סיקור מקיף

זוכה נובל לרפואה ריצ'ארד אקסל: אסור לתת לגורמים דתיים להגביל את המדע

פרופ' צ'חנובר מחזק את דברי פרופ' אקסל ואומר לאתר הידען: הגבלת הסקרנות האנושית תהיה קץ הדרך

מאת: אבי בליזובסקי, שטקוהלם

פרופ' ריצ'ארד אקסל
פרופ' ריצ'ארד אקסל

לפני שהסתיימה ארוחת הערב המסורתית וזוכי פרס נובל ביחד עם 1,300 אורחי הבנקט עלו לאולם הריקודים והנשף אל תוך הלילה, נשאו ארבעה נציגים – נציג מזוכי כל אחד מהפרסים נאום קצר ובו הדברים שחשוב להם ביותר לומר (השנה לא השתתפה בטקס זוכת פרס נובל לספרות אלפרידה ילינק וגם לא שלחה נאום כתוב).

פתח את הסדרה ד"ר ריצ'ארד אקסל, שזכה ביחד עם עמיתתו ד"ר לינדה בק בפרס נובל לרפואה, על גילוי מנגנון הריח באמצעות שיתוף בין דיסציפלינות רפואיות שונות לחלוטין . מסתבר שלא רק באתר הידען מודאגים מההתדרדרות של היחס למדע בארץ אך גם בארה"ב מנימוקים דתיים או פסוודו מדעיים אחרים. הוא לא פירט אבל די אם נזכיר את ההתנגדות הכמעט גורפת באו"ם לשיבוט בני אדם והעליהום שיש כרגע בארץ על המועצה לביו אתיקה רק בגלל שיש בה חברים, בעיקר מדענים התומכים בשיבוט אנושי לכשזה יגיע לדרגת בטיחות מספיקה ומבקשים לאסור זאת כליל בכל מחיר. איום ותיק יותר הוא מצד הבריאתנים על לימודי הביולוגיה וכתוצאה מכך פגיעה בחינוכו של דור חדש של מדענים ועוד ועוד.

"אמיל זולה נשאל פעם בהרצאה בפני סטודנטים בשלהי המאה ה-19 'האם המדע מבטיח אושר?', 'לא, אינני סבור כך', השיב. "המדע מבטיח אמת והשאלה היא האם האמת תעשה אותנו אי פעם מאושרים" בחודש שעבר המדע הפך אותי למאושר. הערב לינדה באק ואנוכי קיבלנו מדליה שעליה חרותות שלוש מילים Crevit et Promovit. הוא יצר והוא קידם. המילים הללו לא מהללות אותנו. הן מהללות את החזון של אלפרד נובל, פרס נובל שמעודד את החופש לרכוש ידע. חופש זה אינו צריך להלקח בקלות. הן המיתוסים והן ההסטוריה חושפים את הקונפליקט בין האינטלקט לבין הכוח. עם טעימת הפרי מעץ הדעת טוב ורע וגירוש אדם וחווה מגן העדן, ועם גניבת האש בידי פרומתאוס מהאלים והעברתה לבני האדם וכן פתיחת תיבת פנדורה, אנחנו רואים שהסקרנות האנושית לדעת זוכה לעונש של סבל. באופן אירוני, זוהי אותה יצירתיות אינטלקטואלית המאפשרת לאדם להתגבר על העונש, הסבל, כדי לאפשר לאדם להצליח. אכן ההתקדמות של הידע לעיתים נתפסת כהפרה.

הקונפליקט בין האינטלקט לבין הסמכות הפוליטית והדתית יתגבר ככל שנמשיך לחקור שאלות אודות מוצא האדם, טבע הגנים שלנו, וכיצד הם מגדירים את המאפיינים הביולוגיים שלנו, וחשוב מכך, את הקשר בין הגנים לבין התנהגות, רגשות והקוגניציה או ההכרה שלנו.

ידע זה לעיתים תכופות מדי מפיק חשש ואף פחד. המחשבה הזו ממעיטה בערכו של התהליך המדעי. אנחנו חייבים לבחור האם יש לנו מדע או לא, ואם יש לנו, אסור להכתיב את סוג הידע שיופיע ולכל ידע חדש יש את הפוטנציאל להיות טוב או רע. עם הידע הזה, חיינו וחיי צאצאנו ישתנו דרמטית וזו אחריותנו המשותפת להבטיח שהשינויים הללו יהיו לטובה.

"ההפך מידע זו בורות ואסור לנו להיות בורים מרצון. אסור שיהיו תחומים שבהם אנחנו יודעים שאסור לנו לדעת." סיכם.

ביקשתי את תגובתו של פרופ' אהרן צ'חנובר: פרופ' אקסל התריע בפני הנסיונית של אנשי דת, פוליטיקאים ואחרים לומר שמדע מסוים ייעשה ומדע מסויים לא ייעשה והוא בעצם מציב את זה כהתניה, או שהחברה תקבל את המדע או שהיא לא תקבל את המדע.. אסור להטיל מגבלות על המדע, ניתן להטיל מגבלות על תוצאות המדע ולומר שלא נשתמש בתוצאות הרעות ואלפרד נובל הוא הדוגמה הטובה ביותר. עם חומר נפץ אתה יכול לסלול דרכים או להרוג אנשים. אז אתה משתדל לא להרוג אנשים אלא לסלול דרכים וזה פשוט העניין. אין קץ ואין יכולת להגביל ואסור להגביל את הסקרנות האנושית. זה יהיה קץ הדרך. פרופ' צ'חנובר סירב להתייחס לדוגמאות הישראליות שהצבתי בפניו וכי הוא מבקש לדבר בערב שלאחר קבלת הפרס רק דברים חיוביים.

במהלך היום נביא את נאומו של פרופ' אברהם הרשקו באותו מעמד ובמהלך השבוע הקרוב גם את שני הנאומים האחרים.

יש לציין כי אקסל, כמו עוד 8 מזוכי פרס נובל לשנת 2004 הוא יהודי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן