חווה חקלאית מרשימה בת 2,700 שנה ומנזר ובו פסיפסים צבעוניים וכתובות, נחשפו בראש העין

בחפירות של רשות העתיקות ובני נוער לפני הקמת שכונות חדשות בעיר, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון ועיריית ראש העין

תמונות הפסיפס שנתגלה בבית החווה העתיק בראש העין. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
תמונות הפסיפס שנתגלה בבית החווה העתיק בראש העין. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

ממצאים ארכיאולוגים מרשימים נחשפים בימים אלה בחפירות ארכיאולוגיות נרחבות שעורכת רשות העתיקות בראש העין, לפני הקמת שכונות חדשות, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון ועיריית ראש העין. בחפירות השתתפו עשרות רבות של בני נוער ממכינות וכפרי נוער, כחלק ממדיניות רשות העתיקות הפועלת לקירוב הציבור למורשתו התרבותית.

במהלך החפירות נחשף בית חווה מרשים בן 2700 שנה, שגודלו 50X30 מ', וכנסיה בת 1500 שנה ובה פסיפסים צבעוניים וכתובות.

לדברי עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בית החווה הגדול השתמר לגובה של 2 מ' ואף יותר. המבנה בן ה-2700 שנה כלל 24 חדרים, שנבנו סביב חצר מרכזית. בחצר נחשף תא איחסון גדול (ממגורה) אשר נועד לשמור על תבואה. נראה שפחמימות היו פופולריות אז ממש כמו היום, וענף הדגן היה נפוץ מאוד במערך הכפרי-חקלאי באזור. חיזוק לכך אנחנו פוגשים בשטח, בדמותן של אבני ריחיים רבות, אשר טחנו גרעינים לקמח. כבנוסף, גילינו בתי בד פשוטים חצובים בסלע, ששימשו להפקת שמן זית". בשרידי מבנה החווה נחשפו, בין השאר, שני מטבעות כסף מהמאה ה-4 לפסה"נ, אשר נושאים את דמות האלה אתנה ודמות העוף הדורס הלילי כוס.

לדברי שדמן, החווה הזו ודומות לה פעלו במשך מאות שנים, עד שהאזור ננטש בתקופה ההלניסטית. מאות שנים מאוחר יותר, במהלך המאה ה-5 לסה"נ, פקד את האזור גל התיישבותי נוסף אשר שינה את פני הנוף. הנצרות, שבתקופה זו חלה האצה בתפוצתה, ניכרה, בין היתר, בכנסיות ובמנזרים כפריים מרשימים.
על אחת מגבעות האזור נחשף מנזר מן התקופה הביזנטית אשר כלל כנסייה, בית בד, חדרי מגורים, אורווה הכוללת אבוסים ושוקת, ועוד. רצפות הכנסייה במנזר עשויות פסיפס צבעוני הכולל דגמים גיאומטריים ואחרים, וכן כתובת ביוונית המיוחסת לכומר תאודוסיוס (שם נפוץ באותה תקופה) -"תחת תיאודוסיוס הכומר המקום הזה נבנה. שלום לך בבואך, שלום לך בלכתך, אמן".
מאות שנים לאחר שהמנזר סיים לפעול, בתקופה העות'מאנית, פעל במקום כבשן סיד אשר הרס חלקים נרחבים מהמנזר.
לאור הממצאים המרשימים שנחשפו בחפירות, הוחלט כי השרידים הקדומים יישמרו באתרם, והם יוצגו בשטחים הציבוריים הפתוחים לרווחת הציבור

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן