סיקור מקיף

חוקרים מגלים: האורנג-אוטן יודע לפתור בעיות מורכבות

כל חמש הנקבות פתרו את הבעיה בפעם הראשונה שנתקלו בה (!), תוך 9 דקות בממוצע

אורנגאוטן – צילום מתוך ויקיפדיה

ממחקרים רבים בקופי-אדם התברר כי הם מצטיינים, יותר מכל חיה אחרת למעט האדם, בפתרון בעיות, במיוחד כאלו הדורשות שימוש בכלים. החיות היחידות המתקרבות, ולעתים אף עולות עליהם, בתחום זה הן – אולי במפתיע – עופות ממשפחת העורבים.
במחקר חדש שנערך במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג ניסו החוקרים לבדוק, אם קופי-אדם יכולים לפתור בעיות שאינן מסתמכות על הפעלה של כלי מוצק, אלא על שימוש במים ככלי.
במחקר, שפורסם במגזין Biology Letters, הציבו נטשה מנדס (Mendes) ועמיתיה בפני חמש נקבות אורנג-אוטן שפופרת שקופה, מלאה במים עד רבע מגובהה, עם בוטן (הפרס) הצף על פני המים. הפתח היחיד בשפופרת היה בצדה העליון, וקטן מכדי לאפשר לקופות-האדם להגיע אל הבוטן באצבעותיהן. לא היה אפשר להטות את השפופרת בשום צורה, ולא היו בחדר כלים שבעזרתם ניתן "לדוג" את הפרס.
הדבר היחיד הנוסף שנמצא בחדר היה מתקן שתייה – נקבות האורנג-אוטן יכלו להשיג את הבוטן רק אם מילאו את פיהן במים וירקו אותם לתוך השפופרת כמה פעמים, וכך העלו את מפלס המים ויחד איתו – את הבוטן.
כל חמש הנקבות פתרו את הבעיה בפעם הראשונה שנתקלו בה (!), תוך 9 דקות בממוצע. בתחילה ניסו להשתמש בידיים ובפה כדי להוציא את הבוטן, אך לאחר שהגיעו לפתרון זנחו את הניסיונות האלו והתמקדו במילוי המים. הן המשיכו להשתמש באותה שיטה במבחנים חוזרים, ובמבחן העשירי נדרשה להן רק חצי דקה בממוצע להגיע אל הבוטן.
העובדה שכל הנבדקות הגיעו לפתרון תוך זמן קצר כל-כך הפתיעה גם את החוקרים. מנדס אמרה בריאיון לשבועון המדע "נייצ'ר" כי לדעתם בני-אדם רבים לא היו מסוגלים לתת תשובה מהירה לבעיה.

יכולת תכנון
היבט חשוב של הניסוי הוא, שהיריקה הראשונה של מים לתוך השפופרת לא הניבה את הפרס – על קופות-האדם היה לירוק לשפופרת כמה פעמים עד שהמפלס עלה לרמה מספיקה. למרות זאת, ברגע שהנבדקת "עלתה על הרעיון" של מילוי המים, היא המשיכה מיד בהתנהגות זו עד להשגת הפרס.
התנהגות כזו מצביעה על יכולת תכנון ויכולת לחשיבה מופשטת, שכן נקבות האורנג-אוטן לא ראו את הכלי ששימש לפתרון הבעיה, והיו צריכות לפתח תמונה מנטלית של הפתרון.
הצעד הבא, אומרים החוקרים, יהיה לברר אם הנבדקות ירקו את המים פנימה מבלי להבין מה הן עושות, ורק כאשר ראו שהמים עולים, הבינו את היתרון שבפעולה זו, או שהן תכננו מראש את כל דרך הפתרון. כדי לבדוק זאת, ייערך ניסוי נוסף שבו יעמידו בפני קופי-אדם פרס בתוך שפופרת אטומה ולא שקופה, כך שהם לא יוכלו לראות בבירור את התוצאה של הכנסת המים לתוכה. הצלחה במבחן כזה יכולה להעיד על תכנון מוקדם, ומכאן על חשיבה מופשטת ברמה גבוהה.
כתבו: יונת אשחר ונעם לויתן. פורסם במקור במגזין "גלילאו"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. טוב שישנם ניסויים שגורמים לנו לפקוח עיניים לגבי המודעות של צורות חיים נוספות מלבד עצמינו!

  2. לכל המגיבים:
    ברוב המרכזים בהם חוקרים התנהגות של קופי אדם, כולל במרכז הזה, הקופים זוכים לתנאי-מחיה כמו בגני-החיות הטובים ביותר, עם חצר גדולה ובה מתקנים, מים זורמים וכו'. אני מצרפת כתובת של האתר של המרכז, כדי שתוכלו לראות בעצמכם. אם תעלה קצת למעלה תוכלו גם לראות את עקרונות המחקר במרכז, שמתבסס כולו על התבוננות, ללא שום פגיעה בחיות. אגב, האורנג-אוטניות לא היו רעבות – הן מקבלות את כל הארוחות שלהן בזמן, והבוטן הוא פשוט פינוק נוסף.

    ישנם כמובן גם ניסויים נוירופסיכולוגיים שבהם מחדירים אלקטרודות למוחות של קופים או אפילו מוציאים חלק מהמוח בניתוח. הניסויים האלו די מחרידים אותי, ואני בכלל לא בטוחה שכולם מספיק חשובים על מנת להצדיק פגיעה שכזו. אבל שוב – זהו ממש לא המקרה כאן. אני גם לא מכירה מקרים בהם אושרו ניסויים כאלו בקופי-אדם.

    http://www.eva.mpg.de/psycho/files/apes.html#housing

  3. מר אנונימי היקר
    יפה שאלת, למה רק נקבות,
    אולי מטרת המחקר להראות שנקבות מקומן במיטבח ורק הן מסוגלות לטפל בטיבעיות בבוטנים.
    נא לענות בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  4. לעמי בכר שלום רב ובוקר של שושנים!
    לצערי, תגובה קודמת שכתבתי לך באותו נושא, נעלמה במרחביי האינטרנט. לא נותר לי אלא לנסות לשחזרה.
    להלן השיחזור.
    ליבי , ליבי, עם אותן שושנות ים. כועס אני גם על אכזריותך המוסיקלית. הלא כל בר דעת יודע ששושנת ים ממוצעת , השומעת שירי, דיכאון של זוהר ארגוב , יודעת מה העתיד הארגובי המר הצפוי לה. לא יכולת במטוטא ממך, לשיר להם שיר אחר, למשל :- "שושנת יעקב צהלה ושמחה"?, לפחות היית נותן כמה שניות של אושר לצורבניות המסכנות בדרכן אל חנקן האופל. בוש לך!
    כעת, כשאני מביט באישתי היקרה והחסודה, שושנה, עולים בעיניי דמעות עצב לזכרן של שושנות אחרות.
    תהי נשמתן צרורה בצרור שושנים.
    סבדרמיש יהודה

  5. אני משער שהניסוי בידיעה המקבילה בו נמדדה פעילות המוח של הקופים בזמן הנעת גפיים יחשב אצלכם לניסוי אכזרי.

    למיטב הבנתי, לשם הניסוי יש צורך לנסר חלק מהגולגולת של הקוף, כדי להגיע עם האלקטרודות למוח. לקשור אותו כך שלא ינתק את האלקטרודות בזמן הניסוי ולאפשר לו מינימום תנועה כדי שיהיה אפשר להבחין בתנועות הרלוונטיות.

    נשאר רק לנחש מה הגורל של הקופים לאחר הניסוי.

    לטעמי, כיון שבמקרה זה המטרה מספיק חשובה (איברים מלאכותיים מונעי מוח לנכים) צריך לאפשר גם ניסויים כאלו.
    לעומת זאת, עבור מטרות פחות חשובות, כמו קוסמטיקה וכדו', צריך להפחית את הניסויים גם הפחות אכזריים.

  6. לדעתי שושנות הים לא אהבו את השירים של זוהר ארגוב כי מן הידוע הוא כי שושנות ים אוהבות שירי הים התיכון, הים האדום וגם שירו של עידן רייכל "ממעמקים"

  7. לסבדרמיש יהודה היקר לא פחות,
    למעשה אתה בהחלט צודק. יש לא מעט צביעות שראויה גנאי אמיתי בין אנשי מדע מסוגי שמצד אחד משמידים בעלי חיים בשם המדע ומצד שני מלינים על הריגת בעלי חיים אחרים. הצביעות הזו קיימת גם בציבור הרחב שרוצה לשחרר את חיות המעבדה אך משתמש באודם ודאודורנט שנוסה קודם על ארנבות.

    הביקורת שלך נכונה ופוגעת אצלי בנקודה מאוד רגישה – ביחוד בגלל שהיא כל כך נכונה. נכון, יש דיסוננס קוגניטיבי ויש שכנוע עצמי אבל בסופו של יום, אנחנו הורגים בעלי חיים ולפעמים שלא לצורך.
    ניסויים אכזריים הם כמובן משהו שצריך לקעקע מהיסוד. אבל השאלה היא לא רק בזה: מה לגבי תנאי גידול? מה לגבי ניסויים בבעלי חיים לצורך לימוד? שוב ושוב מדי שנה באוניברסיטת ב"ש סטודנטים לשנה א' מקבלים זוגות זוגות כריש (כן, כריש) ומבצעים בו ניתוחים שונים ומשונים על מנת ללמוד על שרירי גלגל העין ועל מערכת העצבים וכו'. האם יש צורך בכך? ומה לגבי כל אותם מלמדי רפואה שטוענים שאין כמו קילוח דם אמיתי בשביל ללמד רופא איך להכניס טובוס לקנה הנשימה וכי על בובות דמה לא מתקבל הרושם כפי שזה שמתקבל בכלבים חיים?

    אם כן, הביקורת שלך היא במקום והיא קשה וחשוב מאוד לחשוף את הפנים הצבועות של אנשי מדע ושל הציבור הרחב. יחד עם זאת יש לזכור יש מקום לשיפור ואין הדבר מסתכם רק ב "ניסויים אכזריים".

    זאת ועוד אגיד שלפחות מבחינה רשמית נאמר לנו, כל אותם סטודנטים שהתחילו דאז את התואר השני בבר אילן, כי בעבודה עם בעלי חיים אנו צריכים לשאוף לעבוד עם בעלי חיים כמה שיותר "ירודים" בהיררכיה האבולוציונית. ז"א אם קופים הם הטופ, אחרייהם נניח כלבים (בצורה גסה) ואחרייהם עכברים ואז ג'וקים ורק אז אחרוני רבי התאים (צורבנים) – זו הגישה היום.

    את בעלי החיים שאני השמדתי דאז לקחתי ממשפחת הצורבנים (שושנות ים). להם יש אמנם מערכת עצבים, אך השתדלתי שהמוות יהיה מהיר ומיידי (חנקן נוזלי) וכמובן שהשתדלתי להנעים את זמנם במהלך המחקר עד כמה שניתן (שמתי להם שירים של זהר ארגוב, להפתעתי זה עזר להם להתאקלם).

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  8. אני לא הייתי פותר את זה.
    וחוץ מזה בשביל מה להתאמץ?
    בוטן ואח"כ מה?
    מה יהיה בעתיד הרחוק יותר.
    עדיף לנוח ולא לחשוב…

  9. לעמי בכר היקר
    קצת קשה לי להבין. מצד אחד אתה מצדיק את המתת החיות שלך במעבדה אך מבכה על מר גורלם של הקופים המסכנים שאוכלים כל היום בוטנים בכלובים נוחים.
    לי אין בעיה לא עם הניסויים שלך שיעזרו למין האנושי בהמשך ולא עם הניסוי הזה שמלמדנו על חוכמת קרובינו קופיי האדם.
    יש לי בעיה רק עם נסויים אכזריים. אין בשום מקרה סיבה לערוך ניסויים אכזריים.
    סבדרמיש יהודה

  10. ואז אחרי הניסוי הכנסנו את הקופים לכלובים שלהם, שם הם בילו עוד כמה לילות עד הניסוי הבא.

    זה די מזעזע לראות את כל הקופים הללו במעבדות המחקר. אמנם התנאים השתפרו פלאים בשנים האחרונות אבל בכל זאת, מחמת תקציב ונוחות (בשם המדע) מתיחסים אלייהם כשאר החיות.

    אולי המחקר הזה יגרום לחוקרים רבים להפנים את רמת האינטליגנציה של קופי האדם. מדובר בבעלי חיים שמאוד קרובים אלינו ובמקרים מסויימים (נניח בהשוואה לחברי כנסת) אף עולים עלינו.

    גילוי נאות:
    גם אני עבדתי עם בעלי חיים שבסוף הניסוי על מנת לימדוד את הביוכמיה שלהם נאלצתי להשמידם. אני מבין את הצורך במחקר היות והתוצאות מרחיבות את ההבנה ומאפשרות לנו תכנון עתידי שיכול להביא להצלת המין או המשפחה. יחד עם זאת חשוב ללמד ולהסביר הן לאנשי מדע והן לציבור הרחב את הצורך בכבוד כלפי בעלי החיים שמשתתפים בניסוי ולהשתדל להנעים את זמנם של אלו האחרונים עד כמה שניתן בעת מילוי תפקידם, שלא בטובתם ושלא מרצונם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן