בשטוקהולם החלו אירועי שבוע הנובל – דיווח מיוחד ראשון מעורך אתר הידען

חתני פרס נובל בכימיה, פיסיקה וכלכלה מגנים את החרם שהטילה אוניברסיטת לונדון על מדענים מישראל *הגיע הזמן שמדענים ישראלים יזכו בפרס נובל אמר חתן פרס נובל לפיסיקה. חתני פרס נובל הישראלים היו כוכבי מסיבת העיתונאים

אבי בליזובסקי, שטקוהלם

התאריך של כתיבת הידיעה יום ג' 7.12.04

זוכי פרס נובל בכימיה, בפיסיקה ובכלכלה גינו פה אחד את החרם האקדמי שיצא מאוניברסיטת לונדון על חוקרים ומוסדות בישראל. כך אמרו כמה מהזוכים בתשובה לשאלת עיתונאי ישראלי במסיבת עיתונאים שנערכה באקדמיה השבדית למדעים הבוקר.
“שערורייה בלתי נסבלת ותופעה מגעילה”, כך הגדיר חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004, פרופ' דייויד גרוס, את הקריאה שיצאה מאוניברסיטת לונדון להחרים מדענים ישראלים. “יש דרכי ביטוי למחאה אך את המדע יש לשמור בצד”, הדגיש. החרה החזיק אחריו חתן פרס נובל פרופ' דייויד פוליצר, אף הוא חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2004. אני תומך בהחלט בדבריו של פרופ' גרוס.
“לא יעלה על הדעת לבודד מדענים”, אמר פרופ' פוליצר. סיכם את הדיון בעניין זה מזכיר האקדמיה השבדית המלכותית למדעים גונאר קויסט. “יש לשמור על האקדמיה נקיה לחלוטין מפוליטיקה”.

מזכיר האקדמיה השבדית למדעים שאל מה לגבי הסקרנות המדעית שתני עצעירים לעסוק במדע
הרשקו אמר: הסקרנות המדעית היא גורם חשוב. אני נרגש היום כמו שהתרגשתי לפני שנה כאשר יש תוצאה חיובית לניסוי. הצעירים צריכים שתהיה להם את הסקרנות הזו.
חתן פרס נובל לפיסיקה: דייויד גרוס: רוב השאלות החשובות צריכות עוד להישאל, ככל שאנחנו מגלים יותר אנחנו מבינים עד כמה מעט אנחנו יודעים. זה מרגש יותר מלעשות כסף. צ'חנובר: אנחנו במדע צועדים תמיד במקדש הידע. אברהם ואני באים מעולם הרפואה. שם ישנו גם הפאציינט ואנחנו פועלים למענו, לפתור מחלות.
איך מסבירים את זה שהאמריקנים דומיננטיים בין זוכי פרס נובל, כולל על הבמה הזו?
גרוס: המדע התקדם מאוד בארה”ב בזכות פתיחת הכיסים הפדרלית לאחר מלחמת העולם השניה ובמיוחד לאחר שהרוסים הקדימו את האמריקנים במירוץ לחלל כאשר שיגרו את לווין הספוטניק הראשון. בכלל יש גם לזקוף את ההצלחה הזו להשיטה האמריקנית הפתוחה, יש מוביליות גדולה מאוד בין אוניברסיטאות. פרסקוט: התשובה היא בעידוד המצוינות האמריקנית והתחרותיות הרבה. הרשקו: זה נובע מידידותה הרבה של ארה”ב כלפי מדענים זרים. צ'חנובר: יש עדיפות ממשלתית אמריקנית למדע. באירופה וגם בישראל לעבור מאוניברסיטה אחת לשניה זה בלתי אפשרי, מחשיבים אותך כחצי בוגד.

שאלתי את פרופ' ארווין רוז כיצד התגלה היוביקווטין ולמה דווקא בסיועם של מדענים ישראלים
רוז: בהתחלה נכשלתי לחלוטין בשאלה מה גורם לפירוק החלבונים. למזלי הישראלים הקדימו אותי, באו אלי ועזרו לי מאוד. האמת, הייתי די קרוב לגלות זאת בעצמי אבל בניסויים שערך עוזר המחקר שלי היובקוויטין כל הזמן נהרס.
הרשקו: “לעיתים יש גם השפעה של תופעות אקראיות” לאחר שלא מצאתי מקום בקבוצת מחקר שעסקה בבניית חלבונים ובאנזימים, נפגשתי במקרה בכנס מדעי עם פרופ' רוז, והתפלאתי שאין כמעט מאמרים בנושא פירוק החלבונים. הוא דחק בי לנסות לחקור בכיוון הזה, ובאתי אליו לשבתון. צ'חנובר: “התפקיד שלי היה הכי קל. הייתי דוקטורנט של אברהם כאשר כבר התמקדו בשאלה אבל עדיין לא גילו את המנגנון הגורם לפירוק החלבונים.

עוד שאלתי את שאר הזוכים מה דעתם על פרס נובל הישראלי הראשון
“אני חושב שהגיע הזמן” אמר פרופ' גרוס, שסיים תיכון בירושלים, וכן תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.

מחר – יום ד' צפויים הרצאות הנובל של הזוכים וכן טקס הדלקת נר חנוכה שמארגן הטכניון באחד מבתי המלון המפוארים של שטוקהולם.