סיקור מקיף

חוקרים במרכז האוניברסיטאי אריאל הצליחו ליצור זן של עכברים צייתנים

הממצא, שיאפשר בעתיד לבודד את הגנים האחראים לדיכאון בעכברים יוצג מחר, יום ג', בכנס הראשון של המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח במרכז האוניברסיטאי באריאל

עכבר הבית. צילום מתוך ויקיפדיה
עכבר הבית. צילום מתוך ויקיפדיה

מודל ייחודי מסוגו, שיסייע לחוקרים ללימוד שורשי הדיכאון ובחינת תרופות חדשות הנוגדות דיכאון, פותח לאחרונה על ידי חוקרי המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, ויוצג בכנס הראשון של המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח, שיתקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל ביום שלישי, 25 במארס 2008.
מזה שנים מדענים בכל העולם מתחבטים באתגר להבין ולמצוא את הבסיס והסיבה הביולוגית למחלות נפש בכלל, ודיכאון בפרט. אחד מן הכלים היחידים העומדים כיום לרשות המדע לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון הם מודלים התנהגותיים של חיות מעבדה. דיכאון היא מחלה שמתפתחת בהדרגתיות, וכנראה מושפעת מגורמים גנטיים וסביבתיים. בנוסף, השפעת התרופות הקיימות כיום בשוק נצפית רק לאחר טיפול כרוני בתרופה, ולכן קיים צורך חיוני בפיתוח מודל כרוני בבעלי חיים.

חוקרי המרכז לחקר אינטגרטיבי של המוח של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשות ד"ר אלברט פנחסוב, ניסו לענות על דרישת המדע, ושכללו מודל שנקרא DSR – Dominant Submissive Relationship model. מודל זה משתמש בתכונות חברתיות שטמונות עמוק בסדר החיים החברתי של בעל חיים החי בקבוצה. מכיוון שאחד ממאפייני מחלת הדיכאון הוא התנהגות צייתנית, ניתן בניסוי לאפיין זוג בעלי-חיים כדומיננטי וצייתן: שתי חיות מתחרות ביניהן על מקור שתייה יחיד בזמן קצוב של 5 דקות, במשך שבוע ימים. כ-25 – 35 אחוזים מן הזוגות יפתחו ביניהן מערכת יחסים של צייתן מול שתלטן, שהיא התנהגות חברתית נורמאלית. החיות הצייתניות מהוות מודל לדיכאון, שכן צייתנות היא אחת מתכונות הדיכאון. טיפול בתרופות נוגדות דיכאון באותן חיות צייתניות הראו ירידה חדה ומשמעותית בהתנהגות הצייתנית. את ניסוי התחרות על מקור השתייה בדק ד"ר פנחסוב על דור נוסף, לאחר שזיווג פרטי כל קבוצה, בינם לבין עצמם. מספר העכברים שיצרו יחסי צייתנות-שתלטנות גדל ביחס להוריהם, ומגמה זו נשמרה גם בדורות הבאים.

התוצאות שהתקבלו הפכו את המודל לכלי ייחודי ויעיל לסקירה ולימוד האטיולוגיה של הדיכאון, ובחינת תרופות נוגדות דיכאון חדשות. בעזרת ריבוי בתוך כל קבוצה, מצליחים החוקרים ליצור זן של חיות בעלות התכונות הדומיננטיות מחד, ובעלות התכונות הצייתניות מאידך שבעזרתם ניתן יהיה לבודד את הגנים האחראיים על התפתחות התכונות הללו. כמו כן, מודל ייחודי זה, מעשיר ומחזק את המודלים ההתנהגותיים הנמצאים בשימוש כיום, ונותן מענה ייחודי לסקירה של תרופות המשפיעות למשך זמן.

11 תגובות

  1. נתחיל בזה שלא נראה לי שלאחד מאיתנו יש דוקטורט בביולוגיה מולקולרית -(אחרת השיח ה"משכיל" היה מתנהל בפורום שונה ובצורה שונה) ומכיוון שכך לא נראה לי הגיוני שמישהו פה יחווה את דעתו על המחקר של החוקר-ועוד להיכנס לפרטים-אולי כדאי שתקבעו פגישה איתו ותשפכו לפניו את כל טענותיכם,רוב הסיכויים שתקבלו תשובה ואז…
    דבר שני -כמו שלחוקר במתמטיקה,פיזיקה,כימיה וכו' ישנם השגות שלא תמיד מובנות לנו(גם אחרי שיעור במקצוע מסויים אתה יוצא מהכיתה ולמרות כל ההסברים אתה עדיין לא מבין לעומק למה וכמה) כך גם אותו ד"ר פנחסוב-אדם שלא בקי לפרטי פרטים באותו תחום לא יוכל להבין את כל התמונה המלאה
    אז לפני שכולנו נרגיש נעלים\חכמים-תבדקו תשאלו תלמדו ואז אם עדיין יש לכם שאלות,טענות אתם מוזמנים להציב שאילתות לחוקר

  2. ל-ח' ראשון.

    אתה כזה טיפש שאלהים לא יכול לעזור לך!

    בתגובה 2, לא רק שלא ביססת את טענתך, אפילו לא טרחת לבדוק אם בדקו את סוגיית המשקל. אז טענותיך לגבי זה קרסו באחת, כי דווקא הראו שאין שום קשר למשקל.

    לגבי תגובה 7 סעיף 4, אני ממש שמח שהחלטת לא להביא ילדים לעולם, ככה הם לא יצטרכו להתבייש באבא שלהם.

    אה, וד"ר פנחסוב קיבל את תואר הדוקטור שלו באוניברסיטת ת"א…

  3. שאול אולי צודק.

    רועי, לתגובתך:
    1. לא הוכחתי כלום, העליתי סברה שאין משמעות לניסוי והחברה האלה עסקו שנים בדבר מיותר, אבל ע"פ ההבנה שלי יש בערך 99% שאני צודק, ואז כן, אני משתלח, כי אם לא אני אז מי?
    "האם אתה חושב באמת שהם אינם מודעים לכך שגם הגודל משפיע על מידת הצייתנות?" לא רק הגודל אלא מגוון גורמים.
    לא קראתי את המאמר, אבל אני חושב שיש פה חוסר קשר לוגי בסיסי כמו שמיכאל הסביר, וגם כיוון שישנם אנשים דכאוניים ואצל חלקם זה גם עובר במשפחה – הם ישמחו אם תמצאו את הגנטיקה של הדיכאון, וזה רעיון הרבה יותר טוב. חולי נפש ישמחו להשתתף. אני ובני דודים שלי גם.

    2. אדם אכן לא תמיד נרתע מכלא, כיוון שישנם אנשים חסרי כסף, ושם יש מיטה, גג, ואוכל חרא, אבל חינם.
    הכלא המודרני הוא בדיחה – אסיר עשה עוול וצריך לעבוד בכלא לא לשבת באבטלה, בניסויים סוציולוגיים מסויימים אסירים אכן יכולים להשתתף, וזה לא יפגע בהם. בכלל, אני לא בכלא ועדיין כל פרט בחיים שלנו הוא ניסוי שעושים בנו – לכמה אנשים אין כסף לתרופה ומתו ולכמה יש ומתו – לא מעניין? האם טלוויזיה ממכרת כמו שוקולד??

    3. "איפה ההתעללות כאן? העכברים התחרו על המים. בכל כלוב…"
    אתה רוצה לבלות כל החיים בכלוב? זאת ההתעללות.
    בטבע יש תחרות חריפה בהרבה? גם בשוק החופשי, ובכל זאת אתה לא רוצה ללכת לכלא ולקבל שם אוכל ומחסה בחינם? תופעה מעניינת..
    ובכלל לא טענתי שצריך להפסיק ניסויים בבע"ח, אלא לצמצם אותם בהרבה, כי כיום עכבר עולה 2 שקל וכל "חוקר" נהפך סדיסט מקצועי כי אפשר.

    4. לצערי אני אוכל בשר, אבל לא אעשה את הטעות של להביא אוכלי בשר מזיקים שסובלים ורודפים אחרי הזנב של עצמם –
    לא בחרתי לבוא לעולם, אבל ההחלטה להביא ילדים היא שלי, והם לא יבואו לעולם הזה.
    בנוסף, כן, הסבל הוא הכרחי למסע הצלב של האבולוציה – אז מה אם לכמה עכברים יהיה סרטן? האבולוציה תעשה סלקציה – מי לסבל ומוות ומי לחיים מלאי צאצאים, שיחזרו על המעגל.
    למעשה, המציאות היא לצערי, שהאבולוציה היא ימין קיצוני – אם אתה לא מתאים אין לנו מה לעשות איתך. רגע – אתה טעים?

    ואגב אני אחראי גם להתחממות הכוכב, לכמות הפלסטיק והזבל, להרבה יערות שאינם, כל זה בעצם קיומי, אבל לא אהיה אחראי להבאת אנשים חדשים לקיום (into being)… באנגלית זה נשמע יותר טוב. איך זה ביידיש?

  4. מענין להשוות את ה'תוצרים' לתחום אחר:

    יש לי חבר שהוא קוסם (לא דמבלדור או מקנונגל; סתם קוסם שמופיע בארועים). פעם הוא הסביר לי שהיונים שהקוסמים משתמשים בהם הן מזן מיוחד תוצר של הכלאות לאורך הרבה שנים, כדי להביאן למצב של העדר אינסטינקטים מוחלט (אף קוסם אינו מעוניין שהיונה תעופף לו בדיוק כשהוא מניח עליה את הכובע..). ייתכן שניתן להשוות את הגן של היונים הללו לגן של יונים רגילות ולמצוא משהו.

    ביי

  5. מיכאל,

    מסכים, וגם אני חשבתי כך. עדיין, אני מעדיף שלא לזלזל בחוקרים בצורה מופגנת מדי לפני שאקרא את המאמר בעצמי. בוודאי שלא להתייחס להשערה זו כאל 'ביסוס' לביטול המאמר.

    במקרה הגרוע ביותר (אך בהנחה שהחוקרים אכן הקפידו על השוואת הגדלים בין החיות המתחרות), המאמר השיג הוכחה מעניינת לכך שצייתנות (או timidity ) יכולה לעבור בתורשה אצל עכברים.

    כמו בכל מחקר ביולוגי, בסופו של דבר הוא נופל או מתאמת לפי הביקורות שהוא משתמש בהן, וניטרול כל הגורמים הלא-קשורים.

  6. אני חושש שבכל זאת יש בניסוי פגם לוגי מסוים. אולי אפשר לגשר עליו ואולי אפילו התייחסו אליו ופתרו אותו אבל זה לא מופיע בתיאור.
    דיכאון גורם לצייתנות. אוקיי. אני מבין שזו עובדה בדוקה.
    האם גם ההיפך הוא נכון? האם צייתנות הופכת את האדם (או את העכבר) לדיכאוני יותר? אין כאן אפילו רמז לכך שמישהו בחן את העניין.

  7. ראשון,

    מספר נקודות :

    1. לא קראתי את המאמר של החוקרים, אבל נראה לי שאתה מזלזל בהם מאד. היו להם מספר שנים לערוך את המחקר, והם קראו עשרות מאמרים על צייתנות ודיכאון בבע"ח לפני שהתחילו אותו. האם אתה חושב באמת שהם אינם מודעים לכך שגם הגודל משפיע על מידת הצייתנות? אני מאמין שבמחקר הם ניסו להשוות בין כל התנאים, כולל גודל העכברים.

    בקיצור, טענתך אינה מבוססת כלל, אלא אם אתה חושב שהשערות נטולות-בסיס הן הוכחה.

    2. הרעיון במחקר הוא להגיע למודל שניתן יהיה להשליך ממנו גם על בני-אדם, אך מבלי לערוך ניסויים על בני-אדם.
    אם אתה כל-כך משתוקק לנדב בני-אדם לסדרת ניסויים, אני מציע שתכנס לכלא למספר חודשים על העלמת מס או עברה דומה. לפי ההצעה שלך (לנסות על פושעים), תיאלץ להיות חיית הניסויים של החוקרים. בהצלחה!

    3. אתה מאשים את פנחסוב בהתעללות חסרת טעם בבעלי-חיים. איפה ההתעללות כאן? העכברים התחרו על המים. בכל כלוב שיש בו שני עכברים יש תחרות על מקורות המזון. בכל קבוצת עכברים בטבע יש תחרות חריפה בהרבה. החוקרים בסה"כ בודדו כאן את הגורמים המעניינים.

    4. לפני שאתה מציע להעביר את דוקטור פנחסוב לידי המשטרה, אני מציע שתחשוב על עצמך. אם אתה אוכל בשר, אתה אחראי למותם של יצורים רבים בעצמך, שנשחטים למען קיבתך. אם אתה צמחוני או טבעוני, אתה אחראי למותם של עכברים אינספור, שמורעלים כדי שלא ישחיתו את אסמי התבואה. אין דרך לחיות בעולם מבלי להיות אחראי למותם של יצורים אחרים, שמתחרים עם האדם על מקורות המזון.

  8. קודם כל, צחי צודק.

    שנית, דיכאון וצייתנות לאו דווקא קשורים – לא ניתן לקבוע מהיכן מגיעה הצייתנות ובטבע צייתנות קשורה בעיקר להיררכיה חברתית.
    במקרה זה אולי גודל העכבר לדוגמא קובע את ההיררכיה, והעכבר הקטן ייקרא "צייתן"?! ברור שאם תיקח 2 עכברים קטנים ותיתן להם להתרבות, ייצאו.. עכברים קטנים (ו"צייתנים" מול העכברים הגדולים) !!!

    ועכשיו שביססתי את טענתי, אני יודע שקיימים מספר (מצומצם מאוד) מחקרים שבהם אכן נדרשים חיות מעבדה עבור ניסויים חשובים.
    אישית, הייתי מעדיף שיעשו את כל זה על אנשים שיש להם את הבעייה אותה בודקים. או על פושעים.
    אבל בבקשה, תקחו את הד"ר אלברט פנחסוב הזה וחבריו לטיפול המשטרה על התעללות חסרת טעם בבעלי חיים תוך קבלת משכורת על מאמר חסר שמץ הגיון בסיסי.
    ובאותה הזדמנות תבדקו אם הוא דוקטור, מאיפה, ותשימו אותו בתא אחד עם אנשים סדיסטים וחסרי טעם כמותו. שיעשו ניסויים בדומיננטיות.

    סליחה מראש ולאחר מעשה לאבות אבותינו העכבריים, שרק רצו מיים.
    פינקי, רוצה מיים? The BRAIN

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן