סיקור מקיף

תאים סולאריים אורגניים להתקנים ניידים

מדענים מאוניברסיטת וורוויק מבריטניה, בשיתוף פעולה עם חברת-בת בשם “Molecular Solar”, פיתחו תא סולארי אורגני המייצר מתח חשמלי מספיק גדול לשם הטענה ישירה של סוללת ליתיום, מבלי הצורך לחבר במשולב מספר תאים בשרשרת 

פרופ' תום ג'ונס, אוניברסיטת וורוויק
פרופ’ תום ג’ונס, אוניברסיטת וורוויק

פריצת דרך חדשה בטכנולוגיות סולאריות תוכל להוביל לפיתוחם של התקנים אלקטרוניים נישאים, כגון מקראות ספרים דיגיטליים, הניתנים לטעינה תוך כדי הליכה, אפילו במקומות בהם יש תאורה מועטה וצל חלקי.

מדענים מאוניברסיטת וורוויק מבריטניה, בשיתוף פעולה עם חברת-בת בשם “Molecular Solar”, פיתחו תא סולארי אורגני המייצר מתח חשמלי מספיק גדול לשם הטענה ישירה של סוללת ליתיום, מבלי הצורך לחבר במשולב מספר תאים בשרשרת. התקני תאים אלו מתפקדים כהלכה בתנאי תאורה שונים, לרבות צל חלקי, עובדה ההופכת אותם למוצרי צריכה אלקטרוניים נישאים, כגון מקראות ספרים דיגיטליים, מצלמות וטלפונים ניידים.

תאים פוטו-וולטאים אורגניים (OPV) המכונים “דור שלישי” של טכנולוגיות סולאריות, מספקים אפשרויות מרתקות תודות לתכונות כגון ייצור זול, קלות-משקל ותאימות למשטחים גמישים, תכונות ההופכות אותם לאידיאלים כאביזרי אלקטרוניקה נישאים.

הטכנולוגיה החדשה הזו של תאים פוטו-וולטאים אורגניים מהווה פריצת דרך בתחום של הפעלת מכשירים אלקטרוניים נישאים במתח נמוך. החוקרים הדגימו תא בעל מתח חשמלי של יותר מ-7 וולט המייצר אנרגיה מרבית הגבוהה מהערך של 4.2 וולט הנדרשים להפעלת סוללות ליתיום רגילות. זו הפעם הראשונה שערכים אלו הודגמו עבור תאים פוטו-וולטאים אורגניים.

מסביר החוקר הראשי: “מטען סולארי קל-משקל בגודל של כרטיס אשראי יוכל להתאים לסוללה של התקנים אלקטרוניים נישאים, כגון טלפון נייד, וכן הוא יוכל לטעון אותם בזמן שאנו יושבים איתם בסלון.”

השלב הבא של החוקרים הוא להרחיב את הטכנולוגיה הזו מחוץ לקנה המידה המעבדתי על מנת לאפשר ייצור זול של מטעני חשמל מתאים פוטו-וולטאים אורגניים לקנה מידה מסחרי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי “Advanced Energy Materials”.

הידיעה על המחקר

 

 

4 תגובות

  1. לעמנואל: למה לא תכנס לקישור (תחת
    הכותרת “הידיעה על המחקר”? יש שם
    אפשרות לקבל מידע בטלפון ובדוא”ל.

  2. למשל נצילות ההתקן?
    הספק לס”מ ?
    כמות אור נדרשת?

    כל הקטע הזה של מתחים זה קשקוש אפשר בעזרת רגולטור קטן שעולה רבע דולר לווסת את המתח

    אם כבר מביאים כתבה כזו אני מצפה ליותר השקעה

    אני מתעסק באנרגיה מתחדשת מעל ל10 שנים במדינות העולם השלישי

  3. הערה קצת קטנונית:

    יש סטנדרט עולמי של *מתח יוצא* לגבי סוללות ליתיום, הסטנדרט הוא 3.7 וולט (לא 4.2 וולט כפי שמשתמע למעלה). אולי יש גם סטנדרט עולמי של 7.4 וולט כמתח יוצא של סוללת ליתיום, לא בדקתי.

    יתכן שמקור הבילבול למעלה הוא שהמתח היוצא של ספק הכוח לסוללה של 3.7 הוא קצת גבוה יותר מ- 3.7 וולט. למשל: מתח יוצא של ספק הכוח המטעין סוללת 3.7 וולט יכול להיות בעל מתח יוצא 4.2 וולט.

    למה יש סטנדרט עולמי ? מפני שייצרני הסוללות לא יכולים לדעת מראש באיזה מכשיר ישתמשו בסוללות שלהם, לכן הם מיישרים קוו רק עם הסטנדרט העולמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.