“אני לא שם את עצמי כאחראי על המוסר”

אמר רשם הפטנטים במשרד המשפטים מאיר נועם  בכנס על “פטנטים בחיים” שנערך במרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

 
“אני לא שם את עצמי כאחראי על המוסר”- כך אמר רשם הפטנטים, ד”ר מאיר נועם בכנס בנושא “פטנטים בחיים” שנערך השבוע במרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בדבריו הבהיר הרשם את מדיניותו להענקת פטנטים על המצאות הקשורות לתאי גזע עובריים ואמר כי ימשיך לאשר פטנטים כאלה במקרים המתאימים. “מדיניותי היא שלא להיכנס לשאלות של מוסר ואתיקה, ואני מעניק פטנטים בהתאם לחוק. חוק הפטנטים הישראלי אינו אוסר פטנטים בתאי גזע עובריים, ולכן הם ניתנים”, אמר רשם הפטנטים שהדגיש כי יש תחומים שעליהם מתנוסס דגל שחור, כמו שיטה להרג המוני של בני אדם, אך המחקר בתאי גזע עובריים אינו כזה.
השימוש בתאי גזע עובריים לצורכי מחקר שנוי במחלוקת בעולם, ומדינות רבות אוסרות או מגבילות אותו. בכנס שאורגן על ידי ד”ר דני בן-אוליאל נדונה הסוגיה האם פטנטים ושיקולי מוסר יכולים להשתלב יחד או שמדובר בשני תחומים נפרדים.  תאי גזע עובריים מופקים מביצית מופרית בשלב מוקדם מאוד- עוד לפני שהביצית המופרית מושרשת ברחם. התאים מאפשרים לגדל מתוכם תאי אדם שונים, המשמשים לטיפול במחלות קשות, כמו אוטם שריר הלב, פרקינסון ומחלות אחרות. מחקר תאי הגזע בישראל מתבצע בעיקר בטכניון ובהדסה ונחשב מתקדם מאוד בעולם. בארצות הברית מותר המחקר אך לא במימון פדראלי.
יו”ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל, מיכל חכמי, הדגישה בכנס את חשיבות השימוש בתאי הגזע למחקר בסיסי. היא פירטה את המצב המשפטי באירופה, שבה יש בקשות לפטנטים שממתינות להכרעה, בגלל השיקולים המוסריים. לדבריה, בישראל היו ניתנים פטנטים על המצאות אלה.
חתן פרס ישראל לרפואה, פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, תיאר את המחלוקת המוסרית בנושא. להערכתו של פרופ' רבל, שהוא גם יו”ר המועצה הלאומית לביואתיקה, עם סיום כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש בבית הלבן יוסרו המגבלות על המחקר בתחום זה בארצות הברית. הוא הגדיר את השיקול המוסרי בסוגיה, ולפי עמדתו, פטנט על תאי גזע עובריים אינו מנוגד למוסר, משום שיש במחקר תועלת לאדם החולה ופיקוח נפש.

השקעה פי 10 בביוטכנולוגיה תיתן תפוקה פי 100. ראיון עם פרופ' מישל רבל