סיקור מקיף

התגלו יומנים המתעדים את דיוקנו של אלברט איינשטיין כאדם זקן

יומנים שכתבה חברתו האחרונה של אלברט אינשטיין ונמצאו לאחרונה, מתעדים את חייו הפרטיים של אינשטיין בחודשים האחרונים לחייו

27.4.2004
מאת: ניו-יורק טיימס, הארץ, חדשות וואלה


אינשטיין ופאנטובה בפרינסטון בשנות ה-40. יומנה של פאנטובה התגלה בחודש פברואר

יוהאנה פאנטובה היתה ידועה באוניברסיטת פרינסטון כחברתו האחרונה של אלברט אינשטיין. הם הלכו לקונצרטים ביחד, שטו בספינה שלו עד שהרופאים אסרו זאת עליו והיא אף גזזה את שערו בעצמה. כעת התגלה כי פאנטובה כתבה יומן שתיעד את התקופה האחרונה בחייו של אינשטיין.

ספרנים בספריית פיירסטון באוניברסיטת פרינסטון מצאו בחודש פברואר כתב יד של 62 עמודים, מאת פאנטובה, לשעבר אוצרת מפות בספרייה באוניברסיטה. בכתב היד תיעדה את מחשבותיו, דעותיו ותלונותיו.

היומנים מתארים בעיקר את חיי השגרה של אינשטיין בשנה וחצי האחרונות לחייו. "הסוד לתאוריית השדות הכללית לא נמצא שם", אמר דונלד ס. סקמר, אוצר כתבי עת בפרינסטון. תאוריית השדות הכללית הוא השם שאינשטיין נתן לנסיונו לנסח משוואה יחידה שתסביר את כל כוחות הטבע.

אינשטיין, שמשווה עצמו למכונית ישנה ומקולקלת, התלונן על אובדן זכרונו ועל מצעד המבקרים הבלתי פוסק שהגיע אליו. המבקרים היו רבים כל כך עד שאינשטיין העמיד פני חולה לעתים, כדי להתחמק מהצורך להצטלם עם המבקרים.

פאנטובה תיארה את אינשטיין כבעל עניין רב בהתפתחויות חדשותיות – הוא היה חשדן כלפי ראש המפלגה הדמוקרטית דאז, אדליי סטיוונסון וחשב שנאומיו "נפוחים". אינשטיין שהתייחס אל עצמו כ"מהפכן" פוליטי, היה מלא ביקורת על מרוץ החימוש הגרעיני ועל פעילותו של הסנאטור האנטי קומוניסטי, מקארתי.

אינשטיין הוטרד מהיחס לחברו, רוברט אופנהיימר, לשעבר ראש התוכנית הגרעינית של ארה"ב שהותקף בשל השקפותיו השמאליות. הוא היה מודאג בעיקר מהעלבותו של אופנהיימר מההאשמות. "אופנהיימר הוא לא צועני כמוני", אמר, "אני נולדתי עם עור של פיל ולכן אף אחד לא יכול לפגוע בי".

עמיתיו של אינשטיין חשבו, בתקופה זו, כי רעיונותיו מיושנים והוא ידע זאת. ב-1953, מוקד העיסוק בפיסיקה עבר מתאוריית היחסות הכללית לפיסיקה גרעינית. מחקריו על תאוריית השדות הכללית נראו לעמיתיו בלתי רלוונטיים. "הפיסיקאים חשבו שאני מתמטיקאי והמתמטיקאים חשבו שאני פיסיקאי", אמר.

היחסים בין אינשטיין לפאנטובה נמשכו מסוף שנות ה-40' עד למותו של אינשטיין ב-1955. אחרי מותו של אינשטיין פאנטובה מכרה את מכתביו אליה ושירים שכתב לאדם שתרם אותם לספריית פיירסטון. המכתבים, שנכתבו ברובם בעת חופשותיו בלונג איילנד, לא פורסמו מעולם.

שיריו של אינשטיין, שרבים מהם נכללים ביומנה של פאנטובה, כוללים בדיחות רבות של אינשטיין על עצמו. באחד השירים בו התייחס להעדרה של פאנטובה כתב:

מותש מציפייה ארוכה
כדי להראות לך כמה היא חזקה
המחשבה עליך לעולם תקנן
בעליית הגג של מוחי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן