יצאתי, כזכור, לחפש מחקרים שבדקו את תוקף הנומרולוגיה, והראו על קשר כלשהו, אפילו קלוש, בין המספרים לבין ההתרחשויות בעולמנו. ברשומה זו מתחממים העניינים. אנחנו מתקרבים לראיות אמפיריות. שימו לב
בחלק הראשון יצאתי, כזכור, לחפש מחקרים שבדקו את תוקף הנומרולוגיה, והראו על קשר כלשהו, אפילו קלוש, בין המספרים לבין ההתרחשויות בעולמנו. ברשומה זו מתחממים העניינים. אנחנו מתקרבים לראיות אמפיריות. שימו לב.
נתקלתי בנומרולוגית שמספרת באתר שלה כי “ערכה מחקר רב היקף בתחום הנומרולוגיה ויישמה אותו בספרים רבי מכר בנומרולוגיה שכתבה”. כשחיפשתי, נרגש במעט, את כתובת המייל שלה נתקלו עיני בתחתית העמוד במילים “הבהרה משפטית“. שם היה כתוב, בין השאר (ההדגשות שלי, סימן הקריאה במקור), כי היא “עוסקת בייעוץ מיסטי ומטאפסיכולוגי, שלא הוכח מעולם באופן מדעי או אחר! הייעוץ המיסטי שניתן הוא על פי ידע אישי-משפחתי ועל פי ידע ומחקר פולקלוריסטי רחב היקף, ועם זאת לא אמפירי מוכח, ולכן אין לקבלו כדבר וודאי, מוגמר ו/או מוחלט.”
חילופי דברים במייל עם אותה נומרולוגית הבהירו כי היא “ערכה מחקר קטן על שיטות” ולא מחקר לגבי תוקף הנומרולוגיה.
אופס… פרשנות לא נכונה מצידי למילים “מחקר רב היקף בתחום הנומרולוגיה”… המשכתי הלאה.
אז נתקלתי באתר שמבטיח גדולות ונצורות:
“המכון הנומרולוגי הקים את יחידת המחקר במטרה להדק את הקשר בין תורת המספרים לבין כל אדם באשר הוא דתו ואמונתו. מדובר במחקר סטטיסטי ארוך טווח, העוסק במציאת מכנים נומרולוגים משותפים במקביל למכנים קונבנציונאלים משותפים מחיי היום יום… דוגמה לנושאים שנבדקו ואושרו ע”י יחידת המחקר הם:
- נמצא והוכח הקשר בין תאונות דרכים לבין מספרי הרישוי ו/או השלדה של רכבים שהיו מעורבים בהם.
- נמצא והוכח הקשר בין אחוז המתגרשים לבין יום וחודש לידתם.
- נמצא והוכח הקשר בין הצלחה ו/או כשלון של יצירת תקדים כדוגמת חתימת חוזה, היריון, מבחן עיוני, ענייני חוק ומשפט לבין התזמון שבו מתבצע התרחיש.
- נמצא והוכח הקשר בין נטייתו והתעניינותו המקצועית של הפרט אל מול תאריך לידתו.
- נמצא והוכח הקשר בין בעלי תפקיד מקצועי במקומות העבודה לבין תכונות האופי והאישיות המזוהים עמם ברמה הנומרולוגית.
תוצאות מחקרים נוספים שנעשו ע”י יחידת המחקר מקנים למכון הנומרולוגי כלים נוספים ומבוססים יותר לכוון וליעץ לכל אדם, גוף ומוסד באשר הוא במטרה ליעל עצמו באופן משמעותי ברמה האישיותית, הארגונית, התעסוקתית, החברתית והכלכלית.”
סוף סוף משהו שנשמע רציני! כאן לא יתכן שהבנתי לא נכון. זהו ללא ספק לא מחקר אנתרופולוגי או פולקלוריסטי. זה הדבר שאני מחפש!
מיהרתי להתקשר לאותו נומרולוג כדי לקבל פרטים נוספים על המחקרים. ליבי החסיר פעימה כאשר ענה לי מצידו השני של הקו.
אך ההתרגשות לא ארכה זמן רב…
מה גדולה היתה אכזבתי כשבישר לי כי את המחקרים הללו ביצע לפני שנים רבות, לשימושו הפרטי, וכי הם לא פורסמו מעולם בשום מקום. נסיונות שונים מצידי לזכות בהצצה באותם מחקרים עלו בתוהו. זה היה מאכזב!
בסוף השיחה הפנה אותי הנומרולוג לחפש את מבוקשי בכתביו של מי שהיה המורה שלו, אשר ללא ספק נחשב הסמכות העולמית בתחום, לדבריו. שמעתי בעצתו.
התנ”ך של הנומרולוגיה המודרנית
מדובר ב-Matthew Goodwin (שם שיכול לקדם הצלחה גם בלי קשר לנומרולוגיה), שלצער רבים מת באופן מפתיע ב-1990. Goodwin היה בוגר MIT שעבד במחלקת כוח אדם בחברת אדריכלים. הוא התוודע לנומרולוגיה במקרה, מפקידה שעבדה במשרד, אחרי שהתרשם מיכולותיה לקלוע באבחוני מועמדים חדשים, הצלחה שהיא ייחסה לנומרולוגיה. אז החל לשקוע בנושא, והשאר הוא היסטוריה…
ספריו נחשבים המעולים בתחום הנומרולוגיה המודרנית, והם זוכים לתשבוחות מופלגות, כפי שאפשר להתרשם מביקורות הקוראים. הנה למשל – “כנומרולוג מקצועי, יש ברשותי מדף עמוס בספרי נומרולוגיה, אבל אף אחד מהם לא כתוב בצורה כה תכליתית ומכיל את כמות הפרטים והעומק כמו ספר זה. מכל הספרים שברשותי, את זה אני מחשיב כ”תנך” אליו אני חוזר בכל פעם. זה הספר היחיד שקיים היום שמראה לך כיצד לבצע קריאה משולבת… זהו ללא ספק הספר הטוב ביותר שנכתב בנושא…”
(עיבוד שלי לציור של רמברנט 1659)
זה יהיה כנראה מקור לא אכזב למחקרים בתחום, חשבתי לעצמי, ובודאי יכיל רקע היסטורי שמסביר כיצד פותחה השיטה, ועוד כהנה וכהנה אוצרות ידע שישביעו את סקרנותי.
לשמחתי אמזון מאפשרת צפיה בעמודים הראשונים בספר, שעוסקים בדיוק במה שחיפשתי.
לאחר קריאת דברי שבח והלל מוכרים בדבר כוחו של הידע הנומרולוגי לשנות את חיינו מקצה לקצה, נדרכתי כאשר Goodwin החל לספר: “כיצד כל האינפורמציה הזו הופקה? בכל תחומי הנסתר, צופים הבחינו במתאמים בין תופעות פיזיקליות ברורות מסוימות לבין הגורמים הפנימיים של האנשים… למה נומרולוגיה עובדת? יש הרבה הסברים בספרות – דיונים על אנרגיה רוחנית, כוח האלוהים, אפקט ויברציות של המספרים. הסברים אלה לא הבהירו דבר מבחינתי. אודה על האמת, אני לא יודע מדוע נומרולוגיה עובדת. אני לא יודע האם המספרים הם פשוט צופן תאורי או ייצוגי של כוח אשר קובע את התנהגותם של אנשים. נומרולוגיה, כמו תחומים מיסטיים אחרים איננה מאפשרת, כרגע, הסבר מדעי. אני רק יכול להעיד על התאמה קונסיסטנטית בין המספרים של האדם לבין תכונותיו וחוויות חייו, התאמה שקיבלה אישור ע”י נומרולוגים אחרים ולקוחותיהם”.
על אילו מחקרים הוא מבסס את הטענה לגבי ההתאמה הקונסיסטנטית הזו?!
אז מזכיר Goodwin את הפיתגוראים שפעלו לפני כ-2600 שנה ביוון, אך מוסיף: “למרות שכמה אנשים מתרווחים/מתנחמים (comforted) בידיעה שהעיסוק בנומרולוגיה כבר בן אלפי שנים, הקשר בין הנומרולוגיה המודרנית לבין הקדמונים הוא די רופף.”
נזכרתי בכל אותם נומרולוגים שהפנו אותי מייד לפיתגורס כתשובה לשאלתי בדבר מפתחי השיטה…
“השלב המודרני של הנומרולוגיה התחיל ע”י L. Dow Balliett, אמריקאית שפרסמה כמה ספרים בנושא בתחילת המאה. מאוחר יותר, ד”ר Julia Seton עזרה לפרסם את התחום. מאז, עבודתן של שתי נשים אלו הורחבה ע”י ע”יFlorence Campbell, Juno Jordan ואחרים, כך שכיום קיימת ספרות מועטה בנושא. לרוע המזל, רוב החומר בלתי מובן, מיושן ומקוטע.”
[מעניין לציין כי מקור אחר שמצאתי באינטרנט (מקור שמצוטט עשרות פעמים) מתאר סדר ארועים אחר: תחילה הגיעה ד”רJulia Stenton (שימו לב לשם השונה במעט) אשר נולדה ב-1862 והיא זו שטבעה את המונח “נומרולוגיה”, ורק מאוחר יותר הגיעה L. Dow Balliett ופרסמה סדרת ספרים בנושא, בין 1911 ל-1917. אפילו לגבי שמותיהם של מייסדי הנומרולוגיה וסדר פעולתם נראה שאין הסכמה בקרב המומחים.]
ואז הסתיים הפרק הזה של הספר. והמחקרים? איפה המחקרים?! אין מחקרים.
נומרולוגיה חדשה מתפתחת לנגד עינינו
אך למה להרחיק לכת לגולה ולאנשים שכבר אינם בין החיים, כשאפשר ללמוד כיצד מפתחים נומרולוגיה מאנשים כאן בארץ, יבדלו לחיים ארוכים?
נומרולוגית זו הרחיבה את התורה לכדי שיטה חדשה. כאן היא מספרת על השיטה: “זוהי שיטה שיש לה חוקים וכללים ברורים וקלים לחישוב וללמידה וניתן להוכיח אותה כנכונה בזמן אמת.”
בתחילת ספרה היא מציינת: “השיטה הנומרולוגית שלי ניתנת להוכחה באופן אמפירי. מתוך עבודה עם מאות לקוחות שבאו ליעוץ אישי יכולתי לאתר בעיות, לייעץ, לכוון, לעודד ולפתור בעיות. ובמהלך השנים פתרונות אלו הוכיחו את עצמם כיעילים וטובים”.
בראיון לעיתון אותו פרסמה בדף הפייסבוק שלה, היא אומרת בין השאר:
“…כאדם בעל חשיבה לוגית אני לא עוסקת בדברים שלא ניתן להוכיח אותם. גם בניתוחים שלי אני לא מתייחסת למשל לקארמה, משום שכל הנושא של גלגול קודם כזה או אחר הוא תמיד בגדר השערה, ואני זקוקה לראיות ולהוכחות.”
אז ידעתי – הגעתי לאדם הנכון!
פניתי אליה בשאלה לגבי המחקרים שביצעה כדי לפתח את השיטה. הנה מה שענתה לי (ההדגשות שלי):
“לגבי שאלותיך, ערכתי עבודת מחקר אישית משלי, שאלתי, התעניינתי ובמשך שלושים השנים האחרונות חזרו אנשים עם סיפוריי חיים המאשרים את תחזיותיי ואני שמחה על כך. זו אמונתי, עבודתי ופרנסתי ואני נהנית ממשוב יומיומי בדיוק כמו פסיכולוגית או רופאה טובה.
אין עבודת מחקר מסודרת שניתן להוכיחה באופן הגיוני, ביקורתי כנכונה כמו בכל מקצוע חופשי אחר. עבודת מחקר רצינית תוכל לקרוא בספריית אוניברסיטת בר אילן, כך נאמר לי והיא תומכת בשיטה הכירולוגית וניתן למצוא במאמר הסברים וחיזוקים חיוביים לשיטה.
איני יכולה לשלוח לך סיפורים או הוכחות או עבודות שערכתי לעצמי.”
מכיוון שבנומרולוגיה עסקינן, המחקר על קריאה בכף יד לא עניין אותי כרגע. לא רציתי לוותר על ההזדמנות להתחקות אחר תהליך יצירת תורה נומרולוגית חדשה, והמשכתי לשאול:
“את מספרת שפיתחת שיטה חדשה, ע”י הוספת מספר נוסף. כיצד ידעת איזו משמעות לתת לדברים אם לא ביצעת מחקר סטטיסטי רב היקף? אולי פרשנות הפוכה לכל מספר היתה מניבה תוצאות טובות באותה מידה?
את טוענת דברים די מוגדרים, כגון, יכולת לחזות ארועים עתידיים, או למשל שילדים שנולדו ב-9,18,27 בחודש (עברי? לועזי?) הם בעלי גאונות ואינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד. טענה כזו די קל לבדוק: יש לקחת מספיק ילדים שעברו מבחני אינטליגנציה או מבחנים פסיכולוגיים אחרים, ולבדוק מה התאריך בו נולדו. או שהטענה נכונה, או שהיא שגויה.
האם לא ביצעת בדיקה כזו אף פעם? אם לא, כיצד את יודעת שזה נכון? ואם כן – האם יש לך את נתוני המחקר?”
בתגובה שלחה אותי לקרוא את שני ספריה האחרונים, ללמוד את השיטה, לעשות עליה עבודת מחקר משלי, הבטיחה לי כי אהנה מתוצאותיו, והתנצלה כי אינה פנויה בתקופה זו לסייע לי במחקרים אלה. התכתובת בינינו היתה מאוד מנומסת, אבל תשובות לא קיבלתי.
נומרולוגית אחרת בעלת אינספור תארים מטאפיזיים שונים ומשונים, פרסמה לאחרונה את ספרה השני בתחום הנומרולוגיה, בו היא מפרטת “תובנות הקשורות לנומרולוגיה הוליסטית, יסודות להכרת נומרולוגיה נפשית, ומגוון שיטות ייחודיות לחישובי עתיד כולל דרך צורות הנדסיות”. בתגובה לפנייתי הסקרנית בקשר למחקרים שנעשו בתחום, ענתה לי:
“הנומרולוגיה לא צריכה להוכיח את עצמה מאחר וכל מי שמשתמש בה יודע שהיא מדוייקת וממוקדת. מחקרים אתה עושה על פי רוב על דברים ארטילאים ולא על התוצאה של 1+1. המחקרים שאני עשיתי הם עבור עצמי ועבור ההתפתחות שלי. אני מוציאה אותם בספרים ואינני מעבירה אותם לרשות הכלל.”
מחקרים – סוף סוף!
ואז, סוף סוף זה קרה – איתרתי מחקר נומרולוגי! המחקר נעשה בהיקף מוגבל, ומן הסתם לא עומד בקריטריונים גבוהים של איכות, אבל זה הדבר היחיד שהצלחתי לאתר… הנסיון היה לבחון האם הספרה ‘7’ נפוצה יותר בשמותיהם של אנשים שעוסקים ומתעניינים בתופעות על-טבעיות לעומת אנשים שאינם עוסקים ו/או מתעניינים בנושא (כך לפחות אמור להיות המצב לפי הנומרולוגיה, לפחות אחת מהאסכולות הרבות שלה). לא התגלתה שום תבנית ברורה בממצאים שתעיד כי קשר כזה קיים (למעשה ייצוג הספרה 7 היה אפילו בחוסר מסוים בקרב אותה אוכלוסיה).
זהו. בזה מסתכם הפרק שמספר על המחקרים שהצלחתי לאתר.
דברי סיכום
למרות חיפושי הקדחתניים אחר ראיות תומכות בתוקף הנומרולוגיה, העליתי חרס בידי. יתכן כי מחקרים משכנעים חמקו מידי, אך לפחות אוכל לומר בבטחה, שגם כל הנומרולוגים איתם הייתי בקשר לא שמעו עליהם מעולם, או לפחות לא ששו לחשוף אותם בפני.
הפער התהומי בין הטענות מרחיקות הלכת לבין החוסר המוחלט בראיות – צורם לעין.
מתוסכלים? מאוכזבים מדלות החומר? ציפתם ליותר אקשן?
גם אני. מצטער.
אם נומרולוגים קוראים את הדברים ומעוניינים לבצע מחקר נומרולוגי משותף כדי לנסות ולתמוך אמפירית בנומרולוגיה, אנא פנו אלי. זה יהיה תקדים היסטורי.
חלק מהקוראים אולי שואלים את עצמם – מדוע הוא מכלה את זמנו לריק? מחר יחפש מחקרים שבדקו האם חתול שחור מביא מזל רע, או האם מעבר מתחת לסולם מפסיק את הגדילה! אנסה לענות על כך.
חלק אחד של התשובה הוא הצורה המטעה בה הדברים מוצגים לציבור הרחב – כמדע מדויק!
אם יש ראיות אמפיריות – אנא הציגו אותן בפנינו, ואם אין, אל תטענו טענות לגבי נכונות, אפקטיביות או דיוק.
חלק אחר של התשובה הוא התובנה, כי יתכן שנומרולוגים ישפיעו על מהלך חיי-שלי גם אם אינני בוחר להשתמש בשירותיהם! כיצד הדבר יתכן? חישבו על כל אותם נומרולוגים שמציעים את שירותיהם בגיוס והשמת עובדים (חיפוש קצר בגוגל מחזיר עשרות נותני שירותים בתחום, ומקורות יודעי דבר מסרו לי כי שירותים כאלה אכן ניתנים בפועל), מי מבטיח לי שמקום העבודה הבא אליו אנסה להתקבל לא ינפה אותי על סמך חוות דעת נומרולוגית?
יש המביעים דעות קיצוניות למדי בקשר לנומרולוגיה. הנה למשל Robert T. Carroll, אשר מסכם את דעתו במשפטים הבאים:
“האטרקטיביות של הנומרולוגיה, בהשוואה למשל לקריאה בכף יד או בכדור בדולח, היא שהמספרים מעניקים לנוכלות (quackery) הילה של מהימנות מדעית ומיסטית כאחד”. (מתוך הערך נומרולוגיה).
“מה שנומרולוגים עושים זה לשחק משחק, משחק עם מספרים ועם מוחותיהם של אנשים. לפעמים זה משעשע, לפעמים זה פתטי” (מתוך הערך חוק המספרים הגדולים באמת).
בחרתי לסיים במשפטים הבאים, בהם נתקלתי במהלך שיטוטי:
“כבר אמרו רבותינו, כי הטיפשים או התמימים, לא מתים, הם רק מתחלפים והזיכרון שלהם קצר מאוד,
ואני כל פעם מופתעת מחדש. וכי למה? כי עושה רושם שהאנושות מתקדמת בשני נתיבים סותרים:
נתיב אחד הוא הקידמה והטכנולוגיה שכבר מזמן עברו כל פנטזיה פרועה של המדע הבדיוני,
נתיב שני הוא רגרסיה אינטליגנטית כמעט מוחלטת.
אז איך ייתכן שכל כך רבים עדיין מסוגלים (בדרך כלל אלו נשים) להאמין שהם מכושפים ?
מתנצלת מראש, אך זה באמת גובל בבורות יסודית ומהותית ביותר, והשרלאטנים למיניהם חוגגים, ואתם נפרדים מהרבה מאוד שקלים וזוכים בעוגמת נפש רצינית, במקרה הטוב, במקרה היותר חמור זה עלול אף להשפיע על הבריאות הנפשית שלכם…”
הדברים נכתבו בהקשר של אסטרולוגיה והסרת כישופים, ע”י נומרולוגית!
* * *
כדי להבין קצת מדוע נראה שנומרולוגיה עובדת אתם מוזמנים לקרוא כאן: על אסטרולוגיה, על קריאה בכף יד, על “קריאה קרה“.
* עדכון – מספר נומרולוגיות פנו אלי בעקבות הפרסום, בנסיון להגדיר בדיקה אמפירית של טענה נומרולוגית. עם אחת מהן הדברים הבשילו לכדי מחקר. אתם מזומנים לקרוא כאן פרטים ולהשתתף בו בעצמכם (מיועד להורים שבכם).
____________
79 תגובות
בגלל
צודק אני מערבב מונחים לא פעם , אבל תמיד אני יכול לטעון , שזה בגל החלבונים…
ערנסט,
מה שאתה לא מבין זה שאני בכלל לא מתנגד לתוכן של הדברים שלך. הם טריװיאלײם. קצת בילבל אותי השימוש שעשית במונחים מסוײמים.
יובל
למה קשה להבין את שאני טוען, אחזור ממש בקצרה רק על ההגדרה:
כל פעולה שאנחנו מבצעים לעולם לא תחזור על עצמה באופן זהה.
כל רגש או תחושה בנו בגופינו אינו יציב ואינו רק, תחת השליטה שלנו .
כל חשיבה החלטה אינם יכולים לחזור על עצמם בדיוק באותה הצורה והעצמה.
לסיכום: כל מצב שבנו, בנקודת זמן מסוימת, היינו חד פעמי וייחודי.
מה שאני לא מבין אצלך יובל, מדוע אתה מתנגד לכך, כאשר אתה יודע היטב
את חוסר היציבות של החלבונית ושל כל עולם החומר שממנו אנו עשויים.
אולי אתה דוגל בקיומה של נפש עצמאית ורוחנית וזה כבר נושא אחר.
אלה מסקנות המתקבלות תוך עיװת תמונת המציאות. אתה מוזמן לקרוא לזה איך שתרצה.
לכן התייחסתי אל זה כאל משהו אינדיבידואלי ולא כאל מושג אובייקטיבי.
לא ענית על שאלתי – יש לך שם אחר לעניין?
האני האחר,
אם התפיסה שלך הײתה נכונה, כל עבודתם של הלוגיקאים הײתה מיותרת.
“פעולת ההיקש שאנו מבצעים על סמך חוויות, ידע, רגשות וכו'” כוללת רכיב משמעותי של עיװת תמונת המציאות. זה נובע ממספר גורמים, ביניהם ניתן למנות משאלות לב. קרא לזה איך שתרצה.
יובל,
איזה שם היית מציע לפעולת ההיקש שאנו מבצעים על סמך חוויות, ידע, רגשות וכו’ לגבי מצב נתון? זוהי פעולה אינדיבידואלית ומשתנה מאדם לאדם.
נראה לי שגם ערנסט וגם אני התכוונו לכך ולא להגיון כפי שאתה (או אריסטו מגדירים אותו).
בתפיסה שלי הגיון אינו משהו מנותק ואידילי אלא אינדיבידואלי ומשוייך בצורה צמודה לחשיבה.
אבל יכול להיות שיש כאן בעיה סמנטית.
ערנסט! לא ברור לי למה אתה מתכוון במילה “היגיון”. עבורי המילה הזאת מסמלת תורה מוגדרת היטב שנוסחה כבר לפני אלפי שנים (למשל, בידי אריסטו). זו מערכת כללים עקבית לחלוטין שבהינתן כל הֶרְכֶּב של פרמטרים בתוך כל משװאה, אם תחזור שוב ושוב על הפעולה בלי לשנות את הפרמטרים או את הנוסחה, התוצאה שתקבל תהיה תמיד זהה. מאידך, במקרא המילה “היגיון” פירושה נגינה (“היגיון בכינור”, תהלים צ”ב, ד). אבל במה שאתה מתאר לא מצאתי התאמה לאף אחד מן הפירושים האלה. אם אתה רוצה להגדיר מערכת לא עקבית, ואינך מתכוון לעיסוק במוסיקה, בבקשה אל תשתמש במילה הזאת.
ההיגיון רחוק מלהיות עקבי, הרי הוא מושפע מרגשות שאתה מסכים שאינן יציבות.
אתן לך דוגמה אם אתה שואל אדם אתה מעדיף לחיות או למות הוא יענה לך כל חייו, למשל
אני מעדיף לחיות , כלומר שההיגיון שלו בנושא לא התהפך מחיובי לשלילי. ולכן נדמה כי
ההיגיון עקבי ויציב.
אולם אם תציב לפניו סקלה שעליה הוא יציין באיזו מידה הוא רוצה לחיות ,
תראה , לדעתי כמובן, שונות משמעותית בתשובותיו, במהלך חייו ואולי גם במהלך היום.
לגבי הזמן , אולי כוונתך שישנם שינויים שנגרמים ע”י מידע ואירועים נוספים. ללא ספק,
אלו שינויים במסגרת “ההיגיון”,
אני מדבר על שינויים ברגשות בתחושות שלא מהשפעה חיצונית.
אלא רק משינוי בכמות או במבנה של חומר או אנרגיה בתוך מערכת עצבית כלשהי.
מקווה שיותר הבהרתי את עמדתי.
ערנסט,
אתה מתייחס אל גורם הזמן כאילו הוא אינו משפיע, וכך קופץ למסקנה חפוזה כאילו החשיבה האנושית (מה שאתה מכנה “היגיון”) אינה עקבית. אם אתה מביא לעיוננו משװאה כלשהי, עליך להציב בתוכה את כל הפרמטרים הרלװנטים או, לחילופין, להסביר מדוע הינך מתעלם מחלק מהם.
האני
אני חושב כמוך לגבי מהות הרגש – חומרי,חשמלי, עצבי.
הוא יכול להשתנות,להתחיל לפעול או להפסיק ללא קשר בגורם חיצוני
וללא קשר עם המחשבה,(אם אכן ניתן להגדירה כישות עצמאית)
ומכיוון שההיגיון או כל פעולה מחשבתית או גופנית ניזונה תמיד מרגשות,
כלומר, מתוצרים של חומרים ואנרגיות בלתי יציבים או קבועים
מלמד מזה היגיון.
נכון.
רק ההגדרה שלך לרגשות קצת רחבה מדי לדעתי.
נראה לי שאתה כולל בתוך רגש גם אינטואיציה ואולי אפילו סוג של חשיבה.
רגשות בעיני זה דבר כימי לחלוטין.
אתה חושב על משהו, כמו נניח אדם שעושה לך אופוזיציה בעבודה
המחשבה הזאת מפעילה את ההיפותלמוס והוא משפריץ לך פפטידים לזרם הדם
כל הגוף שלך מוצף בהם והדופק שלך עולה, חום הגוף עולה, וכו’.
זה מנגנון שלם שהתחיל במחשבה. אבל לא נגמר שם.
ההגדרה שלי לרגש זה הכימיה שמופעלת על ידי המחשבה אבל לא החשיבה עצמה – לצורך העניין, יכולת לא לתת לרגש “להציף” אותך אלא לחשוב על כל העניין בצורה שקולה ללא מעורבות רגשית.
אבל זה כבר נושא רחוק מאוד מהפוסט אז אפסיק כאן.
אני אנסה להבהיר שוב את שאני חושב.
כאשר משהו מסוים מתאים לרגשות שלנו שבנויות,
מאיזה בסיס ביולוגי ו/או תורשתי, ממידע שנאגר בנו שלעולם לא בדקנו נכונותו
(אולי חלקו גם תורשתי) וממה שנקרא עובדות – דברים שראינו חווינו.
אז אנחנו מרגישים שהמשהו הזה הגיוני.
כאשר אתה מציין שההיגיון עשוי מאבני הבניין הנמצאות שם ולכן ההיגיון
דומה בקרב אוכלוסיות מאותו הרקע. אתה למעשה טוען כמוני.
ערנסט,
הגיוני אומר לי שאין בינינו סתירה מהותית בכל הנוגע למהותו של הגיון…
ועם זאת – אכן הגיון הוא אנדיבידואלי אך הוא מבוסס לא רק על רגש, תחושות ורפלקסים אלא גם על הידע והנסיון (זכרון החוויות) הנצברבמשך החיים ומאפשר להקיש מהם על מצב נתון. לא בטוח שדווקא רגש או צורך פיזי הם המרכיבים העיקריים.
במילים אחרות – מה שמחווט לך במוח, תפיסת המציאות שלך – ייחודית לך, וזו הקרקע שממנה צומח ההגיון שלך (וכל השאר).
נכון שתהיה שונות גדולה בהתייחסות לסיפור מסויים – אך נראה שכן תמצא התאמה בקרב אוכלוסיות גדולות המגיעות מאותו רקע תרבותי (או דתי או כל מכנה משותף אחר, תלוי מה הסיפור המסופר) – כי רוב האנשים חושבים בתוך מגבלות מסויימות הנובעות מתוך הסביבה בה הם חיים וההגיון שלהם עשוי מאבני הבניין הנמצאות שם.
לדוגמא – אם הסיפור שנספר הוא שיש אדם שהיה נשא של צהבת נגיפית במשך 20 שנה ופתאום הבריא ללא שום טיפול תרופתי או אדם שהיה עם נמק של 60% בשריר הלב והחלים (השריר השתקם) ללא טיפול או ניתוח כלשהו.
ניתן להניח שזה ישמע לא הגיוני לרובם הגדול של האנשים
חלק יפטרו את זה כאפשרי אך לא וודאי ללא הוכחות
ומיעוטם יקבלו את זה כנכון ללא דרישה להוכחה.
משום שבחיווט המוחי שלהם יש תשתית תפיסתית המאפשרת לקבל סיפורים כאלה כעובדה. לא בגלל שהם מאמינים בדרך כלל בסיפורי פיות (או דרדסים…) אלא משום שהם כבר נתקלו במקרים שהכינו אותם לקבל סיפורים כאלה כנכונים או חוו כאלה בעצמם ולכן “גבולות” הקופסא הנוירולוגית שלהם רחבים יותר בהקשר הזה.
עוד דוגמה פשוטה.
אם משה ביום ראשון, רוצה למשל להבין בהיגיון מה הביא אותו לרצות לבקר את דוד
הוא יציין שזה בגלל שיש לו זמן, דוד אדם נחמד, השיחות אתו מעניינות, הנוף מביתו מרהיב ועוד…
אם משה אחרי חודש רוצה למשל להבין בהיגיון מה מונע מבעדו לרצות לבקר דוד
הוא יציין שזה בגלל שאין לי זמן, דוד אדם לא נחמד, השיחות אתו משעממות, הנוף מביתו דוחה ועוד…
ובשני המצבים , משה בטוח שהוא הגיוני.
האני
לא הבנתי למה העלתה את נושא הגבלת החשיבה, הרי “אני חושב סימן שאני קיים”
אבל אני כן טוען ומאמין שאין היגיון בפועל וכאשר אנחנו אומרים “זה נשמע לי הגיוני”, למשל,
זה הוא רק ביטוי של מגוון רגשות תחושות ורפלקסים שונים,
כמובן שזה אינדיבידואלי, הרי לכל אחד רגשות משלו.
אנחנו אומנם חושבים כמו שכתבתה “כולנו מסתמכים על ההגיון, השיקול והאינטואיציה שלנו”
אבל זה לא נכון לדעתי.
אני מעריך שאם היינו בוחרים סיפור מסוים חברתי כלכלי פוליטי לא חשוב מה ומבקשים
מתושבי כדור הארץ (בהגזמה) לציין את רמת ההיגיון של אותו סיפור, מאחד עד אלף, למשל
היינו מקבלים שונות גדולה ביותר, כי הגיון זו אך ורק מילה ואנחנו כל הזמן משתדלים להוכיח שזו
לא רק מילה אבל בדיוק מצליחים..
אפשר גם להוכיח שאותו ההיגיון נחלש מתחזק משתנה בעקבות עייפות רעב סמים פחד שמחה ועוד
מיני השפעות חסרות היגיון.
זו תמימות של צעירים או נפשות צעירות כשל גלעד, להאמין ב”משב השפיות” זוכר שפעם גם
חשבתי כך..
ערנסט,
אכן הגיון הוא דבר אינדיבידואלי.
ועם זאת, מה אתה מציע? לאסור חשיבה חופשית אלא בתחומים שאושרו על ידי הממסד המדעי?
זו תהיה כפיה לא פחות מכל דבר אחר. לאנשים יש הזכות להתנסות ולטעות גם אם הם משלמים על כך מחיר. ובמקום בו אנשים מוכנים לשלם מחיר, יש גם מי שימכור להם.
בסופו של דבר, כולנו מסתמכים על ההגיון, השיקול והאינטואיציה שלנו בכל נושא ולגבי כל דבר.
האני
זה הרבה הרבה פחות רלוונטי בעיניי, ראה שזה קיים:
בשבטים שאין להם מגע עם הקדמה והמדע,
עוד לפני הופעת המדע.
אצל ילדים שלא נחשפו למדע רק להורים לסביבה.
ניקח לדוגמה אותך אותי רוב הדברים שאנו “יודעים” מאמינים
הגיעו אלינו מקריאה, שמיעה, טלוויזיה ועוד ובכל זאת זו המציאות שלנו
בה אנו מ א מ י נ י ם.
אני “מאמין” שכאשר נאמר “זה הגיוני” זה אומר למעשה
שתבשיל המידע והנתונים מתובל כך,שהוא שערב לחכו של הרגש.
הגיוני זו מילה נרדפת לטעים בשפת הרגש.
ערנסט,
כתבת:
“אני טוען שאם נצליח להבין מדוע בני אדם “רעבים” כל כך להרגשת ביטחון
ומדוע אותה הרגשה מבטלת לחלוטין את מה שאנחנו מכנים הגיון, עובדה ובדיקה.
אולי אולי ועוד פעם אולי, נצליח במשהו להקטין את עוצמת התופעה.”
לאנשים רבים אכן קשה עם אי-הודאות בחיים ולכן הם מחפשים כח עליון שינווט את חייהם במקומם. זה בעיני כמו לסמוך על חבר דמיוני… (וכאן כלולים דת, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קלפי טארוט וכל מה שמסיר ממך אחריות לחייך).
אבל הנה סיבה נוספת רלוונטית יותר בעיני לחיפוש אחר המופלא:
מכיוון שרב כל-כך הנסתר על הגלוי בעולמנו, והמדע מתקדם בשיטות דקדקניות אשר לא מספקות תשובות במהירות מספקת (יחסית), מה גם שהתשובות משתנות שוב ושוב (שכן זו דרכו של המדע), אנשים רבים מאוד מוצאים שזה לא מספיק להם ומחפשים תשובות במקומות אחרים.
זה לא אומר שכולם שמים את ההגיון בצד – כי הגיון, חשיבה לוגית והבנה מעמיקה – לא מוגבלים לתחומי המדע בלבד. זה רק אומר, שחלק מהאנשים מוכנים ללכת לאיזורים שלא מופו על ידי המדע מכל מיני סיבות, ולחפש בעצמם – על סמך אינטואיציה, הקשים לוגיים מתוך מה שכבר ידוע וכו’.
בחלק מהמקרים הם מוצאים שם אמת וכלים שעובדים (לפחות עבורם), בחלק מהמקרים הם מתבדים, ויוצאים לחפש משהו אחר. זו החוויה שלי.
בעיני זו תמצית הסקרנות האנושית וזה לא יעלם.
מנחה היקום, אולי נתת את התשובה. אני רק מוסיף כמה מילים בסוף:
“לפני 5000 שנים נתנו הערכה מוסמכת לשליט על פי הקרביים של העז. אני מעריך שגם אז 1/3 מהאנשים באמת האמין שזו האמת, 1/3 מהאנשים התפרנסו מעסקים שקשורים לשקר, 1/3 חכמים שהעדיפו לשתוק וכמה בודדים שצעקו -המלך עירום.”
אולי נדרשים כמה צועקי “המלך עירום” בכל תקופה?
זה לא אומר שהמצב ישתפר, אבל אולי הוא אפילו יחמיר אם לא יהיו כאלה שישמרו על איזון כלשהו?
ועוד דבר. אני יכול להעיד, שבמשך החודשים האלה פנו אלי כבר כמה אנשים ואמרו כיצד קריאת הכתבות שלי חידדה להם את המחשבה עוד יותר, גרמה להם לעצור רגע ולהטיל ספק במשהו שהם נתקלו בו, שניים סיפרו שהם יושבים עם הילד שלהם ונהנים מפוסטים קלילים על אשליות תפיסה/קסמים, וכד’.
מבחינתי זו המחמאה הגדולה ביותר, והמוטיבציה להמשיך. כי אני מבין שכן הצלחתי להגיע לכמה אנשים, במיוחד לצעירים, שימשיכו את משב השפיות בדור הבא.
הכנסת סכין לדיון. עוד מעט נראה כאן דם
תורת הנסתר
שיטות צבאיות להסוואות חיילים בספריות
השינויים הפיסיולוגיים בדוב בשנת חורף
חוברת לאימון במשטרה לכלבי גישוש
תפיסה בפסיכולוגית טיפול בביישנות
הנחיות בשב”כ להגנת עדיי מדינה
ספר לחתן הצעיר להבנת כלתו
פתרון חשבונאיי עם נעלם אחד
שיטת ההשרדות לאיש מוסד
הנחיית לצופה נמוך בקולנוע
דרכי חייו של האדם הצנוע
הנחיות להצפנה/לפיענוח
הנחיי למשחק מחבואים
איש שתורתו בסתירה
שיטות לפתרון חידות
ספר התורה מהאל
קורסי שפת ברייל
מאנשי מחתרת
חייו של החולד
ללא תשובה
מין מתיחה
מאגדות
הונאה
סתם
תם
?
קמילה! שתי תגובות שהן אחת ממתינות לאישורך. אפשר לװתר על השניה.
“אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז” אמר בעל ספר איוב. במהלך חײנו הקצרים אנו לומדים משגיאותינו ומחכימים. אם היו חײנו ארוכים יותר ממה שהוקצב לנו, הײנו נעשים יותר חכמים. ואם הײנו חײם לנצח, אז בכלל הײנו החוכמה בהתגלמותה. אך מה לעשות, ובמצב הענײנים הנוכחי איננו חכמים דײנו על מנת לאמת או לשלול דעות הנובעות ממשאלות לב. הױכוח הנערך כאן נערך כבר לפני מאות שנים ובװדאי ײערך גם בדורות הבאים כאילו שום דבר לא נאמר.
רונן
מנחם, צייר מציאות עגומה אבל שרירה ומתחזקת .
ברור, “אנחנו” בצד הנרדף שכבר המפסיד, זו “עובדה”.
פתגם ערבי “כשישה רוח השיבולים מתכופפים”, משהו כזה.
אני טוען שאם נצליח להבין מדוע בני אדם “רעבים” כל כך להרגשת ביטחון
ומדוע אותה הרגשה מבטלת לחלוטין את מה שאנחנו מכנים הגיון, עובדה ובדיקה.
אולי אולי ועוד פעם אולי, נצליח במשהו להקטין את עוצמת התופעה.
מכיוון שזה כל כך נפוץ וחדור בבני האדם, נראה שיש לזה קשר עם
מנגנון כלשהו של קיום והישרדות.
צריך לזכור שכל אחד מאיתנו בשלבים המוקדמים של חיינו,
ניזון מאמת וממציאות באופן אוטומטי לחלוטין. ללא שיפוט כלל,
בדומה לאמונה עיוורת. אולי זה השלב שזה קורה או מתחיל.
רונן אילו היית רואה מי ומי בין הפונים אל ה”רנטגן” היית מזדעזע.
כן. יש בהם גם אנשי צבא שצריכים להחליט על מלחמה ואנשי עסקים שצריכים להחליט החלטות כלכליות חשובות. חלקם של אישים אלו נחשף בעבר והם לא טרחו אפילו להתבייש, וזה כלל לא פגע במעמדם הציבורי, אולי להפך.
לפני 5000 שנים נתנו הערכה מוסמכת לשליט על פי הקרביים של העז. אני מעריך שגם אז 1/3 מהאנשים באמת האמין שזו האמת, 1/3 מהאנשים התפרנסו מעסקים שקשורים לשקר, ו – 1/3 חכמים שהעדיפו לשתוק.
היום, עם מגמות טכנולוגיות משוכללות יותר ויותר בבתי ספר תיכוניים, כל מה שאתה צריך זה לעמוד בכניסה לכיתה טכנולוגית/מדעית חילונית ולראות כיצד 1/3 מהתלמידים מנשקים את המזוזה בכניסה לכיתה.
לא קמילה. החטאת את כװנתי. אני יכול בהחלט לגזור מאותם פסוקים בדיקה מסודרת, שהיא גם פיזיבילית, שתראה אם הדברים מתקײמים או לא. הבעיה איננה בטקסט, שהוא בהיר ומדױק, אלא בתחזיותיו המופרכות לעתים קרובות ובכך מסײעות למפקפקים לעזוב את הדת. כדי לסכל את מזימות המפקפקים וכדי לשכנע את המאמינים הפתײם להמשיך להאמין, הוצרכו קובעי הדת להמציא לטקסט פרשנויות המונעות את בחינתו בכלים מדעײם.
כן ערנסט, אני בפירוש חושב שע״י לימוד מדע בשילוב של חינוך לחשיבה ביקורתית ניתן להקטין באופן משמעותי תופעות מעין אלו, לגרום לאנשים להפעיל את הראש. אני לא מתכוון להמתין ליום בו חלילה תוקם כאן מדינת הלכה בה אתאיסטים כמוני יהיו נרדפים, ואני גם לא רוצה להגיע ליום בו שרים בכירים ואנשי צבא יחליטו אם לצאת למלחמה או לא, או אם לצאת למבצע צבאי או לא, או אם להפעיל תוכנית כלכלית חשובה על סמך יעוץ שקיבלו מקוראת בקלפים או אסטרולוגית או מתקשרת במקום להפעיל שיקול מקצועי, זה יכול להביא לאסון.
בהחלט יש כאן לדעתי מקום לחינוך, קרא שוב את הודעתו של גלעד הוא סיכם את הדברים בצורה יפה ואני מסכים עם כל מילה שאמר.
אני מניח שכל אחד מאיתנו ימלא את התפקיד החברתי שהוא “נועד” למלא, והחברה האנושית תמשיך להיות תוססת ודינמית.
רונן
התקפה ללא יכולת הכרעה ממשית, מחזקת ומכשלת את המותקף.
אתה באמת מאמין שניתן להקטין את ממדיהן של התופעות המיסטיות באנושות.
אם תבדוק היטב תמצא שאמונות טפלות חדורות היטב מאז שחר ההיסטוריה.
ואם למרות שברור שלא ניתן לעשות דבר, אתה “מאמין” בלב שלם שכן שניתן,
זו אמונה הדומה לאמונה טפלה לאמונה עיוורת
גלעד בתגובתך האחרונה סיכמת בצורה יפה קצרה וקולעת בדיוק את דעתי האישית בנושאים האלו ועד כמה חשוב החינוך כאן (פעולת ״החיסון״) כרשת סינון Build-In נגד שטויות.
כמו שאמרתי קודם להרים ידיים ולהגיד אין טעם, זה לא יעזור, זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות, אסור לוותר במאבק הזה כי זה בנפשנו.
מחזק את ידיך ותמשיך להביא לנו מאמרים מצויינים כאלה.
יובל, רק הבהרה קטנה
“תשובה לעניין”, התייחסתי לתמיכה הרבה שקבלתי בתשובתך,
לגבי נוכחותם של הדרדסים בעולמינו.וכמובן פתח לתחילתו של הדיון בגרגמלי
סוף סוף
תשובה לעניין יובל
ערנסט,
השאלה אם הדרדסים קיימים אינה מענײנת, משום שידוע לכל מה התשובה (בדירה ממולי גרה משפחה כזאת).
מאידך, גם נומרולוגיה אינה ממש מעניינת, פשוט כי אנחנו עדײן יודעים לבצע חישובים אריתמטײם חד-ספרתײם בלי עזרת מחשב. חוצמזה, קיימת פונקציה חד-ערכית מאסטרופיסיקה לאסטרולוגיה ומאסטרולוגיה לנומרולוגיה כך שמי שיודע אסטרופיסיקה ומבין בחורים שחורים ובאנרגיות אפלות לא צריך להתעסק בנומרולוגיה.
אולי אני פונה לרידוקציה במשוואה הוליסטית אבל הייתי מצפה שאם ניתן לנחש את האופי שלי בעזרת זוג המשתנים (שם, תאריך הלידה) היה גם ניתן בעזרת (שאלות על האופי + שם) שלי לנחש את תאריך הלידה… או לחלופין בעזרת (שאלות על האופי + תאריך לידה) לנחש את שמי…
בכל מקרה, יופי של עבודה! עכשיו אתה רק צריך למצוא לך איזה אורי גלר ולהפוך אותו לסבריטאי (*התייחסות לפרק ב”עושים היסטוריה” על גלר ורנדי)
P-:
יובל
אני חושב שיש מבין המתדיינים אחד שליבו מצוי בתחום המיסטי ,
לא הוגן שעבורו נמשיך את הדיון ואם אכן כן נמשכו, אבקש עם סיומו,
להעלות נושא חדש, כמו שהצעתי בעבר, “האם יתכן שהדרדסים אכן קיימים”,
ממליץ לחברים בפורום, לקרוא שני ספרים לפחות מהסדרה, בתרם נכנס לדיון
מעמיק וחשוב זה.
יובל,
האם אתה יכול לגזור מאותם פסוקים בדיקה מסודרת, שהיא גם פיזיבילית, שתראה האם הדברים מתקיימים או לא? וענית בעצמך באותה תגובה – אינך יכול, בדיוק בגלל יש צורך להגדיר מתי מתקיימים או אינם מתקיימים התנאים המפורטים. בדיוק מסיבה זו שני התחומים נבדלים כל כך.
ערנסט,
מדוע אתה מתעקש להתעלם מההבדל המהותי בין השימוש בקריסטלים (למשל) ובין קיומם של הדרדסים (ברור שהם קיימים, בסרטי אנימציה ובצורת בובות קטנות ומדבקות לילדים – ממש כמו אלוהים) וזאת לאחר שהובהר שבמקרה הראשון ניתן לבצע ניסוי פשוט יחסית שיכול לתת מענה רציונאלי לשאלה ובמקרה השני כלל לא ברור אם וכיצד ניתן לבצע ניסוי כנ”ל, בהנחה שהטענה היא שדרדסים קיימים כבעלי חיים טבעיים כמו שועלים וארנבות. אני לא מאמינה שבאמת אינך מבין שזוהי הבחנה משמעותית, ולכן התהיה היחידה שלי היא מדוע אתה מתעקש להתעלם ממנה גם לאחר שהוצגה. אם אתה סבור שההבחנה אינה מוצדקת אנא הסבר מדוע אתה חושב כך.
כמובן שהכתבות לא נועדו לשנות דעתם של מאמינים אדוקים, בודאי לא העוסקים בתחום לפרנסתם.
אבל בואו נסתכל על הקצה השני – האדם שנולד “חלק” מאמונות. הוא רוכש אותן מתוך נטיה בסיסית (שקיימת בכולנו כך נראה, מי יותר ומי פחות) בשילוב הסביבה בה הוא חי.
השפעה של החינוך בבית יכולה להיות מכרעת כמובן, וכך גם השפעה חברתית של בני גילו והשפעת המדיה.
יחד עם זאת, יש שנים אחדות, בהן מתרחש מעבר מאי אמונה לאמונה.
אני מאמין, שאם נצייד אנשים במידע, ויותר חשוב מכך, בכלי מחשבה מושחזים בעודם ילדים/בני נוער, תהיה השפעה מסוימת על כך ברגע שהם יחשפו לפתוגן אמונה כזה או אחר.
אני רואה כתבות כאלה, הרצאות, תוכניות בטלויזיה (אם רק היו), סדנאות וחוגי העשרה בבתי ספר – כפעולות חיסון, אשר חושפות אנשים למלכודות המחשבה בצורה מבוקרת ומודרכת.
אני מאמין שבעתיד, מערכת החיסון השכלית הזו תיכנס לפעולה ברגע שאדם כזה יחשף להתקפת אשליות.
נורות אדומות ידלקו לו (“אני זוכר שפעם קראתי איפשהו שזה בכלל לא עובד”), הוא יעז לשאול שאלה או שתיים (“מי אמר שזה נכון? מישהו עשה מחקר על זה? איפה אני יכול לקרוא על זה? למה זה לא נראה כמו מאמר מדעי?”), או אפילו יזכר בהדגמה חוויתית (“וואי, אני זוכר, זה היה קטע – קיבלנו הורוסקופים וזה היה מה זה מתאים, ואז הסתבר שכולנו קיבלנו את אותו הטקסט!”)
אני חושב שהנקודה ברורה.
אני מאמין שזה אפשרי. בהחלט אפשרי. ואם 5% מהאוכלוסיה יזוזו לאגף הספקנים, דיינו.
מחזק, בנוסף צריך לזכור שפופולריות מתורגמת להקצאות כספיות (לא רק פרטיות, גם ציבוריות), שוו בנפשכם שקופות חולים יתחילו לממן הליכה לאסטרולוגית או לקוראת בקפה (זה לא מופרך יותר ממימון של טיפולים של רפואה שלא נסמכת ראיות, לצורך העניין).
תארו לכם שבמכלול השיקולים של מנהיגינו הדגולים המשמעות הסמלית של תאריך מסוים תהוו שיקול מכריע בהחלטה אם ומתי לצאת למלחמה (בדומה למה שעשו בעבר), האם הדבר רצוי או ראוי? אדם רשאי להאמין בכל מה שירצה, זה לא מתיר לנותן השירות (והמוטב במקרה זה) להתהדר בנוצות לא לו.
רונן,
אף על פי שאני אוהד את דעתך, אני סבור כי מאמרים כאלה לא משפיעים כהוא זה על נטייתם של אלה הרוצים להאמין. אני סבור כי אם היה נערך סקר בין קוראי סדרת הכתבות של גלעד דיאמנט היה מתברר כי אף אחד מן הקוראים לא שינה את התייחסותו.
אני חושב שבהחלט חשוב מאד לפרסם כאן (ובמקומות נוספים) כתבות ומאמרים שחושפים את פניה האמיתיים של המיסטיקה על כל היבטיה ושטויותיה, כתבות מסוג זה מחנכות לחשיבה ביקורתית ופוקחות לאנשים את העיניים.
אין לי ספק שלמאמרים כאלו יש השפעה רבה ומועילה על האופן בו אנשים מסתכלים על הנושא, לא יתכן שאנשים ישמעו כל הזמן רק על ״התועלות״ כביכול של שיטות מיסטיות שונות ולא יתאפשר להם לשמוע גם את הצד השני הנגדי הביקורתי המדעי ששומט את השטיח מתחת לטיעונים האלה.
חשוב מאד לדעתי כן להמשיך ולפרסם מאמרים פוקחי עיניים מסוג זה, כי להרים ידיים ולוותר מראש על המאבק זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות.
טני חושב
יש לי בעיה קשה עם נומרולוגיה, אסטרולוגיה ושאר ירקות המתיימרים לקבוע את עתידו של אדם.
בתור כלי אבחוני עוד ניחה, אנחנו מגיעים לעולם הזה עם נטיות מוקדמות למיניהן – אתן ל”תורות” האלה להנות מהספק הסביר שאולי יש בהן משהו שמסוגל לאבחן נטיות מולדות.
אבל לומר שמי שנולד עם לקות למידה – מה שיעזור לו לטפל בזה זה רק שינוי השם (מכיוון שאת תאריך הלידה לא ניתן לשנות…)??
(גלעד – לתשומת ליבך – מתוך הבלוג של הנורולוגית שאתה עושה איתה את המחקר: http://mattysternberg.com/adhd/#more-1925)
מה עם מוטיבציה? מה עם תרגולים שעוזרים לפתח של רשת עצבית שתעקוף את הלקות או תפחית את עוצמתה? ולא אזכיר תרופות כי אני לחלוטין נגד.(להרגיל אדם ללכת עם קביים במקום ללמד אותו לצעוד… אבל זה נושא אחר לגמרי).
האם גורלו ועתידו של אדם נקבע על פי שמו ותאריך הלידה שלו? זהו?
לדעתי זה ביזוי של המורכבות שלנו כאנשים.
קמילה
אני לא מאמין שיש ובאמת החושבים שע”י מחקרים מעמיקים וניתוחים ומסקנות ברמה הגבוה ביותר
נוכל לשנות באופן משמעותי את מקומו הכל כך מוצק של העולם המיסטיקה בחיי האנושות.
למרות שאין בין עולם זה ובין העובדות והמציאות כל קשר. הוא נראה כהמשך סיפורי האגדות הכשפים
והמפלצות שבספרי הילדים.
ברוח זו , בעוד מספר שבועות ננהל כאן ויכוח סוער, האם הדרדסים אכן קיימים….
קמילה האחרונה, לטענתך כי אין שום דרך אמפירית לבחון את תורת משה.
לפחות בפרק אחד בתורת משה (דברים, יא, יג-כה) מציב גיבור הספר מבחן עם ניבוי תוצאה: “אם תלכו בדרך שאני מציע לכם, תקבלו שפע בונוסים המפורטים ברשימה שלהלן; ואם תלכו בדרך ההפוכה, תשלמו קנסות רבים וכואבים בהתאם לרשימה השניה המפורטת בהמשך”. הבונוסים והקנסות המפורטים אינם משהו מסתורי כי אם תופעות ארציות רגילות.
הבעיה בכתוב בפרק הזה איננה בתוכנו כי אם בפירוש שהמחזיקים בספר נותנים לו. אם, למשל, למרות שהארץ מלאה צדיקים הייתה השנה בצורת או מגיפה, אין זאת אלא שאישה אחת נאפה או ששני גברים טעמו טעמה של אהבה אסורה…
ערנסט,
ההבדל הוא שאת הנומרולוגיה (אסטרולוגיה, שימוש בקריסטלים וכיו”ב) ניתן עקרונית לבחון באופן מדעי עד כמה היא מדוייקת אם בכלל. אפילו אם מרביתנו כאן סבורים שתחומים אלה הם בליל של שטויות, עדיין השאלה הפשוטה האם זה עובד היא שאלה לגיטימית וראויה למחקר גישוש כפי שגלעד ומתי מבצעים. שים לב שאין כל עניין ב”תיאוריות” שמאחורי השיטות הללו אלא רק בשאלה עד כמה זה עובד אם בכלל. את תורת משה לעומת זאת, אין שום דרך לבחון אמפירית בצורה רצינית, אם יש לך רעיון כיצד לתכנן ניסוי שיבחן זאת אני בטוחה שכל חובב מדע ישמח לשמוע על כך. נדמה לי שהבעיה העיקרית היא שמדובר במאורעות היסטוריים ושחסר כל כך הרבה מידע שלא ניתן לשחזרו שתמיד אפשר להמציא איזו פרשנות, בלתי סבירה ככל שתהיה, שתמלא את החורים כך שתציג אג’נדה רצוייה. עבורי די בעובדות שקשורות בקיומן של מיתולוגיות מקבילות של עמים אחרים, ודי בניתוח בלשני של הטקסטים התנכיים שמוכיח שמדובר בכותבים שונים מתקופות שונות, ודי בשגיאות העובדתיות המהותיות שקיימות שם, ודי בביטויים רוויי האלימות, שנאת הזר, ביטולן של הנשים, הציוויים הבלתי מוסריים כדי להשתכנע שכל הטקסטים האלה נכתבו על ידי בני אדם שייצגו את תקופותיהם, על הידע החסר והשגוי ועל נורמות המוסר הבעייתיות שננהגו אז.
ודאי אתה יכול לראות את ההבדל הגדול בין ביצוע ניסוי מבוקר וניתן לשחזור ובין ניתוח, מעמיק ככל שיהיה, של פיסות הסטוריה לכדי יצירת סיפור משכנע יותר או משכנע פחות שאין יכולת אמיתית לבדקו, לא כן?
אגב, בעולם האמונה אין נימוקים, לא יכולים להיות נימוקים כי אמונה אינה מבוססת על ידע, היא רגש פנימי ואישי של אדם מסויים. אם אני מאמינה בלב שלם באומיקרון הקדוש כי הוא נגלה לי בחלום אז הוא קיים עבורי והוא האמת הכי אמיתית. כל נימוק שאביא לך מבלי שהוא יכול להיבדק אמפירית הוא חסר ערך. יותר מזה, כל “נימוק” שאביא לך הוא אינדיקטור למידת חוסר הבטחון שלי באמונה באותו אומיקרון קדוש שהרי אילו הייתי מאמינה בו באמת לא הייתי צריכה “להוכיח” את קיומו הבלתי ניתן להוכחה בהגדרה באמצעות כל מני נפנופי ידיים והתפלפלויות. לדעתי זו אחד מהכשלים העיקריים של אנשים דתיים. למזלנו, חלק מההבלים ניתן כאמור לבחון אמפירית. אני מקווה שניסויים אמפיריים כאלה יצמצמו את הנהייה אחרי אותם שרלטנים גונבי דעת וממון שלפעמים מסכנים ממש את קורבנותיהם. כל עוד יהיה ברור שמדובר בבידור בלבד אין לי שום בעיה שהם יתקיימו בצד אמנות וספורט וכך כל מי שיעדיף שעת בידור חווייתית שכזו אצל קוראת בקפה על פני קונצרט או מופע סטנד-אפ, תוך הבנה שאין לדברים שום קשר ואחיזה במציאות, שיבושם לו.
ערנסט,
דעתי אחרת בנושא. זה נושא מורכב אני יודע.
לדעתי חשוב לדון בנושאים הללו, וחשוב לנסות לצייר את הגבולות בין מדע לפסאודו-מדע.
אנשים רבים מתקשים להבחין בהבדל, ואולי, כך אני מקווה, בזכות כתבות כאלה, אנשים מסוימים ש”נמצאים על הגדר” יקבלו חיזוקים מסוייים וכלים מסוימים, לחשוב, לבדוק, לחפש אם מישהו אחר בדק, וכו.
סה”כ העקונות פשוטים.
אני חושב שברגע שיש טענות שניתנות לחקירה, יש מקום לחקור אותן.
אני חושב שכל מי שקרא את הכתבה, ולא רק הסתכל על הכותרת, הבין טוב מאוד מה המסר.
אבי
אני חושב שבישראל ישנו גידול מתמיד בכמות החוקים והתקנות “הדתיים” הנוגדים את חופש הפרט ,
הפרסום ,המדע , העבודה הבילוי ועוד ועוד.אבי אתה לא רודף דתיים, אתה ורבים כמונו הם הנרדפים.
למרות זאת אני מאמין שכאן בפורום שכזה, עדיף להימנע מלהיכנס לדיון, בנושאים שאינם בתחום המדע “הטהור” זה קשה, אפילו להגדיר אני יודע, אבל צריך לשאוף .
גלעד,
אני חושב שניסיון לחקור “בכלים מדעיים” את שלא מדעי ,מיסטי , כגון נומרולוגיה,
נועד מראש לכישלון חרוץ ועשוי לחזק את מעמדה, גם כאשר המסקנות .ישללו את אמתותה.
תמיד יטענו מאמיניה, שזו פעולה או מסקנה שמראש באה כנגדם.
וכש נומרולוגיה מופיעה לצידה של המילה מדע ומחקר, בכתבה שבאתר מדעי ,
היא מקבלת איזשהו מעמד כאילו רשמי.כאילו עובדתי.
אם נבחן היטב נגלה, שחלק גדול מפעולתם של אותם נביאים,מגידי עתידות ומזלות,
אינן חוקיות, נוכלות לשמה, וכאן זה לא המקום, לתת להם במה.
כשאני מפרסם כתבה המבקרת את השתלטות הדת על חיינו וההפרעה של השתלטות זו לידע המדעי ולהפצתו, טוענים שאני רודף את הדתיים, ולא שמים לב לכך שהשלילה היא של כל אמונה פסוודו מדעית, ולא רק מטעמים דתיים. אבל כשאני כותב על בעיות בפסוודו מדע, שואלים אותי למה זה ולא דת. אולי תחליטו?
ערנסט, קודם כל השאלה מופנה לאבי, שבחר לפרסם את הכתבות.
בכל אופן, תשובתי: אני חושב שבמקרה של דת הגבול ברור יותר לרוב האנשים. הם יכולים לבחור להאמין בזה או לא.
בתחומי המיסטיקה הגבולות מטושטשים יותר, ולעיתים תחומים אלה אף מתחזים למדע (כפי שראינו ממש בכתבה זו).
לידיעתך, בארה”ב כ-25% מהציבור מאמין באסטרולוגיה (זה לא מפתיע) אבל כ-10% חושבים שזה מדע מן המניין! (אין לי כרגע את הקישור לסקר, זה מהזכרון).
וכשמיסטיקות למינהן מתחילות להתעסק עם נושאי בריאות, ומתחזות למדע ע”י תארים, תרשימים ומונחים מסובכים, חלוקים לבנים ומכללות – זו כבר סכנת נפשות.
גלעד
לא פעם דתיים משתלבים כאן בדיון כמובן עם דעתם הנחושה והברורה
ובצדק לדעתי הם נענים או נרמזים שכאן זה ממש לא המקום עבור נימוקים מעולם האמונה,
לא מבין מה בדיוק ההבדל בין לדון בנכונות תורת הנומרולוגיה או זו של משה או כל תחום מעולם המיסטיקה.
אכן אייל.
האסטרולוגיה חסרת כל תוקף – אתה מוזמן לקרוא סדרת כתבות מעמיקה שכתבתי בנושא ופורסמה כאן לפני כמה חודשים, כדי ללמוד עד כמה חסרת תוקף…
ואכן, זוהו אפקטים שקשורים בגיל היחסי בכל שנתון.
לא יודע לגבי נומרולוגיה, אבל לגבי מזלות יש לא מעט מחקרים שמצאתי בעבר.
בסיכום המחקרים (ממה שהבנתי) עולה שיש קשר, אבל הוא ככל הנראה לא קשור למזל.
לדוגמא,
ילידי ינואר יהיו ספורטאים יותר טובים מילידי דצמבר (נבדק אמפירית).
ההיגיון אומר שמי שנולד בתחילת השנתון יהיה חזק יותר פיזית ממי שנולד כמעט שנה אחריו. כאשר מדברים על ילדי בית ספר, זה משמעותי מאוד. ולכן ילדי תחילת השנה יהיו בעלי נטיה לספורט. ומכאן גם שילדים אלה הינם בעלי ביטחון עצמי רב יותר.
שתי המגמות האלה יכולות להשפיע על מאפייני התנהגות של ילדים (ולאחר מכן בוגרים) כתלות בחודש בו הם נולדו.
אני מנסה לשכנעה את עצמי בעזרת אוטסוגסטיה נומרולוגיה וקבלה
שאני אכן קורא ברגע זה , דו שיח באתר מדעי.
אפרופו מחקר…
נומרולוגיה= מדע מועיל לנו = 356
אפשר כבר לכתוב את הסיכומים שלו.
עריד, משעשע 🙂
לאחר כמה דקות משחק מצאתי ש “הבלים טהורים” נותן 357.
מדהים עד כמה קטן המרחק בין “ידע יציב מדויק” ל”הבלים טהורים”…
נראה מה יעלה מהמחקר שלנו.
אני לא מבין על מה הויכוח
נומרולוגיה = אבל זה דבר טוב ועובד =356
נומרולוגיה = ידע יציב מדויק = 356
בשבילי זה הוכחות מספיקות
נומרולוג הוא אדם מוגבל שלא יכול היה לפתור משוואות עם נעלמים בכיתה י, אז הוא נשאר עם מספרים.
ואת הטפשות שלו הוא הופך למקצוע וכל הטפשים מצטרפים.
שוב, אין שום דרך שמישהו יכול לנחש לאיזה כיוון לשנות את הנתונים כדי שהתוצאה תצא טובה/גרועה יותר (כמו למשל במקרה של אפקט מרס בו לוחות שנה פירטו את מועדי זריחת מאדים והיו זמינים לכל), ולכן אני לא צופה בעיה בעניין.
לגבי השמות באנגלית זה גם נשמע לי בעייתי, שכן איך נקבע אם לתרגם אם “י” או בלי “י” למשל…
הנתונים נצברים בעצלתיים, אני מניח שפשוט צריך להתאזר בעוד קצת סבלנות.
אולי כדאי לפנות במקביל גם לפורומים בחו״ל (באנגלית) זה בטח יגביר קצת את הקצב…. כמו כן אני לא בטוח שכדאי או רצויי לציין מראש שהנתונים אמורים לשמש עבור בדיקת תקפותה של תורת הנורמולוגיה, יתכן שעצם הידיעה עלול ליצור הטייה כפי שפרטת אתה בעצמך במאמר על האסטרולוגיה וכיצד הורים ״כיוונו״ את תאריך ושעת הלידה של בנם כך שיתאים למפה האסטרולוגית…. (נדמה לי שזה מכונה ״אפקט מארס״) במקרה שלנו זה יכול להיות כתיבת השם בכתיב מלא או חסר או כתיבת תאריך לידה שאינו מדוייק (לדוגמה אם הלידה החלה לפני חצות והסתיימה לאחר חצות).
זו ההזדמנות להדגיש: גם נתונים של ילדים ללא כל לקות נדרשים למחקר.
פניתי לשני פורומים רלוונטיים בבקשה לפרסם, באחד מהם סירבו בטענה שהם מתעסקים רק בשיטות קונבנציונליות, בשני פרסמתי אבל ההענות היתה דלילה ביותר.
ניסיתי בעוד כמה פורומים, וכך גם מתי הנומרולוגית, אבל באופן כללי ההענות נמוכה לצערנו.
נראה שנדרשת הכרות בסיסית איתנו בכדי שאנשים ישתתפו (אפילו ברמה של “ההוא מהבלוג שאני קורא עושה מחקר”).
אולי כדאי לפנות ישירות למספר פורומים יעודיים שמתעסקים בנושא ליקויי למידה (בטח יש כמה כאלו בתפוז ובמקומות נוספים, אולי פורום דיסלקציה?) כדי לקבל במדגם ריכוז גדול יותר של נתוני ילדים בעלי ליקוי למידה.
השאלה מי מכל הרשימה שהזכרת טוען שהוא תקף, וכמה כסף הוא גובה עבור אספקת מידע “נכון ומדויק”?
גם הדת והכדורגל והקויאר לא תקפים, וגם כל השעשועים האחרים והשירים וכל הסטנד אפ, רוב העולם לא תקף…
גם כדורגל לא תקף, גם קויאר שעולה 470 דולר ל50 גרם לא תקף, גם אלוהים לא תקף, אנשים משתעשעים, זה לא תקף כל הסטנד אפ הזה…
שא ברכה אריה! תודה!
השתתפתי במחקר באמצעות הקישור בסוף הכתבה ע”י ששלחתי את הפרטים לגבי ילדי ואף שלחתי את הקישור לרשימת התפוצה של הורי כתת בתי (ו’).
את הנוסחה בנתה הנומרולוגית איתה אני עורך את המחקר, היא אינה מוכרת לנומרולוגים אחרים.
פרסומה יהיה מותנה בהסכמת הנומרולוגית. אני יכול להבטיח לך שהחישוב מורכב מאוד ומרובה שלבים, ואין שום דרך מתקבלת על הדעת שמישהו יוכל לנחש מה החישוב שמתבצע שם.
יש כמה דרכי בקרה על איסוף הנתונים שאפרט במאמר המסכם את הניסוי.
אתה בהחלט צודק בכל השאלות והדקדקנות המרובה בפרטים. השטן נמצא בפרטים הקטנים.
שאלה נוספת, האם יש לך דרך לוודא שהנתונים שנשלחו אליך (דרך אימייל ? בצורה אנונימית ?) הם באמת נתוני אמת, ולא נתונים פיקטיביים שהותאמו מראש לנוסחה הנורמולוגית כך שיצביעו על התאמה? איך אפשרות כזו נלקחת בחשבון במחקר שלך? איך אתה מוודא שנורמולוגים שקוראים אולי את ההודעה שלך ושיש להם אינטרס להטות את הכף לטובתם לא ינסו להשפיע על התוצאות?
כמובן שכל ההערות שלי הן בבחינת ״ביקורת עמיתים״ ואין לי שום כוונה להישמע נודניק או טרחן, אבל מי כמוך יודע עד כמה חשוב לשים לב לנקודות האלו במחקרים מסוג כזה.
האם בזמן פרסום התוצאות ותאור הניסוי אתה מתכוון לפרט גם את הנוסחה המדוייקת שעל פיה קבעת את התוצאות? הייתי רוצה לראות מה המשקל של כל פרמטר בהכרעת התוצאה הסופית והאם באמת כמו שאתה אומר אין סיכוי לחשב זאת בראש בצורה בלתי מודעת.
אורי,
אני מודע להטיות שציינת.
המטרה היא להתקרב (או לעבור, גם בעזרתכם – הקוראים כאן) את ה-100 נתונים. זו כמות שאמורה להספיק בהחלט לצורך הניתוח שנעשה.
הגדרות ה”תקינות” בוצעו והוסכמו מראש, בלי קשר לתהליך האיסוף.
התוצאות לא נבדקות תוך כדי איסוף.
הנוסחה מאוד מורכבת, ואין שום דרך לחשב אותה “בראש”.
נתונים שיש לגביהם ספק מנוקים בלי היסוס, לפי הקריטריונים שהוגדרו (אך בכאב לב על אובדן עוד נתון שנאסף בעמל רב).
האמן לי שאני מודע לכל ההטיות הללו, ואני סבור כי במסגרת הנסיבות הניסוי הזה מבוצע באופן סביר בהחלט. כל הפרטים והשיקולים יפורסמו כאמור.
גלעד תודה על תשובתך, על פי התאור שרשמת אני בהחלט רואה מספר בעיות אפשריות עם אופן הגדרת הניסוי:
״ברגע שמצטברת כמות מספקת של נתונים תקינים״, מי מחליט מתי ישנם כבר מספיק נתונים תקינים? איך מחליטים? זו כבר נשמעת לי הגדרה מעורפלת מדי, ההחלטה מתי לעצור את הניסוי עלולה להיות מושפעת מהנתונים עצמם וזה בתורו עלול להשפיע על התוצאות, תחשוב לדוגמה על אדם שטוען כי הוא יכול לשלוט בכוח מחשבתו על אופן נפילת מטבע על עץ או פלי. מטילים את המטבע 5 פעמים ומתוכן 4 פעמים יוצא עץ, ואז הוא אומר ״סטופ״! יש לי מספיק נתונים הנה הוכחתי את טענתי!
״לאחר סינון כל המקרים הלא וודאיים״, שוב, גם כאן בהחלט יש סיכוי שהסינון שלך יושפע (אפילו באופן בלתי מודע) מהנתונים עצמם שנמצאים מולך, עצם זה שהנוסחה כבר יושבת לך בראש עלול לגרום לכך שבזמן הסינון המוח שלך יחשב וידע מראש אם הילד שאתה מתלבט לגביו באיזו קבוצה לשים אותו (או לא לשים באף קבוצה) הוא בריא או חולה, והדבר עלול להשפיע על החלטתך באיזו קבוצה למקם אותו.
הדברים האלו עלולים בהחלט להשפיע על התוצאות בעיקר בניסוי מחקרי מסוג זה שכמות הנתונים בו תהיה כנראה קטנה (בטח לא יהיו לך אלפי או מאות נתונים….).
לכן אני שוב מדגיש מאוד את החשיבות הגדולה של ביצוע ניסוי ״עיוור כפול״, זו לא סתם קלישאה.
נסה להזכר בניסוי המפורסם של השפעת התרופה ההמופאטית על תאי דם לבנים ועד כמה התוצאה הושפעה מהעובדה שהאנשים שבחנו את התאים תחת מיקרוסקופ ידעו מראש לאלו תאים ניתנה תרופה המופאטית ולאילו תאים ניתנו רק מים.
אסור לזלזל באספקט הזה.
יונתן, גם לנושאים אחרים עוד אגיע. סדרת כתבות מעמיקה על הפלסיבו נמצאת בשלבי הכנה (עם נגיעות בענייני דיקור).
בכל אופן, ספר חובה הוא “ריפוי או פיתוי” שם תוכל למצוא סקירה מעמיקה וקולחת בתחומים הבאים: אקופונקטורה, כירופרקטיקה, עשבי מרפא, והומאופתיה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%99
גלעד, לכולנו די ברור שנומרולוגיה זה חרטא, כמו אסטרולוגיה וכירולוגיה , לדעתי קהילת קוראי הידען תהנה הרבה יותר מעצבות על תחומים שנשמעים יותר הגיוניים, אבל מהימנותם המדעית מוטלת בספק, כמו אקופנקטורה, ואפילו פסיכולוגיה.
אורי אתה צודק בכל הערותיך, ובכלל כל נושא הלקויות יש בו בעיותיות (כי גם האבחונים הרשמיים רחוקים מלהיות “אמת צרופה”), אבל משיקולים שונים זה מה שנבחר.
יחד עם זאת, במקרה שלנו המחקר מאוד פשוט. הנומרולוגת הגדירה *מראש* את הנוסחאות לחישוב “לקות”. אין צורך לבנות מפה לכל אחד לחוד. אני בניתי קובץ אקסל שמחשב זאת, אשר אושר על ידיה. הנתונים נאגרים באופן שקוף לשנינו.
ברגע שמצטברת כמות מספקת של נתונים תקינים (לאחר סינונים של כל המקרים הלא ודאיים כפי שהוגדר וסוכם מראש) מציבים אותם בקובץ האקסל והתשובה מתנוססת מיד. זה על קצה המזלג, הכל יפורט בכתבה שתסכם את הניסוי, כולל אמצעי הזהירות, והמגבלות שלו.
יגעת ומצאת, תאמין.
יגעת ולא מצאת, המשך לחפש
אופס, ההודעה נשלחה לי בטעות לפני שסיימתי לכתוב אותה, כבר שמעתי בעבר על מקרים בהם אנשים מסרו לקוראת בקלפים או לאסטרולוגית או למתקשרת פרטים אישיים דרך הטלפון לקראת קביעת פגישה, ואותה מתקשרת ניצלה זאת כדי לחפש מידע על האיש במאגרי מידע שהיו זמינים ברשותה והשתמשה בזה בזמן הפגישה, גם לנקודה הזו חשוב וכדאי לשים לב.
בהצלחה!
מעולה! אין ספק שאתה הוא ג׳יימס רנדי הישראלי 😉
כפי שאתה יודע (ונדמה לי שהתייחסת לכך מספר פעמים גם במאמריך) חשוב מאוד בניסויים מסוג זה שהניסוי יהיה ניסוי ״עיוור כפול״, כלומר שגם היא לא תדע אם הילד עבורו היא מכינה את המפה חולה או בריא, אבל שגם אתה לא תדע!
אם תדע מראש אם הילדים לגביהם אתה מעביר לנורמולוגית את הנתונים חולים או בריאים, אתה עלול שלא בכוונה לסדר לדוגמה את הרשימה בסדר מסויים שיקל עליה לדעת או ירמוז לה לגבי התוצאות, לדוגמה אתה עלול לסדר אותה כך שרוב הילדים הבריאים יופיעו בראש הרשימה והחולים בסוף, אתה עלול גם מבלי לשים לב לרמוז לנורמולוגית בשיחות התאום בינכם מי הילדים החולים ומי הבריאים.
לכן חשוב מאוד לדעתי שתבצע הפרדה מוחלטת בין שמות הילדים ותאריכי הלידה, לבין החלק של חולה/בריא, כמו כן דאג לכך שהרשימה תהיה מעורבבת היטב בצורה אקראית לחלוטין, אולי בעזרת תוכנת מחשב, או באמצעות הוצאת פתקים מקופסה שניערת היטב.
כמו כן שים לב שישנם לדעתי מספר מוקשים פוטנציאליים בניסוח של השאלון, ישנן תשובות שעלולות להתפרש לכאן או לכאן לפי השקפת עולמו של הקורא, חשוב מאוד להחליט עוד לפני שמגיעות התוצאות מהנורמולוגית, אם ניסוח שנכתב בחלק של הטקסט החופשי נחשב לתוצאה בריא או חולה, אחרת תוצאות המפה הנורמולוגית עשויות להשפיע על הפרשנות שלך.
דבר אחרון, כדאי לוודא שהנתונים של הילדים לא עשויים להמצא באיזה מאגר רפואי פרוץ שזמין דרך האינטרנט, שדרכו ניתן לדעת ע״י חיפוש פשוט אם הילד בריא או חולה ע״י חיפוש פשוט והצל
מקווה שאתה לוקח את הדברים החשובים האלו בחשבון.
בהצלחה !!
אחזור ואדגיש את ההתפתחויות המעניינות: בעקבות פרסום הכתבה בבלוג שלי, יצרה איתי קשר נומרולוגית אמיצה, וממש בימים אלה המחקר בעיצומו.
הסברים נוספים תמצאו כאן: http://wp.me/p1K6uX-xv
בכדי להגיע לתוצאות מובהקות סטטיסטית אנחנו זקוקים לכמה שיותר נתונים.
כל מי שיש לו ילדים יכול להשתתף.
התהליך כולו לוקח 2 דקות בלבד, ותרמתם את תרומתכם למדע!
בסיום המחקר (בקרוב, אך בתלות בקצב איסוף הנתונים) אפרסם את תוצאותיו, תהיינה אשר תהיינה.
אתם מוזמנים להעביר את הבקשה לחברים וקרובי משפחה, ויחד נעשה היסטוריה!