אסטרוביולוגים המחפשים עדויות לחיים על כוכבי לכת אחרים עשויים למצוא עניין במכשיר טומוגרפיה גיאולוגית בקרני גאמא וניוטרונים או בראשי תיבות NUGGET, כאחד מכלי העבודה שלהם
אסטרוביולוגים המחפשים עדויות לחיים על כוכבי לכת אחרים עשויים למצוא עניין במכשיר טומוגרפיה גיאולוגית בקרני גאמא וניוטרונים או בראשי תיבות NUGGET, כאחד מכלי העבודה שלהם. נאגט, שתוכנן בידי מדענים במרכז טיסות החלל על שם גודארד בגינבלט מרינלד,, יוכל ליצר תמונות תלת ממד של מאובנים מוטמעים בתוך סלע או מתחת לקרקע המאדים או כוכב לכת אחר. הטומוגרפיה משתמשת בקרינה או בגלי קול כדי לחפש אחר עצמים פנימיים. נאגט יכול לסייע לקבוע אם צורות חיים פרימיטיביות תקעו שורש במאדים כאשר הוא היה שטוף במים לפני עידנים.
בדומה לטומוגרפים סיסמיים הנמצאין בשימוש תעשית הנפט כדי לאתר מאגרי נפט מתחת לפני השטח של כדור הארץ, נאגט יחפש עדויות לאצות וחיידקים פרימיטיביים שהתאבנו ליד שפת נהרות ואוקיאנוסים. כמו בכדור הארץ, שאריות אלה יכולות לשכב רק כמה סנטימטרים מתת לפני השטח, דחוסים בין שחבות של סחף. אם רכב מכאני שיחקור את פני השטח של מאדים יצוייד במכשיר כזה וביכולת לחפור מתחת לפני הקרקע אזי הוא עשוי לחשוף עדויות של חיים מחוץ לכדור הארץ.
“זהו רעיון חדש לחלוטין” אומר סם פלויד, החוקר הראשי של הפרויקט, המומן השנה בידי קרן המחלקת תקציבים לפי שיקול דעתו של מנהל גודארד. אם יפותח המכשיר, נאגט יוכל לחקור אינדיקטורים ביולוגיים חשובים של החיים, ולזהות בדיוק ובמהירות איזורים שבהם המדענים עשוים לרצות לאסוף דוגמאות של קרקע ולבצע מחקרים מעמיקי םיותר. “הדבר יאפשר לנו לבצע סקר מהיר בהרבה של איזור.” אמר פלויד.
המכשיר המוצע, שניתן לשאת אותו על גבי רכב שטח או נחתת רובוטית מפעיל שלוש טכנולוגיות בסיסיות שונות – מחולל נויטרונים, עדשת נויטרון וגלאי קרני גאמא. בליבו של נאגט יהיה מכשיר הדמיה תלת ממדי שיורה נויטרונים לתוך הסלע או עצם אחר אותו מבקשים לחקור. כאשר הגרעין אטום בתוך הסלע לוכד את הנויטרונים, הוא מייצר אות אופיני בקרני גאמא של המרכיב הזה. גלאי קרני הגמא מנתח.ניתם בצורה כזו גם לאתר את מיקום העצם. לאחר התהליך הזה, המידע יכול להפוך לתמונה של העצמים בתוך הסלע. באמצעות צפיה בתמונות של עצמים קיימים, המדעינם יכולים לדעת אם סוג מסוים של חיידק התאבן בתוך הסלע.
אף כי התפיסה של מיקוד נויטרונים איננה חדשה, היכולת למקד אותם היא כזו. הודות למדען רוסי שפיתח את השיטה בשנות השמונים, המדענים יכולים היום לכוון קרן של נויטרונים דרך עדשת נויטרונים העשויה מאלפי שפופרות זכוכית ארוכות דקות, בעובי של שערה. קבוצת השפופרות הללו מעוצבת כך שהנויטרונים זורמים למטה דרכם ויכולים כך לכסות נקודה מרכזית. מכיוון שהשיטה פותחה בשנות השמונים, נסיון הייצור הצליח לפתח כמה סוגים של מערכות אופטיות זמינות לחקר החלל.
יתרונות טכנולוגיה זו הן שהיא יכולה ליצור ריכוז גבוה של נויטרונים בנקודה מרכזית על העצם. הדבר מגביר את הדחיסות ומאפשר להפיק תמונות ברזולוציה גבוהה יותר. פלויד ושותפיו למחקר, ג'יסון דבורקין, ג'ון קלר וסקוט אוונס, כולם מגודארד, מתכננים לבצע ניסויים הקיץ במעבדות הלאומיות לתקנים ולבחון כמה דוגמאות (אחת מהן – מטאוריט). הם מקווים לבנות תמונה תלת מדית של המבנה הפנימי של המטאוריט.
“אם נצליח, נהיה במצב שבו נוכל לקבוע האם ניתן יהיה להרכיב מכשיר כזה בחללית. אמר פלויד שהוסיף כי המחקר שלו עשוי לתת לגודארד מעמד מוביל בפיתוח סוג חדש של מכשירים התומכים במשימות חיפוש חיים עבור נאס”א בעתיד.
לידיעה באתר נאס”א
