצפיות הקוסמולוגיות בקרינת הרקע בגלי מיקרו ובהתפלגות החומר בקנה מידה גדול, שיהיו משוכללות לאין שיעור מקודמותיהן, לתמוך בהשערת הרב-יקום מהדרגה הראשונה או להפריך אותה, לאחר שיבהירו טוב יותר את העקמומיות ואת הטופולוגיה של המרחב. אותן מדידות עצמן יטפלו גם ברב-יקום מהדרגה השנייה, משום שיעמידו למבחן את תיאוריית התפיחה הכאוטית הנצחית. ההתקדמות באסטרופיזיקה ובפיזיקה של האנרגיות הגבוהות צריכה גם להבהיר את מידת הדיוק בכיולם של הקבועים הפיזיקליים, והדבר יחזק או יחליש את הטיעון בזכות רב-יקום מדרגה שנייה.

אם המאמצים לבניית מחשבים קוואנטיים יעלו יפה, הם יספקו ראיות נוספות בזכות רב-יקום מהדרגה השלישית, משום שהם ינצלו, עקרונית, את מקבילותו של רב-יקום זה לצורך ביצועו של מחשוב מקבילי. הנסיינים גם עוסקים בחיפושים אחר ראיות להפרת האוניטריות, שיש בכוחן לשלול את קיום רב-יקום מדרגה שלישית. ולבסוף, הצלחה או כישלון באתגר המפואר שניצב בימינו אלה בפני הפיזיקה המודרנית – איחודן של תורת היחסות הכללית ותורת השדה הקוואנטית – תשפיע על ההתייחסות לרב-יקום מהדרגה הרביעית. אחת משתיים: אנו עתידים למצוא מבנה מתמטי שהולם במדויק את היקום שלנו, או להיתקל במחסום, בגבול לעוצמתה הבלתי סבירה של המתמטיקה ככלי לתיאור היקום, שיחייב אותנו לזנוח את ההשערה על רב-יקום שכזה.

ובכן, האם עליכם להאמין ביקומים מקבילים? הטיעונים העיקריים נגדם הם שהיקומים האלה בזבזניים ומשונים מדי. הטיעון הראשון גורס שתיאוריות הרב-יקום חשופות לפגיעתו חדת-התער של אוקהם, משום שהן מניחות את קיומם של עולמות אחרים שלעולם לא נוכל לצפות בהם. מדוע צריך הטבע להיות בזבזני כל כך, לפנק את עצמו במותרות כמו אינסוף עולמות שונים? אבל אפשר להפוך את הטיעון הזה על פיו, כך שידבר בזכותו של הרב-יקום. מה בדיוק מבזבז כאן הטבע? ודאי שלא מרחב, מסה או אטומים – הרב-יקום שאינו שנוי במחלוקת, רב-יקום מהדרגה הראשונה, כבר מכיל כמות אינסופית של כל השלושה, אז למי אכפת אם הטבע מבזבז עוד קצת? השאלה הממשית כאן היא הירידה לכאורה במידת הפשטות. מה שמדאיג באמת את הספקנים הוא כמות המידע הדרושה כדי לפרט את כל העולמות הבלתי נראים האלה.

אבל אנו מוצאים לעתים קרובות שמכלול שלם הוא פשוט הרבה יותר מאשר אחד ממרכיביו. ניסוח פורמלי יותר של הרעיון הזה מבוסס על מושג תכולת המידע האלגוריתמי. תכולת המידע האלגוריתמי של מספר היא, בקירוב גס, אורכה של תכנית המחשב הקצרה ביותר שתפיק את המספר הזה כפלט. לדוגמה, ראו את קבוצת כל השלמים. מה פשוט יותר, הקבוצה כולה או אחד מאיבריה? התמימים יאמרו שהמספר היחיד פשוט יותר, אבל את הקבוצה כולה אפשר להפיק באמצעות תכנית מחשב כמעט טריוויאלית, ואילו התכנית למספר יחיד יכולה להיות ענקית. מכאן שהקבוצה המלאה היא הפשוטה יותר.

בדומה לכך, קבוצת כל הפתרונות למשוואות השדה של איינשטיין פשוטה יותר מכל פתרון לגופו. הראשונה מתוארת באמצעות משוואות ספורות, ואילו האחרונה מחייבת פירוט של כמות עצומה של נתונים התחלתיים במשטח רב-מימדי כלשהו. הלקח הוא שהמורכבות עולה כשאנו מתמקדים באיבר מסוים אחד של מכלול, ומאבדים תוך כדי כך את הסימטריה ואת הפשטות המצויות במכלול האיברים כאשר בוחנים אותו כמקשה אחת.

במובן זה, הרב-יקומים ברמות הגבוהות פשוטים יותר. המעבר מהיקום שלנו לרב-יקום מדרגה ראשונה מסלק את הצורך בפירוט תנאים התחלתיים, העלייה לדרגה השנייה מסלקת את הצורך בפירוט קבועים פיזיקליים, והרב-יקום מהדרגה הרביעית מסלק את הצורך בפירוט כל דבר שהוא. המורכבות השופעת מצויה כל כולה בתפיסותיהם הסובייקטיביות של המשקיפים – בנקודת המבט הצפרדעית. ממעוף הציפור, קשה לומר איך יכול הרב-יקום להיות פשוט מכפי שהוא.

התלונה הנוגעת לצביונו המשונה של הרעיון היא עניין של אסתטיקה ולא של מדע, ויש לה משמעות ממשית רק מתוך השקפת העולם של אריסטו. אבל מה ציפינו למצוא? אם אנו מציגים שאלה עמוקה על מהותה של המציאות, האומנם רשאים אנו לצפות שהתשובה לא תהיה מוזרה כהוא זה? האבולוציה העניקה לנו אינטואיציה כלפי הפיזיקה של חיי היום-יום, שהוכיחה את ערך השרידה שלה לאבותינו הקדמונים; אבל כל אימת שאנו חורגים מעולם היום-יום, עלינו לצפות שהדברים ייראו משונים.

לכל ארבע הרמות של הרב-יקומים מכנה משותף חשוב: התיאוריה הפשוטה ביותר, ואפשר לומר האלגנטית ביותר, מכילה יקומים מקבילים כברירת מחדל. המבקשים להכחיש את קיומם של היקומים האלה צריכים להכניס סיבוכים לתיאוריה, כגון תהליכים שאין להם תימוכין בניסוי או הנחות שרירותיות: מרחב סופי, קריסת פונקציית גל ואסימטריה אונטולוגית. ההכרעה תלויה אפוא בשאלה מה נראה לנו בזבזני יותר ואלגנטי פחות: ריבוי עולמות או ריבוי מילים? יש לקוות שנתרגל בהדרגה לדרכיו המשונות של הקוסמוס שלנו ונגלה כי מוזרותו היא חלק מחינניותו.

Post to Twitter Post to Facebook Facebook

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

136 תגובות

  1. מאמר בלתי ניתן להבנה על ידי האדם הסביר. מן הראוי היה לתמצת את הטענות בשפה פשוטה ומובנת ורק אז לשטוח הסברים מדעיים מורכבים וארוכים כמו האינסוף. כמו שהמורה שלי לסטטיסטיקה באוניברסיטה היה אומר בסוף כל הסבר: עד כאן היה ההסבר. מי שמעוניין ללמוד את ההוכחות (ממש לא בחומר הלימוד וברמה אקדמאית מתקדמת יותר) יקשיב. ומי שלא -רשאי לעסוק בכל דבר אחר.

  2. מי שיתווכח איתך על הטיעון שלך אלו הם רק הקשקשנים.
    הם גם יודו לך על ההסבר.
    תעשה לעצמך טובה, ובמקום להפריח מילים באוויר, לפחות,
    תלמד מטעויות של אחרים – תקרא שוב את התגובות של ערן/ספקן (ותנסה שוב להבין מדוע הם טועים).

  3. טוב בוא נמשיך באותו כיוון
    מי יתווכח איתי על הטיעון הבא-
    ".מחר בבוקר אני אפגוש כפיל שלי"
    איך אני יודע כי היקום אינסופי ו…. ולכן יש לי
    אינסוף כפילים ולפחות לאינסוף מהם יש את הטכנולוגיה להגיע אלי מתי שבא להם
    ומתוך אינסוף בטוח לפחות אחד ידפוק לי מחר בדלת
    בקיצור באמת שאין לנו יכולת לתפוס במלואו את המושג אינסוף
    ולכן יש לעשות בו שימוש זהיר למניעת פרדוקסים

    לגבי ריבוי העולמות
    זה קצת מזכיר את התיאוריה של הבריאתנים
    שאלוהים ברא את העולם לפני אלפי שנים אך יצר אותו כך שיראה כאילו
    נוצר לפני מיליארדי שני
    הרי זה מתאים למציאות ולתורת היחסות

    רעיון ריבוי העולמות זהו פתרון תיאורטי לשאלות שלא נמצאו להן פתרון
    אז מן הסתם זה מתאים לתיאוריות הקיימות

    המאמר לא נראה לי מבוסס מספיק
    קופץ למסקנות ומציג נקודות שנויות במחלוקת כקונסנזוס

    אשמח לתגובות ממי שמכיר את הנושאים יותר לעומק
    כי אני סתם אדם מן השורה שמרגיש שהפיסיקאים הופכים לסופרי מד"ב לאחרונה

  4. רוח, אפי איך שתרצה שיקראו לך, תפסיק לקלל את חברי הפורום המכובד הזה, שאליו אתה לא שייך כמובן, ביקשנו ממך בטוב לעזוב. פשוט דיי! לך!

  5. ערן אתה דביל.
    קראתי את תגובותיו של רוח ןאין ספק שהוא מבין יותר טוב ממך. אולי פשוט תודה שהוא נתן לך בראש ותשתוק?

  6. לגבי המסע בזמן, תורת היחסות מאפשרת ואף מנבאת שבתנאים מסוימים ניתן לחזור בזמן, איך זה מסתדר עם טעונותיו של מר רוח? ממש לא אכפת לי.למען האמת, כנראה שזה לא.

  7. עצוב, שמר ר.ח רפאי.ם לאחר כל כך הרבה הוכחות ממקורות שונים, לא מוכן להכיר בריבוי עוצמות, וריבוי אינסופים.
    הדבר דומה בספר עלילה מרתק על צורות במימדים, שבו צורה ממימד רביעי כמדומני, מבקרת במימד הראשון, ורואה את הנקודה. הנקודה לא מכירה אף צורה אחרת ממנה ועל כן גורסת שהיא היחידה שקיימת, למרות שזו בדייה.

  8. בשם אלוהים,האם המאמר לא מספיק קשה להבנה ,שאתם עוד משתמשים במטרים (10 בחזקת 118 מטרים) או בק"ג ? מדוע לא בשנות אור ובטונות ?????????

    נ.ב היכן כל התגובות ? מדוע הן אינן מופיעות ?

  9. ישראל,

    אם הבנתי נכון את "הטענה היא כללית: כל מהירות שהיא זהה עבור כל מודד היא המהירות הגדולה ביותר האפשרית", הרי זה לא מקובל עלי. אז מן הסתם לא הבנתי.

    כל המידע הנחוץ לפתרון חידת מכוניות השעטנז, ולפתרון כל חידה בכלל, כלול בעשרים ושתײם אותיות האלף-בית (והמהדרין יגידו עשרים ושבע).

    חידת השזירה: טענת הבלגן שלי היא כי מה שנכון בתחום אחד אינו רלװנטי או אף אינו נכון בתחום אחר. אולי, אם תביאה הפתרון בב"א (ואני, חרף קשײ ההבנה שלי, גם אבין אותו), אסוג מטענת הבלגן.

    ישראל בטח בהשם, ואנא אל תתאכזב מיודה יודה יודה או ממני מני מני או מכל בן תמותה אחר. חײם רק פעם אחת, ואם סוכרים ועמילנים מסוכנים מאתגרים אותך, אז לך על זה.

  10. אודה ולא אבוש:
    מפאת מכתביו הארוכים מאוד של ישראל לא תמיד יש לי סבלנות לקרוא את דבריו עד הסוף .
    אנא הסבר לי כאן בקצרה מה היה הניסוי.
    אנא ממך! בקצרה ! לא לשלוח אותי לקרוא אנציקלופדיות או ספרי לימוד. זה דבר שגוזל זמן רב וכלל לא בטוח שהוא שייך לענין.

  11. ב, הבט נא
    אם עקבת אחר ההתבטאויות שלי באתר הזה, יתכן שכבר הבנת שאני קשה הבנה.
    בדוגמת הסדרות שהבאת, אמנם הממוצע זהה אך מדד אחר (סטײת התקן, למשל) שונה.

    לתגובתך מ: 16 באוגוסט 2012 בשעה 20:54:
    נראה לי שאינך מכיר את הניסוי שישראל מדבר עליו. המסקנות הלוגיות שאתה מביא הן נכונות והן גם נקודת המוצא של מבצעי הניסוי. ואף על פי כן, תוצאות הניסוי לא מובנות ואף מפתיעות. יוצא מהן כאילו שבדיקתו של ארוע בנקודה אחת ביקום משפיעה על ארוע אחר בנקודה אחרת המרוחקת ממנו מאד (ישראל אוהב לדבר על גלקסײת אנדרומדה ועל מרחקים בסדר גודל של מיליוני שנות אור) ודרך אחת להסביר זאת היא כי המידע על קיום הבדיקה עובר כל מרחק בזמן אפס או אפילו בזמן שלילי.

    סביר מאד כי שוב לא הבנתי. אנא ממך, ברחמנות

  12. ליובל:
    בדוגמא שנתתי:
    משקל הכדורים מדוייק. הם כולם באותו משקל.
    המאזניים אינם מדוייקים ולכן מתקבלות תוצאות מדידה שאינן המשקל האמיתי של הכדור.
    תוצאות המדידה מתפלגות מסביב לממוצע.
    המשקל האמיתי אינו מפולג מסביב לממוצע. משקלו האמיתי של כל כדור וכדור הוא מדוייק וזהה למשקלם של הכדורים האחרים.
    ממוצע של תוצאות המדידה הללו יתן את המשקל האמיתי והמדויק של הכדור.

    מסקנה:
    מתוך הנתונים של הממוצע בלבד לא ניתן לומר אם כל אחד מן הכדורים שוקל בדיוק את המשקל הממוצע או שלכל כדור יש משקל שונה במעט מן הממוצע.

    דוגמה:
    הממוצע של סדרת המספרים 7,8,9, הוא המספר 8.
    אבל גם הממוצע של סדרת המספרים 8,8,8, הוא המספר 8.
    אם אנחנו יודעים רק את הממוצע לא ניתן לומר אם מדובר בסדרה הראשונה או השניה.

  13. יובל

    c לא קשורה לעניין. הטענה היא כללית: כל מהירות שהיא זהה עבור כל מודד היא המהירות הגדולה ביותר האפשרית. משום כך זברבירי שדה, שמהירותם קטנה מאוד ואף על פי כן היא המהירות המקסימלית האפשרית, וזאת כמובן בתנאי שהיא זהה עבור כל מודד.

    ניסוי הבחירה המושהית הוא ניסוי מחשבתי. נכון, קיים לדעתי הסבר אלטרנטיבי, אך הוא אינו מיינסטרים.

    כל המידע הנחוץ היה כלול בחידת מכוניות השעטנז. לפי הנתונים בו לכל מכונית היתה מהירות מסויימת ומוגדרת בכל שלב של המירוץ. הסוסיתא פיגרה בהתחלה, אך שינסה מותניה וניצחה בגדול. המושג "מכוניות שעטנז" הומצא כדי לתת לפאר היצירה של תעשיית הרכב הישראלית – סוסיתא קוביה, – לזכות במירוץ. לכן היה חייב להיות מותקן בה מנוע רקטי, ומכאן השעטנז.

    אם נראה לך שיכולות היו להיות תוצאות אחרות למירוץ – נאמר אילו מסתן של המכוניות הייתה שונה או הגיר או הזברביר – הצבע איפה.

    אותו כנ"ל לגבי חידת השזירה. אם יש פה איזה "בלגן", איזה "מין שאינו מינו" כדבריך או מלעיזים אחרים – הראה ונתקן. אם תרצה, אפתור את החידה עכשיו. ישועת השם כהרף עין.

    יודה כזוב איכזבני אכזב. הוא נעלם לגמרי, ורחת לוקום עמוס בסוכרים ועמילנים מסוכנים.

  14. ישראל,

    קיבלתי את טענתך וירדתי מתש"ח.

    טענתי לגבי c היא כי היא מעולם לא נמדדה בטװחי מרחק קצרים, ובװדאי שלא בסדר גודל של חלקיקים. היא אולי ניתנת לחישוב כנגזרת ואולי לא, אך האפשרות לדבר עליה ככזאת קײמת, נכון לעכשיו, רק בתאוריה.

    הניסוײם שאתה מביא, שמהם אפשר להסיק כי מאורע עתידי קדם בזמן למאורע עָבָֿרִי, התבצעו עד כה רק במיקרו. ההשלכה מן הקטן לגדול מעולם לא אוששה בניסוי. אין לי התנגדות עקרונית לחזור חזרה בזמן ולמנוע מהורײ להוליד אותי (ואז לא יהיה מי שיפריע להם והם כן יולידו אותי וחוזר חלילה) כי אני לא מפחד מלולאות אינסופיות. אבל לא נראה לי כי דװקא ממכניקת הקװנטים תבוא הישועה. מאידך, העובדה שמידע יכול לנוע במהירות גבוהה יותר ממהירות האור מחזקת את השערתי כי מהירות האור הידועה היא רק גודל ממוצע. ושוב, להזכירך, האמירה "אינסופית תמיד", בין אם נכונה ובין אם לאו, נוגעת לניסויים ברמת המיקרו.

    במקום לשאול היום איפה יודה, יכולת פשוט לקפוץ הרצלײתה כשביקרת בארץ. אולי אינך חובב קפה, אך ברור שאתה אוהב לסבך.

    ולחידותיך: במרוץ השעטנז הצגת נתונים כללײם וסיפרת לנו שמסתתר בהם מידע. יכולת לפרט במקום לרמוז. גם בחידת האי-לוקליות אתה מערבב מין בשאינו מינו, ועל זה כבר פירטתי. אם יובל האהבל לא מבין מה בדיוק אתה שואל, עומדות בפניך כמה אפשרויות ואחת מהן היא לרדת לרמתו של הנ"ל ולהזביר לו עד שיבין.

  15. יובל.

    נראה לי שאנו חוזרים לרוטינה הרגילה.

    בהתחלה אתה מתעצבן ומקלל, ואחרי שאתה מבין, אתה מודה שבעצם הטעות היא אצלך וחידותי יפות (ע"ע מודל מקסוול ומכוניות שעטנז).

    יגאל אלון: לא שייך לעניין. לפי ויקיפדיה:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

    בכל שלב של המלחמה היה לנו יותר חיילים מלערבים. יתכן כמובן שהאינפורמציה שם אינה נכונה, אך מי שמצטט ומאמין בכתוב שם אינו שקרן, כפי שאתה ויגאל אינכם שקרנים אם אתם מאמינים בהיפך.

    זברבירים סקוטיים:

    הדוגמא שנתת היא של מהירות ממוצעת. אנחנו מדברים על מהירות רגעית, נגזרת. מהירות האור לפי המקובל היא קבועה תמיד ואינה ממוצעת.

    מהירות העברת האינפורמציה בין חלקיקים שזורים:

    אינסופית תמיד. אין שום קשר לממוצע.

    חזרה בזמן.

    מתוארת בניסוי הבחירה המושהית של וילר. אם זכור לי נכון, דיאגרמות פיינמן דנות בהן. כאן אנו מדברים על דבר דומה, אך לא זהה: הקדמת הסובב לסיבה.

    ואתה מוזמן להראות לי איפה בדיוק אני אוהב לסבך, או בכלל מסבך ללא צורך. כאן ובכל מקום.

    ואם אינך מעוניין להתעמק בחידת האי לוקליות, ידע אותי ואפתור לך אותה מיד (אם אין התנגדות ממגיבים אחרים). אין לי כוח להכנס שנית לסרט טורקי (איפה יודה, אגב?).

  16. ר.ח,

    ככלל, תנועה אחורה בזמן גוררת פרדוקסים, ומשום כך טענת קיומה היא שקרית. הדמיון, מאידך, מוכן לאכול כל דבר (חוץ מאשר את הכובע של עצמו), ואת זה אפשר לראות, למשל, בקרב המתדײנים הניו-אײג'ײם והמחב"תײם שאתר הידען מוצף בהם משנכנס אדר וגם בכל השנה. אף אהובנו המשותף בבלגניסטים, אך אפשר למחול לו כי גם אתה חײב להודות שהוא כותב יפה.

    ולחידתך: המציאות היא מוגבלת, הדמיון בלתי מוגבל והשקר מעגלי. אנא חדד בקשר לרמז (אהײר). תודה

  17. ב

    2. בדוגמת הכדורים אתה מדבר על משתנים חבויים. זו הגישה שנקט איינשטיין, וזה מה שהפריכו משפט אי השוויון של בל וניסויי אספקט. להסבר ממצה על הנושא המראה שאין מנוס מן המסקנה שאינפורמציית קיטוב הפוטון עוברת מיידית ראה:

    http://quantumtantra.com/bell2.html

    3. לפי ניוטון, על כל גוף בנפילה חופשית (או לא) בסביבת כדה"א פועל כוח משיכה ששיעורו F=Mg. לפי איינשטיין לא פועל כוח כלשהו על גוף בשדה כובד. הנקודה היא שאף אחד מהם אינו שקרן, למרות שטכנית לפחוד אחד מהם אינו דובר אמת.

    4. "בפיזיקה ומתמטיקה בודקים את הדברים לעומק {"ברחל בתך הקטנה"}". רחל בתך הקטנה היא משאת הנפש של כל ישראל וישראל, עוד מתקופת האבות. ( לא הבת שלך, ב, של לבן). אני מאמין שתאוריי מדוייקים מספיק. אם אתבקש, אביא הבהרות.

    5. עיצה ידידותית (באמת): צמצם את כמות סימני הקריאה. זה פתטי. כולנו פה מבוגרים, אין צורך להדגיש לנו את הברור מאיליו.

  18. ישראל, כבר מזמן קלטתי שאתה אוהב לסבך. לפעמים אני מסכים להסתבך איתך ואחר כך מתעצבן ומקלל תעצמי.

    בוא נלך בבקשה למקורות, אם ישנם כאלה (ויקיפדיה לא קבילה עלי). הטענה של יגאל אלון היא שבכל קרב בו היתה עדיפות מספרית לחײלי ישראל, הם ניצחו – וההיפך להיפך. זה אמנם מקלקל את המיתוס של מעטים מול רבים, אבל אין בו שום התײחסות למספר הכולל של חײלים משני הצדדים אלא לכל קרב וקרב לחוד.

    זברבירי החורש הסקוטים מדװחים מן השטח:
    "יצאנו הבוקר למסע. אורך המסלול נקבע ל-16.778 מײל. התחלנו את המסע בשעה 8.37 (ועשרים ושתײם שניות) וסײמנו אותו בשעה 9.37 (שכחנו לרשום את השניות). בתרגום לצפרדעית עשינו 27 קילומטר בשעה אחת. במהלך המסע נחנו כמה פעמים, בפעמים אחרות רצנו ולעתים גם עפנו ושינינו את מהירותנו. בסופו של דבר עמדנו במשימה שהציבו לנו שפיראי ישראל, 27 קילומטרים בשעה, ואני גאים על כך מאד. יום גדול הוא לנו, זברבירי החורש הסקוטים [בתמונה: זה"ה בתלבושת הלאומית על ציודם המלא]".

    ולחידה:
    אנו מאמינים כי יש לפוטונים ודומיהם אפשרות לנוע במהירות הגדולה ממהירות האור, אך לא ידוע לנו על אפשרות לנוע אחורה בזמן. משום כך, הטענה המובאת בחידה מתקײמת באופן ריק, אם בכלל.

    לפעמים אינפורמציית הספין עוברת מאלקטרון לאלקטרון מהר מהאור ולפעמים לאט ממנו.

    על "ערמומיותה" של מכניקת הקוואנטים: מדוד את הזמן העובר מרגע שיגור המידע עד רגע קליטתו. בצע זאת הרבה פעמים, רצוי בסדר גודל של טריליון. חשב את הממוצע. חלק את המרחק בין נקודת המוצא לנקודת היעד בממוצע שחישבת. לא קיבלת שיא? נסה באולימפיאדה הבאה.

  19. ליובל:
    קבל תיקון:
    כל גודל ממוצע בתורת הקוונטים אינו אלא ממוצע של תוצאות המדידה.
    אין בכך כדי לומר על הגודל הנמדד שהוא עצמו אינו קבוע וכי הוא מתפלג מסביב לממוצע.
    הממוצע הוא ממוצע של המדידה בלבד.
    הגודל הנמדד יכול בהחלט להיות קבוע.
    לפיכך בהחלט יתכן שמהירות האור קבועה גם בסדר גודל של חלקיקים.

    דוגמא:
    נניח קבוצת כדורים שכולם במשקל זהה.
    נניח שהמאזניים שבידינו אינם מדויקים מספיק ואנו מקבלים תוצאות מדידה מפוזרות.
    אם נמדוד מספר רב של כדורים ונתיחס לתוצאה הממוצעת של המדידה בפועל נקבל תוצאה ממוצעת שהיא קרובה מאוד למשקל האמיתי של הכדורים.
    התוצאה הממוצעת אינה אומרת דבר לגבי המשקל בפועל של הכדורים .
    ודאי שאי אפשר לטעון שמשקל הכדורים מתפלג סביב הממוצע.
    מה שמתפלג הוא אך ורק תוצאות המדידה !

  20. יובל
    באמת. אחרי כל כך הרבה הסברים..
    אם זה עדיין לא הובהר, אז אולי, החידה הבאה, תמחיש עוד יותר את עקרונות הלוגיקה:

    לחזור אחורה בזמן – אתה יכול רק באמצעות הדמיון. (אתה יכול גם לקפוץ קדימה בזמן)
    לעומת זאת, במציאות שאנחנו חיים, יש עובדות. והעובדות מצביעות על כך שלא ניתן לחזור אחורה בזמן.
    אם כך, נוצר מצב, שבו המציאות והעובדות הם האמת. הדמיון גם אמיתי, במקצת, ומהעירבוב של הדמיון והמציאות נולד השקר. שגם הוא כמובן אמיתי, קצת ספקני, ומלא בסתירות תלושות מן המציאות.
    התוכל לענות, בהתייחס למציאות, הדמיון והשקר, האינסוף של מי מהשלושה הכי גדול?
    (רמז: ה' באייר).

  21. לישראל:
    1)הכוונה כמובן לשזירה קוואנטית.
    2)הדבר האמיתי הוא משוואה או לפחות תיאור מילולי של ההתרחשות.
    3)הכח שגורם לגוף תאוצה הוא הכח שפועל על הגוף.
    4)בפיזיקה ומתמטיקה בודקים את הדברים לעומק {"ברחל בתך הקטנה"} . תן תיאור מדויק ככל האפשר אחרת מה שקורה זה "זבל נכנס-זבל יוצא".
    5)מותר גם סימני שאלה !!! הם בדרך כלל הסימנים החביבים עלי יותר !!!!

  22. מכניקת הקוונטים בנויה על סטטיסטיקה.
    כדי להבין כל דבר צריך להבין היטב את הסטטיסטיקה.
    האינפורמציה לא עוברת מהר ממהירות האור.

    נתיחס לדוגמא הבאה:
    שני שקים נמצאים במרחק רב זה מזה.
    בכל שק יש כדור אחד.
    אחד הכדורים לבן והשני שחור.
    שני הכדורים משנים את מקומם משק אחד לשק אחר בעת ובעונה אחת.
    לשם כך הם נעים כמובן משק אחד לשני במהירות מסויימת כלשהיא.

    בניסוי אנו מוצאים שהכדור בשק א הוא לבן .
    מה צבע הכדור בשק ב?
    כמובן צבע הכדור בשק ב יהיה שחור.
    האם לשם כך הכדורים צריכים לעבור משק לשק במהירות גבוהה ממהירות האור?
    התשובה כמובן שלילית.
    המסקנה לגבי צבע הכדור בשק ב נובעת מיידית מנתוני צבע הכדור בשק א.
    המסקנה היא מיידית אבל אין צורך במהירות תנועה גבוהה של הכדורים על מנת להגיע למסקנה!

  23. הנקודה היא שלמרות שיש רק תשובה אחת ויחידה לשאלה לאיזה צד היו יותר חיילים, אינך שקרן אפילו אם אתה אומר לא אמת. כל עוד אתה מאמין במה שאתה אומר, אתה לכל היותר טועה. בשביל זה מנהלים ויכוח.

    יחסות. חצי הדרך לפיתרון תעלומת הפוטונים השזורים:

    אין קשר לשאלת טיבו וכישוריו של האור. ניתן להוכיח לוגית שכל מהירות הזהה לכל מודד ללא קשר למהירותו של המודד היא המהירות הגבוהה ביותר. אילו מהירותם של זברבירי חורש סקוטיים ( 27 קמ/ש) הייתה זהה עבור כולנו, לא משנה מהי מהירותינו יחסית אליהם – אז זו הייתה המהירות העליונה שאין לעברה.

    אז נחזור על החידה, ונא לשים לב למינוח המדוייק:

    אם יכול אדם ( או חיה, או מכונה, אנא ערף) בנקודה א' לשלוח אינפורמציה כלשהי לאדם בנקודה ב' במהירות העולה על מהירות האור (או מהירות הזברבירים אם אתה חי בסקוטלנד) – תוכל לחזור אחורה בזמן ולתפוס כדור עוד לפני שזרקת אותו למעלה (סיבה וסובב).

    אינפורמציית הספין עוברת מאלקטרון לאלקטרון מהר מהאור ( ב0 זמן למעשה).

    אנו – אנה אנו באים?

    ואין קץ לתחמנותה ושועליותה של מכניקת הקוואנטים.

  24. עד שאתם שם בעיר המלאכים תקיצו מחלומותיכם המתוקים:
    מהירות האור במרחקים בסדר גודל של חלקיקים אינה קבועה. מהירות האור שאנחנו מכירים, c, היא גודל ממוצע. במכניקת הקוונטים, בה נמדדים בכל ניסוי ארועים המתרחשים במרחקים בסדרי גודל קטנים, אין משמעות ל-c, ומונחי היסוד של תורת היחסות אינם תקפים שם.

  25. ישראל,

    כותבי הערך בויקיפדיה חטאו ליגאל אלון (או להיסטוריון אחר – אולי מאיר פעיל?) ולא הביאו גאולה לעולם. הוא אמר כי בכל קרב במלחמת הקוממיות מה שהכריע את הכף היה היחס הכמותי בין לוחמי הצדדים. מכאן כי אמנם למדינות ערב היו יותר חײלים, אך מפקדי צה"ל השכילו לנײד כוחות.

    EPR ומיקרו מול מקרו: מהירות האור מחושבת על פי המרחק בין שתי נקודות הנמצאות במרחק כלשהו זו מזו ומדידת הזמן העובר בין שליחת אלומת האור וקליטתה. ככל שהמרחק בין הנקודות קטן, סטיית התקן בין קריאות השעון המונה את הזמן גדלה. התוכל לנחש את המשך הטענה שלי ולפתור אגב כך את חידתך בלי לײחס למכניקת הקוונטים אופי אנושי?

  26. ב

    הפיסיקה לא מטפלת במושג אינסוף, לא משום שאין אפשרות מתמטית להשוות ערכי אינסוף שונים.
    הבעיה אחרת. פיסיקה אמורה לעסוק רק בתהליכים שניתן לבחון אותם בכלים אמפיריים (תהליכים שמחייבים מדידה של גדלים על ידי מכשירים). מכיוון שבימינו מדידה של גדלים על ידי מכשירים ניתנת לעשות רק אם הגדלים "סופיים" — הרי כל טענה שבה משווים שני גדלים "אינסופיים" אינה טענה פיסיקלית תקינה.

    האם בעתיד הרחוק מאוד תיתכן מדידה והשוואה של גדלים אינסופיים ? לא סביר אבל אי אפשר לפסול על הסף.

    מעבר לכך, כל המאמר נראה לי בשוליים הסהרוריים של הפיסיקה: מאמר שמעניין פילוסופים אבל ללא השלכות על קידום הפיסיקה (לצורך קידום הפיסיקה רעיונות "מטורפים" יצופו בין כה וכה גם בלי התפלספות מבלבלת).

  27. ב
    מה זה שזירה לוקלית?

    מה זה הדבר האמיתי?

    איזה כוח פועל על גוף בנפילה חופשית על פי ניוטון?

    מה לא מסתדר לך עם מה שאמרתי?

    איפה סימני הקריאה?

  28. לישראל:
    אנא המנע מביטוים כמו "שזירה לוקאלית" אחרת הדיון הופך לחסר טעם.
    אם ברצונך לדון בדבר מה הבא את הדבר האמיתי ולא את הכינוי.

    תיקון:

    ניוטון לא טען שכוח המשיכה פועל על גוף בנפילה חפשית. הוא טען שהכוח הפועל על גוף שווה למסת הגוף כפול התאוצה שלו. במקרה של נפילה חפשית על פני כדור הארץ הכוח הוא כוח המשיכה של כדור הארץ.
    לא ידוע לי שאיינשטיין טען טענה הפוכה.
    אינשטיין מעולם לא אמר ההיפך מניוטון הוא רק תיקן אותו .

  29. על מנת למנוע ויכוחים חסרי טעם הבה נתבונן בהגדרות:
    אינסוף אינו מספר. המושגים "גדול מ" או "קטן מ" מתיחסים אך ורק למספרים. כאשר בין שני מספרים מתקיים יחס סדר. יחס הסדר אינו תקף לגבי אינסוף משום שאינסוף אינו מספר.

    יחד עם זה ניתן לדבר על "עוצמה" של אינסוף.

  30. יובל
    לא בהכרח שניהם דוברים אמת. אך אין זאת אומרת שהם משקרים. אם ענית שלערבים היו יותר חיילים מליהודים במלחמת השחרור, הרי זו האמת מבחינתך ומבחינת רוב תושבי המדינה. זהו המיתוס עליו גדלנו: מעטים מול רבים. ויקיפדיה גורסת שבכל שלב של המלחמה היו לנו יותר חיילים. לכן למרות שאינך דובר אמת, אין זה הופך אותך לשקרן, כי אתה אכן מאמין בדבריך.

    יחסות. במאמר המקורי של EPR נאמר שאם אינפורמציית הספין עוברת במהירות הגבוהה משל האור, זה בסתירה ליחסות. אין לכך קשר לגדול קטן. ניתן להוכיח כי אם תוכל לשלוח אינפורמציה במהירות העולה על זו של האור, יש בכך סתירה לחוק הסיבה והסובב

    חידה: אם כך, מדוע אין אי לוקליות עומדת בסתירה ליחסות? הרי אין ספק שאינפורמציה – זו של הספין – עוברת מהר מן האור. אז איך זה שאין פה סתירה?
    התשובה מעידה על אופייה הנכלולי של מכניקת הקוונטים.

  31. ישראל https://www.hayadan.org.il/parallel-universes-130812/comment-page-4/#comment-356192

    שניהם דוברי אמת. הסתירה, לכאורה, ביניהם היא בפרשנות שנתת. הנכון הוא להגיד שניוטון אמר ואײנשטײן הרחיב.

    אי לוקליות בשזירה קװאנטית אינה סותרת את תורת היחסות, פשוט מכיװן ששתיהן אינן נוגעות באותו תחום. למען סבּר את האוזן: תה"י מתעסקת במאקרו ומה"ק במיקרו. ואם EPR באמת אמרו מפורשות שהאי-לוקליות אינה אפשרית משום שהיא סותרת את תה"י, אז הם כנראה לא עלו על ההבחנה שהבאתי.

  32. צביק תודה.

    והתשובה לחידת הלוגיקה: כמובן שגם ניוטון וגם איינשטיין אינם שקרנים, למרות שטכנית לפחות אחד מהם אינו דובר אמת. חסרה פה כוונת הזדון ביודעין.

    נשארת השאלה: אם 2 צדדים בדיון מאמינים בצדקת טענותיהם, ושניהם מבינים שלא יתכן ששניהם צודקים, איך יוכלו לברר מי מבינהם צודק? (צודק מבחינת ההיפך מטועה).

    אנו זוכרים את הויכוחים התמידיים בין איינשטיין ובוהר על תקפותה של מכניקת הקוואנטים. לכאורה, פרדוקס EPR היה אמור לחסל את מכניקת הקוואנטים בנוק אאוט. הרי הדעת לא תופסת שפעולה על אלקטרון או פוטון א' תשפיע על אחיו השזור שבקצה היקום, ועוד באפס זמן, לא?

    סוקרטס הציע את המיתודה הסוקרטית של שאלות ותשובות כדרך לחתירה לאמת. אילו היה איינשטיין חי כשהוצג משפט אי השוויון של בל המאשר את הבלתי נתפס – אי לוקליות – אני מאמין שהיה נוקט אחת משתי האפשרויות: מקבל בהכנעה את הבלתי נמנע, או מציג שאלות חדשות או תאוריה חדשה שתסתור את מה שלא האמין בו. הוא לבטח לא היה משתלח באנשי קופנהגן ומטיל ספק ביושרם ובקיאותם.

    וזה מה שהייתי מציע שנעשה גם פה: אתה לא מסכים עם דעה מסויימת? הצג שאלות לבעל הדיעה. אתה מאמין שהארץ שטוחה? נמק. ענה מדוע אנו רואים את תרניה של האניה המתקרבת לחוף לפני שרואים את גופה.

    אם אתה מתחמק מלענות תשובות או מתחיל לתקוף אישית, סימן כנראה שאינך יודע בדיוק על מה אתה שח, (למרות שלך ברור כשמש שהאמת שלך היא היחידה ואין בלתה), או שהשתן עלה לך לראש.

    טוב, חלאס פלסף. הכוונה ברורה אני מאמין. הנה שאלה שתמחיש את כוונתי:

    במלחמת העצמאות, לאיזה צד היו יותר חיילים, ליהודים או לערבים?

    וחזרה לדיון: ערן, אתה כותב: "לדעתי בכלל היקום הוא סופי". האם אתה מתכוון ליקום שלנו, או למרחב בכללותו, כבוד הרב יקום, זה שמכיל את היקום שלנו?

  33. אני רואה כבר חשבת על זה בעצמך. 🙂 קצת מציק בעידן ה"אני רוצה תגובה עכשיו" (בטח גם לך שאתה נאלץ להיות גננת ועוד כשאתה חולה במקום להתעסק במדע – במה שמעניין וחשוב) אבל לפחות לא תדרדר רמת האתר. ישר כח. מי יתן ובסוף יברחו הטרולים ונוכל להתרכז בעיקר

  34. לישראל שפירא, תגובתך למאמר היא הקולעת ביותר, מתוך אינסוף תגובות אפשריות כמובן.

  35. גיא

    הפתרון שאתה מציע (לכפות הזדהות) יצמצם כמעט לאפס את מספר המגיבים הרשומים, כולם יהיו מגיבים לא מזדהים. לכן זה אינו פתרון.

    להתפרעות בדיון אתמול יש כתובת, הכתובת היא הגולש הטרול "א.ח. רפאים". הוא מעליב ומקלל כמעט כל אחד. כל השאר רק הגיבו לפרובוקציות שלו. זה מה שקורה תמיד איתו.

    אם "א.ח. רפאים" לא יחסם בפורום כאן באופן אפקטיבי, אין תקומה לפורום. עובדה: בעקבות ההשתלחויות שלו אתמול מספר המגיבים היום ירד כמעט לאפס. אנשים מגיבים כדי להנות, לא כדי לסבול.

    .

  36. אני לא מסכים לגמרי עם תאוריית "היקום התופח"-אני חושב על האפשרות של יקומים מחזוריים- אם יש המון יקומים מסבבינו,אז עם התרחבות היקום שלנו,והתרחבות היקומים השכנים,כולם בסוף התנגשו (כל החומר עם כל החומר) והיקומים יקרסו חזרה פנימה,לנקודת ההתחלה,ומשם כנראה למפץ הגדול הבא

  37. מתוך "משפטו של החוק השני של התרמודינמיקה"

    "זה בדיוק ההבדל בינינו ובין הפיזיקה," זקף הפרופסור את חוטמו אל על. "המתמטיקה מושלמת עד אינסוף, כפי שהכל יכול הוא מושלם עד אינסוף, ואילו הפיזיקה איננה אלא אוסף של קירובים. לא פלא שאתה עצמך, אבי אבות הבלגן, נבחרת בתור החוק הבסיסי והמייצג ביותר את הפיזיקה, כאילו לאשש את התיזה הגורסת שיש גבול עליון לאמת המדעית הניתנת להשגה על ידי הפיזיקה.."

    "ויש גם גבול עליון לכמות השטויות שהאוזן מסוגלת לעכל בפרק זמן נתון.." מלמל החוק.

    "מלמלת משהו?" סינן הפרופסור.

    "שום דבר, מאומה, " העטה החוק חיוך חנף. "כולנו כאן מתענגים על פניני לשונך, פרופסור לייבנוביץ." הוא הצביע על ציר המספרים ששרטט הפרופסור על הלוח. "אמור, לי בבקשה: כמה מספרים מיוחדים ומושלמים ישנם בין מינוס אינסוף לאינסוף?"

    "אינסוף!" ענה הפרופסור נחרצות.

    "וכמה מספרים שהם חסרי כל ייחוד ?"

    "גם כן אינסוף" ענה הפרופסור בקול רפה.

    "ואיזה אינסוף גדול יותר?"

    "איזה מין הבלים אתה משמיע, חוק" התערב התובע. "מה פירוש אינסוף גדול יותר? אינסוף הוא אינסוף, לא כן פרופסור?"

    הקהל הביע את הסכמתו בתשואות, אך הפרופסור כבש פניו בקרקע.

    "התובע מצפה ממך לתשובה" נזף החוק.

    הפרופסור הרים את פניו הסמוקים ומלמל "אינסוף המספרים חסרי המשמעות גדול יותר.."

    "תודה על גילוי הלב. גדול יותר פי כמה?"

    "אינסוף…"

  38. או-קיי…
    זה היה די מזעזע. (הדיון, לא המאמר).

    אני חושב שפתרון טוב הוא לתת אופציה של משתמש רשום, עם שם אמיתי ופתיל תגובות נפרד לרשומים, עם כללי דיון והסתרה מהפתיל הפתוח.

    דווקא יכל להיות פה דיון מעניין בנושא.

  39. פשוט אל תזכיר את השם "ערן" יותר, סבבה? אני לא רוצה יותר לשמוע עליך או ממך.

  40. אני כבר לא יודע למי אתה מתכוון, אם זה אליי אז תעזוב אותי, אני לא מעוניין בשום קשר איתך.

  41. אל תדבר עליי!
    מטריד, אני מתפאק למול הדמיון שלך, דיי.
    תעשו כבר את בדיקות הip ותסגרו את התגובות שמר רוח יעלם לי כבר מהפרצוף!

  42. מעניין גם לאן נעלמו כל ה"ערנים" וה"מר. רוצה להיות"…. טוב, כנראה שהם "חזרו להיות פסיביים" ופתאום גם לא מסוגלים לענות. צריכים להחליף את הIP כל הזמן… לא נעים..

  43. למתחזה

    התשובה לחידת ההגיון שלך היא:

    אמא שלך.
    היא אוהבת לעוף ברוח…..גבוהה גבוהה ומרגישה כמו פרפר…

    וכנראה שאתה לא יודע עם מי אתה מתעסק. מחכה לך הפתעה.. 😉

  44. וככה גם צריך להיות.

    האפסים התנדפו.

    והמנצחים נשארו וממשיכים לכתוב.

    (אפילו חידות הגיון יש. יש! לא ברור למי אבל)

  45. אבי בליזובסקי

    תודה. (אומנם תגובתי ממתינה לאישור, אבל אני רואה שמחקת את תגובתו של המתחזה ואני מקווה שגם חסמת אותו).

  46. חידה בלוגיקה:

    ניוטון אמר שעל גוף בנפילה חופשית פועל כוח (כוח הכבידה).

    איינשטיין אומר שלא.

    לא יכול להיות ששניהם אומרים אמת.

    האם תוכלו קוראים חביבים להגיד לפורום מי מהשניים – ניוטון או איינשטיין – הוא שקרן?

    ועוד חידה:

    איינשטיין טען במאמר המקורי של EPR שאי לוקליות בשזירה קוואנטית סותרת את תורת היחסות, מכיוון שאינפורמציית הספין של האלקטרון עוברת במהירות גבוהה ממהירות האור.

    הרוב המכריע של הפיזיקאים מאמין שסתירה כזו אינה קיימת.

    היעלה על הדעת, קוראים יקרים, שהקהילה המדעית מבינה את תורת היחסות יותר טוב מאיינשטיין?

  47. אבי בליזובסקי

    תפסיקו- פירושו תפסיק להגיב לשקרנים ותן להם לבלבל את המוח של הקוראים האחרים.
    אני בטוח שאתה לא רוצה שזה מה שיהיה באתר שלך.
    אני לא מונע מאף אחד להגיב, לכן זה רק ברור שאם אני לא אענה על השטויות שלהם, ספק אם שאר הקוראים יגיבו (אומנם היה את המגיב "שימי" שזכור לי מהזמן האחרון ועוד אולי שניים ששכחתי את שמם שעשו עבודה טובה בשאר כתבות. אבל עדיין זה לא ברמה שתסתום להם את הפה).
    אני בספק כי, עובדה שאף אחד חוץ מעמנואל ומשה (שהסבירו , וגם תפסו שכל ועזבו מהר את הדיון כשהם הבינו מי זה ב' ושאר המגיבים שדומים למגיב ב') לא הגיב לשטויות שלהם.

  48. מר בליזובסקי היקר, אני מציע שתשווה בין ה-IP שלי לבין ה-IP של מי שהרוח רוצה.
    אני מנסה להפסיק את המדון והוא כל הזמן מזכיר את השם שלי.
    הייתי ממליץ לך גם להפעיל מערכת אישור הודעות במתכונת כלשהי, לחילופין, ניתן להקים פורום חיצוני ששם לדעתי יתרכזו כל הפעולות הבלתי הולמות שקורות כאן.

  49. ספקניקו

    "התגובות העלובות שאינן זוכות למחיקה על ידי מנהלי האתר."

    אבל "פרח" לך מהראש שהתגובה העלובה שלך נמחקה, לא כך? 😉
    (בטח גם עכשיו תכתוב שקר כלשהו)

  50. הערה
    ==============

    אין שום קשר בין המגיב שהניק שלו "ספקן" לביני הניק שלי SAFKAN.

    עם זאת, דעתי דומה לשלו באשר לשטויות שהמגיב "א.ח.רפאים" ובאשר למניעים הפסיכולוגיים שלו.

    דעתי בהודעה שמושהית כרגע היא שצריך ל-ח-ס-ו-ם את א.ח.רפאים באופן מיידי, לא בגלל "חוכמתו" אלא מכיוון שהוא ט-ר-ו-ל שמציק לכל המגיבים שלא מוצאים חן בעיניו.

    ט-ר-ו-ל כמוהו גורם נזק לאתר הזה כי מגיבים עם רצון טוב לא רוצים להגיב בגלל התנהגותו המציקה.

  51. אבי בליזובסקי
    הריב הזה הוא כמו הריבים שלך מול דתיים. רק שכאן הם בתחפושת של "פיזיקאים" ומתמטקאים".
    גם בריב מול הדתיים אתה היית מתנהג ככה? היית מבקש משני הצדדים להפסיק לריב כאילו שניהם גם טועים וגם צודקים?

  52. אבי אתה צודק והגיע הזמן שהתקבלה הודאה ממנהל האתר.
    לפני כמה שנים ראיתי באתר הזה כאתר בר סמכא לידיעות מדעיות והיום ברור לי שהוא רחוק מכך.
    עצוב מאוד שאדם המתעניין במדע, הרוצה עניין באמת כלשהי, נכנס לאתר הנראה רציני ולא מודע לכך שמחשבתו מעוותת (אם בכוונה תחילה או לאו)
    ניתן לראות זאת על ידי כל מני כתבות מגמתיות שאין בהן מין הרוח המדעית המתבקשת והן על ידי התגובות העלובות שאינן זוכות למחיקה על ידי מנהלי האתר.
    לסכום האתר הזה הוא כדוגמא לכלל ההתעסקות האנושית העלובה בדברים רייקנים חסרי תוכן.
    חברים, תתעוררו ותצאו מבועות השנאה שלכם ותפסיקו להתעסק בשטויות!
    שלום ולא להתראות

  53. ערן
    שוב פעם? עוד לא למדת? כדי שתהיה סתירה לוגית צריך שתהיה קודם כל לוגיקה.
    לך חסרה לוגיקה. לכן אתה כולך מלא סתירות ובטח גם סטירות (מהבית ספר. כשהיית קטן).

  54. תשמע רפאים, ההגנות הפסיכולוגיות שלך לא יעזרו לך, קבל את העובדה שאינך יודע בכלל על מה אתה מדבר ותפסיק להפיץ כל מני שטויות, אתה מזהם את הרשת.

  55. אבי
    מעניין מה יקרה אם תחסום את המגיב ערן, למשל. האם גם המגיב 'הספקן' יפסיק להגיב בפתאומיות? סתם מתוך סקרנות.. 🙂

  56. "ספקן" או "ערן" או "M.R wonnaB" או ב?? או איך שלא קוראים לך, בכל אופן מדיף ממך ריח רע.
    אתה נראה לי כמו מתחזה.
    ואין לך מה לדאוג לאחרים, גם ככה לא תוכל לעמוד בזה.
    מספיק שאתה לא תאמין למה שאני כותב, ואני יהיה רגוע.

  57. בשביל שתהיה סתירה לוגית צריכים א-קסיומות כלשהן שאליהם ניתן להתייחס.
    לצורך הדיון תורת היחסות מנבאת אינסופים למינהם כך שאתה לא יכול לטעון שתורת היחסות מהימנה לחלוטין ושאין אינסוף.
    ברצינות עכשיו, אף אחד לא רוצה אותך כאן, אז למה אתה ממשיך? אתה מביך את עצמך בעיקר.

  58. רפאים אין לי נגדך משהו אישי אבל אתה באמת אדיוט, אל תעלב חס ושלום אבל זוהי האמת.. קח את עצמך בידיים ותשמור את השטויות שיוצאים לך מהפה לעצמך, עוד מישהו עלול לקרוא את התגובות שלך ולהאמין להם..

  59. אבי בליזובסקי

    אני רואה ששטף הניו אייג' שתוקף את האתר שלך מצד כמה מגיבים לא מפריע לך?
    לי זה מפריע לכן אני תוקף אותם בחזרה.
    אני באמת אשמח אם תחסום אותם, או תעשה משהו כנגד ההטלות רפש האלו מצד מגיבים כמו "ספקן" ושאר מרעין בשין.
    תודה.

  60. משה

    לא דובר פה על אינפי.

    דובר כאן על לוגיקה.

    מבחינה לוגית אין שום דבר יותר מהאינסוף.

    זהו עצם העניין שבמושג "אינסופי". ואתה כאחד שמבין משהו במתמטיקה צריך לדעת את הבעייתיות של המושג החל מהרמה הלוגית (אפילו הפילוסופית).

  61. אוף
    טוב שלא פירשת את שבעת השכבות של הבאבושקה טאליבן (נו, הדתייה הזאת מהחדשות זוכר?)

  62. רוח רפאים יש אין סוף שהוא גדול מאין סוף זה דבר בסיסי שלומדים באינפי בכל פקולטה למתמטיקה
    לא מבין למה את מתווכח בכלל

  63. ה' ירחם,
    כמה הוצאת דיבה ולשון הרע נאמרים כאן מרוח רפאים שהיא גלגול של איזו נשמה טועה ,שצריכה תיקון.
    לגבי יקומים מקבילים לפי היהדות או הקבלה ליתר דיוק:
    האר"י הקדוש נותן תשובה מדהימה : הוא מתחיל בתיאור היווצרות החור השחור והיווצרות העולמות אין סופיים בו, אחד בתוך השני כמו בבושקות. כל בבושקה כזו מחולקת לעשר שכבות טבעתיות אקספוננציאליות וכל שכבה מחולקת לעשר תתי שכבות וכן הלאה עד אין סוף. בתוך כל בבושקה ובין כל בבושקה יש תנועה רבתי . כך למשל, שלושת השכבות האנרגטיות הגבוהות מחוברות לשבעת השכבות האנרגטיות הנמוכות של הבבושקה העוטפת את הבבושקה הפנימית יותר, וכן הלאה עד אין סוף. כל המבנה הזה, אינו באמת מבנה, אלא תנועה במרחב נצחי (חסר זמן) אין סופי, אשר חלקיו מתמזגים ונפרדים וחוזר חלילה אחד בתוך השני בתנועה אין סופית ואנו חלק ממנו והוא חלק מאיתנו .
    מדהים!

  64. ערן
    זה שהספקת לקרוא איזה ערך בויקיפדיה בזמן שאתה גם מפטפט שטויות כאן….. אז זה לא באמת יהפוך אותך לפיזיקאי או מתמטיקאי. אתה גם צריך להבין את מה שאתה קורא.

    טיפשים ויהירים כמוך זה שילוב קטלני. ההתנהגות שלך וזה שלו אתה מתחזה, דומה להתנהגות של דתיים כאן באתר. וסוג הטיעונים שאתה מעלה דומה לסוג הטיעונים שהם מעלים.

    כמובן שבפיזיקה אין כאן הרבה שמבינים . לכן יש יותר חופש לך ולכמוך לקשקש שטויות בנושא הפיזיקה ומתמטיקה כאן באתר

  65. אני מצטער, אבל אתה לא במעמד שללמד מישהו פיזיקה.
    לא הצלחת לסתור את התיאוריה שלי, כי אתה פשוט לא מכיר את המונח "עוצמה".
    יש כמה אינסופים, הנבדלים בתכונותיהם.
    אבל עזוב האתר הזה קטן על חוכמתך, למען האמת המדינה הזאת, בעצם אני סתם זלזלן מסריח, הקוסמוס הזה קטן מדי בשביל חכמתך. אם תוכל לעבור ליקום מקביל, כך שלפחות תוכל לפגוש את הכפיל שלך, ולהתרשם מהחכמה שלך, שהיא אינסופית והיא כמובן עוצמתית יותר מכל אינסוף שבני האדם יכלו לדמיין לעצמם.

  66. "ערן"
    ממש לא!
    לא נראה לי שאתה הבנת בכלל משהו.
    ותקרא את התגובות של "מר. רוצה להיות". הוא לא הבין עדיין שהוא לא מבין..

  67. מיסטר חי באשליות

    לא למדת??

    אז איך תיקנת את עצמך ממשפט כמו "גדול יותר מהאינסוף" אחרי שהעמדתי אותך על מקומך?

    לא תיקנת את זה ל: "גדלים שונים לקבוצות האין סוף"?

    שגם פה לא ברור לך מה כתבת.

    ומה היתה המטרה היחידה שלך בכל זה אם לא שאני אלמד אותך פיזיקה?

  68. מר רוח, אני חושב שמידת נשגבותך בפיזיקה,במתמטיקה, באומנות,רטוריקה,מדעי החיים ופילוסופיה כבר הובהרה לכולנו. אולי תלך להרצות עליה במקום אחר?

  69. חחחחחחחחחחחחחח תגובה אחרונה (שתעשה אותי באמת שקרן כי אמרתי שהקודמת היא האחרונה)

    "אין טעם להמשיך ללמד אותך פיזיקה כי זה לא יגמר."
    למהמשיך חחחח מתי התחלת?!?… טוב המורה רח' רפאים, מצטער לאכזב אותך….

  70. ספקן
    אני רואה שחזרה לך הפיי…. 😉
    עליך אני לא צריך לדבר הרבה, כבר ראינו למה אתה מסוגל.
    רק תדאג לא להתחרפן מהקנאה.

  71. רח' רפאים,
    הסברתי לך שאני לא ערן. צא מזה!

    בכל מקרה, נמאס לי להתווכח, הייתה לי מטרה אחת, וימים יגידו אם היא הצליחה או לא…

    אני חוזר להיות פסיבי עד שטרול אחר ממש יציק לי…

    בהצלחה לכולם!

  72. "מר. רוצה להיות"

    אתה פשוט אידיוט.
    ושקרן.
    עזוב את זה שאתה דיסלקט, אתה טמבל יותר מזה.

    אין טעם להמשיך ללמד אותך פיזיקה כי זה לא יגמר.

    אני משאיר אותך לאנשים אחרים כמו משה או עמנואל, הם לפחות מבינים הרבה יותר ממך.

  73. ערן

    אז אתה מודה שאתה מתחזה ל- "מר. רוצה להיות דבורה"?

    אתה מודע לכך שהעורך יכול לחסום אותך בגין הפרה של תקנון האתר? כנראה את זה גם לא ידעת.

    כתבת:
    "לשאלתך יש כמה גדלים של אינסוף" – נו…. ואיפה ראית ששאלתי אותך משהו כזה?
    לא יכולתי לשאול אותך מכיון שאינך מכיר את החומר.

    מה שאתה כן כתבת בודאות הוא זה:

    "גדול יותר מהאינסוף"

    למקרה שזה פרח מזיכרונך, אז כתבת את זה כאן:

    https://www.hayadan.org.il/parallel-universes-130812/comment-page-1/#comment-356021

  74. אתה צריך להתנצל שוב, אני גם רוצה להיות דבורה וגם רוצה ב' וגם רוצה להיות וגם רשי תיבות של מיכ*ל רוט**ל wonna be …

    בכל מקרה, אני לא משקר. אני הבנתי התיחסתי דווקא לאתה תגובה שאותה ציטטתה, רק חלק אחר:

    "ולי תסביר להוקינג מה זה בדיוק "גדול יותר מהאינסוף"!? או שזה מובן רק לבעלי לוגיקה חייזרית כמו שלך?

    אתה פשוט אידיוט.
    ושקרן."

    מממ… אני הבנתי את זה כאילו אתה חושב שאין דבר כזה "גדול יותר מהאינסוף"… ביקשת שיסביר את זה להוקינג…

    אני חושב שגם השאר הבינו את זה אותו הדבר. אבל יכול להיות שהייתה לך בעיה בניסוח (קורא לי הרבה)
    אבל אם עכשיו אתה מבין שיש גדלים שונים לקבוצות האין סוף אז אין ויכוח, כי זה בדיוק מה שאני חושב…

    ותפסיק לקרוא לי שקרן ללא ביסוס… מה הרעיון?

    ותפסיק לקרוא לי שקרן!

  75. יש לי מושג קלוש, למר דבורה אין מושג קלוש, אתה עכשיו כבר לא מבדיל בינינו?
    גם אם למר דבורה אין מושג קלוש, זה יותר ממה שיש לך.
    לשאלתך יש כמה גדלים של אינסוף, אתה משום בוחר לא לקבל את זה כי אנחנו נראים לך מאיימים.
    שוב חשיבה של ילד בן 4. אולי תשים את הידיים על העיניים ואנחנו פשוט ניעלם ודי,וכן כתבתי שיש כמה גדלים של אינסוף, זו לא טעות.
    דרך אגב, אני לא הבנתי איך אדם יכול לשקר בשל היותו תמים. אני לא חושב שאתה יודע מה זה "שקרן" אם כך או תום.

  76. סליחה, שוב.
    לא שמתי לב שאתה "רוצה להיות דבורה", ובטעות רשמתי " רוצה ב' ". סליחה.

  77. מר. רוצה ב'

    נראה שזאת לא הדיסלקציה שמפריע לך לחשוב ישר.

    אני גם חושב שאתה משקר מתוך תמימות. אולי לא למדת מספיק.

    אם כי,

    במשפט הבא שלך:
    "א"כ הסברתי לך שיש גדלים שונים של קבוצות האין סוף (דבר שאמרתה שהוא קישקוש מוחלט והחלטת שמי שאמר את זה הוא שקרן)"

    הוא שקר שלא מתוך תמימות. הוא מכוון (כנראה שיקרת בשביל שיהיה לך מה לתקוף.) אתה כמובן תוקף את השקר של עצמך.

    תקרא שוב מה שכתבתי:

    "ערן
    אתה כותב: "אף אחד מהנוכחים כאן לא הציג שום סתירה" – באמת?
    אתה לא כתבת: "…גדול יותר מהאינסוף…"?
    "לא כתבת" את זה כאן, במקרה? https://www.hayadan.org.il/parallel-universes-130812/comment-page-1/#comment-356021 "

    ואתה ממשיך לדבר על דברים שאין לך "מוסג קלוש" בהם.

    כמו למשל מושג האינסוף.

  78. רוח,

    בקשר לשגיאות שלי בעברית- אני מצטער. (אין מה להרגיש רע 10% מהאוכלוסיה דיסלקטים…)

    אני לא חושב שאני מבין יותר מכותב המאמר. בשום מקום לא כתבתי את זה. גם בשום מקום לא כתבתי דבר ואפילו לא חצי על פיסיקה.

    בהתחלה הערתי לך על הגישה הכללית של התגובות שלך. אני חושב שזה היה כדאי מכיוון שהתמתנת מעט.

    א"כ הסברתי לך שיש גדלים שונים של קבוצות האין סוף (דבר שאמרתה שהוא קישקוש מוחלט והחלטת שמי שאמר את זה הוא שקרן)- אני עדיין לא מבין איך אתה ממשיך להתווכח על הנושא הזה. זו הוכחה. זו אפילו לא מתמתטיקה מתקדמת. זה הבסיס…

    טענותיך ,כבר, הופרכו.
    העובדה שאינך מקבל עובדה זו היא בעיה במקרה הפרטי שלך.

    יום טוב.

    מר רוצה להיות דבורה…

  79. ערן
    קודם כל, זכיתי להרבה מצוות בחיי, וחלק מהן היו גם כתוצאה מעצירה מוחלטת ומתן זכות קדימה לכל הולך רגל גם עם יש לו שלוש או ארבע רגליים. ואף יותר! אפילו זנב. (ואוזן חצי אכולה)

    לא צחקתי על נכותו. שכחתי שהוא הזכיר אותה. אני מתנצל על כך. אבל בכל מקרה, ההגיון בתגובתי ומשמעות תוכן דבריי אינם משתנים גם אם אופן הדיבור הופך להיות נעים יותר.

    ושוב פעם: טענותיך ,כבר, הופרכו.
    העובדה שאינך מקבל עובדה זו היא בעיה במקרה הפרטי שלך.

  80. תגיד לי מה נראה לך? אתה צוחק על דיסלקטים? הוא כותב עם שגיאות כתיב בגלל נכות.
    מסוג האנשים שהיו דורסים נכה כי הוא לא יכול לרוץ ולברוח.
    אני מבין שאתה חושב שאתה ממש חכם והרבה יותר מאיתנו, אבל תעשה לי טובה, תשמור את המחשבות האלו לעצמך. ממש חוצפה ישראלית.
    במקום לסתור את טענותיי אתה פשוט מנסה לרדת עליי, בוגר, והכי חשוב תורם לדיון.

  81. מר. רוצה להיות ב'

    "מסכים. ידע בפיסיקה אין לי כמעט ביכלל. בקשר למתמטיקה- דווקא יש לי מוסג קלוש"

    מסתבר שגם בדיקדוק חסר לך ידע.

    ואם כך, אז מדוע אתה ממשיך לדבר על דברים שאינך מבין בהם? ועוד בחוצפה חושב שאתה מבין יותר טוב ממחבר המאמר? או ממישהו אחר?

    ערן

    מתוך ויקיפדיה:

    "בשנות ה-60 הייתה פופולרית בארצות הברית תוכנית הטלוויזיה לילדים אותה הנחה הקומיקאי סופי סיילס. התוכנית, שהורכבה ממערכונים ובדיחות, גרמה למהומה רבתי ב-1 בינואר 1965."

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:6.8.08SoupySalesByLuigiNovi.jpg

    התסכים עימי?

  82. "בוא נתחיל מזה שאתה מסכים איתי על כך שאינך מבין בפיזיקה ובמתמטיקה ברמה כזאת שתאפשר לך לדבר בכלל על נושאים כאלו?"

    מסכים. ידע בפיסיקה אין לי כמעט ביכלל.
    בקשר למתמטיקה- דווקא יש לי מוסג קלוש. ותורת הקבוצות הוא הנושא האהוב עלי.
    ואכן יש קבוצות של אין-סוף אשר יותר גדולות מקבוצות אין סוף אחרות (ראה ערך: אלף[כמו האות] יותר גדולה מ אלף אפס).

    וגם, איני כותב שטיות. אבל אני סולח (אין ממש על מה אבל שיהיה). רק במחילה ממך תשנה טיפה את הניסוח שלך. רק אם אין ברירה- תתקוף… (כמובן שאינך חייב להקשיב לי, שוב זו רק עצה ידידותית)

  83. מתוך ויקיפדיה:
    "אין זה נכון שלכל הקבוצות האינסופיות יש אותה עוצמה: משפט קנטור קובע שעוצמתה של קבוצת החזקה של A גדולה מעוצמתה של A, ובפרט, לכל קבוצה קיימת קבוצה בעלת עוצמה גדולה יותר. "קבוצת" כל הקבוצות הינה כה גדולה עד שבתורת הקבוצות האקסיומטית היא אינה נחשבת לקבוצה אלא למחלקה (ולכן אין לה עוצמה)."

  84. כולם אצלך שקרניים ואידיוטים, אני מוכן שאבי יבדוק אם ה-IP שלי זהה לזה של wonna(סליחה שאני קורא לך בשמך הפרטי אבי, אני פשוט לא זוכר את שם המשפחה).
    כפי שאתה רואה צורת הדיבור שלנו שונה לגמרי.
    חוסר השכלתך במתמטיקה איננה הסבר לגיטמי ואיננו מהווה סתירה לטענות שלי.
    אתה ילד קטן, אולי לא בגילך אבל בדרך התנהגותך אתה אכול שדים, תתבגר.

  85. תקשיב, אדוני, אתה כותב שטויות.
    בוא נתחיל מזה שאתה מסכים איתי על כך שאינך מבין בפיזיקה ובמתמטיקה ברמה כזאת שתאפשר לך לדבר בכלל על נושאים כאלו?

  86. "קודם כל, שכחת להחליף בחזרה ל-"ערן". (!)" טעות אחינו… אני מצטער שאין לי פיצול אישיות בשביל שתצדק לפחות בזה…

    "מה זה מספירים?" הכוונה לקבוצת המספרים הטבעיים, אתה לא הבנת את זה? או שאתה משחק אותה לא מבין בשביל למצוא אצלי טעות? אני מקווה שזה החלק הראשון.

    אני גם פירסמתי לך לינקים שיעזרו לך להתחיל ללמוד על זה. אך ההודעה ממתינה לאישור (מויקיפדיה)

    והבעיה שלי היא שאני לא רוצה לשמוע קללות וגידופים בתגובות של הידען- אבל אני מבין שאין לי ממש ברירה…
    לפחות ניסיתי..

  87. "M.R wonnaB"

    קודם כל, שכחת להחליף בחזרה ל-"ערן". (!)

    ושנית,
    אני לא יכול להסכים איתך על כך ש,

    "מספירים טבעיים היא אין סופית"

    מכיון שזה נשמע לי לא הגיוני.

    מה זה מספירים?

    קודם כל תלמד לדבר ברור.
    ואז אולי יתיחסו אליך ברצינות.

    במקום לנסות להוכיח לי משהו, ולצאת מושכל מכל התהליך, תכתוב כאן את הבעיה שלך ואולי מישהו יואיל לטפל בך.

  88. רוח,
    חחח…
    תן לי להסביר לך והקוניג..

    תסכים איתי שקבוצה של מספירים טבעיים היא אין סופית…
    עכשיו תסכים איתי שקבוצה כל המספרים R (כולל שברים והאי-רציונלאים) היא גדולה יותר…

  89. עמנואל
    כמו שאתה רואה, הויכוח שלך עם ב' הוא סביב ניו-אייג' ולא קשור בפיזיקה.

    ערן
    אתה כותב: "אף אחד מהנוכחים כאן לא הציג שום סתירה" – באמת?
    אתה לא כתבת: "…גדול יותר מהאינסוף…"?
    "לא כתבת" את זה כאן, במקרה? https://www.hayadan.org.il/parallel-universes-130812/comment-page-1/#comment-356021

    אולי תסביר להוקינג מה זה בדיוק "גדול יותר מהאינסוף"!? או שזה מובן רק לבעלי לוגיקה חייזרית כמו שלך?

    אתה פשוט אידיוט.
    ושקרן.

  90. למשה:
    משוואות מקסוול מתארות התנהגות של שדות אלקטרומגנטיים.
    בין היתר הן גם מתארות התפשטות של קרינה אלקטרו מגנטית.

    הפתרון אינו "מניח" שום דבר. פיתרון הוא פיתרון ותו לא. בתנאים מסוימים פתרון מסוים של משוואה מתמטית מתאר מציאות פיזיקאלית. ישנם מקרים שבהם פתרון מתמטי למשוואה אינו מתאר מציאות פיזיקאלית.
    ממש כשם שהביא עמנואל לדוגמא את תנועתה של אבן שנזרקת. החל מנקודת זמן מסויימת תנועת האבן אמנם מתוארת על ידי הפרבולה. לפני נקודת זמן זו הפרבולה אינה מתארת את תנועת האבן.
    למעשה יש גם נקודת זמן נוספת שממנה התעלם עמנואל. זוהי נקודת הזמן שבה האבן פוגעת בקרקע.
    גם מנקודת זמן זו והלאה הפרבולה אינה מתארת את התנועה של האבן.
    כלומר הפתרון לתנועת האבן הוא שבין נקודת זמן התחלת המדידה לבין נקודת זמן סוף המדידה האבן נעה בצורה שניתנת לתאור על ידי פרבולה.
    זה לא נותן שום דבר לגבי תנועת האבן לפני תחילת המדידה וגם לא לגבי תנועת האבן לאחר סיום המדידה. בפרק הזמן שלפני המדידה ובפרק הזמן שלאחר המדידה האבן נעה בצורה שונה מן המתואר בפרבולה. למעשה אין לנו מידע על תנועת האבן לפני המדידה ואחריה.

    כך קורה גם בפתרונות של משוואות מקסוול. חלק מן הפתרונות מתקבל וחלק אינו מתקבל כתיאור פיזיקאלי של המציאות.

  91. רוח, מה הקטע להסתכסך עם כולם? לך אתה לא תורם לדיון, לא הצעת שום דבר אלא אתה רק מגדף את כולם.
    אף אחד לא רוצה אותך כאן, באמת אתה מוריד את הדיון לרמה של גן.
    בכל אופן.
    אף אחד מהנוכחים כאן לא הציג שום סתירה לרבות מר רוח רפאים וחברתו פיית השיניים, לטענות שלי.

  92. משה
    בנוסף, (אם כי לא ברור לי המשפט ש"הזמן הזמן כן יכול להתעוות")
    צריך לזכור גם שהזמן הוא מושג פילוסופי שהומצא על ידי האדם כדי לתאר תהליך.
    וכלאחר מכן, הוגדר מתמטית.

  93. ל-ב

    משוואות מקאסוול מסבירות התפשטות של קרינה אלקטרו מגנטית בעזרת העובדה שהשדה המגנטי מאונך לשדה החשמלי כשמדברים על קרינה המתפשטת
    קרינה מתפשטת בזמן ובמרחב (מה לעשות )
    אני ממליץ לך ללמוד משוואות מקסוול ואת הפתרונות שלהם (אחד הפתרונות נמצא עם מעריך מדומה ופתרון זה נפסל כי הוא מניח מסובב לפני סיבה)

    הזמן כן זורם
    הזמן כן יכול להתעוות
    הזמן הוא בסך הכל מימד נוסף כמו כל המימדים

  94. הבהרה, אם זה לא היה ברור אז "כמובן שאתה לחייב לעשות כן…" צריך להיות:

    "כמובן שאתה לא חייב לעשות כן"

  95. רוח,
    אני לא שקרן אלא פשוט לא רואה כמו שצריך:
    חשבתי ש "בסיום הכתיבה (הדי מקושקשת)" כתבת בעצם "בסיום הכתבה (הדי מקושקשת)". רק מקריאה שנייה שמתי לב שיצאתי שניצל.

    זה פחות משנה, עדיין הגישה שלך מאוד אלימה.
    נכון, אתה לא חייב לי כלום וזכותך לנפח לעצמך את האגו על חשבון אחרים…
    אבל אני, למרות שאני לא חייב לך כלום, נותן לך עצה (שתעזור גם לי בעקיפין)- תנסה להיות פחות אלים (אלא אם כן אין ברירה)… ככה יהיה יותר נאים לכולנו… תראה שהאגו גם יכול להתנפח גם מלהסביר לאנשים איפה הם טעו (ואז עוד יחזירו לך תושבה "תודה")… כמובן שאתה לחייב לעשות כן…

    יכול להיות שהתגובה שלי לא עזרה בכלום, יכול להיות שגם זו לא תעזור, אבל היא כן משתדלת לעזור… לעזור לך וכך גם לדיון. (תסכים איתי שהתגובה הראשונה שלך במאמר זה לא נסתה לתרום לדבר 😉 )

    אני אומר לך את זה בתור צופה מהצד, זה לא שאני חכם יותר ממך- פשוט דברים שרואים מכאן, לא רואים משם… תקרא שוב את התוגבה הראשונה שלך ואז את השנייה, אתה לא שם לב לבוטות לא נעימה ללא סיבה מצדקת?

    מצטער שלא הקשבתי לעצה שלך: "היה כאן מספיק טוב גם ללא התגובה שלך. וטוב שאתה שותק רוב הזמן. רק ככה תלמד." פשוט:
    1. אני לא חושב שמי ששותק- כניראה ילמד פחות (מסכים/לא מסכים… בטח שמסכים)…
    2. אני לא חושב שאני טיפש- ובכלל אני חושב שלאבחן משהו כטיפש רק אחרי תגובה אחת שלו- זה דבר לא חכם במיוחד…
    3. אני לא חושב שרק מי שיכול ללמד צריך להגיב (ראה ערך התגובה שלך, שאם היא הייתה פחות בוטה היא הייתה לגיטימית לגמרה לפי דעתי)
    4. הגישה שלך במשפט הזה כלכך מגיעלה שהיא גורמת חשק לעשות בדיוק את ההיפך…
    5. האמת שיש עוד הרבה סיבות מודע אני לא מקשיב לעצתך החכמה (לא להגיב) אבל זה מספיק לבנתיים.

    שיהיו חיים טובים, רוח רפאים…

  96. משה:
    לא ברור מה הוספת בכך שחזרת על דבריך.
    כן צודק , לא צודק, כן צודק , לא צודק……

    גם לא ברורה הטענה לגבי הידע שלי.
    ידע של ילד בכיתה א הוא מספיק בהחלט .

    הזמן יש לו כיוון אחד בלבד. הוא לא "זורם" כמו מים שאפשר להטות אותם כך שיזרמו בכיוון הפוך.
    משוואות מקסוול אינן מדברות על "זרימה" של הזמן. משוואות מקסוול הן משוואות המתארות את התנהגות השדות האלקטרומגנטיים. התנהגות זו יתכן שתהיה תלויה בזמן. זה לא אומר שהזמן "זורם" ודאי שזה לא אומר שהזמן "הופך את כיוון הזרימה".

  97. כל הנושא של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ הוא נושא שנוי במחלוקת. קראתי ושמעתי אין סוף תיאוריות ומאמרים אשר באים ליסתור או מנגד לחזק את הטענה שקיימים חיים תבוניים הרחק הרחק מאיתנו אי שם ואולי הם אף מתקדמים מאיתנו בהרבה כמו שאנו רואים בסרטי המדע הבדיוני.
    הגודל העצום של היקום מחייב קיומם של כוכבי לכת אשר דומים בתנאים שלהם לכדור הארץ הקדמון ומאפשרים התפתחות של חיים – אם זה קרה בכדור הארץ למה שזה לא יקרה באחד מהם?
    בכל מקרה לדעתי חיים תבוניים אשר נמצאים ברמה שכלית דומה לשלנו אבל התפתחו מאות מיליוני שנים קודם לכן בהנחה שכוכב הלכת שלהם קרוב יותר לנקודה ממנה החל להתפזר החומר במפץ הגדול היו מצליחים כבר להגיע לכאן למרות המרחקים העצומים והבלתי אפשריים לכאורה מנקודת המבט שלנו.

  98. ל-ב

    עמנואל צודק לגבי זרימת זמן במשוואות מקאסוול
    ועמנואל צודק לגבי חור שחור בתוך חור שחור יש נקודות שווי משקל רבות
    ב
    אני מציע לך להיות טיפה יותר צנוע
    נראה לי שהידע שלך הוא של תלמיד תיכון

  99. "M.R wonnaB"
    קודם כל, אתה טועה.
    אין דבר כזה "מיכאל רושילד" – זה סתם מיתוס.. 😉

    אתה כותב: "אם יש לך משהו בעל משמעות להגיד" – ובכן, אמרתי. אתה כנראה פשוט לא הבנת את המשמעות.

    עוד כתבת: "מקלל תגובות של אחרים וכן את הכתבה" – איפה ראית שקיללתי את הכתבה?
    אתה פשוט שקרן.
    בגלל זה אין לך בעיה להגיד ש"קיללתי את הכתבה". כשלמעשה, לא הזכרתי בכלל את הכתבה.
    אתה פשוט לא מכיר את העובדות. אילו היית מכיר, היית גם מדבר אחרת.

    ושוב פעם אני אסביר לך:
    1: זכותי להוסיף כאן תגובה.
    2: היה כאן מספיק טוב גם ללא התגובה שלך. וטוב שאתה שותק רוב הזמן. רק ככה תלמד.
    3: אני לא צריך לכבד אותך. אפילו שאני כן מכבד אותך כאדם ולא פוגע בך, אלא רק עונה לך וכמוך באותו יחס שמגיע אל אנשים שמשקרים.
    4: אני גם לא צריך לענות לך ככה שתשכיל. מה אני המורה שלך? מה איכפת לי שאתה טיפש? זאת בעיה שלך.

    ערן
    טענותיך סותרות את עצמן. אני לא היתי צריך אפילו להתאמץ.
    בבקשה תמשיך לשעשע אותנו

  100. משה תודה על ההסבר
    נראה לי שאתה מבין גדול מאוד בתחום הזה
    גם תודה שהיסברת לי על חור שחור ומשוואות מקסאוול

    יום טוב

  101. עמנואל:
    אני מציע לך ללמוד היטב את משוואות מקסוול. לא מדובר שם על "זרימת זמן" .
    משה:
    חור שחור הוא איזור במרחב שבו הכבידה כה חזקה עד שהאור אינו מצליח להיחלץ משם ולכן האזור נראה שחור.

  102. רוח רפאים, יהיה זה נבון מצדך לעשות כמו רוח ולהיעלם. כל עוד לא תסתור את טענותיי אתה פשוט רוח.

  103. יש רב יקום מדרגה חמישית : לוגיקה שונה (כלומר מערכת היסק שונה מזו הרגילה שלנו).מעניין שבדיוק חשבתי על הנושא הזה אתמול בהליכה קלה לבית אבי.אני הגעתי להררכיה הזו :1 תנאי התחלה שונים. 2 פרמטרים שונים 3. דרגות חופש שונות 4.כל הדרגות הקודמות מניחות שאת היקום ניתן לתאר באמצעות משוואות דפרנציאליות ובאופן כללי יותר באמצעות המבנה המתימטי (לפי ההגדרה של "מבנה" בלוגיקה מתימטית) של מערכות דינמיות מה שמוביל לדרגה הרביעית מבנים מתמטיים שונים (שמתוארים באמצעות שפות פורמליות שונות) אולם כל אלו עדיין נחקרים במסגרת מערכת ההיסק הקלאסית (למשל זו המתוארת בספר הלוגיקה של Enderton שהיא מסוג של מערכות ההיסק של הילברט) ואלו השקולות לה מה שמוביל דרגה החמישית :5. מעכרות היסק שונות – כלומר לוגיקות שונות

  104. עמנואל לא טועה אבל לא יודע אם הוא צודק
    בחור שחור בהחלט יכולים להתקיים כוח המשיכה הוא פונקציה של תאוצה מיקום

  105. ל-ב
    יש לך עוד הרבה מה ללמוד צא מהריבוע שאתה כלוא בו ותן לדמיון לזרום
    נכון שבן אדם לא יכול להתקיים שם
    אבל מודעות יכולה להתקיים
    לא כל דבר צריך להיבדק אבל כל דבר צריך להיות מובן ללא סתירה מטמתית
    אם יש סתירות מטמתיות אזיי אין טעם בכלל לבדוק,,,,,ֿֿ

    החושים שלנו וההגיון שלנו רק עיקבו אותנו עד היום

    העולם שטוח
    כדור הארץ במרכז
    השמש סובבת את כדור הארץ
    האבן עפה ועד שהיא מתעייפת היא נופלת
    אלוהים לא משחק בקוביות
    ועוד המון דוגמאות
    זכותך להאמין במה שאתה רוצה
    אבל לכתוב במחי אחד שאני טועה מבלי לנסות אפילו לרדת לסוף דעתי או להביא הוכחות לכך שאני טועה זה ממש לא לעניין

    כל תאוריה היא נכונה עד שלא הוכחתה אחרת

    בתוך חור שחור בהחלט יתכן עולם ומלואו כי המרחב שם כל כך מעוות וממש במרכז החור השחור כוח הכבידה שווה לאפס

    לגבי המשוואה הריבועית
    אתה רגיל שלכל תוצאה צריכה להיות סיבה
    ואני אומר לך שהמשוואות המטמתיות אומרות לפעמים שלסיבה יש תוצאה
    אחד מפתרונות של משוואות מקסוול מציין שיש שיש זרימת זמן לאחור
    ואנחנו בהגיון שלנו פסלנו את הפתרון
    בדיוק כפי שבהגיון שלפני שמונה מאות שנים החליטו שכדור הארץ הוא המרכז כי השמש סובבת אותו

  106. לעימנואל:
    אתה פשוט טועה:
    1)בחור שחור שורר כוח כבידה אדיר. שום אדם אינו יכול להתקיים שם. לא רק אדם. אפילו כוכבים אינם יכולים להתקיים שם. לכן חור שחור אינו יקום מקביל.
    2)החושים וההגיון אינם מפריעים . להיפך חושים טובים והגיון טוב תורמים להבנה.
    3)אין זרימה של זמן לאחור. פתרון משוואה ריבועית אינו קשור לזרימת זמן לאחור. פתרון המשוואה נותן מסלול. תחילת התנועה יכולה להיות בנקודה כלשהיא כל מסלול זה. אין זה אומר שהזמן יכול להפוך כיוון. זה רק אומר שאילו תנועה זו המתוארת על ידי מסלול זה היתה מתחילה בזמן קדום יותר היא היתה מתחילה במקום אחר על המסלול. "לא הגיוני" פירושו שהאבן לא התחילה את תנועתה בזמן קדום יותר ולכן כל המסלול הקודם לזמן תחילת התנועה אינו מתאר את תנועת האבן בפועל.
    שים לב שכאשר זורקים אבן היא מתחילה ממהירות אפס ומקבלת תאוצה ואז משתחררת במהירות כלשהיא. זמן תחילת התנועה במשוואה שאתה מזכיר כאן הוא הזמן שבו האבן השתחררה מן היד והחלה לנוע בהשפעת כוח הכובד בלבד. ניתן לתאר את תנועת האבן מרגע התחלת הפעלת הכוח של היד עליה ועד לרגע שהיא נעצרת . אבל אז זה לא היה נגמר במשוואה הריבועית שאתה מזכיר כאן.
    4)בפיזיקה כל דבר צריך לעמוד במבחן הנסיון. זה טוב שיש תיאוריה. מתמטיקה היא שפת התיאוריה.
    אבל את התיאוריה יש לבחון. בלי ניסוי ובלי תוצאה זה לא מדע הפיזיקה. זה סתם השערות.
    5)תורת היחסות אינה מתמטיקה היא משתמשת במתמטיקה כשפה לתיאור של הפיזיקה. נסיונות רבים נעשו על מנת לבדוק אם התיאוריה נכונה. כך גם תורת הקוואנטים.
    6)"אולי" זה השערה. אפשר להגיד אולי על הרבה דברים. זה לא אומר שזה נכון עד שזה נבדק.
    השערה יכולה להוביל לבניה של תיאוריה. אבל כדי לקבל את התיאוריה יש לנסות ולראות אם היא נכונה ולא בגדר של השערה בלבד.
    7)האטום ודאי שאינו הופך ליקום חדש. מהסיבה הפשוטה: שוררת שם כבידה אדירה. אין שם כוכבים.

  107. ר.ח רפאי.ם,
    אין מילים…

    אומר שגם הכתבה וגם המגיבים כולם מקושקשים….

    אל תיפגע, אבל מיכאל רושילד אתה לא, וכניראה שלעולם לא תהיה… תפסיק לנסות להשמע כמוהו…

    אם יש לך משהו בעל משמעות להגיד, רק אז תגיב. כרגע זה ניראה שאתה מגיב בשביל לנפח לעצמך את האגו (מקלל תגובות של אחרים וכן את הכתבה), דבר העושה אותך סוג של טרול.

    בבקשה תפסיק לרדת על אנשים, יש דרכים להסביר להם שהם טועים והתגובה שלך היא לא אחת מהן.

    נ.ב.
    המיכאל הזה שאתה כלכך מנסה לחקות אף פעם לא היה קוטל ככה על ההתחלה תגובות. הוא קודם היה מסביר ורק אם היו ממשיכים להתווכח איתו ללא ביסוס כלשהו רק אז הוא היה אלים יותר…

    נ.נ.ב.
    אני מעיר לך רק כי הגיעו מים עד נפש… כמעט כל תגובה שלך היא ארסית ואף פעם אינך מבסס את הארסיות שלך, כמעט אף פעם אינך תורם (רק להפך). אנא ממך, שנה את הגישה בבקשה ושמור על תרבות דיון כלשהי, אני לא רוצה שהאתר הזה שאני אוהב כלכך יתרוקן בגלל שרוח רפאם מרחיק את כל הקוראים עם הגישה המסריחה שלו…

    תודה,
    הקורא שאינו מגיב (אלא אם כן יש מקרה חירום)

  108. לו חייתם במרכזו של חור שחור העולם לפי חוקי הפיזיקה שלנו היה אין סופי הצפרדע במרכז החור לעולם לא הייתה מסוגלת לשבור את האופק שבו קרן האור נעצרת וחוזרת חזרה

    אין ספק שהמטמתיקה היא הכלי האולטמתיבי להבנת הסביבה
    החושים שלנו וההגיון שלנו רק מפריעים לנו להבין את המבנה האמיתי

    לא דיברו כאן על זרימת זמן אחורה ועל סיבה ומסובב תופעה שרואים אותה בפתרון משוואה ריבועית של השלכת אבן
    תופעה שהמורה שלנו לפיזיקה אמר זה לא הגיוני,,,,,,

    לא צריך לעשות דברים באופן פיזי כדי להבין את מהותם
    גלילאו למשל הוכיח שחפץ כבד וחפץ קל נופלים באותה מהירות בעזרת מטמתיקה ולוגיקה פשוטה
    הוא מעולם לא ערך ניסוי
    תורת היחסות היא מטמתיקה ותורת הקוונטים הגיעו אלינו ממשבה לוגית

    נסו לחשוב באופן לוגי מה מתרחש לאטום קטן הנשאב לתוך חור שחור ,,,,

    מה מתרחש בנקודה שהאטום הזה מגיע למהירות האור ?
    מסה שלו הזמן שלו המרחב שלו
    אוליי האטום הזה בזמן הנפילה האין סופית שלו הופך בעצם ליקום חדש?
    כי המסה שלו הולכת וגדלה

    תודה על המאמר הזה
    אישית אני מאמין ביקומים מקבילים כי כך אומרת המטמתיקה!!!

  109. אין מילים…

    קודם ערן מצהיר שהוא יודע יותר טוב ומיד ניגש לכתוב שטויות.
    אחריו הגיע ב' שגם הוא הצהיר שהוא יודע יותר טוב וגם הוא כך ניגש לפרסם את שטויותיו.

    בסיום הכתיבה (הדי מקושקשת), הגיעו שניהם למסקנה שכל אחד מהם צודק, אבל גם למסקנה שהשני טועה.

    ב'
    תעשה לעצמך טובה, תנגב את החלב מהשפתיים ותלמד 'קצת' פיזיקה ומתמטיקה.

    ערן
    השטות שכתבת, והכי צחקתי עד אינסוף: "במצב כזה, יכול להיות שהאינסוף המתאר את גודל כל המבנים האפשריים, יהיה גדול יותר מהאינסוף המתאר את גודל מספר הבועות שיש ביקום. "

    אוי ויי..

  110. אנחנו כמעט יודעים שתורת היחסות לא מושלמת, אלא אם כן אתה מקבל עיוותים אינסופיים של מרחב-זמן בתוך חורים שחורים, ובכלל גם אם המרחב הוא אינסופי, זה עדיין לא אומר שצפיפות המסה זהה לאורך היקום.
    אגב, זה שהמרחב אינסופי, לא אומר שכמות החומר היא אינסופית,
    בכלל אני חושב שמאז מכניקת הקוונטים והמסקנות שלה, אני בטוח שתאוריה זו ראויה לתיקון כלשהו, להזכירך, אנרגיה אפלה וחומר אפל הם לא בדיוק הסבר אלגנטי, שכן מעולם לא צפינו בהם, וההוכחה לקיומם, הוא בעצם שהמשוואות נדפקות. אני חושב שזה לא הסבר לגיטימי, יותר סביר שפשוט לא הגענו לקירוב הדרוש.
    להזכירך, פירוש המילה א-טום, הוא בלתי ניתן לחלוקה.

  111. במתמטיקה עוסקים בכך שיש כמה גדלים של אינסופים.
    נניח שיש אינסוף בועות מבודדות, היות שאנחנו מניחים שצפיפות היקום שווה והיקום הוא אינסופי.
    אני טוען שלא ניתן בהכרח להוכיח שקיים מספר סופי של תכולות בתוך בועה. כלומר גם אם שני מצבים של אותה בועה יהיה מאוד קרוב, עדיין יכול להיות שונה, אולי בזניחות מסוימת, אבל בזניחות אשר כן יכולה להשפיע (כפי שנובע מאפקט הפרפר).
    במצב כזה, יכול להיות שהאינסוף המתאר את גודל כל המבנים האפשריים, יהיה גדול יותר מהאינסוף המתאר את גודל מספר הבועות שיש ביקום.
    אני לא אוהב להשתמש במונח גודל כי זה בעייתי לדבר על אינסוף עם מושג זה.
    אני בכלל לא אוהב שרצים לאינסוף, במיוחד בפיזיקה, שכן מעולם לא נתקלנו בתופעה אינסופית. לדעתי בכלל היקום הוא סופי, בצורה כזו או אחרת.

  112. עוד שאלה מיותמת: האם בכלל מספר מבני היקום ה"מבודדים" סופי? אנחנו לא יודעים זאת.
    גם אם הוא אינסופי, על פי תורת הקבוצות יכול להיות שעוצמת הקבוצה של האינסוף השקול לזה של אזורים מבודדים ביקום קטנה יותר מעוצמת הקבוצה החוסמת את כל מבני היקום ה"מבודדים" האפשריים.
    גם אם תצליח להוכיח זאת, תצטרך להתמודד עם הבעיה שנראה שמכניקת הקוונטים סותרת את תורת היחסות, הרי השפעת ניסוי על רעהו חייבת להיות חסומה על ידי אותה המהירות, על פי התוצאות לא כך הדבר. למען האמת יתכן מצב שבו כל היקום שלנו מתקשר עם עצמו במידה מסוימת, במצב כזה, לעולם היקום יכיל מצבים שהיו אפשריים בפוטנציה.
    אני מניח שיש אי דיוקים בתגובה שלי, כי בכל זאת מדובר ברמה גבוה יחסית, אך אני מניח שהיא לא חוטאת למציאות מדי.

  113. שגיאה:

    1)אם מישהו טוען שעל פי הסטטיסטיקה יתכן קיומם של יקומים מקבילים עליו להבין שעל פי הסטטיסטיקה קייים לפחות יקום מקביל אחד שנמצא בתחום של מטר אחד בלבד מן היקום שלנו.

    2)על פי תורת היחסות אין ליקום נקודה אחת מרכזית. לפיכך בלתי אפשרי לדבר על היקום כעל בועה בעלת מרכז. גם לא ניתן לדבר על בועות נוספות בעלות מרכז. גם לא ניתן לדבר על מרחק בין הבועות אם בלתי אפשרי להגדיר מהו מרחק זה.

    במתמטיקה כאשר מגיעים לסתירה מנסים למצוא פיתרון!

    לצערי הרב נראה שאנשים מסוימים מאבדים את היכולת לחשוב בהגיון כאשר נכנסים לתחום הפיזיקה המודרנית. יש יותר מדי דברים לא ברורים ויש יותר מדי הסתמכות על "ברי סמכא" שאמרו כך או אחרת. מבלי להבין כלל את המשמעות.

  114. כתבה מעניינת ומושקעת מאוד. ניכר כי לא עברה תחת אזמל המנתחים של מוחמד עלי (google translate). המשיכו כך!

  115. ראיתי את התיאוריות האלו בעבר.
    אך הן מאוד בעייתיות, כי דבר ראשון, איך עולם מתנהג בלי חוקים כלשהם?
    אתה גם מחויב להניח בדרגה הראשונה לפחות שחוקי הפיזיקה קבועים לעולמי עד לא משנה מה מיקומך.
    אין לנו הוכחות אמיתיות שמתארות בועות יקומיות כפי שהדרגה השנייה מציעה, היפותטית זה יכול להיות נכון, אבל היות שאנחנו כבר יודעים שאין לנו תורה שהיא במאת האחוזים נכונה אתה לא יכול בהכרח לקבוע את קיומן של בועות מסוג זה.
    לגבי הדרגה השלישית, ובכן אנחנו גם לא בדיוק יודעים מה מכניקת הקוואנטים מסמלת, על פי ההיסטוריה המדעית לפחות, סביר להניח שהיא מייצגת משגה בהבנתנו את היקום, כך שזה מוקדם מדי לדעתי לפחות להסיק ממנה מסקנות מרחיקות לכת, כמו אינסוף יקומים.
    הדרגה הרביעית היא גם דבר מעניין, ויכול להיות שהיא נכונה, קיומה לא יכול לסתור שום דבר, אך בזה זה נגמר. לא נראית שום סיבה לטבע להעדיף ליצור קיום עם מגוון יקומים ששונים זה מזה בצורה כל כך מהותית.
    הבעיה הגדולה ביותר לגבי הדרגה הרביעית היא שפשוט אין לנו הוכחה שמחזקת את הדעה הזאת על פני הדעה הנגדית.
    נשאלת השאלה, האם הפיזיקה המודרנית, איננה חלשה מדי בשביל לעסוק ברומו של קיום העולם.
    בסופו של יום הפיזיקה המודרנית לא יכולה לתאר את העולם בכדור הארץ בצורה מושלמת, על כן זו בעיה להעביר אותה לקנה מידה כל כך גדול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן