איך שינוי האקלים באמת משפיע על החיים סביבנו?
מאת מאיה פלח, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
נשיא ארצות הברית הטרי אולי טוען שההתחממות הגלובלית היא ״תרמית״ שהומצאה על ידי הסינים ומנסה לתקוע מקלות בגלגלים של הסכם פריז העולמי להאטת שינוי האקלים, אבל את שינוי האקלים זה פחות מעניין – הוא ממשיך בשלו, בלי להתחשב בקולות הבוחרים בפלורידה.
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Science הראו חוקרים ששינוי האקלים מעצב מחדש את החיים סביבנו בקצב גבוה משהניחו בעבר, ושלמעשה הוא כבר הספיק להשפיע על הרוב המוחלט של התהליכים שמתרחשים בטבע. על פי החוקרים, שינוי האקלים משפיע על גופם והתנהגותם של בעלי החיים, משנה את תפוצתם ותפוקתם של צמחים ופוגע בשירותים חיוניים רבים שאנחנו מקבלים מהטבע.
במחקר בחנו החוקרים מחקרים ומקרי בוחן ספציפיים רבים שמראים עדויות לתהליכים ספציפיים בטבע המושפעים משינוי האקלים. לדברי החוקר הראשי – ד״ר ברט שפרס מאוניברסיטת פלורידה – יש אלפי מחקרים שנערכו באזורים שונים בעולם ומתחומי חקר שונים שספקים ראיות ברורות להשפעות שעובר הטבע במאה השנים האחרונות. חיבור המחקרים אפשר לחוקרים להרכיב בפעם הראשונה תמונה מקיפה של השפעות שינוי האקלים על הטבע, ולהגיע למסקנה שהוא משפיע כיום כמעט על כל היבט אפשרי של החיים על פני כדור הארץ.
הכר את השונה
החוקרים בחנו 94 תהליכים שהוגדרו על ידם כבעלי חשיבות אקולוגית למערכות האקולוגיות עצמן, וכאלה שמשפיעים על שירותיהן לאדם. הם בחנו תהליכים החל ברמת המיקרו – כמו תהליכים גנטיים המתרחשים בתאים של צמחים ובעלי חיים, ועד לתהליכים ברמת המאקרו – כאלה שמתרחשים ברמת המערכת האקולוגית כולה. מתוך כל התהליכים שנבחנו, 82 אחוז הראו עדויות ברורות לשינויים שנצפו בתהליכים האלה, ושמציגים את ההשפעה שיש לשינוי האקלים ולעולם ההולך ומתחמם עליהם.
בין תהליכי השינוי ניתן למצוא בין היתר השפעה על גודל הגוף של בעלי חיים: באזורים חמים יותר נוטים בעלי חיים להיות קטנים יותר יחסית לבני מינם שחיים באזורים קרים, זאת משום שגוף קטן יותר משמעו פחות שטח פנים, שמקנה יכולת יעילה יותר לפלוט חום וכך לשמור על טמפרטורת גוף נמוכה. המחקרים שבחנו החוקרים הראו התכווצות בגודל הגוף של זוחלים ועופות. כך, למשל, ששה מיני סלמנדרות בהרי האפלצ׳ים התכווצו בממוצע בכ-8 אחוזים ב-50 השנים האחרונות – שינוי משמעותי ומהיר מאוד בקנה מידה אבולוציוני.
מבדיקת בעלי חיים אחרים עלו גם שינויים בדפוסי ותדירות ההזדווגות שלהם, בעונות הנדידה שלהם ובאזורי המחייה שבהם ניתן למצוא אותם. בעלי חיים מאזורים טרופיים, למשל, מתקשים להסתגל לטמפרטורות העולות ומראים נטייה להרחיק לעבר אזורים ממוזגים שבהם הטמפרטורה נוחה יותר. ההשפעה על תהליכים נראית גם בצמחים, זאת כשצמחים עונתיים משנים את מועדי הפריחה שלהם וצמחים חקלאיים את מועדי מתן היבולים שלהם ואת כמויות התפוקה שלהם.
חשוב לזכור שכל השינויים שתועדו התרחשו לאחר התחממות ממוצעת של כדור הארץ במעלת צלזיוס אחת בלבד מאז המהפכה התעשייתית, כאשר ההתחממות החזויה עד לסוף המאה הנוכחית היא של כ-3-2 מעלות נוספות (זאת אלא אם ייושם הסכם פריז כהלכתו וההתחממות אכן תוגבל לכ-1.5 עד 2 מעלות ״בלבד״ עד 2100). אבל גם אם קצב ההתחממות אכן יואט, אם שינויים משמעותיים שכאלה מתרחשים במערכות האקולוגיות ואצל בעלי החיים בטבע כבר עכשיו – מה יהיה כאשר הטמפרטורות ימשיכו לטפס?
״שינויים אבולוציוניים קורים כל הזמן, גם היום״, אומר פרופ׳ שי מאירי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. ״יצורים משתנים בהתאם לשינויים במערכות האקולוגיות שבהן הם חיים כדי להצליח לשרוד, ומי שלא מצליח להשתנות ולהסתגל – אינו שורד". גם בישראל תועדו דוגמאות רבות לשינויים בגודל הגוף של בעלי חיים: פרופ׳ יורם יום טוב, למשל, מצא שינויים בגודל הגוף של כמה מיני טורפים ומיני עופות: את הראשונים הוא מייחס לזמינות מזון מוגברת עקב נוכחות האדם – ממזבלות וכדומה – ואת השנייה לעליית הטמפרטורות. "במחקר שלי ושל חוקרים ישראלים נוספים על אוכלוסיות טורפים גילינו ששינויים בגודל הגוף, למרות שנדירים יחסית, אכן מתרחשים בחלק מהאוכלוסיות במהירות״, אומר מאירי.
אך האם דווקא שינוי האקלים הוא שאחראי לכל השינויים הנצפים בטבע? בזה מאירי אינו בטוח. ״אין ספק שלאדם יש השפעה משמעותית על שינוי בתי הגידול, אבל זו גם השפעה שנגרמת מפעולות ישירות שאנחנו עושים ולא רק מההשפעות העקיפות של התחממות כדור הארץ או שינוי במשטר הגשמים. אנחנו בונים בכל מקום, מזהמים כל דבר, צדים, מחדירים מינים פולשים, קוטעים בתי גידול עם כבישים וגדרות ועושים עוד הרבה פעולות שמשפיעות על המערכות הטבעיות. לדעתי קשה לקשור את כל השינויים שמתרחשים אצל בעלי החיים אך ורק לשינוי האקלים".
חולים ורעבים?
לכל השינויים האלה בטבע יש כמובן השפעה גם על בני האדם: החוקרים מזהירים ששינויים שנצפים כבר כעת ושצפויים להחמיר ככל שכדור הארץ יתחמם, ישפיעו על יכולת אספקת מזון לאוכלוסיית העולם ועל הפצת מחלות ומגפות. ״מגוון גנטי מופחת ואי-יציבות בתפוקת יבולים, יצרנות ירודה ופחיתה בגודל הגוף של דגים כמו גם פגיעה ביבולי הפירות עקב מכות קור בחורף מאיימים על הביטחון התזונתי״, נכתב במאמר. ״שינוי בתפוצת המחלות והגעתם של גורמים מחולל מחלות ומזיקים חדשים מהווים איום ישיר על בריאות האדם וכן על היבולים החקלאיים וחיות המשק שעליהם הוא מתבסס״.
ומה יהיה על בעלי החיים ועל הצמחים? ״מי שמתרבה מהר, מי שמסתגל לחיים לצד האדם, מי שיודע לשרוד זיהומים שנגרמים על ידי האנושות, קיטוע בשטחים טבעיים, מי שלא ניצוד או נטרף על ידי חתולים וכלבים או על ידי האדם, סביר שישרוד. מי שמתבגר לאט ומתרבה מעט, פגיע לזיהום, חובב קור, נדרס בכביש, ניצוד או נטרף ומושפע קשות מההיבטים שקשורים בפעילות האדם – סביר שהוא בבעיה״, מסכם מאירי.
ומה קורה בישראל?
לפחות לגבי הים התיכון יש כבר עדויות להשפעה הולכת וגדלה של שינוי האקלים. מזרח הים התיכון, לחופי ישראל, התחמם בכשלוש מעלות ב-40 השנים האחרונות. התחממות זו מעודדת התפשטות מינים פולשים ומובילה לשינוי דרסטי של המערכת הימית. בעלי חיים, כמו קיפודי הים למשל, אינם עומדים בטמפרטורות הקיצוניות ונגזר עליהם שייכחדו, שיתאימו עצמם למצב או שיעברו אבולוציה מהירה ורק אלו המתאימים לתנאים החדשים יישרדו.
צריך לזכור שמעלה אחת עולמית משמעה מספר מעלות באזורים מסוימים והתקררות באזורים אחרים. שינויים אלו בקנה מידה אזורי יגרמו להשפעות שונות במקומות שונים ועל מינים רבים.
ובעוד הטבע שסביבנו הולך ומשתנה, השאלה שלנו נותר לשאול היא האם גם אנחנו נהיה מסוג בעלי החיים שמסתגלים וששורדים, וגם אם כן – באיזה מן עולם נמצא את עצמנו עם ההתחממות ההדרגתית וההשתנות המהירה של כל מה שאנחנו מכירים?
למאמר המקורי לחצו כאן