סיקור מקיף

רצועת נייר מאתרת רעלנים במי-שתייה

רצועת נייר, שבתוכה ספוחים ננו-צינורות פחמן, מסוגלת לאתר במהירות ובזול רעלנים הנפלטים ע”י אצות במי-שתייה

ננו צינורות פחמן
ננו צינורות פחמן

מהנדסים מאוניברסיטת מישיגן הובילו לפיתוחו של ביו-חיישן חדיש. רצועות הנייר מסוגלות לאתר פי כשלושים מהר יותר מהשיטות המתקדמות ביותר הקיימות היום בשוק תרכובת כימית רעילה (Microcystin-LR) המיוצרת ע”י ציאנו-בקטריה, או אצה כחולה-ירוקה. חיידק זה נפוץ במים עתירי חומרי-מזון.

מדענים מעריכים כי החומר מיקרוציסטין-LR (הערך בוויקיפדיה), אפילו בכמויות זעירות, עלול לגרום לנזק לכבד ואפילו למחלת הסרטן באיבר זה. חומר זה, ודומיו, הם חלק מהגורמים העיקריים לזיהום ביולוגי במאגרי-מים. מאמינים כי הוא האשם בהרעלות המוניות שהתרחשו בשחר ההיסטוריה האנושית, אומר Nicholas Kotov, פרופסור במחלקות להנדסה כימית, הנדסה ביורפואית ומדעי החומרים שהוביל את המחקר.

מתקנים לסילוק זיהומים במים – אפילו במדינות מפותחות – לא יכולים תמיד להרחיק במלואו את החומר הזה, או אפילו לאתר אותו, מסביר החוקר. ביו-החיישן שהוא ועמיתיו פיתחו מספק בדיקה זריזה, זולה, ניידת ורגישה המסוגלת לאפשר למתקנים המטפלים בזיהומי מים ולאזרחים עצמם לאמוד את בטיחותם ואיכותם של מי-השתייה על בסיס קבוע.

“בטיחותם של מי-שתייה הינה נושא משמעותי במדינות מתפתחות רבות ובאזורים רבים בארה”ב,” מסביר החוקר. “פיתחנו שיטה פשוטה וזולה לאיתור רעלנים מרובים.” השיטה יכולה להיות מותאמת בקלות לאיתור של שלל חומרים מזיקים ומסוכנים או רעלנים במים ובמזון. ממצאי המחקר פורסמו בכתב-העת המדעי Nano Letters.

החיישנים פועלים באמצעות מדידת המוליכות החשמלית של ננו-הצינורות שבנייר. לפני שננו-הצינורות מוטמעים בתוככי הנייר הם מעורבבים עם נוגדנים של החומר הרעיל. כאשר רצועות הנייר באות במגע עם מים המזוהמים ברעלן, הנוגדנים נדחקים בין ננו-הצינורות לשם קישורם עם הרעלנים. התרחבות זו של ננו-הצינורות משנה את המוליכות החשמלית, שינוי שניתן למדוד ולכמת. מכשיר ניטור חיצוני מודד את המוליכות החשמלית. כל ההתקן הינו בגודל של ערכת בדיקת הריון ביתית, והתוצאות מתקבלות תוך כעשר דקות, מציין החוקר.

בכדי להתאים את ביו-החיישן לאיתור רעלנים אחרים, כל מה שיצטרכו המדענים זה פשוט להחליף את הנוגדנים הקשורים לננו-הצינורות.

הידיעה מהאוניברסיטה

2 תגובות

  1. שלום עמי.
    התרגום האמור לקוח מידיעה רשמית של האוניברסיטה.
    המונח "אצה" הינו התרגום המתאים והמקובל למונח הלועזי "algae"
    המופיע בידיעה, בעוד שהמונח "חיידק" הינו התרגום המתאים למונח "בקטריה".
    אין כאן כל כוונה להטעות או לטעת בקוראים דעות אישיות שלי….
    בברכה.

  2. אני ממליץ להפסיק להשתמש בתואר השגוי והעתיק של אצה לחיידק. עברו איזה 40 שנה מאז שגילו את הטעות, אין טעם להמשיך ולתעד אותה. כתוב במפורש בכתבה זו שזה חיידק, אז מה הייתרון בלהשתמש בשם אצה? אם נרצה לתאר את כדור הארץ האם נגיד "כדור הארץ העגול שלנו או השטוח שלנו, זה שמסתובב סביב השמש או השמש סביבו…." לא! זה עבר ונגמר. הכדור עגול ואנחנו סביב השמש. כך גם ציאנו בקטריה היא בקטריה ולא אצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.